| נשלח ב-26/11/2020 04:37 |
 |
| |
השגחה פרטית על בעלי חיים: חידוש הבעש"ט או ישו הנוצרי?
מאמרי החדש המתפרסם כעת בכרך 18 (2) של "מורשת ישראל", כתב-העת של אוניברסיטת אריאל, מרחיב בנושא שנגעתי בו ב"מה שאלוהים לא יכול", עמ' 409-399, ומבחינה זו הוא מהווה המשך של ספרי.
נושאו המרכזי של המאמר הוא דחייתה של התיאולוגיה החסידית והחרדית בת-זמננו את השקפתו של הרמב"ם, כפי שהיא מתוארת ב"מורה הנבוכים", ולפיה אלוהים משגיח בפרטות רק על בני אדם, בעוד לגבי בעלי-חיים, ואין צריך לומר צומח ודומם, "לא אאמין כלל שזה העלה נפל בהשגחה בו, ולא שזה העכביש טרף זה הזבוב בגזירה מאת השם ורצונו האישי עתה […] אבל אלו כולם אצלי במקרה גמור, כמו שחושב אריסטו" (מו"נ ג, יז). לדעה זו של הרמב"ם שותפים רובם ככולם של ה'ראשונים', אולם היא נדחית בידי החסידות, מאז עלייתה לפני כמאתיים וחמישים שנה, ועד לזמננו. בפרט בדורנו, הפך זאת ר' מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מלובביץ'-ניו יורק, לעיקר גדול בשיטתו. הלה יודע לקבוע, כי "כבר נתקבלה שיטת הבעש"ט, שהשגחה פרטית היא היא לא רק על מין המדבר אלא גם על מין החי והצומח, ואפילו על מין הדומם" (תורת מנחם תשי"ז א, עמ' 211). "נתקבלה"? על מי "נתקבלה"? איפה "נתקבלה"? ומה כוחו של אותו 'בעש"ט', שאינו מגיע לקרסוליו של הרמב"ם בשום תחום, לדחות את עמדת הרמב"ם? עם זאת, מבחינה מסויימת הלובביצ'ר אכן צודק, שכן דחיית שיטת הרמב"ם בנושא זה אכן משותפת כיום לכל החוגים החרדיים, חסידים כ'מתנגדים'. במאמרי אני מביא למשל מדברי מנהיג הליטאים בדורנו ואויבו הגדול של הלובביצ'ר, אליעזר שך, שלמרבה האירוניה מצוטט באותו הנוסח ממש של הלובביצ'י, "שזו קבלת עם ישראל להאמין באמונה שלמה בהשגחה פרטית על הכל". אני מביא במאמר גם דיון משעשע מתוך "משנה הלכות" של מנשה הקטן מאונגוואר – ותיכף תשמעו מדוע אני מציין במיוחד כבר עכשיו את שמו של הברנש הזה – כדוגמה טיפוסית לתפיסה חרדית בת-זמננו את בעיית השגחה פרטית על בעלי חיים. העוקץ המרכזי של המאמר מגיע כשאני מראה, כי האמונה בהשגחה פרטית על בעלי-חיים כלל ועיקר אינה "חידוש מורנו הבעש"ט", כפי שנהג הלובביצ'ר לומר. קדם לבעש"ט בחידושו המפוקפק מנהיג יהודי אחר – ישו הנוצרי, שהטיף אותו למאמיניו אלף ושמונה מאות שנה מקודם לכן. לא זו בלבד, אלא שהתיאולוגים הנוצרים של ימי הביניים, בהשראת מושיעם, ציטטו את הרמב"ם ותקפו אותו בזעם קדוש, באותן טענות צדקניות שמעלים נגדו החסידים והחרדים בעת החדשה. ולא רק הנוצרים; גם המוסלמים והקראים בימי הביניים האמינו בהשגחה פרטית על בעלי חיים, ואף אלו הטיפו בצדקנות ל"ר' משה, אשר נמשכה דעתו לפי דעת אריסטו". פלא גדול הוא, אם כן, כיצד דוקא אנו, בני העם הנבחר, היינו האחרונים לקבל את התובנה המופלאה הזו בעניין השגחה פרטית על בעלי-חיים, אלפי שנים לאחר שזכו לה כל התועים – הנוצרים, המוסלמים, ואפילו הקראים. אך טוב מאוחר מלא כלום. נושא השגחה פרטית על בעלי-חיים הוא רק חלק מאבסורד גדול יותר, שהוא המטרה הראשית של המאמר. אני מצביע על מצב פרדוקסלי: בעוד בענייני הלכה מקודשת סמכותם של ה'ראשונים', כפי שמכונים חכמי ישראל שפעלו במחצית השנייה של ימי הביניים, ואף אחד מן ה'אחרונים' לא יעיז לחלוק עליהם אפילו בדין פעוט כלשהו בהלכות שבת או נדה, הרי שבענייני אמונה ו'מחשבה' משקלן של עמדות שהתקיים סביבן קונצנזוס של ה'ראשונים' כולם הוא אפסי, וטיפוסים כמו 'הבעש"ט', הלובביצ'ר ומנשה הקטן, מרשים לעצמם לבטלן כלאחר-יד. זהו גם הקשר בין בעיית השגחה פרטית על בעלי-חיים לבעיית הנמנעות, הנושא הראשי של ספרי "מה שאלוהים לא יכול", שאני מוכיח כי מצב זהה שורר גם לגביה. מאמרי השלם נמצא במורשת ישראל 18, מס' 2 (2020), עמ' 267-235. אפשר לקרוא אותו גם באתר האינטרנט של "מורשת ישראל", כאן: https://www.ariel.ac.il/wp/moreshet-israel-jurnal/2020/11/03/%d7%94%d7%a9%d7%92%d7%97%d7%94-%d7%a4%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%91%d7%a2%d7%9c%d7%99-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%90%d7%aa-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%aa/ וכן בדף שלי באתר Acadamia, כאן: https://indepent.academia.edu/ISRAELNETANELRUBIN
