מודל "הגיון בריא" ליציאה ממשבר הקורונה

תכנית פעולה המבוססת על סגרים מקומיים או כלליים אינה יעילה ואינה ישימה לאורך זמן בהעדר ידיעה ודאית על מועד הגעת חיסון יעיל וזמין לשימוש.

תצפיות אמפיריות ברחבי העולם מראות בבירור כי הדבקה נגיפית מתנהגת באופן שונה בין אוכלוסיות שונות למעט העובדה שהנגיף מסוכן בהרבה לאוכלוסיות בסיכון מאשר לאוכלוסיות בריאות. לדוגמא, בגיל 15, הסיכוי למוות מקורונה הוא קטן בערך פי 500 מאשר בגיל 75.

קטיעת שרשרת ההדבקה אינה ברת ביצוע עם מחלה שבה כמות גדולה של נדבקים א-סימפטומטיים, ולא הוכחה כיעילה בעולם כאסטרטגיה לחיות לצד הנגיף. כבר היום מדינת ישראל מבצעת פי - 2 יותר בדיקות מגרמניה ופי - 8 יותר מדרום קוריאה ללא הצלחה בקטיעת שרשראות ההדבקה.

ניתן למצוא מתווה בו האוכלוסיות בסיכון נמנעות ממגע עם אוכלוסיות שבהן הנגיף יהיה שכיח יותר. בין היתר על ידי מדיניות בדיקות קפדנית לצוותי בתי אבות למשל.

התפשטות הנגיף בקרב אוכלוסיות בריאות תביא לדעיכה עקבית של התחלואה בפרק זמן קצר יותר מזה שיידרש לדעיכה כזו בהינתן מגבלות חברתיות מקיפות. לכן, כתוצאה מכך, זמן החשיפה של האוכלוסיות בסיכון לנגיף יקטן.

מלבד ההיגיון הבריאותי/רפואי, הפתרון המוצע נכון גם מבחינה כלכלית וחברתית. שכן הוא מאפשר התנהלות ברת קיימא לצד פעילות כלכלית שוטפת.

ניתן להחזיר כבר היום לתפקוד אלפי אנשי צוות רפואי המצויים בבידוד על ידי שינוי מדיניות בדיקות יומיומיות עבור צוות רפואי, הכשרת כוחות סיוע, והזרמת משאבים.

צוות של חוקרים, אנשי מדע ורפואה בכירים מתריעים היום בפני הממשלה כי חייבים לומר לציבור את האמת - החיסון רחוק שנים מיישום אפקטיבי ולכן על הממשלה לאמץ במהירות מודל חדש להתמודדות עם נגיף הקורונה.

המודל , המוצע על ידי הצוות, נקרא "מודל היגיון בריא" והוא מציע לשמור על שגרת חיים בישראל תוך מתן הגנה אקטיבית מקיפה לאוכלוסיות בסיכון. המודל, שגיבש הצוות בשבועות האחרונים, מתבסס על עשרות מחקרים מדעיים שונים ועל הניסיון הרבה שנצבר בעולם כולו סביב נגיף הקורונה ואסטרטגיות ההתמודדות איתו, תוך התאמה למציאות הישראלית הייחודית.

המודל מושתת על פתרון דיפרנציאלי המבוסס על הפרופיל הבריאותי של האוכלוסייה בישראל לשם יציאת מעטפת הגנה הדוקה על אוכלוסיות בסיכון מהידבקות בנגיף הקורונה, תוך יצירת רשת ביטחון בריאותית, כללית וחברתית מקיפה עד דעיכת המגיפה או עד שיימצא חיסון אשר יוכל לתת מענה ארוך טווח. המעטפת תיתן מענה במקרים של פגיעה במקור הכנסה, תעודד יציאת אלטרנטיבות של עבודה מרחוק עבור אוכלוסיות אלו, ותטייב את מדיניות ניטור הנגיף בקרב ריכוזי אוכלוסייה בסיכון ועוד (ראו פירוט במסמך מודל המלא). יוזמי המודל סבורים כי בניגוד לניסיון שלא צלח להשית הגבלות קשות, שיצרו זעם בקרב אוכלוסיות שונות ופילוג בין אזרחי ישראל, החברה הישראלית תוכל להתאחד ולגלות סולידריות חברתית למען מטרה חשובה זו של הגנה על אוכלוסיות בסיכון.

