| נשלח ב-4/6/2021 14:22 |
 |
| |
ווארט קצר לפרשת השבוע
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרתת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"אפס כי עז העם היושב בארץ" (י"ג כ"ח)* בעל "דברי שאול" אומר: האמת היא כי כל ענין המרגלים תמוה מאד, מה חטאו, הרי אמרו את האמת? וההסבר כך: אדם קונה בית בתנאי שיראה את הבית וכאשר ימצא חן בעיניו יתן את הכסף, ואם לא יתבטל המקח, מסתבר שאם יראה שהבית רעוע או שאין בו כל הדברים שהיה מדובר עליהם בשעת הקניה יוכל הקונה לחזור בו, אבל אם הבית כשלעצמו טוב אלא שהדיירים הגרים בו עד עכשיו הם אנשים רעים אין זה מהווה גורם ונימוק חוקי לבטל את המקח שהרי המוכר יוציא את הדיירים משם וימסור את הבית לקונה. אותו הדבר היה במרגלים, משה שלחם לראות את הארץ הארץ עצמה אם טובה היא, או רעה, והנה באו יהושע וכלב ואמרו שהארץ טובה, וגם יתר המרגלים הסכימו לזה, אלא שטענו: "אפס כי עז העם היושב בה" כלומר: הדיירים אינם טובים כאן יש חוסר אמונה בה' שיפנה את העמים היושבים בה, כמו שאמר להם: "ובדבר הזה אינכם מאמינים" (דברים א, לב) (אמרות חכמה על התורה) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2026 10:52 |
|
| |
סוכות
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה
ויהי בשלם סוכה ומעונתו בציון (תהילים עו, ג) מה הקשר בין שני עניינים אלו? שהן מצוות סוכה והן מצוות ישיבת ארץ ישראל, שניהם מיוחדים בכך שאנו מקיימים את המצווה בכל הרמ"ח אברים ובכל הגוף ממש, וזה הפשט "ויהי בשלם" איזה מצוה מקיים בכל הגוף "שלם"? "סוכה", ו"מעונותו בציון" מצוות סוכה ומצוות ישיבת ארץ ישראל. (הגר"א)
שבת שלום וחג שמח
תוקן על ידי אל_קפונה ב- 25/09/2026 10:53:29
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2026 12:19 |
|
| |
יום הכיפורים
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה
*ותשובה ותפילה וצדקה* בראש השנה וביום הכיפורים אנו אומרים: "ותשובה, ותפילה' וצדקה. מעבירין את רוע הגזירה". ואכן הצדקה והחסד הם מן הדברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה, מלבד הקרן הקיימת לו לעולם הבא. זכאי הוא בזכותם לשנה טובה ומבורכת! אבל השאלה הנשאלת היא: תפילה ותשובה, ניחא. אפשר לקיימן מיד, בו במקום, גם ביום הכיפורים, ולהעביר את רוע הגזירה. אבל הרי הכסף הוא מוקצה, צדקה היא תאלץ להמתין עד לצאת היום הקדוש. ומה יהיה בינתיים? אולם יש לדעת כי זו טעות מרה וגורלית טעות לחשוב, שהצדקה נעשית בפרוטות ושקלים בלבד! לא ולא! חיוך לשני, הוא צדקה. התעניינות כנה בשלומו, ויתור פעוט (כגון על מקום ישיבה, על מחזור תפילה, על פתיחת הארון, על עליה לתורה!!) הוא צדקה וחסד בל יתואר! וטעות לחשוב שצדקה וחסד הם רק לעניים ואביונים. גם לעשיר ולנכבד, גם לשכן ולשותף, גם לאחים ולאחיות, בין בני הזוג, בין אבות לבנים. מילה טובה, חיוך קורן, עידוד ומחמאה. והעברנו את רוע הגזירה. (המלקט)
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2026 11:53 |
|
| |
האזינו
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה
*הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא (ל"ב ד')* ישנם פעמים שנראה לנו לכאורה עוול ח"ו בהנהגת העולם, צדיק מבקש פיסת לחם לשבור רעבונו, ובגד לכסות גופו ,והרואה עומד ושואל היד ה' תקצר להעניק לו, שלא יצטרך לפשוט יד לעזרה? אולם אמר ה'חפץ חיים' דומה הדבר לגביר ,שלו בן יחיד שחלה ונפל למשכב הרופאים נלאו מלמצוא לו תרופה למחלתו. עד שבא רופא גדול ובמומחיותו הצליח לרפאות את הילד, אבל הזהיר את אביו להשגיח עליו, שלא יבוא דבר מאכל שיש בו בשר שמן להכניס לפיו, כי בנפשו הוא. ויהיה היום, והאב נסע לעיר אחרת לרגל מסחרו, וצוה לאמו להשגיח על בנה כמו הוראת הרופא, באחד הימים ישבה אמו לאכול ארוחת צהרים, עלה ריח הבשר באפו של הבן, ניגש על השולחן ולקח חתכת בשר שמן, תחבה אל פיו וינס החוצה. וכששב האב מדרכו ,מצא את בנו מפרפר בין החיים והמוות, רץ מיד אל הרופא המומחה ובקול בוכים התחנן לפניו להציל את בנו יחידו מרדת שחת. והוסיף שמהיום לא יסע עוד לרגל מסחרו וישגיח על בנו. לאחר מאמצים מרובים הצליח הרופא להסיר את סכנת המוות שרחיפה על הבן. לאחר זמן ערך האב סעודת מרעים לבני משפחתו וידידיו, כאשר הוזמנו האורחים להתיישב ליד השולחנות הערוכים, גירש האב את בנו מהאולם. האורחים תמהו לפשר הנהגתו המוזרה של "האב האכזר שאינו מתייחס לתחנוני הילד ולא מאפשר לו להשתתף בסעודה. איש מהם, מלבד האב עצמו, לא ידע ולא הבין כי ב"התאכזרו" אל בנו, הוא היטיב עמו טובה גדולה ואמיתית לאין שעור... כן הוא בענין הנהגת ה' את עולמו, אכן נכון, לעיתם הוא מרחיק דווקא את הצדיקים מהעושר והאושר המדומה. ובני אדם עומדים תמהים ומשתוממים. אבל למעשה איננו מבינים את הנהגתו יתברך, מאמינים אנו בלב שלם שכל מעשי ה' הם לטובה "כי צדיק וישר הוא "ויודע כי יאה עניותא לישראל, ואל לנו להתרעם על הנהגתו (זה השער)
שבת שלום
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2026 01:53 |
|
| |
ראש השנה
מרוב לחץ לפני החג שוב שכחתי לשלוח אבל מוטב מאוחר מאשר לעולם לא
ע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה
*תפוח בדבש* מנהג ישראל לטבול תפוח בדבש, ולומר: "יהי רצון שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה". הסבר נאה הביא בהקשר לכך הגה"צ רבי אהרן טויסיג: טבעו של התפוח, שאחרי קילופו, מתחיל צבעו להשחיר. כדי לשמור על מראהו בכל זאת, ניתן למרוח על הפרי דבש. סגולתו הטבעית של הדבש מגינה על מראה התפוח ושומרת עליו לבל ישחיר. כשאנו לוקחים בליל ראש השנה תפוח בדבש, אנו אומרים בזאת לה' יתברך: עם ישראל, שנמשל לתפוח, עובר כל כך הרבה צרות וייסורים, ולפעמים מרוב צרות, בלבולים ודחקות, אנחנו עושים מעשים נגד רצונך, ובכך משחירים את פנינו בעבירות ומעשים שאינם ראויים. אך, ריבונו של עולם, אנא תזכינו בשנה טובה ומתוקה: תמרח ותציף אותנו בדבש, אך טוב וחסד ירדפונו, ותראה כיצד אנו פתאום מצליחים לשמור על מראנו ומשתדלים להיות יותר ויותר טובים אליך (הרב שלמה לוונשטיין מתוך "ומתוק האור" סדר תפילותינו בהוצאת "יפה נוף")
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2026 13:38 |
|
| |
נצבים וילך
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה
