| בונדמן כתב: |  | | ברשת יש תמונות מסידור הפטיפורים המרשים שהועדה שלחה לעצורים עם שחרורם, בתוספת מכתב ברכה נלהב, מהתמונה לא ניתן לקרוא את תוכן הברכה, מי שיכול לסרוק, תבא עליו ברכה (והטרדות...) |
|
בס"ד אשריכם, קידשתם שם שמים!
השלהבת לא דעכה
האבוקה מדור לדור עברה גוּרַה קַלְוַוארְיַה תרי"ט - גור אשדוד תשפ"א הן אנו ממשיכי מסורת מופלאה הביטו נא אל צור חוצבנו מימות החידושי הרי"ם בגבורה מקובלנו מלחמה לה' בעמלק נגד מי שסטה כחוט השערה להטרדות בטלגרף זכה העובר מקוז'ניץ לפרשיסחא 5 המה מטיבי לכת באשדוד מפורסמים נתקדשו בסילודין, בכל מידה נכונה מעוטרים אמותיהם דמעו בהדלקת נרות, "וזכני לגדל בנים" יש שכר לפעולתן, אכן "מאירים את העולם בתורה ובמעשים" והמה החמשה כזוהר הרקיע מזהירים גירא בעינא דשיטנא, שליחותייהו דקמאי הם עושים "זו הדרך וזו העיר פרשיסחא", פשיטא כשמש בצהרים עליהם התבטאו "אייערע בוחרים האבן מקדש גיוועהן שם שמים" הן בגטו וורשא היו בני חבורת מאתיס' נוהגים להגיח מהבונקר להכות בשרשרת ברזל נשואי פנים בשנות הסתר פנים היו מדביקים מנעולים בשבתות ללא כל ספק, המתין להם שי על מפתן דלתות וזקני החסידים מימי השפת אמת היו מתרפקים על זכרונות מניקוב גלגלי עגלות של חסידים אחרים להציק בהוראת הוועדה, מיט א ברען, בעזות דקדושה הן בכך אנו ניכרים ומשתבחים מימים ימימה וכל לבבות דורש ה', האם ירקת כהלכה האם שרת "מחה תמחה" מכל הלב בהנאה שמא לא פעלת דייך לקרוע בן מאב כולו אהבה אולי תנסה להפריד בני משפחה ומזבח יוריד דמעה ועצורי אשדוד "כמה נאים מעשיהם", הבריות שחים אשרי אמותיהם כי רוב נחת להם באלו הימים כל אשר בשם "גערער חסיד" יכונה בהם מתגאים העס האט זעך געפוהרט ביי אונז, אז נערים מנהיגים את הזקנים ובת קול מנהמת ומזכירה ברטט את דבריו המבהילים של הק' ר' משה בצלאל הי"ד: "מי יודע אולי בגלל שהכו שם יהודים - הפך בית המדרש בגור לאורוות סוסים".
|
