מנהלת טיפול נמרץ ב'שערי צדק': אל תצפו ל”חמלה” כשתגיעו אלינו כשלא התחסנתם
מנהלת מחלקת טיפול נמרץ ב'שערי צדק' פרופ' שרון עינב:
אני אגיד את מה שאסור לנו לומר, כי זה לא פוליטקלי קורקט: פותחים מחדש את מחלקות הקורונה. אל תצפו ל''חמלה'' מהצוות הרפואיים כשתגיעו אליהם כשלא התחסנתם. כלו כוחותינו.
מלחמת ששת הימים נמשכה 6 ימים, וחצי מהלוחמים היו בטראומה, כי אחד מכל חמישה חיילים נפצע. נפצע ולא מת. מי שהיה בחזית זכה להבנה ולכבוד, כי הוא סבל מהלם קרב.
המלחמה בקורונה נמשכת בגלים יותר משנה. גם אנחנו חירפנו את נפשנו וממשיכים להסתכן בהדבקה שלנו ושל אהובינו בהיותנו עובדים עם החולים הללו. 65% מחולי הקורונה שהונשמו במדינת ישראל מתו. לא אחד לחמש נפצע. אחד מכל שניים מת.
איש לא כתב עלינו שירי הלל. לא הוציאו תקליטים עם פואמות גבורה. לא זכינו למדליות. ולא הציבו שלטי חוצות זהובים לזכר אלו שנטשו כי הם נשברו (וכן, היו כאלו).
במקום זאת בציבור (ובמשרד האוצר) ממשיכים להתלונן עלינו, להעליל עלינו ולהשמיץ אותנו.
פיטרו צוות רפואי, חברים טובים, שעמדו בחזית הגל הראשון כי ''אין תקנים''.
קפצו עלינו להתגייס ביתר שאת ''לחזור לשגרה'' מייד כשהסתיים הגל השלישי. כי בתי החולים שפושטים רגל צריכים מהר מהר להרוויח חזרה את כל הפסדי תקופת הקורונה.
ועכשיו מצפים שנחזור ו''נתגייס'' שוב לעבוד משמרות כפולות בתת תנאים, בחליפות חלל שלא שומעים בהם ולא רואים דרכן. לבושים בניילונים שהגוף לא סובל – מזיעים בהם, פורחים מהם, מתגרדים בהם. מתעלפים בהם.
וכל זאת למה?
כי ''זכותכם'' לא להתחסן. ''בחרתם'' לא להתחסן. לשים מסיכה גם על הפה וגם על האף ממש קשה לכם.
אז גם לנו קשה.
קשה לנו להסתכן כל יום ולסכן את אהובינו. קשה לנו לעבוד בתנאים כאלו. קשה לנו לעבוד בבית קברות של חיים-מתים. ובעיקר קשה לנו להבין מדוע מוטלת עלינו האחריות לטפל באלו שלא טיפלו בעצמם.
קורונה לא דומה בשום דבר לעישון. או לסמים. לאלו מגיעים בנסיבות חברתיות מורכבות בגיל צעיר ומתמכרים – ומשלמים על ההתמכרות הזו סבל רב שנים.
לא ''בוחרים'' להיות נרקומן או מעשן. כן בוחרים לא להתחסן.
אל תצפו ל''חמלה''. אל תצפו להבנה. אל תצפו שנבכה איתכם.
אנחנו, הצוותים הרפואיים שאמורים לעמוד שוב בחזית הזו, שבורים. אנחנו סובלים מהלם קרב. אנחנו סובלים ממה שנקרא בשפה המקצועית burnout.
בימים האחרונים מתחולל קרב מאחורי דלתיים סגורות: הצוותים הרפואיים מתמרדים על עצם המחשבה שיצטרכו שוב לחרף את נפשם בשביל אלו שלא טרחו לעשות את המינימום עבור עצמם ועבור החברה.
איך זה ייגמר? בטוח לא טוב. קשה לטפל באחר כאשר אתה פצוע בעצמך.
נשלח ב-19/8/2021 02:02
חריף_ומקשה כתב:
מנהלת טיפול נמרץ ב'שערי צדק': אל תצפו ל''חמלה'' כשתגיעו אלינו כשלא התחסנתם
מנהלת מחלקת טיפול נמרץ ב'שערי צדק' פרופ' שרון עינב:
אני אגיד את מה שאסור לנו לומר, כי זה לא פוליטקלי קורקט: פותחים מחדש את מחלקות הקורונה. אל תצפו ל''חמלה'' מהצוות הרפואיים כשתגיעו אליהם כשלא התחסנתם. כלו כוחותינו.
