מעשה ברב חשוב שהיה שיטפון במקומו

הודיעו מהשלטונות שחייבים להתפנות
אלא שהוא אמר שזה שעת השמד וחייבים להמשיך עם הטישים.

באו אליו משירותי ההצלה, רבי, המים עולים וכמה אנשים כבר טבעו.
הוא רק שחק עליהם ואמר להם ״תורה מגינה ומצילה״ והלך למנין דוקא בעמק.

המים המשיכו לעלות, יותר חסידים טבעו, אבל הרבי וחסידיו הסבירו שממילא אי אפשר להתחמק מהמים.
שהשלטונות בכלל לא שומרי תורה ומצוות ואין לשמוע להם ובכלל בלי טישים הציבור יחלש רוחנית ח״ו וגדול המחטיאו מן הורגו ולכן ראוי להעדיף את הורגו וממילא מים אינם מסוכנים, עובדה אנחנו הולכים למקווה מים וכלום לא קורה לנו.

המים המשיכו לעלות, הגיעו לבית הרב הצדיק, ניצחו נחשולים את המצוקים והרב טבע.
כשהגיע לבית דין של מעלה טען ואמר, כל חיי אני מקהיל קהילות ברבים בחללים סגורים, עושה טישים, מדוע הקב״ה לא הציל אותי?

אמרו לו, שווטה שבעולם, זה עוד כלום, תראה כמה חסידים שלך יגיעו לכאן כתוצאה מההתקהלות בהלוויה שלך.

(סיפור חסידי ישן שלא שמעתי)

כמו שבבעלז לא אכלו עגבניות בפסח, כך לא לובשים מסיכה.