בנק ישראל בדרך להפוך ל"אח הגדול" של אזרחי ישראל: הוא דורש מהבנקים ומחברות כרטיסי האשראי לספק לו מידע מקיף על ההתנהגות הצרכנית של לקוחותיהם שאותו ירכז במאגר מיוחד. המאגר ירכז את ההוצאה בכרטיסי אשראי של כל אזרח, השימוש שעשה בשיקים והיקף המזומנים שמשך וכיצד התנהל עם "המענק לכל אזרח" שקיבל.
במכתב ששיגר ראש מטה הנגיד, ד"ר גולן בניטה, אל הבנקים וחברות כרטיסי האשראי הוא דרש לקבל את המידע למשך שבע שנים לאחור. בעקבות משא ומתן עימם שבו הבהירו הבנקים וחברות כרטיסי האשראי שאינם שומרים את המידע לפרק זמן כזה, הוסכם על מסירת המידע למשך חמש שנים לאחור.
הוצאה בכרטיסי אשראי בפילוח לפי מגזר פעילות: בבנק ישראל הסבירו כי החלק העיקרי של הצריכה הפרטית בישראל מבוסס על שימוש בכרטיסי חיוב. "טווח הזמן הנדרש של שבע שנים נדרש לצורך ביצוע ניכוי עונתיות ויצירת 'קו חזוי' לפיו היו ההוצאות מתנהגות אילולא אירועים חריגים". הכוונה של הבנק היא לדעת כמה כסף הוציאו למשל הצרכנים על בתי מרקחת, חינוך ופנאי, רשתות מזון, חשמל, ביגוד, ריהוט, תיירות (סוכנויות נסיעות, מלונות תעופה), מסעדות, דלק ותחבורה ושונות.
שימוש בשיקים ומשיכת מזומן ממכשירים אוטומטיים: "לא ניתן לבחון אמצעי תשלום אחד או שניים בלבד מתוך השלושה הקיימים (שיקים, מזומן, וכרטיסי אשראי) בשל סיכון של תחליפיות בשימוש בין אמצעי התשלום השונים, תחליפיות שהיתה תנודתית מאוד בתקופת משבר הקורונה, בעקבות הגבלות והחשש ממגע פיזי. בנוסף, לצורך בחינת מגמות בשוק התשלומים, נדרשת בחינה פרטנית ('רמת השורה') כדי לאפיין את השינוי לאורך זמן, את הגורמים לו, ולנסות וליצור מודל חיזוי עתידי".
גובה המענק לכל אזרח: "נתון זה דרוש לצורך מדידת השינוי בהוצאה הפרטית ביחס לשינוי בהכנסה, בהקשר של המשבר, השינוי בהכנסה הינו גובה המענק משכך ישנה חשיבות 'לצבוע' את ההכנסה כתוצאה מהמענק ולא מסיבות אחרות".
מדובר בהיקף מידע גדול שאותו ימסרו הבנקים וחברות כרטיסי אשראי לבנק ישראל. ברגע שבנק ישראל יקבל את המידע הוא יצליב את הנתונים, ועל כל צרכן יווצר איפיון של התנהגותו הצרכנית עם מספר מזהה ייחודי שיחולל בנק ישראל על בסיס מספר הזהות של האזרח.
"חבית נפץ"
בבנק ישראל הסבירו כי מיד עם קבלת האיפיון מכל מקור תבוצע התממה של המידע (הליך להסרת פרטים מזהים): השם יימחק ומספר הזהות יוחלף במספר המזהה הייחודי שיחולל הבנק, ורק לאחר מכן ישולב המידע עם זה שהתקבל על האזרח ממקורות אחרים. חרף זאת, מומחי פרטיות ואבטחת מידע מתריעים שאין קושי לבצע זיהוי חוזר למידע כה רגיש, ולזהות את האזרח שלו הוא שייך.
בבנק ישראל הסבירו כי לאחר שיתקבל האיפיון מכל המקורות לגבי הלקוח מספר תעודת הזהות שלו יימחק במהירות. אולם עדיין לא ברור כמה זמן ייצמד למידע הזה מספר תעודת הזהות עד למחיקתו. כך שהמידע עלול לדלוף לפני שמספר תעודת הזהות יימחק. לדברי גורמים בתחום האבטחה, "אין שום קושי לבצע זיהוי חוזר למידע כזה רגיש".
בנק ישראל הדגיש כי הוא "מודע לעומס על המדווחים ויפעל לסייע לכל המדווחים להשלים את המשימה במועד. לשם כך נבקש מכם למנות גורם אחראי שיעמוד בקשר מול הגורמים הרלבנטיים בבנק ישראל לקליטת הדיווח ולטיוב הנתונים. אחריות גורם זה תהיה לתת מענה ככל שיידרש לשם השלמת הדיווח באופן המיטבי ביותר. כמו כן נבקש שתדאגו להקצאת המשאבים המתאימים לצורך הדיווח למאגר". לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי הוצע לתאם פגישה וירטואלית לקבלת הסברים נוספים.
אין זה המאגר הראשון שמבקש בנק ישראל להקים. ביולי האחרון הודיע בנק ישראל כי על מנת לשפר את הסטטיסטיקה המוניטרית והפיננסית הוחלט להקים את מאגר מסיל"ה - מאגר סטטיסטי ייעודי לאשראי העסקי. המאגר המתוכנן יכיל מידע פרטני על אשראי למגזר העסקי ברמת הלוואה (מודל loan-by-loan), שהיא הרמה המפורטת ביותר.
מבנק ישראל נמסר בתגובה כי "חשוב להדגיש שהמאגר עצמו לא יחיל כל סימן מזהה, ת"ז, מספר חשבון וכו', אלו יימחקו מיד לאחר קבלת הנתונים והשימוש בהם לתחקור המאגר יהיה מותמם. הם הכרחיים לקבלה ראשונית לשם בנייתו מכמה מקורות מידע, ולא מדובר בדיווח שוטף. כמו כן, לאחר מיצוי התובנות הכלכליות מהמאגר - הוא יימחק ולא יישמר בבנק ישראל. איסוף הנתונים מהמערכת הבנקאית נעשה מתוקף חוק בנק ישראל בדומה לדיווחים אחרים המתקבלים באופן שוטף. הדיווח הנ"ל נערך בסטנדרטים הגבוהים והמחמירים ביותר של שמירה על פרטיות, כפי שנעשה הלכה למעשה במאגר נתוני האשראי שקיים בבנק ופועל מ2019. הפרויקט הנוכחי מבוצע בליווי הממונה על הפרטיות בבנק, המחלקה המשפטית ואנשי אבטחת המידע, ובנוסף בנושא זה, בנק ישראל עובד בהתייעצות עם משרד המשפטים".
https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=39161710
https://t.me/CyberSecurityIL/1261.telegram
נשלח מהאנדרואיד שלי
