ארז תדמור: "מה שהימין צריך לעשות עכשיו"

הרצף והקצב של האירועים בימים האחרונים הוא לא פחות ממהמם. טוויטר הסירו לצמיתות את חשבונו של טראמפ; בפייסבוק מסירים חשבונות של מעצבי דעה שמרנים; בסי.אן.אן קוראים לחברות הכבלים להסיר את האפשרות לצפות ברשת פוקס; גוגל ואפל הסירו את האפשרות להוריד את האפליקציה של הרשת החברתית פארלר, שהיא מפלטם של אנשי הימין המושתקים, ואמזון הסירה את הרשת מהשרתים שבבעלותה. זו רק רשימה חלקית של הטיהור הגדול שחברות הענק של עמק הסיליקון מנהלות במשולב נגד המחנה השמרני בארצות הברית.

מכיוון שהשמאל הישראלי הוא לא יותר משלוחה של השמאל הפרוגרסיבי האמריקני, מובן שזכינו מיידית לקריאות להחיל סתימת פיות כלפי אנשי הימין אצלנו, בטענה שהם "מסיתים" ו"מפיצים פייק ניוז". נחום ברנע צהל שלשום על השתקת הנשיא טראמפ, ואילו אלדד יניב תהה "מתי זה יקרה כאן שיחסמו את האב, הבן והשופרות שמפיצים שקרים?".

החדשות הטובות של מסע הציד המקרתיסטי, שמגיע כעת לשיאו, הן שסוף סוף הכל על השולחן. נשף המסיכות נגמר, ואפילו אחרוני הימנים הנאיביים ייאלצו להבין את מה שאנחנו זועקים כבר שנים: שמאל זה סתימת פיות, השתקה ורדיפה עד חורמה של אנשי ימין. רואים את זה בכל מקום שבו השמאל שולט: באקדמיה, במערכת המשפט, בממסד התרבותי ובתקשורת. זו היתה נאיביות לחשוב שהם יניחו לרשתות לחמוק מאחיזת החנק שלהם. השמאל חושף כעת בברוטליות את טבעו המקרתיסטי ומוכיח שאין לו מחויבות לערכים הליברליים שהוא מתיימר לייצג.

אבל החדשות הרעות הן שהימין מגיע למערכה על חופש הביטוי נטול כלים מנטליים ופיזיים להתמודד בהצלחה, והבעיה הראשונה היא תודעתית. התרבות הפוליטית של הימין היא פסיבית. אנחנו רגילים להתלונן על "התקשורת השמאלנית", אבל ממשיכים לצרוך אותה כמו זומבים גם כשיש אלטרנטיבות ראויות מימין. הבעיה חמורה עוד יותר מבחינת יכולתו של השמאל לחולל פאניקה מוסרית, וההרגל הימני להיכנס מייד למגננה. חמורים ככל שיהיו, אירועי הקפיטול לא יכולים להצדיק את מסע הציד הסטליניסטי להשתקת 74 מיליון בוחרי טראמפ, כולל מעצבי דעה שאין ולו קשר עקיף בינם ובין האלימות. השמאל מעולם לא חש צורך להיכנס למגננה קולקטיבית כשאנשי אנטיפה ו־BLM שרפו ובזזו ברחובות הערים הגדולות בארה"ב. רבים מדי מאנשי הימין בתקשורת, באקדמיה ובפוליטיקה מתקשים להיגמל מההרגל המגונה להצטדק ולבקש לגיטימציה מאלו שמשתיקים אותם.

אבל הימין חייב להשתחרר לא רק תודעתית אלא גם תשתיתית: לפתח פלטפורמות עצמאיות, לא להסתפק בכמה עלי תאנה בכלי התקשורת המרכזיים, ולבנות לעצמו רשתות חופשיות של שידור, כתיבה ופרסום. במקום לשאוף "לאזן" את המנגנונים הקיימים, הימין צריך להסיר חסמים ולייצר שוק דעות חופשי אמיתי. התאגיד, גלי צה"ל, הרגולציה החונקת על הטלוויזיה - כל אלה פועלים נגד האינטרס הציבורי ויש לפרקם. מול ההתנפלות המקרתיסטית המבהילה באמריקה, שהיא תמצית הפנטזיה של השמאל בארץ, הימין חייב להשתחרר מהפוזיציה הדפנסיבית. 

כאן מנמק מנכ"ל טוויטר את הצעד שלו. לא קראתי כי זה לא מעסיק אותי יותר מידי. אבל מי שמנסה להביע דעה בענין כדאי שיקרא.

אתה באופן עקרוני תומך ברוצחים ונואפים? אני רק שואל באופן עקרוני, כי אם כן, אין לנו שום דבר במשותף... איזה מין שאלות אלו? למה שתחשוב שאני תומך  בהם, בשונה מתומך בזכותם, בייחוד שאמרתי   באשכול ההוא שלא.

תוקן על ידי קלעפער ב- 14/01/2021 16:25:31

הערבים בארץ ישראל, למשל. אנחנו יודעים שהם זוממים להשמיד אותנו. את כולנו.
אבל הם מנסים לשחק משחק אחר, שאולי הוא צודק כשלעצמו, אבל בגלל שאנחנו יודעים שהוא כיסוי למטרה שפלה, אנחנו מסרבים לשחק את המשחק שלהם.

אגב, למען הנוחות ודיונים עתידיים אציין שאני   רק civil libertarian 

אתה מצפה מליברטריאן שיגיד לך שהוא בעד אכיפה של שקר?  אגב, זה לא הולך כך שיושבים אנשים ואומרים אוקי, הרי אנחנו שמאלנים אז בא נוריד ימני מהאתר שלנו. הנימוקים הם עמידה בתנאי האתר. והם לגמרי מוכיחים זאת. הבעיה שאנחנו מאמינים שמסתתרת שם הטייה בגלל העמדה הפוליטית, אבל רוב האנשים לא יגידו אפילו לעצמם שזו הסיבה.

לא בטוח  שהבנתי את השאלה. שקר של מי ומי אוכף אותו?

כן, בהחלט החמרתי עמו, יתר על המידה. ואף לא התביישתי לתקן את הודעתי לעיל. אבל שתי הערות. מה שאני אמרתי "הרבה מלח" אינו תקף רק לנושא טראמפ, שבודאי הנטייה שלי משפיעה עלי, ואני צריך לבדוק עצמי תמיד, אלא לכל דבר, אני ניק עלום מבלי יכולת לדעת מה האינטרסים שלי ולמה אני אומר את מה שאני אומר. כך אני לפחות נוהג. הייתי מנסח זאת כך: מי שלא לוקח אותי עם מלח  לא ממש מענין אותי, ומי שמענין אותי איני צריך לומר לו זאת.
הערה שניה, מעולם לא אמרתי שהחסימה נעשתה מטעמים ליברטריאניים, אמרתי שעמדתי היא שזכותם לעשות זאת נובעת מטעמים אלו. וכמו שאמרתי לך באשכול השני טראמפ הוא עוגת החתונה של הזוג וכו...

כן. למשל, בנוגע לאובססיה שלך על טראמפ, אני עושה כך.

אבל יש טעם גדול לפגם, בזה שההמלצה שלך בנוגע לארז תדמור חוזרת אליך באותו נושא בדיוק, כשתדמור כנראה צדק בכל מלה, ואתה זה שהטעית. מטעות גרידא, או ממניעים פוליטיים. בדיוק כמו החסימה של טוויטר שנעשתה מטעמים ליברטריאנים, או ממניעים פוליטיים.

עם הרבה. ככה עושים בני אדם חושבים.