| נשלח ב-24/1/2021 11:49 |
|
| |
כאן - קול המוזיקה: השבוע בתוכניות 'זרקור' - הכנר יאשה חפץ
כאן - קול המוזיקה:
יאשה חפץ, שהשבוע ימלאו 120 שנה להולדתו, הוא בעיני רבים שם נרדף לנגינת כינור מושלמת: דוגמא מרהיבה למלאכת אחיזה בקשת שאין למעלה ממנה, דיוק מירבי, טכניקה בלא פגם וּמוזיקליות עמוקה.
השבוע נייחד לו את תוכניות "זרקור" (המשודרות בימים א'-ד' בין השעות 13:00- 14:00), ונשמע בנגינתו מיצירות באך, מוצרט, בטהובן, ברהמס, סן-סאנס, צ'ייקובסקי ואחרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2021 19:45 |
|
| |
תודה ר׳m800.
אני כשלעצמי מנגן בכינור. ואני מכיר חלק גדול מכל הביצועים.
אעפ״כ העשרתי אותי.
חלק מהביצועים לא היו ידועים לי.
אין מה לדבר אחד היה יאשה חפץ….
עוד לא קם אחד כמוהו.
גם כיום יש טובים מאוד ואפי׳ מצויינים.
הילארי האן, יהושע בל, יצחק פרלמן, ג׳וליה פישר, ועוד.
אולם שלמות היה אצלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2021 21:16 |
|
| |
תודה מם.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2021 12:53 |
|
| |
m800
נראה לי שחלקן נמצאות. במהדורה של 24 דיסקים נמצאות ההקלטות של הקונצ'רטו הכפול של באך עם פרידמן, הקונצ'רטו של בטהובן עם מינש, הקונצ'רטו של פרוקופייב עם מינש, הקונצ'רטו של רוזה עם הנדל, ורוב הביצועים הנ"ל של מוזיקה קאמרית.
תוקן על ידי m800 ב- 01/02/2021 12:54:08
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2021 11:12 |
|
| |
תודה על הקישורים.
האם באוספי יאשה חפץ למיניהם שהוציאה 'סוני' נמצאות ההקלטות הנ"ל?
תוקן על ידי גלילוני ב- 01/02/2021 12:55:17
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2021 23:48 |
|
| |
סונטות וקונצ'רטי קלאסים בביצוע חפץ:
קונצ'רטו לכינור ותזמורת מס' 8 בלה מינור מאת לואי שפור, עם תזמורת RCA ויקטור בניצוח איזלר סלומון (אאואר כתב בספרו שעל כל הכנרים האמתיים לנגן את הקונצ'רטו הזה): www.youtube.com/watch?v=u6RyWhRg7po
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2021 22:20 |
|
| |
קונצ'רטי שחוברו עבור יאשה חפץ, בביצועו:
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2021 21:07 |
|
| |
m800
ההופעה המפורסמת של חפץ בסוף הסרט "תהיה להם מוזיקה" בביצוע הפרק השלישי של הקונצ'רטו לכינור של מנדלסון (ככל הנראה הקונצרט היחיד בו חייך):
תוקן על ידי m800 ב- 27/01/2021 21:22:03
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2021 15:14 |
|
| |
קטעים מראיון של הכנר אנדרה גראנאט, תלמיד של חפץ, על דרכי ההוראה של מורו:
הוא היה אוהב לבחור סולם, כגון דו מז'ור. מייד היה אומר, בואו ננגן סולם של שלוש אוקטבות. אזי, בוא נתחיל אותו מ-רה ונמשיך עד רה. פתאום, דברים הפסיקו לעבוד, גם לא האיצבוע. אז היה אומר: במקום להתחיל באצבע השניה, למה שלא תתחיל באצבע הראשונה? (לנגן סולם דו מז'ור מ-רה ועד רה). אזי, למה שלא נתחיל ב-פה ונמשיך עד פה? בסולם דו מז'ור. כל סולם היה ככה, ובכל אופן שאפשר לחשוב עליו. אזי סולמות מינורים מלודים והרמונים. אזי שלישיות, ששיות, אוקבטות, אוקטבות מאוצבעות, ועשיריות.