*"כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו" (ל, יד)* לכאורה הסדר הפוך, כי בדרך הטבע הפה מדבר מה שהלב חושב תחילה, וכאן אומרת התורה קודם "בפיך" ואחר כך "בלבבך". ושמעתי מפי מורי רבי הירש לוינסון זצ"ל, חתן בעל ה"חפץ חיים" זצ"ל, שאם לב האדם טרוד לפעמים בדאגות וקשה לו להתרכז במחשבה של תורה, במצב זה לא ימתין עד שישתפר מצב רוחו כדי לעסוק בתורה, אלא יוציא דברי תורה מפיו אף בלא מחשבה, וזה ישפיע גם על הלב והמוח, כי הדיבור, ובמיוחד המנגינה, יש בהם כוח להשפיע על מערכת המחשבה, וכך יעלה בידו לשעבד את ליבו להגות בתורה. הוא הדבר האמור במקרא שלפנינו: "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו" שאפילו אם ליבו בל עמו, ואין בו שום חשק פנימי לעשות את המצוה, אבל על ידי פעולה חיצונית של דיבור פה, יעורר את לבו לעשות ולקיים. (פרחי שושנה)
שבת שלום
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2026 13:37 |
|
| |
כי תבוא
החזר חוב משבוע שעבר
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה
*"ארור מקלה אביו ואמו" (כז, טז)* ידוע כמה מקפידים בבעלז על המנהגים ובפרט בפסח, ובפרט על מנהג רווח כהימנעות מאכילת "שרויה". ה"שר שלום" מבעלז זצ"ל הסב לשולחן ליל הסדר, ואימו הישישה לצידו. בהגיעם ל"שולחן עורך" הוגש המרק נטלה האם מצה, ופוררה אותה במרק, לעיניהם המתפלצות של החסידים. אבל הרבי שותק, שתקו גם הם.אכלה, ונהנתה. נטלה מצה ופוררה אותה לצלחתו של הרבי. "זה טוב:", אמרה. הנהן הרבי כנגדה, גחן ואכל! הבחין בהזדעזעותם של החסידים, ואמר: "אכילת 'שרויה' אינה איסור מדאורייתא, ואף לא מדרבנן. מנהג הוא. מנהג קדוש, מקדמת דנא. אבל מנהג. וכיבוד אם, מצות עשה מדאורייתא. והמזלזל בה, חלילה, עובר על "ארור מקלה אביו ואמו" שמזלזל בהם, מלשון קלון (רש"י וראב"ע) היש ספק כיצד לנהוג?!".... (והגדת)
שבת שלום
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2026 11:15 |
|
| |
כי תצא
*למען יברכך.(כד יט.)* _וברש''י נפלה מטבע מידו ומצאה עני ה''ה מתברך עליה._ הגמ' מספרת על רבי עקיבא שהיה מהלך ברחוב ופגש ברבי טרפון שהיה עשיר מופלג מאוד. הציע לו ר''ע לקנות מספר עיירות א''ל ר''ט בסדר והפקיד בידו כסף, לימים פגש ר''ט את ר''ע וא''ל היכן העיירות, לקחו ר''ע והראה לו תתי''ם וישיבות שהקים בכספו, א''ל ר''ט אוי לי ששמתי כספי על קרן הצבי, א''ל ר''ע כתוב פיזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד, ור''ט שמח. לכאורה הסיפור הזה מאוד מאוד תמוה. איך התנא ר''ט אמר על צדקה קרן הצבי, ועוד מה חידש לו ר''ע? וי''ל שר''ט אמר חבל, הרי מצוות מדאוריתא צריכות כוונה ואני כלל לא כיוונתי לזה, ענהו ר''ע שפזר נתן לאביונים, דהיינו שאם נפל סלע מידו ומצא את זה עני, צדקתו עומדת לעד, וכמו שכותב רש''י כאן, א''כ חזינן דלא בעינן כוונה בצדקה. ( עלון ווארטים לפרשת השבוע)
שבת שלום
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2026 18:58 |
|
| |
פרשת ראה
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה
*"כל צפור טהורה תאכלו, וזה אשר לא תאכלו מהם הנשר והפרס והעזניה והראה ואת האיה והדיה למינה" (יד, יא-יג)*
בעופות הטמאים נחשב גם עוף ששמו "ראה", ועל העוף הזה אומרים חז"ל (מס' חולין) למה נקרא שמה ראה? מפני שרואה למרחוק, עומדת בבבל ורואה נבלות בא"י. וקשה, אם לעוף כזה יש ראייה כל כך טובה שמבטה מגיע לא"י מבבל, למה נחשב בין עופות טמאים אלא עוף שרואה רק נבילות סימן שטמא הוא!...