'מורשת ישראל' לא הדפיסו את המאמר תחת כותרתו המקורית, "השגחה פרטית על בעלי חיים: חידוש הבעש"ט או ישו הנוצרי?", ותחתיה נתנו לו כותרת אנמית: "השגחה פרטית על בעלי חיים: השוואת מקורות בתרבות"... וזהו רק קצה הקרחון של השערוריה שהתחוללה סביב המאמר הזה. על דחיית המאמר, לאחר עימודו בתוך הכרך של 'מורשת ישראל' 17 (!), בשל האולטימטום שהציבה פרופ' חרדית, חברת המערכת ... דין תורה אצל פרופ' אסא כשר... איומים בפנייה למל"ג, כניעת המערכת, התפטרותה של הפרופ' הפתייה, ולבסוף – נצחון, והדפסת המאמר במלואו, למעט שינוי כותרתו והשמטת משפט לגלגני בסוף – תוכל לקרוא, לפי סדר השתלשלות האירועים, בבלוג שלי המוקדש לענייני הספר "מה שאלוהים לא יכול", כאן: http://whatgodcannot.blogspot.com/2020/11/blog-post.html
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2020 10:46 |
|
| |
מאותו טעם שהתורה הכניסה אותם בשעת בריאת העולם כחלק מהעולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2020 09:20 |
|
| |
| I_N_RUBIN כתב: |  | מה בדיוק אתה רוצה, דרעק שכמותך, ומה אתה מפטפט לך על "פילוסופיה עתיקה", לא בדיוק הבנתי, וספק אם מי מן הקוראים כאן הבין.
|
|
אני פוער ופורע בפניך ומקנח חוטמי בך.
אני אומר דבר הכי פשוט. מי שסובר שאין השגחה פרטית ואישית על בע"ח ורק השגחה כללית, זה בגלל שאין בהם שום חשיבות וכל צורכם ומגמת הבורא בהם הוא לקיום המין, וממילא איזה טעם שמקריהם הפרטים של כל תולעי תבל יכנסו לתורה?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2020 22:04 |
|
| |
אחר שקם פורום ההפשלה והפשיל את עצכח מכל יושביה, עתה אוכל אני הקטון להיראות ולא להיבלע ובזה אני חייב תודה עצומה לגאון ר' ישראל שברוב להיטותו מבזה אנשים שאי צורך לבזותם כי הם כבר מבוזים ועומדים, ומכבד אנשים שאין צורך לכבדם כיון שגם הם מבוזים, ומה אכפת לי אם זה המצאה של איזה מטומטם מלפני 2000 שנה או מלפני 200 שנה או של הרב מחב"ד בכבודו ובעצמו
הקושיה היחידה היא מה האמת ולא מי המציא ראשון את השקר...
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2020 13:21 |
|
| |
| יש3 כתב: | | לא, זה מקום חמישי בחיפוש ומסתמא זה יירד עוד ככל שתתקרב לנצח נצחים.הדיון כאן מקום 10 ולדעתי יש לך סיכוי טוב יותר שזה יעלה משהמאמר יעלה.
תוכל להיווכח בזאת בחיפוש בגוגל לא דרך החשבון שלך. |
|
משמשי אהובי! בחיפוש 'השגחה פרטית על בעלי חיים' בכל חשבון גוגל שאני נכנס דרכו, אני מוצא את מאמרי מהכ"ע של אריאל בשני המקומות הראשונים, 'אתנחתא'-גרינוולד במקום שלישי, האי שטיא שלמה אבינר במקום רביעי, ואחריהם מדורגים כל מיני חב"דניקים ומזרחניקעס, והאשכול בפורום כאן במקום 11 או 12. (לפני פרסום מאמרי, גרינוולד תפס תמיד את המקום הראשון). האם אצלך עדיין אריאל במקום חמישי? ומי יתן, משמשי יקירי, ותלמדנו תהלוכות ה'גוגל', אורחותיו ונפלאותיו, מי לקרב ומי לרחק. הן ידעתי בך, משמשי יקירי, כי בקי אתה בכל מדע וחכמה, מטבע ועד רוח, מחינוך ועד עבודה סוציאלית, ממינהל עסקים ועד משפטים, כולם נכללו בתבונתך הכבירה, משל ניצוץ מנשמת אריסטו נתעבר בך כאן ועכשיו במאה העשרים ואחת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2020 23:34 |
|
| |
הנאה מרובה נהניתי היום.
בצהריים נרשם אחד לפורום ביזוי גדולים, וכתב וז"ל:
הכותב הוא יהודי מאמין שאינו מזדהה עם הסגנון הבוטה של מרא דאתרא.
אולם מאד נהניתי מהספר מה שאלוהים לא יכול, שחושף את שקרי חב"ד ודמיונותיהם
כעת נהניתי לראות שנגעת בנושא שהעסיק אותי מכבר בעניין שקרי חב"ד לגבי השגחה פרטית בדצ"ח
כתבתי על כך מאמר לפני 15 שנה.
