תנו רבנן "בדד ישב מחוץ למחנה מושבו" בדד בביתא דברי רבי נחמן (אש), איכא דאמרי בדד בפונדק, ולא פליגי, הא לן והא להו. ולית דחש להו דהלכתא דקרנאי לא צריכא בדד כלל
רש"י: בדד בביתא, כדי דלא לידבקי אהדדי. בפונדק, בית מלון וטעמא דלירחקי מאינשי. הא לן והא להו, וירוס דבני ארץ ישראל לא מידבק וסגי דליבדד בביתא, וירוס דחוץ לארץ אנגליטר"א בלע"ז מידבק טפי ואיצטריך למיזהר טפי. והלכתא דקרנאי, קובי"ד בלע"ז. לא צריכא בדד, כיון דגזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה ודין בדד אינו אלא במצורע לחודיה.
"והצרוע אשר יהיה בו הנגע... ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא" (ויקרא 13, מ"ה)
על שפם יעטה - למעלה מהשפם, והטעם שלא יזיק ברוח פיו. (אבן עזרא)
וטמא טמא יקרא - משמיע שהוא טמא ויתרחקו ממנו ולא יגעו בו (רש"י, אבן עזרא)
נשלח ב-15/2/2021 14:22
קלעפער
ברכת_החמה כתב:
הני בבלאי טיפשאי . כל היכא דליתא רצונא לקיים מצוותא אמרי תירוצא דגזירא שאין הציבור יכול לעמוד בה וקא מגחך עלייהו רבנן.