מתוך היכרות עמוקה עם מאפייני מערכת הבריאות בישראל, היוזמים מציעים סל פתרונות לחיזוק ותגבור של מערכת הבריאות למתן מענה מיטבי הנוגע גם להתמודדות עם הנגיף, וגם באופן משמעותי, עבור כל סוגי התחלואה. מענה אשר ישפר בטווח המיידי והארוך, את מצבה של המערכת ויתרום לחוסנה של ישראל. במודל הושם דגש מיוחד על התמודדות עם מרכיב שחיקת היתר של עובדי מערכת הבריאות אשר מהווה כיום בעיה אסטרטגית משמעתית גם בימי שגרה.

"מודל היגיון בריא" מציע ניהול סיכונים אחראי בין תחלואה, כלכלה ושמירה על המרקם החברתי והחוסן הבריאותי והנפשי של כלל החברה הישראלית. בכך הוא שונה ממודלים אחרים שהוצאו עד כה, כגון הרמזור שאינו ישים בקרב החברה הישראלית, או מודל הסגר, לו השלכות הרסניות על כל תחומי החיים ופגיעה באוכלוסיות רבות כגון ילדים ונוער, משפחות בסיכון, בעלי צרכים מיוחדים ועוד. כמו כן, המודל מציע מדיניות ברורה, מפורטת ובעלת יכולת יישום בפועל לקיומה של שגרת חיים תקינה ככל הניתן במדינת ישראל, לצד נגיף הקורונה, תוך שמירה על בריאותם, רווחתם הנפשית וכלכלתם של כל אזרחי מדינת ישראל, ואוכלוסיות הסיכון בפרט.

מקור https://www.modelcommonsense.com/ (ניתן ומומלץ להביע תמיכה בתכנית - ישירות באתר)

העצומה, בשפות אנגלית, צרפתית, פורטוגזית, איטלקית, ספרדית, גרמנית, שוודית, רוסית ועברית, מופצת מאז 4 בחודש ברשת האינטרנט בשם The Great Barrington Declaration.

נכון לבוקר זה (ה') חתמו על העצומה 7,247 רופאים קלינאים, 4,051 מדענים ו-102,485 אזרחים אחרים.

בין היוזמים מישראל: פרופ' איתן פרידמן מ"שיבא" ואוניברסיטת תל אביב; ד"ר אורי גביש, יועץ ביו-רפואי; פרופ' מוטי גרליץ מהמחלק למיקרוביולוגיה קלינית ואימונולוגיה באוניברסיטת תל אביב; פרופ' מייק לויט, חתן פרס נובל בכימיה (2013), ביו-פיסיקאי ומומחה לביולוגיה מבנית וחישובית מאוניברסיטת סטנפורד, פרופ' אריאל מוניץ מאוניברסיטת תל אביב.

בעצומה, הקוראת לרופאים נוספים לחתום עליה, נאמר: "כאפידמיולוגים בתחום המחלות הזיהומיות וכמדעני בריאות הציבור, אנו נושאים חששות כבדים לגבי ההשפעות הבריאותיות ההרסניות – הגופניות והנפשיות – הנגרמות על-ידי מדיניות COVID-19, ולכן אנו ממליצים על גישה שאותה אנחנו מכנים 'הגנה ממוקדת'.

"אנחנו מגיעים מימין וגם משמאל, מרחבי כל העולם, והקדשנו את חיינו להגנה ולטיפול באנשים. מדיניות הסגרים הנוכחית גורמת נזקים הרסניים לבריאות הציבור הן בטווח הזמן הקצר והן בטווח הזמן הארוך. ההשלכות (ננקוב רק בחלקן): שיעור התחסנות נמוך בילדים, החמרה במחלות לב וכלי דם, הפחתה בבדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן והידרדרות בבריאות הנפשית. כל אלה מובילים לתמותה עודפת בשנים הבאות, כאשר מעמד הביניים, השכבות החלשות והאוכלוסיה הצעירה נושאים בנטל הכבד ביותר בהקשר הזה. השארת ילדים מחוץ לכותלי בית הספר היא עוול חמור.

"הדבקות במדיניות הסגרים ובצעדים הללו עד פיתוחו של חיסון זמין תגרום לנזק בלתי הפיך, כשהשכבות המוחלשות באוכלוסיה תיפגענה יותר מהשאר.

