ישנם שני רבנים שבשל תרומתם המדעית נקראו על שמם חלקים בירח.
מיהם?

===
ובלי קשר, בעצם עם הרבה קשר.
אני ממליץ על הפודקסט המשובח ״קדמא״ שעוסק ביהדות ובהסטוריה יהודית.

רשימת הפרקים: (אפשר ללחוץ על הקישורים ולהגיע לפרקים עצמם ולשמוע אותם)

הרלב"ג?

אכן: shorturl.at/yCP18

אולי רבנים כמו זה שדרשותיו מושמעות ברדיו קול חי בימי שישי, שדיבר על אַרוׂנָה היבוסי, שדוד המלך ע"ה קנה ממנו את הר הבית,
וכאשר הזכיר את רבי שמואל הנגיד הסביר
כי הכינוי 'נגיד' ניתן לו כי היה עשיר מאוד,
ופעם  קראו נגיד לעשיר גדול ...!?
כלומר הרב הנכבד הזה לא שמע אף פעם על ר' שמואל הנגיד
שהיה מגדולי התורה ומארבעת משוררי ספרד הגדולים, בספרד,
ואף היה שר הצבא ומפקד הצבא הספרדי.
ראוי לציין כי בימי הקדמונים היה ניכר הבדל גדול בין חכמי אשכנז
לחכמי ספרד בידיעת החכמות מחוץ לחכמת התורה.
פרט מעניין מאוד, שכאשר נשאל הרא"ש אם מותר להשתמש באצטרולב בשבת,
השיב שאינו יודע מהו (כעין תשו' שר התורה בימינו), ואילו הרשב"א שנשאל 
בעניין זה, מפרט ומתאר בפרוטרוט את הגרסה המשוכללת שהומצאה בזמנו
של מכשיר מדעי זה!
קולמבוס כשיצא למסעו שבמהלכו 'גילה' (אע"פ שבטעות) את יבשת אמריקה,
השתמש במפות ובכלי עזר גיאוגרפיים וטכנולוגיים שהכין רבי אברהם זכות, מחבר
ס' היוחסין, ועל שמו קראו אזור בירח!
כמובן שהיחס הזה בין חכמי אשכנז לחכמי ספרד בעניין זה התהפך והשתנה
לגמרי בדורות האחרונים, ומספר זוכי פרס נובל מקרב היהודים האשכנזי עולה
בהרבה על מספרם באוכלוסיה.

נצל, ההתיחסות לספרדים ולאשכנזים לא מאוד הוגנות.
כמו שאני רואה את זה, יש כאן כמה ענינים:

1. עד כמה האדם ספון בדלת אמות של תורה.

2. עד כמה רחב הוא המדע בתקופתך.
בתקופת הרמב״ם יכולת להיות רב, רופא מומחה, ואסטרונום ברמה עולמית.
בימינו היקף הידע ברפואה למשל הוא גדול מכדי שגדול הגאונים יחשב למומחה בכל תחומי הרפואה.
כך גם באסטרונומיה וגם ידע תורני, מבחינת בקיאות, הרמב״ם מן הסתם היה גדול גם היום אבל אתם יודעים שהוא לא למד רש״י ולא הכיר את כל פרשנויות האחרונים ועל קושיות רע״א הוא בכלל לא שמע... 

3. עד כמה הוא חי במדינה ובסביבה עם גישה למידע.
בימי הביניים ספרד וכן העולם המוסלמי הובילו מבחינת מדע.
בעת החדשה דוקא האירופאים הובילו.
לא לומדים מהאויר ואפילו לא מהגמרא.
הרב אברהם זכות למשל היה לא רק רב אלא גם פרופסור באוניברסיטת סלמנקה.