(הקוצק'ער)
שבת שלום
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2026 10:54 |
|
| |
פרשת עקב
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה
*"כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל" (ח, יח)* -"הוא דיהב לך עצה למקני נכסין" (אונקלוס)- היה הגה"צ רבי אליהו אליעזר דסלר זצ"ל אומר, כל יהודי מאמין, יודע היטב שאם הוא עושה חיל, נובע הכל מסייעתא דשמיא, אולם אפילו אחרי מחשבות אלו נשארות מחשבות בלב,שאני אסטרטג, בעל מעוף, כשרון, סוחר ממולח ובעל מחשבה יצירתית, זה בא אונקלוס להדגיש שהכח לעשות חיל, גם העצה עצמה שאתה נותן, ההחלטה שהחלטת במה להשקיע, גם זה עצמו נתן בך הקב"ה, הוא הכניס בך עכשיו את העצה ואתה מצד עצמך לא שייך לזה בכלל, רק קבלת מתנת שמים. מרגלא בפומיה: "אנשים רגילים לומר, "נפל לי רעיון", מי הפיל אותו אצלך ומאיפה הוא צץ, הקב"ה הכניס לך את המחשבה והרעיון". רגילים לבאר פסוק זה, שבא להזכיר לעשירים ולמצליחנים שידעו שכל כוחותיהם מהשי"ת ולא ישמעו ליצר הרע שמסית אותם לתלות הצלחתם בכישוריהם שהם הם המצליחים ובעלי הכוחות המיוחדים, היה הגאון רבי ברוך רוזנברג זצ"ל ראש ישיבת סלבודקה אומר: נסיון זה אינו רק למצליחים, אלא גם לאלו שחוששים ומפחדים שלא יהיה להם הכח להצליח, גם אליהם מכוונת התורה שעליהם להתחזק באמונת אומן ולזכור שהשי"ת הוא הוא הנותן כח לעשות חיל, והכל בידו ובודאי יצליחו. (שפתי חיים - דברי ברוך - לתתך עליון)
שבת שלום
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2026 18:56 |
|
| |
ואתחנן
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה
*"ונשמרתם מאד לנפשותיכם" (ד, טו)* היה אומר הגה"ק מבריסק זי"ע בשם הגה"ק רבי ישראל סלנטר זי"ע: לפעמים רואים יהודי שגם אם בדרך כלל הוא לא נוטה לחומרות, אבל כשנחלה במחלה קשה, יסרב בכל תוקף לנסוע בשבת או לאכול ביום כיפור, למרות שמחויב הוא לעשות על פי דין, מה פשר "צדקות" זו? אלא ההסבר הוא: כל זמן שהאדם בריא יש לו שש מאות ושלוש עשרה מצוות לקיים. ואז היצר הרע מתחלק על כל שש מאות ושלוש עשרה המצות. אבל בשעה שאדם חולה, מוטלת עליו מצוה אחת חזקה. והיא: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" וכאשר יש לאדם רק מצוה אחת אז היצר הרע אחוז בה כל כולו, ונלחם בכל כוחו להכשיל את האדם בקיומה, ולכן הוא נעשה פתאום "צדיק" ולא מוכן להישמע להוראות התורה במצבים אלו... (פנינים)
שבת שלום
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2026 18:54 |
|
| |
השלמה לשבוע שעבר
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה
*אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו (ישעיהו א יח הפטרת חזון)* ה'ירושלמי' בשבת (פ"ט ה"ג) אומר "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו זה בית ראשון אם יאדימו כתולע כצמר יהיו זה בית שני", יש להבין למה מרמז השני על בית ראשון והתולע על בית שני? ויש לומר, שהנה ה"שני" זה חוט שצבוע מבחוץ בצבע אדום, משא"כ ה"תולע" שזה תולעת אדומה מחמת הדם שלה. הגמרא אומרת שבית ראשון נחרב בעבור ג' העבירות החמורות של ג"ע שפ"ד וע"ז, ואילו בית שני נחרב בעבור שנאת חינם. והנה, ג' העבירות החמורות הם עוונות ששייכות לחיצוניות, שהלך האדם ועבד ע"ז או שרצח ר"ל וכו', לכן מדמה הירושלמי את חטאם ל"שני" שרק צבוע באדום מבחוץ. אבל "שנאת חינם" שייך למידות של האדם שזה בפנימיותו לכן מדמה את חטאם ל"תולע" שזה אדום מבפנים. והנה בהלכות מראות נגעים מצאנו שהשלג יותר לבן מהצמר, אומר לנו הנביא אם זה עבירות שהם רק בחיצוניות "כשנים" אזי אפשר להלבין ולמחוק את זה לגמרי שילבין כמו השלג, אבל אם זה עבירה בפנימיות "כתולע" זה כבר יותר חמור, וזה אפשר להלבין רק כמו הצמר שהוא פחות לבן. לפי זה אפשר לבאר את דברי הגמ' "ראשונים שנתגלו עוונם נתגלה קיצם אחרונים שלא נתגלה עוונם לא נתגלה קיצם", שבית ראשון "נתגלה חטאם" דהיינו שהיה חטא רק בגלוי ובחיצוניות, אבל לא בעצם, זה יותר קל ולכן "נתגלה קיצם" אבל בבית שני ש"לא נתגלה חטאם" דהיינו שחטאו בפנימיות "לא נתגלה קיצם" כי זה כבר יותר חמור. (משך חכמה)
שבת שלום
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2026 11:34 |
|
| |
דברים הפטרת חזון
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2026 11:33 |
|
| |
מטות מסעי
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה
*איש כי ידר נדר לד' (ל, ג)* במדרש: הדא הוא דכתיב "ימינו כצל עובר" בביאור מדרש זה כתב בספר הקדוש "קדושת לוי", עפ"י הגמ' נדרים (י, א) שאסור לומר "לה' קרבן" רק יאמר "קרבן לה'" והטעם, שמא ימות אחרי שיזכיר שם ד' קודם שיאמר "קרבן" ויוציא ח"ו שם שמים לבטלה, לפי זה אמר כאן הפסוק "נדר לה'" ולא כתוב "לה' נדר" כנ"ל שמא ימות קודם, וזה מה שבא המדרש ליישב, למה כתב בסדר זה? ומתרץ הדא הוא דכתיב ימינו כצל עובר וא"כ יש חשש שלא יספיק לסיים את המילה קרבן. בהקשר לזה, ישנה פנינה נפלאה בספר "שם משמעון" על התורה, בשם הרב הגאון החסיד מו"ה יצחק פרענקל זצ "ל האבד"ק טיסמניטץ שהקשה על מנהג העולם כשנותנים שלום זה לזה, שהמקדים שלום לחבירו אומר "שלום עליכם" וחבירו משיבו "עליכם השלום" וקשה למה לא משיבו ג"כ "שלום עליכם" ולמה הופך מילותיו? ותירץ הגאון ז"ל דהטעם הוא דמצינו ש"שלום" הוא אחד משמותיו של הקב"ה כמו שנאמר בספר שופטים "ויקראו לה' שלום", לפי זה יש לבאר שלכן עונה חבירו "עליכם השלום" ולא "שלום עליכם" מטעם דחיישינן שמא ימות ח"ו ונמצא שם שמים מתחלל, ואם תשאל איך יכול הראשון לומר מקודם "שלום" ואחר כך "עליכם" ולמה לא חיישינן שמא ימות התשובה: מטעם דאיתא בחז "ל "כל המקדים שלום לחבירו מאריכין לו ימיו ושנותיו" א"כ ליכא למיחש כלל שמא ימות דאדרבא מאריכין לו ימיו ושנותיו... (תפארת יוסף)