מלחמת ששת הימים נמשכה 6 ימים, וחצי מהלוחמים היו בטראומה, כי אחד מכל חמישה חיילים נפצע. נפצע ולא מת. מי שהיה בחזית זכה להבנה ולכבוד, כי הוא סבל מהלם קרב.
המלחמה בקורונה נמשכת בגלים יותר משנה. גם אנחנו חירפנו את נפשנו וממשיכים להסתכן בהדבקה שלנו ושל אהובינו בהיותנו עובדים עם החולים הללו. 65% מחולי הקורונה שהונשמו במדינת ישראל מתו. לא אחד לחמש נפצע. אחד מכל שניים מת.
איש לא כתב עלינו שירי הלל. לא הוציאו תקליטים עם פואמות גבורה. לא זכינו למדליות. ולא הציבו שלטי חוצות זהובים לזכר אלו שנטשו כי הם נשברו (וכן, היו כאלו).
במקום זאת בציבור (ובמשרד האוצר) ממשיכים להתלונן עלינו, להעליל עלינו ולהשמיץ אותנו.
פיטרו צוות רפואי, חברים טובים, שעמדו בחזית הגל הראשון כי ''אין תקנים''.
קפצו עלינו להתגייס ביתר שאת ''לחזור לשגרה'' מייד כשהסתיים הגל השלישי. כי בתי החולים שפושטים רגל צריכים מהר מהר להרוויח חזרה את כל הפסדי תקופת הקורונה.
ועכשיו מצפים שנחזור ו''נתגייס'' שוב לעבוד משמרות כפולות בתת תנאים, בחליפות חלל שלא שומעים בהם ולא רואים דרכן. לבושים בניילונים שהגוף לא סובל – מזיעים בהם, פורחים מהם, מתגרדים בהם. מתעלפים בהם.
וכל זאת למה?
כי ''זכותכם'' לא להתחסן. ''בחרתם'' לא להתחסן. לשים מסיכה גם על הפה וגם על האף ממש קשה לכם.
אז גם לנו קשה.
קשה לנו להסתכן כל יום ולסכן את אהובינו. קשה לנו לעבוד בתנאים כאלו. קשה לנו לעבוד בבית קברות של חיים-מתים. ובעיקר קשה לנו להבין מדוע מוטלת עלינו האחריות לטפל באלו שלא טיפלו בעצמם.
קורונה לא דומה בשום דבר לעישון. או לסמים. לאלו מגיעים בנסיבות חברתיות מורכבות בגיל צעיר ומתמכרים – ומשלמים על ההתמכרות הזו סבל רב שנים.
לא ''בוחרים'' להיות נרקומן או מעשן. כן בוחרים לא להתחסן.
אל תצפו ל''חמלה''. אל תצפו להבנה. אל תצפו שנבכה איתכם.
אנחנו, הצוותים הרפואיים שאמורים לעמוד שוב בחזית הזו, שבורים. אנחנו סובלים מהלם קרב. אנחנו סובלים ממה שנקרא בשפה המקצועית burnout.
בימים האחרונים מתחולל קרב מאחורי דלתיים סגורות: הצוותים הרפואיים מתמרדים על עצם המחשבה שיצטרכו שוב לחרף את נפשם בשביל אלו שלא טרחו לעשות את המינימום עבור עצמם ועבור החברה.
איך זה ייגמר? בטוח לא טוב. קשה לטפל באחר כאשר אתה פצוע בעצמך.
מבינה את התסכול של הרופאה שכתבה את המאמר כל מי שלא התחסן עושה דין לעצמו ולא איכפת לו מהציבור !! חלקם שומע לכל מיני מדענים או רופאים שנגד החיסון אבל בנתיים מי שעשה חיסון חולה בצורה קלה יותר !! ולמרות הסנקציות שיש כלפי הלא מחוסנים בדרך כלל רובם טבעוניים ושות ... חסידי ...השיטות הטבעיות שמפציצים את הרשת בכל מיני פייק ניוז !! כמו שהחיסון גורם לסרטן וחוסר פוריות ועוד .....