חפץ היה משנה את שגרת הסולמות כל הזמן. למעשה חפץ היה אוהב לנגן סולמות באיצבוע כגון "1-2-1-2-1-2" ו-"2-3-2-3-2-3" ו-"3-4-3-4-3-4" ואז "1-2-3-1-2-3". במלים אחרות, לא היתה נוסחא.
כשהוא היה מרוצה, היה אומר: מה תרצה לנגן? עניתי: ברצוני לנגן את הקונצ'רטו של ברהמס. הוא היה אומר: בסדר, צ'ייקובסקי.
חפץ היה אחד מגדולי הפדגוגים אי פעם, אך רק על ידי נגינה, ולא באמצעות הסברים. זה הצליח עבור כמה תלמידים, אולם לא עבור כולם. הוא היה מדגים, ומצפה ממך לעשות את זה בדרכך. אם היית מחקה אותו, הוא היה מפסיק אותך. פעם למדתי את הקוצ'רטו מס' 2 של פרוקופייב ועשיתי כמה החלקות כמו שהוא עשה. למעשה חשבתי שעשיתי את זה ממש טוב. הוא הפסיק אותי באמצע, ושאל: למה עשית את ההחלקה הזאת? אמרתי לו, מר חפץ, אתה עשית את זה בהקלטותיך. הוא אמר: נכון, אני נדרשתי לכך, אתה לא; מתכוון לומר שהוא עשה את זה כי כך הרגיש, והבחין שאני לא הרגשתי את זה, ועשיתי את זה בגללו.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2021 18:13 |
|
| |
m800
לדעת הפדגוג קרל פלש, חפץ משקף את הפסגה של ההתפתחות האמנותית של זמנם, צלילו אצילי ומקסים ביופיו, ואין אפילו פגם טכני זעום בטכניקה שלו, אם כי אוחז בקשת גבוה באופן מוגזם. לדעתו, חפץ, כמו מוצרט, נולד עם מתת א-ל, ומעולם לא נאלץ להיאבק על מנת לפתח את יכולתו הטכנית, מה שגרם לו להזניח את אישיותו, ולהתרגל לנגן עם האצבעות כששכלו במנוחה, ולפיכך הטכניקה האבסולוטית של חפץ היא האויב הגדול ביותר שלו אם מעפילה על מה שהמהותי, אזי הופכת לחסרון. פלש מביא כדוגמא יוצאת דופן את הביצוע הטרנסצדנטלי של חפץ לקונצ'רטו לכינור של סביליוס, המצביע על מצב רוח אחר.
לענ"ד, פלש צדק חלקית בדבריו. האינטנסיביות של חפץ בלהתאמן על מוזיקה, בביצוע מוזיקה, ובהוראת מוזיקה, מצביעה על כושר ריכוז עצום. חפץ עבד קשה הן על הטכניקה שלו והן על פרשנויותיו, אלא שהקלילות בה ניגן עשתה רושם כאילו אינה תוצאה של עבודה. אדרבא הוא עבד כמו שצריך, ולכן היה בטוח בעצמו בהופעות. יתירה על כך, הכנרות המודרנית, שחפץ מייסדה, מבוססת על שליטה ברוח או באנרגיה, על היכולת של האמן לשמור את שכלו בשלווה תוך כדי נגינה. אצל חפץ זה היה הכרחי, כי רגשותיו היו כמו הר געש. מה שנכון לומר, שהכשרון של חפץ לא התאים לכל סוג של מוזיקה, וניכר מביצועיו שהיה הרבה יותר קרוב ברוחו למוזיקה רומנטית מאשר למוסיקה בארוקית או קלאסית.