כשיתאפשר הדבר מבחינת המערכת כאן אצרף לינק לדרייב למאמר.
כתבתי לו:
לכאורה, אם המאמר טוב ומעניין, חבל שיהיה רק בדרייב, אשר ברבות השנים מתבטלת האפשרות להורידו משם כידוע לקוראי הפורומים.
אולי מוטב להעלותו כאן בכמה חלקים, או באיזו דרך אחרת, ואם צריך אתה לעזרתי, הגד ואתן לך כתובת מייל.
ואכן שלח לי מאמרו למייל, והעליתי אותו שם.
אינני רואה אופציה כאן בהיידפארק להעלאת קבצים, ולכן אני נותן לינק לאשכול בפורום ביזוי גדולים, והרוצים בכך יורידו משם ויעיינו:
https://bizuygedoylim.forumhebrew.com/t59-topic#977
ואף אעתיק כאן את מה שכתבתי לו שם, לאחר שעיינתי במאמרו:
העלאת המאמר ששלח לי 'מציץ' הצליחה - עכ"פ, אני הצלחתי להורידו לאחר ההעלאה למחשבי, ואני מקווה שגם אחרים יצליחו בכך.
כעת אכתוב עליו כמה מילים.
מחבר המאמר הזדהה בפניי, אבל ביקש שלא אכתוב שמו ושאמחק שמו מראש המאמר ששלח לי, וכמובן כיבדתי זאת.
כפי שכתב 'מציץ' בהודעתו דלעיל, המאמר אכן נכתב מתוך יראת-שמיים, ובכל זאת יש בו לדעתי כמה נקודות מעניינות, ואני ממליץ לכל אחד להורידו ולקוראו, ובהמשך אולי נדון בחלק מאותן הנקודות.
עכ"פ, לא אמנע מלכתוב כבר עתה, כי קריאת המאמר גרמה לי תענוג גדול.
ראשית, שמחתי לראות, כי בניגוד לגישת ה'אמונה פשוטה' השוררת כיום, בה דנתי במאמרי, עדיין יש בזמננו אברכים שחוץ משטויות כגון דיני הנחת השניצל על הפלטה בשבת, מתעניינים גם בנושאים העומדים ברומו של עולם, באלוקות, בתיאולוגיה, וכשאף אחד לא רואה, אפילו מעיזים לפתוח מו"נ.
אמנם, חיפשתי את שמו של כותב המאמר ב'גוגל', ומצאתי שהוא משתייך לקהילת מאמיני הר"ל מינצברג ז"ל; והנה מתברר עתה, כי לא על חינם נידהו להלה מיכל יהודה קאקוביץ' זל"ל - ואשים מחסום לקולמוסי, פן אשתנק מצחוק.
שנית והוא העיקר, נהניתי לראות כי לא זו בלבד שמעיינים באלוקות, אלא אף מעיזים לפקפק בשטויותיהם של אנשי חב"ד, שהללו מפיצים בכל מקום כביכול מדובר בגופה של יהדות, וכמובן, כשבודקים אחריהם ואפילו מעט, מגלים במהרה את סורחנם הנודף.
רבותיי! שטיפת המוח הציבורית בידי אנשי חב"ד, היא נוראה. הללו, סמוכים על "חזקה על תעמולה שאינה חוזרת ריקם", כפתגמו של רבם, דומה שהיו יכולים לתת שיעורים גם לגבלס. בכל בית כנסת, בכל בית מדרש, בכל פינה, בכל חור, מטילים הללו את "שיחת השבוע" שלהם, "שיחת הגאולה", "אור וחיות", "כי קרוב", פרסומיו הרבים של שילת שנועדו לשטוף מוחם של מזרחניקעס (השוק הייחודי שלו, וכסף לא חסר לו), וכן הלאה. אנשים כה רבים, מתוך שיעמום, ומהיעדר אלטרנטיבה, נוטלים את עלוניהם ופרסומיהם וקוראים בהם, וכך מתקבעות שטויותיהם בליבם, כביכול הם גופי תורה. הרי סתם אדם לאו בר הכי הוא להתחיל לבדוק אחריהם ולחפש במקורות, וכשהוא קורא שוב ושוב מדברי סורחנם שיש השגח"פ בבע"ח למשל, סוף סוף מתיישב הדבר בדעתו ומתערבל אצלו יחד עם 'הדף היומי' שהוא שומע בכל ערב וכיוצא, עד שנקבע אצלו שכך היא דעת היהדות.
לדעתי, אפוא, פרסום סורחנם, הודעת קלונם, בשורת חרפתם, וגילוי ערוותם של הללו, היא ממש עבודת קודש, הצלה לדורות ממש. מזה כמה שנים שאני עוסק בכך, וב"ה רואה ברכה בעמלי. אמנם אין לי כסף וכוח אדם כמותם, אבל מקובלנו כי מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך. אני קורא לכל אחד ואחד שידע ויודיע בסביבתו, כי בכל פעם שבפרסום חב"די מופיע בהערות "מקור", במקרים רבים מדובר במ"מ שאינו קשור לנושא כלל, ולא מעט פעמים כתוב שם ממש ההיפך. בפרט נטפלים הללו לרמב"ם, שאילו קם לתחייה וראה את מה שהם כותבים משמו בספרי סורחנם, חוששני שהיה קופץ מיד בחזרה לאדמה. אולם, יש שכר לעמלי, ולאור ההד שעוררו ספריי ומאמריי בשנים האחרונות, אני מקווה כי הציבור בסופו של דבר יעמוד על טיבם, ויתן לסילופי סורחנם את המשקל הראוי לו.
