קבל סיפור מהבוקר, ותבין את מה שאני מתכוון...
לאחר שסיימתי לטבול במקווה, והתלבשתי.
ראיתי נערון (גיל 14 או 15.)
שם את נעליו על הספסל כדי לקשור את שרוכיהם.
אמרתי לו, שינקה את הספסל...
הוא הסתכל עלי כמו גולם!
לא התייחס! ולא ניקה!
אותי חינכו, אם אתה שם נעליים על ספסל/כסא. מאיזו סיבה (בבית או בחוץ.)
צריך לנקות אחריך!
אבל ההורים של היום? איך מחנכים!?!
שאין דבר! אפשר ללכלך חופשי...
כמה פעמים ראיתי הורים, הנותנים לילד שלהם לעלות על ספסל ציבורי עם נעליים!
פעם הייתה הבושה גבוהה והחוצפה נמוכה!
היום זה התהפך!!!
אך ההורים הללו אינם רוצים לקלוט.
שבסופו של דבר זה פוגע בהם!
כי אם אין להורה זולת!
מדוע שלילד יהא זולת!?!
איזו דוגמא אישית יש לילד!?!
של הורה שמחציף ומזלזל!?!
והשכל שלהם היכן!?!
בגלל שבן אדם גר ברחוב הומה הוא צריך לסבול אף בשבת!?!
לא מספיק הסבל של ימי החול!?!
כבר הזכרתי לעיל!
שהייתי קטן.
לא נתנו לנו לעשות דבר כזה!
(ידעו שיש זולת!)
היום?
ילדים בגיל בר מצווה כמעט באים ממרחקים להפריע!!!
(בזמני, לא נסעו על צעצועים כאלו אחרי גיל 7 או 8.)
ומדוע זה!?!
כי להורה אין זולת!
במקום לקחת את הילד, ללמוד עימו.
או לשחק עימו.
ולהתייחס אליו;
מה עושה ההורה המודרני!?!
הולך לנום!
ושולח את הילד הפקר לגורלו!
אומר לו קח את המכונית.
ועוף אל תפריע לי!
(והזולת לא צריך לנוח!?!)
ומה תאמר על כך שבשנים האחרונות,
בלילות שבועות ילדים הסתובבו עם המכוניות הללו בשעות הלילה המאוחרות!?!
וכי אין כאלו, שמסיבתם לא ערים בלילה זה!?!
ובכלל, אינני מבין את ההורים הללו!
אם הם רוצים שבנם יפגין את כישורי הנהיגה שלו.
מדוע שלא יסע ביום חול בכביש...!?!
נשלח מהאנדרואיד שלי