תוקן על ידי m800 ב- 26/01/2021 18:18:23
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2021 23:01 |
|
| |
שמועה מאלפת:
פעם תלמיד של חפץ ניגש אליו ואמר לו: "אני רוצה לנגן עבורך, שתאמר אם יש לי עתיד כנגן מקצועי או שעלי ללכת לעסוק בעסק המשפחתי". חפץ ביקש ממנו לנגן לפניו. התלמיד ניגן. חפץ אמר לו: "אין בך את האש". התלמיד ויתר על לימודי הכינור ובמשך שנים רבות היה לו עסק מצליח. כעבור שנים רבות חפץ הגיע להופיע בעיר בה התגורר התלמיד. התלמיד הלך להאזין לקונצרט ולאחריו נפגש עם מורו. חפץ שאל אותו: "מה עשית בחייך?". התלמיד ענה: "אני איש עסקים, אבל אני מרגיש שחסר לי משהו כשויתרתי על הכינור". חפץ אמר לו: "אוי ואבוי! ויתרת על הכינור! איך יכולת לעשות את זה? ניגנת כל כך יפה!". התלמיד אמר: "מאסטרו, אבל אמרת שאין בי אש". אמר לו חפץ: "אם-כך כנראה צדקתי, כי לו היה בך אש, לא היית משגיח בדבריי".
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2021 14:49 |
|
| |
יאשה חפץ מגדולי המבצעים של מוזיקה קאמרית בכל הזמנים. להלן ביצועים נדירים ומיוחדים של חפץ ואמנים גדולים אחרים למוזיקה קאמרית:
טריו לכלי קשת אופוס 9 מאת בטהובן (עם ויליאם פרימרוז, גרגור פיאטיגורסקי, 1958): פסקליה מאת הנדל בעיבוד לכינור ו-ויולה של הלוורסן (עם ויליאם פרימרוז, 1941):
דיברטימנטו מס' 2 לכינור ו-ויולה, וואיצ'ה מולטו, מאת ארנסט טוך (עם ויליאם פרימרוז, 1941):
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2021 13:51 |
|
| |
כשחפץ התחיל לנגן, היו הרבה כנרים שניגנו מוזיקה ברגשנות מוגזמת. חפץ לקח את הכנרות לכיוון הפוך של שליטה ברוח ושאיפה לאובייקטיביות. לכן היו אז מבקרים שאמרו שנגינתו מכנית, מרוחקת, מלוטשת מדי. בהדרגה חפץ למד את כוונותיהם של המלחינים, ונגינתו היתה לרגשית יותר. למעשה האינטנסיביות הרגשית של חפץ עצומה, אלא שנגינתו לא רגשנית ולא סנטימנלית; מנגן ברגש בלי לנסות לרגש.
הרפרטואר של חפץ עצום, אך בצדק הוא מזוהה בעיקר עם מוזיקה רומנטית, ויותר מכל עם הקונצ'רטו לכינור של מנדלסון.
הקונצ'רטו לכינור ותזמורת במי מינור מאת מנדלסון, בביצוע חפץ והתזמורת הפילהרמונית המלכותית בניצוח תומאס ביצ'ם (1949):
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2021 23:26 |
|
| |
יאשה חפץ כל חייו הכיר תודה למורו לאופולד אאואר. להלן דברים שאמר אאואר המלמדים עד כמה היתה גדולה השפעתו על תלמידו:
"אני מתעקש על התפתחות טכנית מושלמת אצל כל תלמיד שבא אלי. אמנות מתחילה היכן שהטכניקה נגמרת. לא יכולה להיות התפתחות אמנותית ממשית בטרם טכניקה מכוננת באיתנות. הרבה מאד עבודה טכנית נדרשת בטרם אפשר לגשת ליצירות הגדולות של ספרות הכינור, הסונטות והקונצ'רטי."
"אינני מאמין בתיאוריה שאפשר לדעת מי מורו של כנר על פי נגינתו. אינני מאמין שאפשר לדעת מי תלמיד של אאואר על פי האופן בו מנגן. ואני גאה בכך כי זה מראה שכל אחד מתלמידי הרוויח מדרכי לעודד התפתחות אינדיבידואלית, ושהם היו לאמנים אמתיים, כל אחד עם אישיות משלו, ולא מכונות כינור הדומות זו לזו".