תוקן על ידי I_N_RUBIN ב- 03/12/2020 23:38:04
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2020 16:47 |
|
| |
| תלמידתלמיד כתב: | | אכן, אבל למה עליית האש למעלה וסיבוב הגלגל וכו' זה אינו נקרא השגחה פרטית בפי הרמב"ם, למה היה צריך לקרא לזה השגחת המין באופן כללי ? הרי רצונו קבע מראש את כל מהלך הברואים שאינם בני אדם.
ולא נראה שכל מקורו רק מפסוקים, כי אפשר ליישבם. |
|
האש וכיוצא בה הם יסודות, ואכן ההשגחה להרמב"ם רק על המין ולא על אש זו או אחרת. הגלגלים לפי הרמב"ם נעלים מבני אדם, והוא מאמין שהם בעלי שכל, וא"כ פשיטא דיש בהם לשיטתו השגח"פ... (ולפי אליעזר שך, "אין לחקור איך זה" דהגלגלים (שלא היו ולא נבראו אלא בדמיונו של אריסטו) הם בעלי שכל... והארכתי בלגלוגים ולצון במאמרי על תורה, מדע וספקנות אצל הלובביצ'ר; דרשהו משם).
תוקן על ידי I_N_RUBIN ב- 03/12/2020 16:55:11
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2020 16:05 |
|
| |
אכן, אבל למה עליית האש למעלה וסיבוב הגלגל וכו' זה אינו נקרא השגחה פרטית בפי הרמב"ם, למה היה צריך לקרא לזה השגחת המין באופן כללי ? הרי רצונו קבע מראש את כל מהלך הברואים שאינם בני אדם.
ולא נראה שכל מקורו רק מפסוקים, כי אפשר ליישבם.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2020 02:32 |
|
| |
| תלמידתלמיד כתב: | | נושא ההשגחה הוא נושא מורכב המתנגש גם עם ידיעה ובחירה, הרי אם יש השגחה על כל פרט ופרט איפה הבחירה? האמנם לבעל חי יש בחירה לפי הרמב"ם אם לחיות או למות, לאכול או לא, להנצל מיד רודפו או לא, ועל האדם הכל נגזר מראש?
ובפרט שלפי הרמב"ם (כדברי התניא אף הודו לו המקובלים,) הוא המדע הוא היודע ואין ידיעתו כידיעת האדם ואם לא היתה מציאותו מוכרחת כל מציאות היקום לא היתה, מה הבעיה תוך כדי החייאת וידיעת העלים ובעלי החיים גם להשגיח עליהם, בפרט שהרבה פרטים מהשגחתם הפרטית גוזרת את חיי האדם, למשל: לו לא יהיו מספיק מים מתוקים האדם ימות. אם לא תגדל הרבה חיטה או בעלי החיים לא יהיו בריאים גם האדם יהיה פחות בריא.
ואגב להרמב"ם לשיטתו שעל אנשים שאינם עובדי ה יש השגחה פחותה, זה החידוש הגדול, אחרי זה לומר שגם על בעלי החיים והצמחים אין השגחה זה כבר פחות חידוש .. |
|
מה אתה מבלבל במוח? על הבחירה כבר הקשה הרמב"ם בפ"ה מתשובה היאך יהיה האדם עושה כל מה שיחפוץ, ויהיו מעשיו מסורין לו, וכי ייעשה בעולם דבר שלא ברשות קונו ובלא חפצו, ותירץ דהכול בחפצו ייעשה, ואף על פי שמעשינו מסורין לנו - כיצד: כשם שחפץ היוצר להיות האש והרוח עולים למעלה, והמים והארץ יורדים למטה, והגלגל סובב בעיגול, וכן שאר ברייות העולם להיות כמנהגן שחפץ בוככה חפץ להיות האדם רשותו בידו, וכל מעשיו מסורין לו, ע"ש. וכן בעניין השגחה במה שנוגע למעשי מצוה ועבירה. ומה שהבאת מהשגחה על רשעים, כבר ביארתי במאמרי והעתקתי לעיל, דהיינו הך, דהשגחה להרמב"ם אינה כהשגחת הגננת בפעוטון כהבנת החב"דיים, אלא בהיפך, מלמטה למעלה, דהאדם דבק בה' ועי"ז אינו חושש בדברי העולם שכולם הבאי כמ"ש הר"מ בהל' דעות, וממילא מובן דאין זה שייך לא בבע"ח ולא ברשעים.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2020 01:37 |
|
| |
נושא ההשגחה הוא נושא מורכב המתנגש גם עם ידיעה ובחירה, הרי אם יש השגחה על כל פרט ופרט איפה הבחירה? האמנם לבעל חי יש בחירה לפי הרמב"ם אם לחיות או למות, לאכול או לא, להנצל מיד רודפו או לא, ועל האדם הכל נגזר מראש?
ובפרט שלפי הרמב"ם (כדברי התניא אף הודו לו המקובלים,) הוא המדע הוא היודע ואין ידיעתו כידיעת האדם ואם לא היתה מציאותו מוכרחת כל מציאות היקום לא היתה, מה הבעיה תוך כדי החייאת וידיעת העלים ובעלי החיים גם להשגיח עליהם, בפרט שהרבה פרטים מהשגחתם הפרטית גוזרת את חיי האדם, למשל: לו לא יהיו מספיק מים מתוקים האדם ימות. אם לא תגדל הרבה חיטה או בעלי החיים לא יהיו בריאים גם האדם יהיה פחות בריא.
