בעקבות כתבה על שטריימלים - מחיה טמאה

אז זה באמת הגיע להם המתיחה. חסידים היו נמנעים אפילו מלומר וועסט (פריט לבוש) בגלל צניעות. אז נכון לנו זה מחזי כיוהרה אבל לחקור בני אדם על דברים כאלה.."פאסט נישט"...

קלעפער. אני שמח לראות שאתה מחייך. אגב, הפורום ההוא היה פורום סגור שתנאי הקבלה אליו היו מחמירים. אני זוכר שכשביקשתי להתקבל הם העמידו לי מעל 10 שאלות שהיה עליי להשיב עליהן בתוך פחות מ-10 דקות, כדי שלא תהיה אפשרות לברר את התשובות. ביניהן הייתה שאלה, כמה ווסתות יש ואיך הן נקראות.

בעברית, זה צובל. באנגלית, זה סייבל, וביידיש צויבל או סויבל. כי בגרמנית זה Zobel   כמו שצוויבל ביידיש זה מZwiebel הגרמני.

ולמה נקרא שמו סובל שהוא לבושם של העם הסובל בגלות...

אני חושב שלהשתמש בפרוה כשחלק גדול מהעולם הפסיק כבר, זה אולי בסדר ומותר, אבל זה לא כבוד גדול. ולא שכבוד חשוב יותר ממנהג ישראל, אבל כשהמנהג מרושש אנשים שמחתנים ילדים, לא יזיק ששונאינו יתמקדו בתקנות אלו, ומי שירוויח יהיו אנחנו. מה רע בסינטטי, הרי כל הבעיה היא שלשכן בבית הכנסת יש יותר יפה, אז לא יהיו כלל.

האמריקאים לא מתייחסים לשם המקורי, הם קוראים אותו על פי כללי הקריא האנגלי - גם אם יוצא להם משהו שונה לגמרי. ראש אמריקאי כזה.
מכירים משפחת רוטשילד? בגרמנית וכו' כותבים את זה rothschild. אז יש אמריקאים שקוראים להם רוסצ'יילד - כי כך קוראים את זה באנגלית.
אגב, מדעית קוראים לצובל Martes zibellina שזה עם צ'. באנגלית קוראים לו Sable.

למה המגיבים דלעיל כותבים 'צובל' ולא 'סובל' כמדובר בפי הבריות??
(אה, זה יעני נשמע יותר מקצועי?) 

קלעפער ידידי.

מכיוון שעסקת פעם בשטריימלים אז יש לי בשבילך סיפור חמוד. פעם, לפני כמה שנים ביקשתי עזרה באחד
הפורומים האמריקאיים באידיש. סיפרתי להם, באידיש כמובן, על צרה שפקדה אותי כביכול: שגיליתי להפתעתי
הרבה, כינים בשטריימל שלי.

אמרתי, שהדבר מגעיל אותי, ובכל ערב שבת כשעלי לחבוש את השטריימל אני עושה זאת כמי שכפאו שד. ואני
כולי בפחד ואימה שמא הכינים יעברו חלילה אל הזקן. סיפרתי להם שאני מתבייש לשתף בבעיה אנשים, ושבעצמי
כבר ניסיתי כל מיני דרכים להיפטר מהצרה הזו אך ללא הועיל. שאפילו הכנסתי את השטריימל למקפיא לשבוע ימים
בתקווה שהכינים יקפאו למוות. אבל קדחת. הן אפילו לא הצטננו.

עוד סיפרתי להם, שאני נמנע מלהשתמש במוצרים כימיים מחשש לנזק לשטריימל. בקיצור, אני בצרה גדולה ומבקש
את עזרתם בעיצה טובה.

חברי הפורום אמנם הופתעו מאד לשמוע על דבר כזה, אבל נחלצו לעזרתי בשלל עיצות. הרוב הציעו לי לפנות לשטריימל-מאכר,
שכאיש מקצוע בתחום יוכל בוודאי לפתור את הבעייה.

בקיצור, חלפו ימים ואיש מהם לא עלה על כך שדבר כזה לא ייתכן. או אז חשפתי לפניהם את האמת. שסתם
התלוצצתי וזה סיפור מומצא ושאין אפשרות למצב כזה, מאחר שכינים ניזונים ממציצת דם ובשטריימל כמו גם
בפיאות, מברשות וכד' אין דם, אין אוכל, ואין סיפור.

החברה הסימפטיים האלה מהפורום התמלאו עליי בזעם וחימה. ביקשו לעשות בי שפטים על כך שעבדתי עליהם
והם יצאו מהסיפור, איך נאמר? לא הכי אינטלגנטיים. הם דרשו ממנהל הפורום לחסום אותי. אני מצידי איבדתי
עניין בפורום הזה וממילא פרשתי.

תגיד, מה אני אשם שהטמבלים האלה לא הבינו שמקרה כזה אינו אפשרי?

תוקן על ידי גרשום ב- 24/06/2021 09:00:34

נקודה חשובה שפיספתי בהודעות האחרונות. גם אם אתה צודק וכל החיות מגודלות בחוות מזוויעות, הן לא מגודלות שם בשביל הזנב שלהן, שלפני שנים היו עושים מזה מחזיקי מפתחות (למי שזוכר את שנות השבעים) עד שהציבור החרדי צמח והשתלט על השוק ובכך העלה את המחיר ממחיר משקל לכמה דולרים (11\17 בזמני). תחתוך לסוסלים את הזנב ועדיין יהרגו את כולם.

אני לא זקוק להתנצלות באופן אישי, למרות שלא אכחד שזה ישמח אותי, אבל העיקר כשאדם מתווכח ותוקף את הצד השני ומתברר שהוא טעה והצד השני צודק, אומרים זאת...לא כולם וזה לא קל, זה מאבק רציני אבל שווה.

אני נוטל את האשמה עלי, כנראה שלא כתבתי ברור. כתבתי חברה גלובלית בתחום הסחר, מה שנשמע כאילו זו חברה מסחרית.
לא מדובר בחברה הסוחרת בפרוות גרידא אלא בחברת פיקוח ואישור בלתי תלויה. שמה Furmark 

מעבר לכך מה הטעם ומה הרווח לחברהע מסחרית לשקר במספרי הפרוות בעולם? מה זה נותן להם ולמה להסתכן בשקרים שכל אחד יכול לבדוק, איזה סוחר יסמוך על חברה כזו?