מה הבין האדמו"ר מפיטסבורג שלא הבין האדמו"ר מסדיגורה?

אפשר לומר שהאדמור מסדיגורה עשה ככל יכלתו, הכי הרבה שיכול היה, לעשות כדי שרק בנו החמישי יהיה אדמור
מלבד צוואתו המפורשת והכרזתו בכמה וכמה הזדמנויות בחיין שר' שיעלה - הבן החמישי הוא ינהיג, הרי הוא כתב בצוואה מילים מאוד חמורות כמו "לבל יהין שום אדם לשנות מצוואתי"

תקוותו של האדמור זצל היתה שהבן הגדול יפחד להמרות את פיו בפרהסיא עד כדי כך, לדעתי הוא לא צפה את מעשיה של הרבנית היום ואת הקשר שיקשרו הבן הגדול עם הרבנים ביחד, הוא לא צפה את המחלוקת, הוא קיוה שהבן הגדול יסתפק בלהיות רב בלבד בבית הכנסת בירושלים

לדעתי לא מדובר רק במריבות והמתחים האישיים שהיו בין הבן הבכור לאדמור זצל אלא במהותם של הבנים, האדמור זצל באמת לא רצה שהבן הגדול יהיה אדמור, וייתכן שכל אחד מאיתנו במצבו היה בוחר לעשות ככה

מה שיותר מסתבר הוא (וכך גם אומרים יודעי דבר), כי הבן הגדול 'מחזיק בגרון' את אמו הרבנית - והיא שבויה בידו, כדי לכפות על הבן הקטן.
אם כן, המזלזל והמקניט את האם, הוא דווקא הבן הגדול. שאינו מוכן לרדת מן העץ כנגד צוואת אביו ורצון החסידים.
*
לדידי, המושג 'רצון קדשו' לא קיים כאן, כי המנוח צריך להיות 'קדוש', ולא ידוע על כך על פי ממצאים אובייקטיביים. מדובר כאן בסה"כ ברצון של איש ממשפחת אפרתים, בעל מעמד חשוב, והוא עצמו יהודי כשר וטוב, שהוא בדק בעצמו שוב ושוב, וכך הוא החליט ורצה, כי הבין בדעתו - ואומרים שהיה חכם - כי זה טוב בשביל החסידים, בשביל רוממותם ובשביל רוחניותם העתידה. אדרבה, במדת מה הבן הקטן הוא שונה מאביו, ואילו הבנים הקודמים יותר דומים לו, אך הוא שהכיר והחשיב את עתידם של בני מרעיתו, הבין מה טוב 'להם', והפקיר עצמו ומשפחתו בעד החסידים.
ואחר רצון החסידים
ואחר רצון המנוח

שום שיקול אחר אינו עומד כנגדם, מבחינה ערכית ומבחינה הלכתית.
*
הגדול צריך פשוט לשחרר את אמו ליהנות ולשאוף מלוא קורת רוח מהנחת והאושר שמביא לה בנה הקטן, ולראות איך כל זה נזקף אליה. אדרבה - תתמוגג מנחת. ותבלע את הצפרדע שאינו מוכן להודות בעובדות.

כל הסיפור הזה תמוה.

מעולם לא התפרסם בגלוי כ"כ עד כמה רבנית, חשובה ככל שתהיה, אבל בעלת דעת קלה, מתערבת ברוחניותם של החסידים. בוויזניץ' זה היה סוד מפה לאוזן, כי הרבנית גרמה לנתק בין האב לבן, אבל כאן הכל ברשמיות, על פי 'נוסח סדיגורה'.
אולי כי היא ממשפחת עשירים, ומתקיים בה עשיר יענה עזות.
*
כל כבודה בת מלך, ואמה של מלכות - פנימה. לטובתה. לאושרה ולשמחתה.

חה חה חה  אני בטוח שכל גדולי ישראל האלה היו יפתח כי נולדו לאבא שהיה אדמור 

מי שנותן לילד בן 24 לנהל ציבור  משהו מאד רע עבר עליו וכנראה הרבנית מסכימה איתי

בסופו של דבר ההתנהלות של האדמור מסדיגורה זצ"ל לא היתה מאוד מוצלחת...

אני שייכת לחסידות קטנה אחרת, אבל אני מעריצה את האדמור מסדיגורא על יראת השמים האמיתית שלו, הוא בוודאי אהב גם את בנו הגדול אבל הבין שהוא לא מספיק נקי כדי להנהיג, ואת זה הגדול מראה לנו יום יום בנסיונות ההשתלטות שלו על המוסדות בהיפוך גמור של צוואת אביו, אני היום בזה לזה שנדחף להיות אדמו״ר בכח ובעיקר נלחם נגד אחיו שכל חטאו הוא שאביו הקדוש והטהור בחר בו מתוך היכרות עמוקה של כל בניו האחרים.