ואגב להרמב"ם לשיטתו שעל אנשים שאינם עובדי ה יש השגחה פחותה, זה החידוש הגדול, אחרי זה לומר שגם על בעלי החיים והצמחים אין השגחה זה כבר פחות חידוש ..
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2020 21:53 |
|
| |
| זבחוטם כתב: | | רובין, ראיתי שבפורום הביזוי שלך דנת על דעת הגר"א בהשגחה פרטית, לא בא לי להירשם לאותו מקום ביבין מרחץ של אפרודיטי שכל העם עומדים שם ערומים ובעלי קרי ומשתינים בפני הכל.
אבל טענת שם שהציטטה הידועה ממנו שכל מקרי פרטי המינים גנוזים בתורה מדברת על ה'ידיעה' ולא על ה'השגחה', ולכן לא הבאת משם במאמרך..
ולא היא, גילית שם את ערוותך שאין לך חלק ונחלה בפילוסופיה עתיקה, והיה בכדי שתוכל להבין אפשט לך את הדברים במילים פשוטות להדיוט כמוך שלמד בישיבה חרדית ולא אצל המזרחניקעס שנואי נפשך.
בודאי שהבורא יודע הכל וגם את הפרטים, ומכל מקום העובדה שהוא אינו משגיח על אישי מיני בעלי חיים ושלא כבמין האדם שהשגחתו נוגעת גם לפרטים, זה לא בגלל שבא לו להתאכזר רק אליהם ולא אל האדם, אלא בגלל שהם אינם מהווים חלק מסדר הבריאה, וההשגחה חלה רק על סדר הבריאה עצמה לקיימה,
והנה אם טרח הבורא עצמו לכתוב בתורתו את כל פרטי המינים שבעולם , למה לא ראה להשגיח עליהם?
|
|
מה בדיוק אתה רוצה, דרעק שכמותך, ומה אתה מפטפט לך על "פילוסופיה עתיקה", לא בדיוק הבנתי, וספק אם מי מן הקוראים כאן הבין. ואם לא נאה לך להירשם לפורום ביזוי גדולים מפני "שכל העם עומדים שם ערומים ובעלי קרי ומשתינים בפני הכל", מדוע אתה קורא שם? אלא, כנראה כמו שהפליגו חז"ל במעלת הנעלבים ואינם עולבים, כן ישנה ג"כ מדריגה של המושתנים ואינם משתינים, ואתה, משמע, זכית לה.
עכ"פ, מכיון שציטטת מפורום ביזוי גדולים, למען השלמות אביא המו"מ משם במלואו, ואוסיף ע"ז קצת, כי באמת הלכות גדולות שנו שם.
החכם המתקרא 'אד"ם הכהן" פתח שם אשכול ביום 18 בנובמבר, תחת הכותרת "מאמר כ"ק מרן בענין השגחה פרטית בבעלי חיים", וכתב וז"ל:
זה היום קיבלתי על הפאס"ט המכונה מעיי"ל, מחד ממקושרי ומעריצי כ"ק מרן שליט"א את מאמרו החדש של הוד כ"ק מרן שליט"א, אשר פיו בשמו יקבנו "השגחה פרטית על בעלי חיים: השוואת מקורות בתרבות".
ולא אפונה מלגלות חטאי ברבים, שלמקרא שמו המעלה שממון כמנהג מפרסמי העלים בכתבי העת אשר לאקדמי"ע, וגם לרבות מקום פרסומו באותם כת"ע, הביאוני להרהר אחר רבינו, שמא רוח אפינו משיח ה' נלכד בשחיתותם, וייבש מקורו כציץ הנובל, כדרכם כסל למו, להמית כל זיק חיות, באותה דרך אשר בדו מליבם, וישימו לה שם וחניכה - "כתיבה אקדמאית", אשר כנוד אינה מסוגלת אלא להפיל שינה על עיני הקורא, ה' יצילנו מהם ומהמונם, אך תומ"י ממש החזקתי אומן באמונת חכמים אשר מורשה לנו מכ"ק מרן שליט"א עוד משחר טל ילדותו בספרו הנורא "אור הלבנה", ויבואו דבריו כדבש מתוק לפי, ראיתי האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה, ודרך ורמס ואין מידו מציל. לכו חזו מפעלות כ"ק מרן שליט"א אשר שם שמות בארץ, וכל חכמי האקדמי"ע והכללים אשר בדו מליבם, כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו, והיה אור הלבנה כאור החמה, ויך בסנוורים את עיני הלעקטורי"ן, ומלאך רע בעל כרחו יענה אמן. אך מה מאד מעי חמרמרו נהפך לבי בקרבי, בראותי כי נעלם מעיניו הבדולח של כ"ק מרן שליט"א דברי רבי אליהו איש ווילנא המפורשים בב' מקומות שיש השגחה פרטית בבעלי חיים, ויביא ממרחק לחמו מאותו נער קטון משיירי משמשי משמשיו מהגבעה הידועה. וסימנא מילתא, הכי קראו שמו "אדוננו הגר"א" אדוננו אדוננו לגזירה שווה, אלא שהוחלפה השיטה ויבוא המשיח אלפים לפני אליהו. וה' הטוב יכפר כי לישראל בשגגה. ושלא להשאיר הנייר חלק, אעתיק דבריו: ספרא דצניעותא