"להתאמן נכון אינו עניין של שעות. אימון משקף ריכוז מירבי של השכל. עדיף לנגן בריכוז שעתיים מאשר להתאמן שמונה שעות בלי ריכוז. יש לומר שארבע שעות הן הזמן המקסימלי לאימון, אינני מבקש יותר מזה מתלמידי, ושבכל רגע ורגע שהשכל יהיה פעיל כמו האצבעות."
"על כל תלמידי לנגן באך. הדבר המרשים ביותר בסונטות של באך (לכינור) שאינן צריכות ליווי. באך חיבר מוזיקה במהירות ובקלות, ולא היתה לו בעיה לחבר ליווי לו חשב שזה הכרחי. אלא שלא חיבר ליווי, וצדק בכך. ועדיין יש לנגנן בדיוק כפי שנכתבו... הקונטרפונקט שלו, הפוגות שלו - לנגנם היטב כשהנושא הראשי, לפעמים בקולות החיצוניים, לפעמים בקולות הפנימיים, או נעים מזה לזה - זה קשה ביותר!"
סונטה מס' 1 בסול מינור לכינור סולו מאת באך, בביצוע יאשה חפץ:
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2021 22:01 |
|
| |
m800
ראיון חשוב עם אריק פרידמן, תלמידו של חפץ, במלאת מאה שנים להולדת חפץ:
www.youtube.com/watch?v=UdpARJi1qWIפרידמן אומר שחפץ לימדו גישה כנה לנגינה בכינור; שלחפץ היתה רגישות מוזיקלית עצומה וכן יכולת אתלטית באצבעותיו, הנמשלת ליכולת הקפיצה שהיתה למייקל ג'ורדן בכדורסל; ושסגנון נגינתו נסמך על זה של אאואר ו-וייניאבסקי, שפיתחו סגנון גדול ועשיר שיתאים לקהל קונצרטים מרובה מבלי להתפשר על איכות. קונצ'רטו לשני כינורות ותזמורת ברה מינור מאת באך, בביצוע חפץ ופרידמן והתזמורת הסימפונית החדשה של לונדון בניצוח סר מלקולם סרג'נט (1960):
תוקן על ידי m800 ב- 24/01/2021 22:02:51
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2021 19:18 |
|
| |
כמורה לכינור, חפץ היה מורה קשוח, שהכין את תלמידיו לעולם רב המכשולים של הופעות בקונצרטים. הוא היה מאתגר את תלמידיו להכין יצירה קשה תוך זמן קצר, לוקח את התוים מתלמידים באמצע נגינתם, או אומר לתלמיד שהכין יצירה אחת לנגן יצירה אחרת. לא בכדי אמר: "אם ישרדו אותי, יוכלו לשרוד כל דבר".
הוא לימד את תלמידיו לעבוד קשה, לעבוד בכנות, ולעבוד בתבונה. להתאמן בריכוז. להתאמן על סולמות, אפילו אם לא אוהבים זאת. ואם טועים, לא להמשיך הלאה, אלא לתקן את הטעויות. ולהתאמן על מקומות בעייתיים שוב ושוב.
בתחילת כל שיעור היה שואל: "מי מוכן?". פעם, לקראת סוף שיעור, חפץ ביקש מתלמידה לנגן, והיא ניגנה נוקטורן של שופן-סרסטה. "לא רע", הוא אמר, וקם ממושבו על מנת להציע תיקונים. "עדיין במאבק פילוסופי", היא הסמיקה, "אינני יודעת מתי זה מוכן". חפץ אמר: "אם כך, אולי מוטב שתעסקי במקצוע אחר. הכתה משוחררת". התלמידה ניסתה להתחמק מהר מהחדר. חפץ התיישב, קרא לה. ולאחר ששאר התלמידים יצאו מהכתה, אמר לה: "לא אהבתי את מה שראיתי היום. אם אין לך בטחון בעצמך, איך את מצפה שאחרים יבטחו בך?. אני רוצה לראות שיפור. להתראות". התלמידה הצליחה לשרוד את השנה הראשונה, ובהמשך נהייתה לכנרת מקצועית ולעוזרת הוראה של חפץ.
 |
|
|
|
|
|