"לקרוס עליו בשעת הדחק"

ראשית אתה צודק, אינני מבין בחשבונות שמים, ואם היה מובן שאני מאשים את הגברים החרדים ממש לא, הציבור החרדי שאני נמנה עליו בעיניי הוא הציבור הכי צדיק שיש בגלובוס, ולא משנה לי איזה סיפורים יספרו עליו, במקום שאני חי אני רואה ואני מעיד. אך אך אך גופי רועד מכעס על כך שהחברים שלי כאן שנמנים כנראה גם על החרדים מותאמים לשדרן היחיד אריה גולן שלא הפסיק מהבוקר להאשים את החרדים, ולראות איך המדינה שכביכול היא משהו טחר מהציבור החרדי. לעומת גלי צהל שהשכילו להתעסק בכאב ובצער לעת עתה. ומכאן לחטאי הגברים, העלו דיעות של אנשים בעיניי כשעם ישראל ממנה ישות טמאה בטומאת משכב זכור שאחראית על הר הקודש חרון אף עולה, וגם אם היו מסדרים את ההר ומפקיעים אותו להשם דרכים רבות לגבות את חובו, ואם כן מה לנו לשפוך על בנינו אחינו שפך של רפש. כמובן שזאת רק הרגשה אך מעדיף אני להטיל את האשמה באשמים האמיתיים ולא באחיי החרדים שמתאמצים בעבודת השם יומם ולילה

שאגת שביט

כל מי שעובר על אחת ממצוות התורה במוצהר, את דעתי על ראש הפירמידה נתתי בעבר ולא כעת הזמן לחזור עליה. אך עדיין מילא הנדסת תודעה שבוצעה בעולם היהודי שאיש חילוני שעובר על מצוות התורה התאוותיות, כבר התרגלנו לצערי. אך זה שנותנים כעת גושפנקה גם לעבירות שהן הפך טבע רוב בני האנושות, זאת התקדמות נוספת ולי באופן אישי היא כואבת, וכשראש הממשלה מינה אותו לשר, נתתי את דעתי שאיש זה כבר לא יבחר להיות ראש ממשלה יותר, כי לקחת איש שמייצג טומאה, ומדוע למנות אותו לשר, את מי אתה רוצה לרצות ?????? אך לצערי הטומאה לע"ע גוברת, אך כנראה שמפלתו תהיה חזקה מגובה גבוה יותר, ואולי הייתי צריך להיות רגיש בהתאם לעבירות האחרות גם.

שחור_כתום כתב: שאגת שביט השאלה שלך טובה, מדוייקת ובמקום הנכון. לדעתי, כל מקום כזה שהוא אתר מורשת ייחודי ולאומי, חייב להיות מולאם ומנוהל ע"י המדינה. כמו הכותל, קבר רחל, מערת המכפלה, שמורת הבניאס, מצדה וכו' וכו'. הכובס1 גם לי זה מציק שיש שר בממשלת ישראל שהוא "סדומאי" מוצהר. מצד שני ישנם גם אוכלי נידות ומחללי שבתות כגון מר נתניהו עצמו. זה כרת וזה כרת. ומאי אולמיה האי מהאי? למה זה מציק לנו יותר? כנס לכאן ותראה מה כתבתי על זה בעבר, מדובר בהקשר הרבה יותר רחב לדעתי  https://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=3174884  תמניא אפי הביטוי המקורי בגמרא נאמר תוך כדי דיון הלכתי, ואז הוחלט לסמוך על ר'ש במקרה דיעבדי מסוים. הביטוי הזה התגלגל איכשהו לשפת העם ונעשה כמין צ'ק פתוח שאפשר לעשות בו הכל. לכן בכוונה תחילה לקחתי את הביטוי הזה ועשיתי ממנו כותרת מעצבנת.