פ"ה דף נה: והכלל כי כל מה שהיה והוה ויהיה עד עולם הכל כלול בתורה מבראשית עד לעיני כל ישראל. ולא הכללים בלבד אלא אפילו פרטיו של כל מין ומין ושל כל אדם בפרט וכל מה שאירע לו מיום הולדו עד סופו וכל גלגוליו וכל פרטיו ופרטי פרטיו. וכן של כל מין בהמה וחיה וכל בעל חי שבעולם וכל עשב וצומח ודומם וכל פרטיהם ופרטי פרטיהם בכל מין ומין ואישי המינים עד לעולם ומה שיארע להם ושרשם. וכן כל מ"ש באבות ומשה וישראל כלם הן בכל דור ודור שכלם מתגלגלים ניצוצותיהם בכל דור ודור כידוע: וכן כל מעשיהם מאדה"ר עד סוף התורה הוא בכל דור כידוע למבין. וכ"ה בכל אדם ואדם לבד כמו שהתחיל לבאר במדרש הנעלם ברמז: וכל זה נכלל כלו בפרשת בראשית עד נח כמ"ש כאן בס"ד: וכללו נכלל בפרשה הראשונה עד ברא אלקים לעשות כנ"ל: וכלל כללי הכללים בפסוק ראשון. ועוד יותר מפורש ביהל אור במדבר קנז: והוא הנהגת הטבע אבל הכל אלקים שופטים והשגחה כי אין אדם נוקף כו' (חולין ז' ב') ואפי' ציפרא קלא לית מתציד וכו', אלא שהטבע הוא השליח כי נגזר על זה להעשיר וזה להעני שולח השי"ת שזה יאבד וזה ימצא ואין עושה נס שיברא ממון ומזה יפרח הממון לשמים וזהו הטבע והוא ד"מ שמלך יושב בבית מלכותו ורואה מרחוק את כל אדם בצד א' ובהמה בצד אחר והוא שולח לאדם מזונותיו חטים ע"י תחבולות ע"י גלגלים וחבלים ושאר הדברים עד שמגיע אליו וכן לבהמה שעורין והם אינן רואין רק הסיבה הקרובה להם וסוברים שזה הסיבה הוא מעצמו ועוד לו רשת פרוסה להביא אותם על מקוםהליכתם וכשהגיע עתם מושך משם הרשת ונלכד בצוארו ומת והסכל מדמה בדעתו שמקרה קרה לו וגם זה הוא ע"י טבע שמסבב לו מאכל רע וכמ"ש (חגיגה ד: ה.) דמשגרא תנורא קדחה כו' והן הכל נסים נסתרים ונסים נגלים נעשין ע"י שם הויה כידוע.
ע"ז באה תשובתי אליו ביום 22 בנובמבר וז"ל:
אד"ם הכהן ידידי,
"שלמקרא שמו המעלה שממון כמנהג מפרסמי העלים בכתבי העת אשר לאקדמי"ע" –
דע לך, ששמו המקורי של המאמר היה: השגחה פרטית על בעלי חיים - חידוש הבעש"ט או ישו הנוצרי?
התכוונתי לפרסם השבוע פוסט בבלוג וכאן בפורום, על המאמר הזה ובעיקר על השערוריה שליוותה את פרסומו, והשתהיתי רק כדי לקבל תחילה בדואר את הכרך המודפס שלהם עם המאמר בפנים - אחרי שתקרא את הפוסט שאפרסם תבין, שלמרות שהם שלחו לי PDF למייל, והמאמר גם עלה באתר שלהם, אחרי מה שעברתי איתם אינני מאמין שהמאמר אכן התפרסם, עד שאחזיק את הכרך המודפס ביד!
ולגוף הערתך מדברי הגר"א, אני מאד מודה לך! אמנם בניגוד למובאות שהבאתי במאמרי, במובאות שהבאת אתה הגר"א אינו מזכיר שיש שיטה אחרת ואינו תוקף את הרמב"ם, ואם לדין אולי יש תשובה.
כי מ"ש במובאה הראשונה:
הכל כלול בתורה מבראשית עד לעיני כל ישראל. ולא הכללים בלבד אלא אפילו פרטיו של כל מין ומין ושל כל אדם בפרט וכל מה שאירע לו מיום הולדו עד סופו וכל גלגוליו וכל פרטיו ופרטי פרטיו. וכן של כל מין בהמה וחיה וכל בעל חי שבעולם וכל עשב וצומח ודומם וכל פרטיהם ופרטי פרטיהם בכל מין ומין ואישי המינים עד לעולם ומה שיארע להם ושרשם,
לכאורה אינו מוכרח דקאי על השגחה, אלא על ידיעה. ואע"פ שהרמב"ם כופר בהשגח"פ על בעלי חיים, לכאורה הוא מודה בידיעה, כמ"ש בפ"ב מהל' יסוה"ת ה"ט וז"ל: כל הנמצאים חוץ מן הבורא מצורה הראשונה עד יתוש קטן שיהיה בטבור הארץ הכל מכח אמתתו נמצאו ולפי שהוא יודע עצמו ומכיר גדולתו ותפארתו ואמתתו הוא יודע הכל ואין דבר נעלם ממנו, עכ"ל. וכן משמע במו"נ ח"ג פט"ז שבידיעה הרמב"ם מודה שהיא גם בפרטי הבע"ח. אמנם יש לפלפל בזה בדעת הרמב"ם האמיתית בענין ידיעה בפרטים (שהאריסטוטליים כפרו בה ג"כ וכשם שבעניין הקדמות לדעת רבים היה הרמב"ם אחד בפה ואחד בלב, אולי כך הוא בענין זה ג"ב) אבל מ"מ אין להוכיח מידיעה להשגחה.
