התקווה של בנט ושקד: סיפוק צרכי הציונות הדתית | פרשנות

במגזר הדתי לאומי התעוררה שאלה: האם להשלים עם הממשלה המסתמנת ולנסות להציל מה שאפשר או להיאבק כל הזמן הדרישות הימניות שהציגו לבנט ושקד מתחת לשולחן הם בדיוק התקווה שלהם

אמיר אטינגר, סרוגים 04.06.21 12:46  כ"ד בסיון תשפא

בימים האחרונים לפני תום המנדט של לפיד, התעוררה שאלה ערכית בסביבת אנשי המעשה והרוח של הציונות הדתית (המגזר לא המפלגה), האם למרות ההתנגדות, להשלים עם הקמת ממשל בנט -לפיד יחד עם רע"מ ומפלגות המרכז שמאל ולנסות להציל מה שאפשר בנושאים החשובים, או להמשיך במאבק ולא לשתף פעולה עם חברי ימינה ותקווה חדשה לאור נטישת המחנה הלאומי.

השבוע, התקיימו מס' אירועים אשר מעידים על תהליך מעניין בציונות הדתית בו מס' גורמים החלו לנסות לשמור על האינטרסים של הנושאים החשובים להם, למרות ההתנגדות להקמת הממשלה. מעשים אלו, אשר היו כל השנים מיוחסים לציבור החרדי שטענה שהם רק דואגים לתקציבי הישיבות ללא שום אידיאלים, חטפו ביקרות מצד פוליטיקאים בימין ובמפלגתו של סמוטריץ' בטענה כי הצגת דרישות לבנט ושקד נותנת להם לגיטימציה למהלך.

ביום רביעי, שעות ספורות לפני שלפיד הכריז עלה בידו, מנכ"ל מועצת יש"ע, יגאל דילמוני המתין מחוץ לחדרו של נפתלי בנט כדי לוודא שהדרישות שלהם נלקחו בחשבון בהסכמים הקואליציוניים. ביום שני , ישבו דילמוני ואנשי ההתיישבות עם איילת שקד וביקשו ממנה לוותר על תיק הפנים ולקחת את התחבורה בטענה כי אסור שהתיק הזה יישאר אצל מיכאלי. ביש"ע חוששים כי מיכאלי תפגע בתכנית התחבורה ביו"ש אשר קודמה בשנים האחרונות על ידי שרים ימניים דוגמת סמוטריץ', כץ ורגב. במועצת יש"ע דרשו גם כי יוגדר מראש 2.5 מיליארד ש"ח לתחבורה ביו"ש.

ח"כ אורית סטרוק אשר ראתה את דילמוני מסתובב בכנסת עם דרישות לבנט ושקד הטיחה בו ביקורת ואמרה כי הצגת דרישות נותנות להם לגיטימציה, והוסיפה כי צריך להיאבק ולהפעיל עליהם לחץ.

במקרה אחר אך דומה, הרב אלי סדן פנה לאנשי ימינה בבקשה כי איילת שקד תמונה לשרת החינוך, זאת למרות התנגדותו לממשלה. הרב סדן חשב כי אסור להפקיר את החינוך לגורמים לא מוכרים דוגמת יפעת שאשא ביטון.

כמו כן, רב בכיר בציונות הדתית, הפגין מול ביתה של איילת שקד נגד הממשלה, ויום למחרת שוחח עם מתן כהנא על דרישותיו למשרד הדתות אותו כהנא צפוי לקבל בממשלה שתקום.

התכנית של בנט ושקד לאחות את הקרע עם הימין והציונות הדתית

ראש הממשלה המיועד נפתלי בנט ושותפתו לדרך איילת שקד, בונים בדיוק על המקרים האלה בהם אנשים יידרשו לבוא לפתחם ולבקש בקשות. בנט ושקד מכירים בכעס הגדול שיש אליהם בחלקים גדולים בציבור הימני ובציונות הדתית אך הם יודעים גם כי בציונות הדתית יצטרכו אותם.

בנט בתפקידו כראש ממשלה בונה על כך שהוא יביא הישגים לציבור הימני ולציונות הדתית. כאשר יחזיק בכוח של רה"מ יכול להעניק תקציבים למוסדות הציונות הדתית, מתן כהנא יוכל לדאוג לרבנים בתפקיד כשר הדתות, שקד תוכל לדאוג למועצות המקומיות גם בהתיישבות ובפריפריה ולהשקיע בשטח המוניציפאלי הימני ואפילו הליכודי. לשקד יהיה חשוב גם להביא הישגים במערכת המשפט  ועל כן התעקשה לקבל מקום בוועדה למיוני שופטים. גם סער יוכל לשקם את דמותו בעזרת רפורמות ימניות במשרד המשפטים.

עם כל הכעס שיש בציבור, בימינה יודעים כי ברגע שהכוח יהיה אצלם בידיים הם יוכלו לנצל זאת כדי לשקם את הקרע ולבנות מחדש את הקשר לציבור הימני ולבוחריהם.

על רקע דברים אלה, במפלגת הציונות הדתית ובליכוד ינסו כל הזמן לשמר את הנרטיב לפיו בנט ושקד עזבו את הימין ונטשו את הציבור והערכים. במחנה הלאומי עובדים קשה כדי שהציבור לא ישכח ועושים חלוקה בין העסקנים אשר לא יאבקו נגד ימינה כדי לקבל את מבוקשם, לבין הציבור שלא ישכח את עזיבת המחנה הלאומי לטובת הקמת ממשלה עם לפיד ורע"מ.

המגזר הדתי לאומי סופג המון ביקורת מהציבור הליכודי על כך שהוא לא מבקר מספיק את בנט ושקד. צריך להגיד ביושר: יש חלקים בציונות הדתית אשר אינם מתנגדים בצורה נחרצת למהלך של בנט ואף תוכמים בו.

אך כעת גם אלה שמתנגדים יידרשו להחליט: האם להשלים עם הנעשה ולנסות להילחם על הדברים החשובים או להיאבק באופן מתמיד כל הזמן.

https://www.srugim.co.il/568962-568962