*הרב יובל שרלו: 'חולה אחד מחוסן השני לא? ניתן לתעדף את המחוסן'*
*הרב יובל שרלו ראש מרכז האתיקה בארגון רבני צהר מתייחס לסוגיית העומס במחלקות הקורונה ואומר כי ניתן לתעדף טיפול בחולי קורונה שהתחסנו על פני חולים שסירבו להתחסן.*
"כשמדובר בהצלת חיים דחופים, השיקולים נדחים מפני המשימה. עם זאת, כאשר לא מדובר במצבי חרום מובהקים – יש מקום לתעדף חולה שהתחסן על פני חולה שסרב להתחסן. הדבר נובע מהצדק הטבעי, ומהעיקרון הפשוט שאדם אחראי למעשיו, ושבחירתו האישית אסור לה שתפגע באחרים. https://t.me/yairsherkinews/842
ששרלו יכתוב פסק הלכה שמתעדף יהודי פצוע, ולא את רוצחו הערבי המוסלנאצי. עתידות: לא יקרה!!!
להוי ידוע שגם מי שלקח 3 חיסונים, ומסתובב עם מסכה עד לעינים 24 שעות ביממה, שלא יצפה לחמלה, ממערכת הבריאות בישראל.
שכך דברי התנא הקדוש: אמר רבי אלעזר עם הארץ אסור להתלוות עמו בדרך שנאמר (דברים ל, כ) כי היא חייך ואורך ימיך על חייו לא חס על חיי חבירו לא כל שכן. (פסחים מט:)
.email-autocomplete-ext {
display: none;
direction: ltr;
text-align: left;
z-index: 99999999;
font: 14px arial, sans-serif;
background: #fff;
padding: 1px;
line-height: 25px;
box-sizing: content-box;
border: solid 1px #ccc;
position: absolute;
white-space: nowrap;
left: 0;
top: 0;
right: auto;
box-shadow: 0 1px 3px 0 rgba(0,0,0,.2),
0 1px 1px 0 rgba(0,0,0,.14),
0 2px 1px -1px rgba(0,0,0,.12);
}
.email-autocomplete-ext .email-complete-value {
cursor: pointer;
padding: 2px 10px;
letter-spacing: 1px;
color: #222;
transition: background 0.2s;
}
.email-autocomplete-ext .email-complete-value:hover,
.email-autocomplete-ext .email-complete-value:focus,
.email-autocomplete-ext .email-complete-value.focus,
.email-autocomplete-ext .email-complete-credit:hover,
.email-autocomplete-ext .email-complete-credit.focus {
background: #eee;
outline:none;
}
.email-autocomplete-ext .email-complete-value span {
display: inline-block;
}
.email-autocomplete-ext .email-complete-value .suffix {
letter-spacing: 1px;
}
.email-autocomplete-ext .email-complete-credit {
cursor: pointer;
padding: 0px 15px;
transition: background 0.2s;
text-align: right;
color: #777;
font-size: 13px;
line-height: 22px;
border-top: solid 1px #ececec;
}
.email-autocomplete-ext .email-complete-credit a {
color: #777;
text-decoration: none;
}
אם כבר משהו מהמקורות -
וכל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו שנא' כי לא עם בינות הוא על כן לא ירחמנו עושהו
נשלח ב-18/8/2021 17:30
אדם_ה1 כתב:
חריף_ומקשה כתב:
פסק הלכה אקטואלי ולא שגרתי
*הרב יובל שרלו: 'חולה אחד מחוסן השני לא? ניתן לתעדף את המחוסן'*
*הרב יובל שרלו ראש מרכז האתיקה בארגון רבני צהר מתייחס לסוגיית העומס במחלקות הקורונה ואומר כי ניתן לתעדף טיפול בחולי קורונה שהתחסנו על פני חולים שסירבו להתחסן.*
"כשמדובר בהצלת חיים דחופים, השיקולים נדחים מפני המשימה. עם זאת, כאשר לא מדובר במצבי חרום מובהקים – יש מקום לתעדף חולה שהתחסן על פני חולה שסרב להתחסן. הדבר נובע מהצדק הטבעי, ומהעיקרון הפשוט שאדם אחראי למעשיו, ושבחירתו האישית אסור לה שתפגע באחרים. https://t.me/yairsherkinews/842
*הרב יובל שרלו: 'חולה אחד מחוסן השני לא? ניתן לתעדף את המחוסן'*
*הרב יובל שרלו ראש מרכז האתיקה בארגון רבני צהר מתייחס לסוגיית העומס במחלקות הקורונה ואומר כי ניתן לתעדף טיפול בחולי קורונה שהתחסנו על פני חולים שסירבו להתחסן.*
"כשמדובר בהצלת חיים דחופים, השיקולים נדחים מפני המשימה. עם זאת, כאשר לא מדובר במצבי חרום מובהקים – יש מקום לתעדף חולה שהתחסן על פני חולה שסרב להתחסן. הדבר נובע מהצדק הטבעי, ומהעיקרון הפשוט שאדם אחראי למעשיו, ושבחירתו האישית אסור לה שתפגע באחרים. https://t.me/yairsherkinews/842
ויש לעיין מה הדין במקרה שמחוסן הדביק לא מחוסן ודו"ק..