ומ"ש במובאה השנייה: כל אלקים שופטים והשגחה כי אין אדם נוקף כו' (חולין ז' ב') ואפי' ציפרא קלא לית מתציד וכו', אלא שהטבע הוא השליח כי נגזר על זה להעשיר וזה להעני שולח השי"ת שזה יאבד וזה ימצא ואין עושה נס שיברא ממון ומזה יפרח הממון לשמים וזהו הטבע והוא ד"מ שמלך יושב בבית מלכותו ורואה מרחוק את כל אדם בצד א' ובהמה בצד אחר והוא שולח לאדם מזונותיו חטים ע"י תחבולות ע"י גלגלים וחבלים ושאר הדברים עד שמגיע אליו וכן לבהמה שעורין,
אכן קאי על השגחה, אבל אולי יוכל מישהו להתעקש שמ"ש "כל אדם בצד א' ובהמה בצד אחר", לצדדין קתני - אדם בהשגחה פרטית ובהמה בהשגחה כללית, על המין ולא על הפרטים. ואין ראיה נגד זה רק ממה שהזכיר בתחילה דברי הירושלמי ואפי' ציפרא קלא לית מתציד וכו', ואלו סוף סוף דברי הירושלמי הם ולא דברי הגר"א, ומי שיאמר שהרמב"ם ה"ל איזה פירוש בהירושלמי שלא יסתור דבריו, הרי יוכל לומר כן גם על הציטוט בידי הגר"א.
לסיום אני תמה, איך הגעת כה מהר למאמרי, שטרם סיפרתי על פרסומו לשום אדם בעולם, מטעם הנזכר לעיל? עכ"פ אני מודה לך מאד על עיונך בו ועל הערתך, ומקווה לפרסם עוד השבוע את הפוסט עם הסיפור השלם. וענה לי החכם הנזכר בו ביום, וז"ל: קיבלתי את המאמר מידיד שראה אותו באתר של האונברסיטה
לענין הגר"א אני מסכים שהקטע הראשון לעצמו פחות מוכיח את דעתו, אבל בשילוב הקטע השני, שהזכיר שם את המדרש על הציפור ובמשל דיבר על בהמה, דומני שדי ברור שזו דעתו, אם כי אכן זה לא מפורש להדיא.
אגב, הרד"ל בהערותיו על מדרש רבה התייחס לראיה מציפור, ונדחק ליישב
את "שפתי חיים" השגחה אתה מכיר? [ישנו באוצה"ח, אם תרצה אוריד את הספר משם ואשלח לך], בספר חיים פרידלנדר שכידוע היה חצי זילברמן חצי בניברקי שכני"ק מביא את כל המקורות מהראשונים והמקובלים שאין השג"פ על בע"ח, ואז מביא את היע"ד והגר"א, ועושה שם שמיניות באוויר לסדר הכל ביחד, שלא תהיה מחלוקת גמורה וכו' וכו' וכנהוג. בזכותו התוודעתי כבר בהיותי נער צעיר שהדעה המקובלת על רוב חכמי ישראל והחשובים שבהם שאין השג"פ על בע"ח. וכמובן אני ממתין בכליון עינים לפוסט המדובר.
ובכן באה תשובתי אליו ביום 23 בנובמבר וז"ל: עיינתי כעת בדברי האי שוטה חיים פרידלנדר זל"ל בספרו 'שפתי חיים' א הנקרא 'פרקי אמונה והשגחה', עמ' עה-צה. ולא הוסיף שם כלום אלא דברי הגר"א שהבאת, וכבר כתבתי שלדעתי אין מהם ראיה. ומן הטראסק שעשו בספרי סרוחי חסידים בעניין השגח"פ על בע"ח אותו פרידלנדר חסר מוח אינו יודע כלל.
אמנם כשיצא מאמרי בספר ובו קובץ ממאמריי כמקובל, אולי אוסיף שם בהערת שוליים ציון לספרו דהאי שוטה פרידלנדר. אם אדע שמך ותרשה זאת אתן לך קרדיט כמקובל באקדמיה (ומדקדקים בזה מאד שם), ולא - אכתוב שמן הקוראים הראו לי כך וכך. ועוד השיב החכם הנז', ומיראת האריכות לא אעתיקנו עוד, ודי במה שכתבתי. והנה לא אוסיף עתה עוד אלא לציין כי דבר זה שלדעת הרמב"ם ידיעה לחוד והשגחה לחוד, הדגישו בפרט הר"י אלבו בס' העיקרים שלו מאמר ד' פ"ז בתחילתו, ע"ש, והביא דבריו גם הלובביצ'ר המנוח בהקונטרס שלו בעניין השגח"פ הנדפס בס' שערי אמונה (ירושלים תשנ"א), עמ' פה-פו.
תוקן על ידי I_N_RUBIN ב- 02/12/2020 21:58:42
תוקן על ידי I_N_RUBIN ב- 02/12/2020 22:00:53
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2020 15:20 |
|
| |
לא, זה מקום חמישי בחיפוש ומסתמא זה יירד עוד ככל שתתקרב לנצח נצחים.הדיון כאן מקום 10 ולדעתי יש לך סיכוי טוב יותר שזה יעלה משהמאמר יעלה.
