הסיפור הגדול הוא לא אם גנבו את הבחירות שם,
ומי יזכה בבחירות פה.
הסיפור הגדול הוא שגם שם וגם פה,
הבחירות כבר לא נותנות לגיטימציה -
למועמד הלא נכון...
תמיד פה, ועכשיו גם שם, העניין הדמוקרטי הפך עניין טכני. מה שאתה צריך באמת כדי לשלוט, הוא לא את העם, אלא את התקשורת, את חבורת "שלטון החוק", ויתר מעגלי הכח שאינם נבחרים.
" איך אתה מסביר את זה שחברי הכנסת נתנו לאהרון ברק לבצע את ההפיכה השיפוטית שלו ללא התנגדות" - שאלתי אתמול את חיים רמון בפודקאסט שערכתי עמו -
" הם לא הבינו מה קורה " - ענה רמון.
"תן לי להציע לך הסבר" - המשכתי -
" השמאל, שהבין שההפיכה הזו הולכת לשרת אותו, נתן לה כמובן את הסכמתו, ואילו בימין משולל החזון והדרך, נותר כל ח"כ לעצמו ואף אחד לא רצה להיות זה שיספוג את החיצים של חבורת "שלטון החוק"."
רמון הנהן בהסכמה.
כלומר מה שדרדר את הדמוקרטיה הישראלית למקום הכאוטי, חסר המשמעות והאמון,
המקום שבו קבוצת מיעוט מבצעת הפיכה כנגד ראש ממשלה נבחר לעיני הציבור המשתאה, לקול מצהלות התקשורת, בלחץ אספסוף מוסת שלבחירות אין משמעות בעיניו ובגיבוי כל רשויות האכיפה -
הוא הטוטאליטאריזם המהותי, העמוק, ההגמוני והמתנשא של השמאל, ואין האונות ההיסטורית של הימין חסר הדרך, הכוון והמשמעות, שהמייצג המדוייק ביותר שלה - הוא מנהיגו הנבחר.
אז זהו חברים. היריות בפרלמנט של מנהיגת העולם החופשי, נדמו.
הסדר שב על כנו.
אבל למי שלא הבין כי היתה זו קריאת השכמה בלבד לפני קטאסטרופה איומה, לישראל ולעולם החופשי כולו, למי שמינה את עצמו לשומר סף מטעם עצמו וחשב שהוא יכול להמשיך ולנפח לנצח את הבלון הדמוקרטי -
כדאי לחרות היטב בזכרונו, את מראה הפיצוץ.
נדבר על כך הערב ב 5׳5 שישודר לראשונה ישירות מאתר התוכן ישראל מחר.
משה פייגלין
נשלח מהאנדרואיד שלי