נשלח ב-18/8/2021 16:49
פסק הלכה אקטואלי ולא שגרתי
*הרב יובל שרלו: 'חולה אחד מחוסן השני לא? ניתן לתעדף את המחוסן'*
*הרב יובל שרלו ראש מרכז האתיקה בארגון רבני צהר מתייחס לסוגיית העומס במחלקות הקורונה ואומר כי ניתן לתעדף טיפול בחולי קורונה שהתחסנו על פני חולים שסירבו להתחסן.*
"כשמדובר בהצלת חיים דחופים, השיקולים נדחים מפני המשימה. עם זאת, כאשר לא מדובר במצבי חרום מובהקים – יש מקום לתעדף חולה שהתחסן על פני חולה שסרב להתחסן. הדבר נובע מהצדק הטבעי, ומהעיקרון הפשוט שאדם אחראי למעשיו, ושבחירתו האישית אסור לה שתפגע באחרים. https://t.me/yairsherkinews/842
איך הייתם מצפים מכבאי להרגיש אחרי 48 שעות רצופות של מאבק מול אש מטורפת, כשהוא רואה אדם שנעמד מולו, מוציא לו לשון ושאר תנועות מזלזלות ומתגרות וקופץ מול פניו 'דווקא' לתוך האש, והכבאי הקרוב לקריסה צריך לקפוץ אחריו לתוך האש ולהציל אותו. חמלה? כעס? תסכול? מותר לו בכלל להרגיש משהו, כי הוא הרי בחר להתפרנס מזה ובעיה שלו שבחר להיות כבאי?
נשלח ב-18/8/2021 14:50
הטעות הבסיסית שלה לדעתי, זה הבנת המושג ׳חמלה׳. אנשים מצפים לחמלה לא בתור שירות, אלא בתור רגש אנושי מינימלי. השירות שהיא מספקת (בתשלום) הוא רפואה. אין לה רשות להפסיק את השירות הזה גם לאנשים ממש מטומטמים שלא ׳מגיע להם׳. ׳חמלה׳ זה היחס שבו היא נוהגת כלפי המטופל. לא השירות. את זה היא אף פעם לא ׳חייבת׳ למטופלים. אבל חבל שיוצאת רעה...
נשלח ב-18/8/2021 14:15
זה היה פעם בית חולים חרדי
אולי שייכת לאסכולה של צוהר [פרופ' הלוי] - [אחיו של מיכה הלוי איש צהר]
תוקן על ידי מאור_עינים ב- 18/08/2021 14:15:46
נשלח ב-16/8/2021 09:42
צוותים רפואיים קורסים בכל בתי החולים בארץ. כך שלדבר על הבעת רגש כלשהו מצד הרופאים, האחיות וככח העזר העייף. הלוואי שיעשו את מה שדרוש ולא יעשו טעויות בגלל העייפות.
נשלח ב-15/8/2021 23:00
hhaavv
תמניא_אפי כתב:
ואולי נציע לגברת החומלת שצוות בית החולים לא יטפלו בשום תופעות לוואי של מי שהתחסן וגרם את זה לעצמו במו ידיו?
מה אתה קופץ??? מה איכפת לך שלא יטפלו במישהו והוא ימות? הרי בדת שלך אין שום חובה למנוע מאנשים למות. אתה מוכן לרצוח אותם מלכתחילה, ומפריע לך שהיא לא מוכנה לטפל בהם?
נשלח ב-15/8/2021 21:25
להוי ידוע שגם מי שלקח 3 חיסונים, ומסתובב עם מסכה עד לעינים 24 שעות ביממה, שלא יצפה לחמלה, ממערכת הבריאות בישראל.