תוכל להיווכח בזאת בחיפוש בגוגל לא דרך החשבון שלך.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2020 13:47 |
|
| |
רובין, ראיתי שבפורום הביזוי שלך דנת על דעת הגר"א בהשגחה פרטית, לא בא לי להירשם לאותו מקום ביבין מרחץ של אפרודיטי שכל העם עומדים שם ערומים ובעלי קרי ומשתינים בפני הכל.
אבל טענת שם שהציטטה הידועה ממנו שכל מקרי פרטי המינים גנוזים בתורה מדברת על ה'ידיעה' ולא על ה'השגחה', ולכן לא הבאת משם במאמרך..
ולא היא, גילית שם את ערוותך שאין לך חלק ונחלה בפילוסופיה עתיקה, והיה בכדי שתוכל להבין אפשט לך את הדברים במילים פשוטות להדיוט כמוך שלמד בישיבה חרדית ולא אצל המזרחניקעס שנואי נפשך.
בודאי שהבורא יודע הכל וגם את הפרטים, ומכל מקום העובדה שהוא אינו משגיח על אישי מיני בעלי חיים ושלא כבמין האדם שהשגחתו נוגעת גם לפרטים, זה לא בגלל שבא לו להתאכזר רק אליהם ולא אל האדם, אלא בגלל שהם אינם מהווים חלק מסדר הבריאה, וההשגחה חלה רק על סדר הבריאה עצמה לקיימה,
והנה אם טרח הבורא עצמו לכתוב בתורתו את כל פרטי המינים שבעולם , למה לא ראה להשגיח עליהם?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2020 09:38 |
|
| |
התדע מה משמחני עד אין קץ, משמשי? שאם קודם, כשחיפשו ב'גוגל' "השגחה פרטית על בעלי חיים", מצאו בראש את מאמרו של האי שטיא חבר הפורום לשעבר נחום גרינוולד דמיתקרי 'אתנחתא', דולה ומשקה מתורת משיחו, את פטפוטי שלמה אבינר, וכל כיוצא בהם דרשנים, אנשים ונשים, חב"דיים ומזרחניקעס, לועסים כולם את שטיפת המוח החב"דית בבחינת 'חזקה על תעמולה שאינה חוזרת ריקם', ללא אפילו קול שפוי אחד!! - מעתה ועד עולם, כשיחפש שוב מישהו "השגחה פרטית על בעלי חיים", יעלה ויבוא קול אדיר וחזק, קול גדול ולא יסף, קולו של הרמב"ם, בראש הדף הראשון בחיפוש!! ובאותו הדף במהרה, תיגלה גם ההתרסה הלגלגנית "חידוש הבעש"ט, או ישו הנוצרי?"... משמשי! מנסיוני, אין מה שמכעיסם ומוציאם מכליהם יותר מ"שאלה" כזו... ואף לזאת בלבד כל זה היה כדאי, וזה חלקי מכל עמלי, לדורי דורות ולנצח נצחים! הנאה צרופה, תענוג מזוקק...
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2020 07:38 |
|
| |
חלילה נגד אוניברסיטת אריאל, ובוודאי לא נגד אריאל.
כתב העת לחלוטין לא מוכר, והסתכלתי בששת הגיליונות האחרונים המופיעים באתר וראיתי את הכותבים.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2020 22:00 |
|
| |
| יש3 כתב: | | חזרת בך אף שתכחש.
כתב העת אכן נידח. לא חייבים לפרסם בתרביץ או AJS Review (אני לא צריך לחלום). פרסמת כמה מאמרים בדעת, יש גם JSIJ ויש עוד. לכתבי העת הללו יש קהל קוראים. אף אחד לא קורא את כתב העת של אריאל, ואפשר גם לראות מי הכותבים האחרים בכתב העת (כאלה ששולחים מיליון מאמרים מהדוקטורט שלהם באותו נושא לכל כתבי העת הפחות טובים או כאלה שעשו מחקר באריאל ומפרסמים מאמר חד פעמי לפני שהם חוזרים לחיים נורמליים).
אין לי התנגדות לסגנון לא משמים. אפילו לא התנגדתי לסגנון המגעיל שלך. רק תהיתי מה זה נותן לך. אני מבין שזה משחרר לחצים וכנראה יש לזה יתרונות פסיכולוגיים, אבל בסוף אתה לא עושה את זה למגירה ואפילו לא לבלוג אלא מנסה לפרסם בכתבי עת ודווקא אקדמיים. אז בהחלט עולה השאלה למה אתה לא מנסה להעלות את הסיכויים. |
|
משמשי יקירי! לא אכחד כי משמש הגון אתה. על JSIS, חי נפשי, לא ידעתי בלתי עתה, אבל כשהסתכלתי כעת ראיתי שהוא כתב עת אלקטרוני. האמת היא, משמשי, שאין לי כ"כ חשק לזה. בן הדור הישן אני, משמשי, ועדיין מקדש את הכרך המודפס. אבל, משמשי יקירי, רשמתי לפניי, ובעת הצורך אשקול אותם. משמשי אהובי! הן הכשלתני במילוי פי שחוק בעולם הזה, למקרא דבריך על אוניברסיטת אריאל וכתב העת שלהם. מה יש לך נגדם, משמשי? לא זכור לי כי שמאלן כה קיצוני הינך.
|
|
|
|
|