"למרבה המזל, הידע וההבנה שלנו לגבי נגיף הקורונה מתקדמים. אנחנו יודעים שהסיכון למות מ-COVID-19 גדול פי 1,000 אצל אנשים בגיל מתקדם עם בריאות רופפת לעומת סיכון זה אצל צעירים. ואכן, לילדים, COVID-19 היא מחלה פחות מסוכנת ממחלות רבות אחרות, כולל שפעת.

"תוך כדי התקדמות במהלך ההתחסנות הטבעית של האוכלוסיה, הסיכון להידבקות עבור כל אדם – כולל מאוכלוסיות הסיכון – צונח. אנחנו יודעים שכל האוכלוסיות בסופו של דבר יגיעו למצב של חסינות עדר – כלומר, לנקודה שבה קצב ההידבקות הוא יציב. מצב כזה יכול להיות מזורז על ידי חיסון אבל אינו תלוי בחיסון ולכן, היעד הוא להקטין את התמותה והנזק החברתי עד הגעה לחסינות עדר.

"הגישה בעלת החמלה הגדולה ביותר היא זו המאזנת את הסיכונים והתועלות בהגעה לחסינות עדר ומאפשרת לאלה שבסיכון נמוך לחיות את חייהם בצורה רגילה ולבנות חסינות דרך הדבקות טבעיות, תוך הגנה על אלה שבסיכון הגבוה ביותר. אנחנו מכנים גישה זאת 'הגנה ממוקדת'.

"אימוץ צעדים להגנה על אוכלוסיות הסיכון צריך להפוך למטרה העיקרית של מדיניות בריאות הציבור לשם התמודדות עם COVID-19. לדוגמה: בתי אבות צריכים להעסיק צוות שכבר רכש חסינות ולבצע בדיקות PCR תכופות לשאר אנשי הצוות ולכלל המבקרים. יש למזער החלפות צוותים. יש לדאוג שהגמלאים יקבלו משלוחי מצרכים ואת שאר צורכיהם לבתיהם. רצוי שייפגשו את בני משפחתם באוויר הפתוח ולא בתוך מבנה סגור.

"הרכבת רשימה מפורטת ומקיפה של צעדים, הכוללת דרכי התמודדות עם מגורים רב-דוריים, ניתנת ליישום. היכולת להרכיב תכניות שכאלו היא בהחלט בגדר המומחיות של אנשי בריאות הציבור.

"יש לאפשר לאלה שאינם נמנים על אוכלוסיות הסיכון, לחזור לשגרת חיים רגילה לאלתר. על כולם לנקוט בצעדי היגיינה פשוטים, כמו שטיפת ידיים ושהייה בבית בזמן מחלה.

"יש לפתוח את בתי הספר והמוסדות להשכלה גבוהה ללימוד בתוך הכיתות. יש להחזיר פעילויות העשרה, כמו ספורט. צעירים בסיכון נמוך צריכים לחזור למקום העבודה ולא לעבוד מביתם. יש לפתוח מסעדות ועסקים אחרים. יש להחזיר לפעילות גם את אירועי התרבות, האמנות, המוזיקה והספורט. יש לאפשר בחירה של השתתפות בכל הפעילויות הנ"ל גם לאנשים שבסיכון גבוה יותר, תוך הבנה שהחברה כולה מפיקה תועלת מההגנה המוענקת לאוכלוסיות הסיכון על ידי אלה שרכשו ובנו חסינות עדר".

ההצהרה נכתבה על ידי: פרופ' מרטין קולדורף מבית הספר לרפואה שבאוניברסיטת הרווארד, ביו-סטטיסטיקאי ואפידמיולוג המתמחה בזיהוי ומעקב אחרי התפרצות של מחלות מידבקות והערכת בטיחות חיסונים; פרופ' סונטרה גופטה מאוניברסיטת אוקספורד, אפידמיולוגית ומומחית באימונולוגיה, פיתוח חיסונים ומודלים מתמטיים של מחלות מידבקות; ופרופ' ג'יי בטצ'ריה מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד, רופא, אפידמיולוג, כלכלן בריאות ומומחה במדיניות בריאות הציבור המתמקדת במחלות מידבקות ואוכלוסיות שבסיכון.

בין חותמי ההצהרה לצד שלושת יוזמיה גם קבוצת המומחים הישראלים שיצרו את "מודל היגיון בריא" לטיפול במגיפה.

מקור https://publichealth.doctorsonly.co.il/2020/10/208170/