שכך דברי התנא הקדוש: אמר רבי אלעזר עם הארץ אסור להתלוות עמו בדרך שנאמר (דברים ל, כ) כי היא חייך ואורך ימיך על חייו לא חס על חיי חבירו לא כל שכן. (פסחים מט:)
נשלח ב-15/8/2021 20:54
ואולי נציע לגברת החומלת שצוות בית החולים לא יטפלו בשום תופעות לוואי של מי שהתחסן וגרם את זה לעצמו במו ידיו?
מנהלת טיפול נמרץ ב'שערי צדק': אל תצפו ל''חמלה'' כשתגיעו אלינו כשלא התחסנתם
מנהלת מחלקת טיפול נמרץ ב'שערי צדק' פרופ' שרון עינב:
אני אגיד את מה שאסור לנו לומר, כי זה לא פוליטקלי קורקט: פותחים מחדש את מחלקות הקורונה. אל תצפו ל''חמלה'' מהצוות הרפואיים כשתגיעו אליהם כשלא התחסנתם. כלו כוחותינו.
מלחמת ששת הימים נמשכה 6 ימים, וחצי מהלוחמים היו בטראומה, כי אחד מכל חמישה חיילים נפצע. נפצע ולא מת. מי שהיה בחזית זכה להבנה ולכבוד, כי הוא סבל מהלם קרב.
המלחמה בקורונה נמשכת בגלים יותר משנה. גם אנחנו חירפנו את נפשנו וממשיכים להסתכן בהדבקה שלנו ושל אהובינו בהיותנו עובדים עם החולים הללו. 65% מחולי הקורונה שהונשמו במדינת ישראל מתו. לא אחד לחמש נפצע. אחד מכל שניים מת.
איש לא כתב עלינו שירי הלל. לא הוציאו תקליטים עם פואמות גבורה. לא זכינו למדליות. ולא הציבו שלטי חוצות זהובים לזכר אלו שנטשו כי הם נשברו (וכן, היו כאלו).
במקום זאת בציבור (ובמשרד האוצר) ממשיכים להתלונן עלינו, להעליל עלינו ולהשמיץ אותנו.
פיטרו צוות רפואי, חברים טובים, שעמדו בחזית הגל הראשון כי ''אין תקנים''.
קפצו עלינו להתגייס ביתר שאת ''לחזור לשגרה'' מייד כשהסתיים הגל השלישי. כי בתי החולים שפושטים רגל צריכים מהר מהר להרוויח חזרה את כל הפסדי תקופת הקורונה.
ועכשיו מצפים שנחזור ו''נתגייס'' שוב לעבוד משמרות כפולות בתת תנאים, בחליפות חלל שלא שומעים בהם ולא רואים דרכן. לבושים בניילונים שהגוף לא סובל – מזיעים בהם, פורחים מהם, מתגרדים בהם. מתעלפים בהם.
וכל זאת למה?
כי ''זכותכם'' לא להתחסן. ''בחרתם'' לא להתחסן. לשים מסיכה גם על הפה וגם על האף ממש קשה לכם.
אז גם לנו קשה.
קשה לנו להסתכן כל יום ולסכן את אהובינו. קשה לנו לעבוד בתנאים כאלו. קשה לנו לעבוד בבית קברות של חיים-מתים. ובעיקר קשה לנו להבין מדוע מוטלת עלינו האחריות לטפל באלו שלא טיפלו בעצמם.
קורונה לא דומה בשום דבר לעישון. או לסמים. לאלו מגיעים בנסיבות חברתיות מורכבות בגיל צעיר ומתמכרים – ומשלמים על ההתמכרות הזו סבל רב שנים.
לא ''בוחרים'' להיות נרקומן או מעשן. כן בוחרים לא להתחסן.
אל תצפו ל''חמלה''. אל תצפו להבנה. אל תצפו שנבכה איתכם.
אנחנו, הצוותים הרפואיים שאמורים לעמוד שוב בחזית הזו, שבורים. אנחנו סובלים מהלם קרב. אנחנו סובלים ממה שנקרא בשפה המקצועית burnout.
בימים האחרונים מתחולל קרב מאחורי דלתיים סגורות: הצוותים הרפואיים מתמרדים על עצם המחשבה שיצטרכו שוב לחרף את נפשם בשביל אלו שלא טרחו לעשות את המינימום עבור עצמם ועבור החברה.
איך זה ייגמר? בטוח לא טוב. קשה לטפל באחר כאשר אתה פצוע בעצמך.
מבינה לגמרי את התחושות שלה !@ היא צריכה לחרף את נפשה עבור מי שלא עוזר לעצמו ??
