מתי החרדים יתחילו להגיד תפילה לחיילי צה"ל בבתי הכנסת?

ערב טוב,
בלי לפתוח את הסוגיה הנדושה בשאלה "למה החרדים לא מתגייסים", ו"האם יש צורך בגיוס חובה בכלל", גם כשנצא מנקודת הנחה שיש סיבה טובה, עדיין מינימום של אנושיות דורש הכרת הטוב לחיילים המסכנים את חייהם בשבילנו...

כך, בימי מבצע צוק איתן שהיה רק לפני כמה שנים, נהרגו למעלה מ-50 בחורים צעירים, ובאזורים החרדיים אין פרץ ואין יוצאת ולא נראה שכל כך "הזיז" לנו מה קורה...

אני מניח שאולי בימי קום המדינה בשל הסחף הגדול ל"ציונות" ו"כוחי ועוצם ידי" היה חשש שאם נכיר להם טובה באופן מוצהר ה"נוער" יקבל לגיטימציה לעבור אליהם, אבל כשהציבור החרדי כל כך גדול ומבוסס - נראה שהגיע הזמן לשנות גישה, ולתת פומבי להכרת הטוב לחיילים ולהגיד מי שברך לחיילי צה"ל (במקביל כמובן לתפילת יקום פורקן בה מתפללים לטובת לומדי התורה).

בפרט - כשרואים יותר ויותר ילדים שלא מתביישים לירוק על חיילים, לצעוק להם "נאצים" וכו', 
כך גם לשאר המוסדות ה"ציוניים" ואפילו למכבי אש (!), דוגמה פה ואם לא נעצור בזמן זאת לצערנו לא תהיה רק דוגמה:

אולי החילוניים גם כן יאחלו הצלחה ללומדי התורה שנוטלים חלק (סגולי אמנם ולא פיזי) בהגנת הארץ

תחלוץ את המשקפיים האזרחיות ותחבוש שוב את המשקפיים של גדולי ומעצבי המגזר החרדי בארץ הקודש - משקפיים שרואות הכל מלמעלה, מאיכפתיות לכבוד ה' ולתורתו. ותבין את הכל אחרת.

בקצרה:
השכן של אביך, זה שהוא ובניו יורקים על אימא שלך, שוברים זכוכיות, מקללים, מביישים יום יום. עושים כל מיני דברים להעכיר את מצב הרוח שלו. הבריונות וההתנכלויות הם מעשים תדירים מזה חמש שנים. הוא השכן הרע שכבר שנים אינם יכולים לדרוש זה בשלומו של זה.
ויהי באחד הימים, כאשר קמה מטרה לשמור על ביטחון השכונה, נבחר אותו שכן רע, לראש המטה, הוא ארגן את היחידות המאבטחים, ולשכונה היתה צהלה ורווחה.
אם כי לרגע לא הפסיקו ההתנכלויות התדירות בין השכן לבין אביך וילדיו. הסיפור השכונתי הוא אכן הירואי ורב גבורה, אך הסיפור בין שתי המשפחות הוא משהו אומלל, עם הרבה דם רע ביניהם.
בוודאות גמורה, מבית האב וודאי לא יוכלו לעשות 'מי שברך' לאותו שכן, שמנהל יחידה מאבטחת בחן ובתפארה. גם אם יש הכרת הטוב בתוככי הלב, על המרגוע שהוא הביא לכלל השכונה, אבל על הפגיעות הישירות בכבודו של האבא וכל משפחתו, אין מחילה ואין סליחה. 'מי שברך' קשה לנו להביע. כן, זה מאבק בין השכל לבין הרגש. והרגש של כבוד האבא מנצח.


הנמשל מובן. 
אבא שבשמים, מקבל יריקה וזלזול, מבני עמו, שהתחילו מסע לאומי, תוך שהם מטיפים על הדרך, לזנוח את הדרך השמרנית והעתיקה של שמירת התורה. ומביאים תמורתו ערכי חופש וחילוניות, מטמאים את ארץ הקודש עם כל התועבות. ושמים צפצוף ארוך על האבא וערכיו השמרניים והקדושתיים, כולל גם לבני משפחתו, דהיינו הרבנים והאישים המשמרים את דרכו של האב.
הציונות היא משהו כפרני מעצם מהותו, ממי שמתחקה אחרי האידיאל השורשי שטמון בו.
הזלזול בכל אשר רוח קדושה נודף ממנו, ובכל אשר רוח עתיקה של אמונה בחכמים קדומים נודף ממנו. הוא בראש כל פינה.
ולכן גם אם ה'שכן' הזה, הקים את צה"ל, וגייס לוחמים מוכשרים ומסורים. וגם אם השכונה נרגעה במעט (רגיעה אין כאן, כי מתו כאן 24 אלף בשבעים שנה), אבל כל עוד שכל זה תחת אידיאל של זלזול בכבודו של אבא יתברך שמו לנצח נצחים. אין מחילה ואין סליחה.
אין מי שברך.
יש הכרת הטוב במעמקי הלב, ותו לא. שום דבר גלוי, ושום הערצה גלויה.
על כבודו של אבא אנחנו מוחים.

זו המשקפת היהודית התורנית איך להסתכל.
נכון, שרבים מהמיעוט החרדי 'הישראלי' ו'המודרני' כבר החליף את משקפיו, מטאפורית וגם מציאותית - וכבר מסתכל על דברים בדרך אחרת. קשה לו לחשוב מחשבות 'עליונות' עם איזה 'אבא' עלום וכו' וכו'.
ואנו נתחזק בדרך היהודית החרדית, השמרנית והעתיקה, ונזכה לילדים כאלה !!

כל אחד יכול לכוון באב הרחמים מה שהוא רוצה

אבל החרדים לא ישוו חיילי הצבא לקדושי מסעי הצלב

כאשר החיילים מודים שהצבא נהפך לבית בושת אחד גדול
קצינים רבים מסולקים מהצבא בגלל שכמה בנות הלשינו עליהם שהם הוטרדו מינית ויותר מזה
חיילים מתאבדים כי נפגעו 
ועוד הרבה דברים טובים, כאשר רוב רובם של הדברים לא מגיעים הנה

 מצד רביעי. בעת מלחמה ומצוק כולנו מתפללים לשלומם. אבל בינינו, רק בינינו: כדי שבכל שבת וחג יעשו מי שברך לצה"ל ולמדינה רק אם נקבל על זה על זה תשלום  מיוחד : ע"ע קביעתו של ר' חיים שמצווה גדולה להשתתף בבחירות להסתדרות הציונית וב"ה בימים אלה אנחנו כבר רואים את הקיינדאלך שצפות מהוראת השעה של-"המצווה גדולה להצביע להסתדרות הציונית" תשאלו את פינדרוס ואת יענקי דרעי. מקסימום בסיום התפילה נשיר כולנו בשלטון הכופרים... הפטנט של הויזניץ רבי דער "גרויסער קנאי"

תוקן על ידי לךתדע1 ב- 14/04/2021 12:34:47