| נשלח ב-4/10/2020 13:21 |
|
| |
האם למסכה יש דין של בגד ?
תוקן על ידי ברנהארד ב- 04/10/2020 13:22:02
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2020 18:19 |
|
| |
האם בגד מורידים כל רגע ? האם בגד נועד לנוחות ?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2020 23:13 |
|
| |
| שדה9 כתב: |  | | אם לצעיף יש דין בגד למה שלמסיכה לא יהא? |
|
לשון בגד הוא כל בד שימושי, מלבוש והא דבר שעוטפים בו והוא מתבטל ונהיה חלק מהאדם. (כשאדם לבוש בחולצה נכנס לבית, נכנס אדם לבית, כשאדם מחזיק חולצה ביד, אדם וחולצה נכנסו לבית) על מנת שהבגד או החפץ יהיה יהיה טפל לאדם וחלק ממנו, הוא צריך להיות מיועד לשימוש גוף האדם, אלא אם הוא 'מלבוש גמור' שאז מותר לצאת בו גם הוא לא מיועד להגן על האדם אלא למשל לשמור על בגד אחר שתחתיו. וצעיף נידון כ'מלבוש גמור'.
תוקן על ידי מה_שנשאר ב- 05/10/2020 23:13:58
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2020 22:05 |
|
| |
| שדה9 כתב: |  | אם לצעיף יש דין בגד למה שלמסיכה לא יהא? |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2020 22:02 |
|
| |
אם לצעיף יש דין בגד למה שלמסיכה לא יהא?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2020 00:19 |
|
| |
שמעתי פעם שיעור לגבי זה, מאחד מרבני העירובין. אם אני זוכר נכון, המהלך שלו זה שזה לא מלבוש. ואפשר לטלטלו מדין תכשיט אם הוא גם להגן על על עצמו ולא אם הוא רק להגן שלא יזיק אחרים, שאז זה משאוי. וכל זה רק אם זה מונח גם על האף שמועיל גם לעצמו. וכשזה לא מונח כראוי הוא משאוי. וגם כשאין אנשים כרגע, עדיין זה תכשיט, אלא אם כן הולך בדרך ארוכה שאין בה אדם (ואינו מגן מכלום), כשכל כוונתו רק שיהיה לו כמקום שיגיע. [ אם כוונתו להגן על עצמו מדו"ח אינני יודע:) ] ולגבי זה שהנטייה הברורה להסירו מדי פעם (ולפחות רק מהאף שאז זה משאוי גמור), נכון שמסתבר שחז"ל היו גוזרים בכזה מקרה, אבל אנו אין לנו להוסיף גזירות שלא נגזרו.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2020 18:04 |
|
| |
נכון לכך התכוונתי, התכוונתי לניסוח, (זכר לניסוך). נראה לי שרושת הרבים גמורה אי אפשר לערב להלכה.
אנשי דף היומי, ידידים ויקרים, מה לכם פה ומי לכם פה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2020 17:20 |
|
| |
| מה_שנשאר כתב: |  | אם העירוב עושה את הכל רשות היחיד אז מה אתה רוצה לומר, שיגזרו שאסור לטלטל ברה"י אטו רה"ר? לא שבקת חיי לכל בריה.. לדעתי במקום שהיה חשש סביר שיטלטלו אז גזרו. (ע"ע פרק במה אשה יוצאה) מה זאת אומרת???כל עירוב הוא איסור לטלטל מרשות היחיד לרשות היחיד שמא יטלטל ברשות הרבים.
|
|
אתה מתכוון כנראה לעירובי חצרות ושיתופי מבואות, שהם מעיקר הדין רשות היחיד ורק משום היכר תיקנו בהם עירוב, ואם הנידון היה רק עליהם חז"ל כנראה לא היו דוחים מצוה מן התורה. הוא התכוון לעירוב כמו שעושים היום בערים, שהופכים רה"ר (גמורה?) לרה"י..
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2020 17:04 |
|
| |
*לרשות
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2020 17:04 |
|
| |
| אדם_ה1 כתב: |  | אם העירוב עושה את הכל רשות היחיד אז מה אתה רוצה לומר, שיגזרו שאסור לטלטל ברה"י אטו רה"ר? לא שבקת חיי לכל בריה.. לדעתי במקום שהיה חשש סביר שיטלטלו אז גזרו. (ע"ע פרק במה אשה יוצאה) |
|
מה זאת אומרת???כל עירוב הוא איסור לטלטל מרשות היחיד לרשות היחיד שמא יטלטל ברשות הרבים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2020 15:07 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2020 14:57 |
|
| |
אם העירוב עושה את הכל רשות היחיד אז מה אתה רוצה לומר, שיגזרו שאסור לטלטל ברה"י אטו רה"ר? לא שבקת חיי לכל בריה.. לדעתי במקום שהיה חשש סביר שיטלטלו אז גזרו. (ע"ע פרק במה אשה יוצאה)
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2020 14:48 |
|
| |
אותו חשש קיים אם כן בכלל בעצם הטלטול בעירוב, שאנשים יטלטלו גם במקום שאין עירוב אז למה בכלל מתירים עירוב? נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2020 14:46 |
|
| |
| מושגים כתב: |  | אחרי חורבן ביהמ"ק אסרו נטילת לולב בשבת גם בירושלים מחשש שמא יטלטל. מדוע לא עשו עירוב? נשלח מהאנדרואיד שלי |
|
זה לא פותר את החשש שבאיזשהו מקום מישהו לא יוציא אותו במקום שאין עירוב, בטח כשמדובר בע"ה. (אחרת יכלו לתקן יותר פשוט - שייטלו לולב בבית)
|
|
|
|
|