שבת שלום
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2026 12:05 |
|
| |
פנחס
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה
*בני גד למשפחתם לצפון משפחת הצפוני לחגי משפחת החגי לשוני משפחת השוני (כו, טו)* ואפשר לבאר פסוק זה בדרך רמז למצוות הצדקה, 'בני גד' מרמז למצוות הצדקה כדאיתא בגמ' "ג' ד' גמול דלים " ובא הפסוק לעורר על ג' נקודות בזהירות מצוות הצדקה, האחד, שיתננה בצנעה ובהסתר כדי שלא לבייש את העני, המעלה השניה, ליתנה בפנים מאירות ובשמחה "ולא ירע לבבך וגו'", והשלישית, עוד יש בחז"ל 'נתון תתן לו' שיתן ויחזור ויתן . וג' דברים אלו מרומזים בפסוק זה כך, "בני גד" ר"ת ג'מול ד'לים, "לצפון משפחת הצפוני" היינו שיש ליתנה בהסתר ובצנעה לשון צפון, " לחגי משפחת החגי" לשון חג ומועד שיתנה בפנים שמחות, "לשוני משפחת השוני", שיתן וישנה שוב ושוב (מאור ושמש)
שבת שלום
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2026 18:37 |
|
| |
בלק
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וסבתי מרת חנה רחל ב"ר אברהם מנחם מנדל ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה
*"ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני וכו' כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר" (כב, ו)* יש להבין בפסוק זה א. למה ביקש בלק מבלעם שיבא לקלל את ישראל ולא בקש ברכה לעצמו. ב. למה שינה את לשונו לומר "את אשר תברך מבורך ואשר תאר יואר" היה צריך לומר ואשר תאור "מואר" כמו "מבורך", או יאמר אשר תברך "יבורך" כמו "יואר". "כי לעולם ברכת בלעם כברכת חמור", שבלעם לא היה לו שום כח לברך. רק לקלל יכול מצד היותו רע עין, ומצד מה שהיה יודע לכוון לרגע של זעם. ומי שבא אצלו לבקש ברכה, היה בלעם מסתכל במזלו שהרי היה גם קוסם, ובאם רואה שלפי מזלו עתיד הוא להתעשר ברכו ברכת עושר, והמתברך חשב שנתעשר מחמת ברכתו של בלעם. וזה גם מה שעשה לבלק כשברכו למלוך, שראה במזלו כך. ובזה מיושב היטב, כיון שבלק הרי היה קוסם יותר מבלעם, וידע שבלעם "מברך" רק לפי מזלו של אדם, לכן לא בקשו שיבא לברכו אלא שיבא לקלל, כיוון שכוחו של בלעם הוא רק בלקלל וכשמו כן הוא לשון של "בלע" וחורבן. וזהו אומרו "ואני ידעתי" שאני בלק מכיר את כוחותיך ש"את אשר תברך מבורך" – "מבורך" לשון עבר שהוא כבר מבורך עומד מפני מזלו ורק את – "אשר תאור יואר" "יואר" – לשון עתיד שבאמת כוחך הוא לקלל בלבד. (אור החיים הק' וכלי יקר) שבת שלום
|
|
|
|
|
|
