הרב אשר וייס הורה לתושבי הגבעה הצרפתית להסתובב עם פלאפונים בשבת

רב תודה על הארת העיניים. חסכת אותי לטרוח ולדרוש במשנתו ובתורתו של הגר"א בעניין זה.

אי משום הא לא איריא,
הלא מסורת ההלכה בכגון דא היא להתיר בשופי, כפסק הבית יוסף (שאף 'החרים' מי שישמור על כך), כך נוהגים בד"ץ העדה החרדית, כך נהגו פוסקי הדור, הגרש"ז אויערבך, הגרי"ש אלישיב (עד עשרים שנה האחרונות שלו), הרב וואזנר, וכל כלל הרבנים בארץ ישראל.
חוץ מה'חיידר' של החזון איש, ומעט מהליטאים החדשים אנשי שארית ישראל, כאשר הכרעתו של מרן החזו"א בעניין זה הוא 'חידוש גדול' ומהפכנות כנודע.
ומדוע באמת רב חסידי קלאסי יאמץ זאת, כנגד רוב הבדצי"ם בארץ הקודש, ועל ראשם העדה החרדית הוותיקה. אדרבה אם יעשה כן תימה תימה נקרא.

סרה אפוא תלונתך וביקורתך, והיא לזרא.

יש מחלוקת ידועה בענייני שמיטה
באם לקנות פירות וירקות מיהודים או מערבים
והוא מאלה שפוסק שמותר ואף חייבים לקנות מיהודים

רשאי כל פוסק וכל למדן, כל צורב וכל חכם - לבחור איזה מדברי האחרונים נראים בעיניו ואיזה לא. אין שום טענה על אישיות תורנית מדוע הוא לא מאמץ את פסקיו של פלוני או אלמוני. ובפרט מי שהוא אמנם גדול האחרונים שהעפיל הרבה על בני דורו, ובמיוחד הגדיל להעמיד ולבסס את תורת השמיטה וכלל מצוות התלויות בארץ על בוריין. אך מדוע צריך תלמיד חכם - כפי שהוא - לשעבד את דעתו לגמרי ולאמץ כל פסיקה של אחד הפוסקים האחרונים.

דבריך יוצדקו, רק באם יתברר, שהוא 'אף פעם' לא מאמץ את החזון איש. וזו מחלוקת סובייקטיבית. שאם כן, כבר מדובר בפסילה אידיאולוגית של מרנא גדול הדורות. ומשום מה קשה לי להאמין על כך על רב האי גאון שליט"א.

ומכיון שאני סבור שמצוה עלינו לחקור על דרכם ועניינם של גדולי ישראל (בניגוד להרבה כותבים שמתנגדים לכל 'דיון' כגון זה, כפי שקיבלתי גם בתגובות אישיות) - אי"ה אחקור את העניין בספריו ובחיבוריו המאירים לארץ ולדרים עליה.

תוקן על ידי יוחנןש ב- 18/05/2021 20:43:00

אה, הוא לא פוסק כחזו"א אז הוא לא חרדי? זו הגדרה חדשה ומעניינת... מה דעתך שנסגור את כל הספרים ונפסיק ללמוד ולפסוק הלכה, כי בכל מקרה אי אפשר לחלוק על מסקנת החזו"א?

ומי זה שהפסיק להתייחס אליו, אתה וחבריך הסיקריקים?

הוא דרשן גדול וכך הגיע לארץ ישראל
ואכן הוא למד בישיבות של השפע חיים בארה"ב
אבל לפתע קיבל על עצמו להיות פוסק
בענייני שמיטה הוא פוסק לא כמרן החזו"א אלא כאחרים שלא מקובלים בציבור החרדי


ולכן הפסיקו להתייחס אליו כאל פוסק חרדי
הבעיה שהוא לבוש כחרדי

פסקי ההלכה שמושכים 'אש' הם בעיקר פסקי ההלכה המחודשים. הרי החידוש והיצירתיות והמהפכניות הם אלה שדורשים כתפיים רחבות, וככל שהאדם יותר גדול ובכוחו לחדש היתר, כך אנחנו רואים ביקורת עליו מצידם של יושבי קרנות. הללו יטפחו בהתאם את פוסקי ההלכה השמרניים שבדרך כלל יורו לאסור כל דבר ויקשרו כתרים לראשם (ראיה למרחוק, שיקול דעת).

לכן לא פלא שאנחנו זוכים לראות פרשנות בשקל מצידם של כותבים בחדרי חרדים, שמרגישים חופשי להעביר ביקורת על פוסקי הלכה, כי הרי הם מעל כולם, הם מכירים לעומק את הרב אלישיב ואת הרב וייס, יכולים לקטלג כל אחד לפי יכולת בניית הפסק שלו ואיך זה בא לידי ביטוי בפסק. כמו כן, כל פסק הלכה 'מוזר' נשמר בצד לעת מצוא, ונשלף בזמן המתאים כשנוצר הצורך להכפיש אותו.

ואללה
לא ידעתי באיזה פורום של חכמים ונבונים אני נמצא.
קטונתי

פסקיו לא נובעים מקלות דעת חלילה.

אלא כמי ששימש ראש ישיבה במיטב שנותיו, ונכנס לשדה ההלכה רק בגיל מבוגר. היצירתיות שמורגלים בה ראשי ישיבות בעיון, ניכרת בפסקיו. והשימוש חכמים מגיל צעיר בלשונות הפוסקים, חסרים לה.

אחיו הגר"ח וייס, שזה עתה התמנה למרא דאתרא ביתר עילית, אשר גדלותו בתורה אדירה ביותר, גם הוא היות שרק כעת משמש כ'רב' כבר הוציא מתח"י כמה פסקים שתמוהים בעיני הרבנים (לאו דווקא קולות או חומרות, עצם הפסקים). וזה לדעתי גם בגלל העניין הנ"ל, מפני שבשישים שנותיו הראשונות עלי אדמה, לא התאבק ולא היה שקוע בהוויות של פסיקת הלכה. הוא בא מעולם של ישיבה.

אגב, גם על גדולי תורה מדהימים, כמו מרן שה"ת הגר"ח קניבסקי, ג"כ אפשר לראות פסקים ב'דרך אמונה' שלו, שמכירים כי עולם הפסק ('הפסיקה' הפרקטית) לא מוכר לו. למרות שהוא דווקא כן שייך בדקדוק ההלכה בכל שנות חייו.

ולכן אלו שניחונים בכוח חידוש ויצירתיות, וגם גאונות, צריכים שמירה יתירה שלא להיגלש לפסקי הלכה 'מהפכניים', שהם לפעמים ערבים לקהל הדורש.
ורק בשנה הקורונאית אחרונה התפרסמו פסקים כמו דחיית מילה בצרפת, אי שמיעת זכור בציבור, השארת בחורים ברחוב - וכדומה, אשר לא שערום אבותינו, ואף הוא נדרש אח"כ לגלות בהבהרה, שדבריו הוצאו מהקשרם וכו' וכו'.

הובטחנו בחז"ל שלא נמצא בגלות 'הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד'.