עמית סגל: דרוש רתך: חולשת נתניהו אפשרה את פתיחת תלמודי התורה

כשיפנו את כל המתנחלים המבודדים שמסכנים את המדינה וכרוכים כנטל על הצוואר התקציבי של כולנו, או אז ירתכו שערים של בתי ספר חרדיים.

אל תבלבל לנו את המח עם היסטוריה לא רלוונטית. עברנו אופוזיציה בממשלת שרון-לפיד-ציונות דתית, שהתחילה ברדיפת החרדים והסתיימה בהכאת ישובי רצועת עזה וצפון השומרון. עברנו גם אופוזיציה של ממשלת ביבי-לפיד-בנט שהסתיימה מהר מאוד בהתפרקות המסגרות הפוליטיות של הציונות הדתית לרסיסים. אין צורך ללכת לימי ת"ח ות"ט, עברנו שנות אופוזיציה כאן ועכשיו, והגם שהם היו קשות ולא נעימות, אף חרדי לא נפגע, אף מוסד חרדי לא נסגר, ואף אינטרס חרדי לא קרס. רוצים להיות בקואליציה, רוצים להשפיע, אבל לא מפחדים מאופוזיציה, בודאי לא במחיר של ויתור על עקרונות דרכי חיינו.

ישנה על השולחן גם אופציה של לא להיות בכלל בכנסת, כלומר להיפסל ע"י ועדת הבחירות. נראה לי שהקנאים החדשים שהניעו את המהלך שאנחנו עכשיו בעיצומו מכוונים בדיוק לשם (מי שלא התפתה ליפול למהלך הזה זה אריה דרעי)

לא יקרה. נקסט.

הרבה מאד דברים שאנשים חשבו ש"לא יקרה" קרו בהחלט בתקופה האחרונה. 

לפסול את יהדות התורה זו דרך נקיה לרצות את הזעם הציבורי הכללי בלי מראות של דם ושוטרים במוסדות חינוך

לא יפסלו מפלגה שמייצגת מאות אלפי אנשים, לא היה אף פעם וגם לא יהיה. תפסיק לפמפם זעם שמתקיים בדמיונך. הזעם הציבורי הכללי הוא על אוזלת ידה של הממשלה הכושלת הזו, היא תוחלף, והעם יתפנה לבנות מחדש את השברים שהיא רסקה בו בעשור האחרון.

המפלגה הנ"ל היא חלק מרכזי ומהותי (בינתיים) בממשלה הכושלת הזו - להזכירך. ישנם מאות אלפי אנשים שהצביעו למפלגה אבל קשה מאד לומר שהיא מייצגת אותם. כבר הגישו מספר פעמים במערכות בחירות קודמות בקשות לפסול את המפלגה הנ"ל מסיבה אחרת ("ייצוג נשים") ובעיקר בגלל שביבי והימין היו צריכים אותם זה לא התקדם.

(חוץ מזה:
www.makorrishon.co.il/news/198293/ 

מאות אלפי האנשים שהצביעו לה, יצביעו לה גם בעתיד, הסר דאגה מליבך.

נתניהו ומדינת ישראל אינם מסוגלים לעשות את את זה
אבל בלי קשר למה שהם יעשו או לא יעשו, אחת התוצאות הבלתי נמנעות מהתהליך שאנו עוברים כעת, זה שהציבור החרדי מגדל ביודעין ובמכוון דור של אנרכיסטים, שיכורי כוח ועוד שלל מרעין בישין.

חלק לא שולחים את ילידהם לבית ספר אבל מצטופפים ברבבותיהם בהפגנות דביקות, וחלק לא מצטופפים בהפגנות אבל שולחים את ילדיהם לבית ספר. סדר העדיפות החילוני קבע שהפגנה זה סיכון נסבל ובית ספר לא, וסדר העדיפות החרדי קובע ההיפך. 

אם אנחנו במצב חירום, שהכל יהיה סגור, שלא יהיו התקהלויות ולא כלום. אם כבר קובעים על מה לוקחים סיכון ועל מה לא. זכות הרבנים וגדולי הדור לקבוע על מה לקחת סיכון שווה לזכותם של מנהיגי החילונים.