שכינה

*"היום בתניא"* יום א' כז תשרי תניא אגרת הקדש המשך פרק כה עמ' קלט שנה פשוטה ⛳ *"דבר ה'" ושמותיו:* כהמשך לדבר ה' שדובר עליו לעיל. מוסיף רבנו *שדבר ה'* נקרא במספר שמות: בלשון רז"ל "שכינה". בלשון הזהר "אימא תתאה" ו"מטרוניתא". ובלשון המקובלים "מלכות". ונצין, שכמקובל בתנ"ך, שאם יש לאדם או למקום מסוים כמה שמות, הרי שכל שם מביע תכונה אחרת הנראית באותו אדם או מקום. הנה, גם בעניננו, השמות השונים שבהם נקרא *דבר ה',* מתיחסים לדיבורו יתברך כפי שמתבטא במישורים שונים. ... *נקרא שכינה ונקרא מלכות:* נסב את תשומת לבנו: שעל דבר ה' הנקרא בשם "שכינה" כותב רבנו "לפי ששוכן ומתלבש בנבראים *להחיותם"*. ואילו על דבר ה' הנקרא "מלכות", כותב רבנו שהוא בא לידי ביטוי בזה שהוא *"מהוה ומחיה"* (נשמות, מלאכים ונבראים המתהוים בעולמות שונים). ובהתאם מובן: שבעוד ש"דבר ה'" הנקרא בשם מלכות, הוא דיבור הקשור בתחום ההתהוות בפועל של הנבראים. הנה, דבר ה' הנקרא "שכינה", מתיחס לחיות פנימית מיוחדת. להרחבת הבאור, נצין, שבדומה לדיבורו של האדם שיכול להיות בתחומים שונים, לפעמים בעניני עולם ולפעמים בלימוד התורה. הנה כך גם אצל הקב"ה: ישנו הדיבור שבו הוא בורא את העולם (שהזהר מכנה את העשרה מאמרות שבהם נברא העולם כ"מילין דהדיוטא"). וישנו דבור של ה' המביע ענינים פנימיים יותר, כדברי הנביא למשל "ויהי דבר ה' אלי לאמר", או כנאמר בתורה פעמים רבות "וידבר ה' אל משה לאמר". ... *חבר נכבד:* *קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" הלאה, לחבריך ולמכריך. בתודה וברכה! *הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד* *לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרן ברוך. *לזכות נכדי הרב זאווי (שמואל זאוויל) שי' גרין, ליום הולדתו לאורך ימים ושנים טובות - שנת ברכה והצלחה!

*"היום בתניא"* יום ו' ה אלול תניא אגרת הקדש המשך וסיום פרק י עמ' קטז שנה פשוטה ⛳ *"חסדי ה'":* החסד הגדול שבבחינת בלי גבול *שהיהודי עושה לתקן את פגמי הנפש* כנ"ל, נקרא על שמו של הקב"ה "חסדי ה'" - כאשר הכונה היא (לא לחסד העליון המוגדר כ"חסד עולם" שהוא בבחינת "חסד אל כל היום", אלא) לחסד העליון המובא בפסוק "וחסד ה' מעולם ועד עולם" (שהוא חסד עילאה הנמשך למטה מטה בלי מדידה והגבלה). ... *"כי לא תמנו":* "כי לא תמנו" - היות שבזמן הגלות, אין אנו תמימים ושלמים בלי שום חטא ופגם בנפש ובעולמות העליונים. וכאמור, זוהי הסיבה שכיום, לאחר החורבן, עלינו לעסוק ב"חסדי ה'" הבאים לידי ביטוי בצדקה הבלתי גבולית שאנו עושים. ... *חתימת הפרק:* כסיום למבואר בפרק, כותב אדמו"ר הזקן: וזהו שאמרו רז"ל "אין ישראל נגאלים אלא בצדקה" - שכן לפי דעתו, גם צדקה זו שבמאמר זה אינה סתם צדקה, אלא הצדקה הניתנת בלי גבול ובאופן של פיזור. ובמישור הרחב יותר, ניתן גם לומר, שעל מצב זה וצדקה זו התכונו חז"ל באומרם "אין בן דוד בא עד שתכלה הפרוטה מן הכיס". ... *סיפור:* הבעש"ט היה נוהג לתת צדקה יותר מחומש, בפיזור. פעם שאלוהו, היתכן? הרי אמרו ש"המבזבז אל יבזבז יותר מחומש"! השיב הבעש"ט: אדם שאינו רוצה לתת, ולמעשה, בנתינת הצדקה הוא נלחם עם עצמו על שמנתק את עצמו מהכסף. הנה, עליו נאמר ש"המבזבז, אל יבזבז יותר מחומש". אבל מי שנותן מתוך תענוג ושמחה, הוא יכול לתת יותר מחומש - שכן, במה שונה הצדקה משאר התענוגות שהוא מוציא עליהם ממון רב! ... *חבר נכבד:* *מומלץ לשלב את התניא היומי, בדברי התורה הנאמרים בשלחן שבת. *המעונינים לקבל את "היום בתניא" ישירות לוואטסאפ שלהם, יתקשרו אלי: 0544960839 *הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד* *לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.

*"היום בתניא"* שבת קדש ו אלול תניא אגרת הקדש תחילת פרק יא שנה פשוטה ⛳ *התמודדות עם יסורים:* נקדים, שהיסורים הבאים על האדם מלמעלה, מטרתם מגוונת: כאלו שבאים למרק את העוונות למי שנכשל בעבירה (כמבואר לעיל בסוף אגרת התשובה), כאלו הבאים להרבות את שכרו (כמבואר בתחילת התניא פרק כו). וכאלו (המבוארים כאן) *הבאים לנסות את האדם,* האם ה"ביטול" שלו לה' הוא תמידי, גם כאשר הוא נתקל בקשיים, או רק כאשר טוב לו - שכן, הביטול לה' הוא ה"כלי" שבו ישכון אור ה'. ... *חשיבה נכונה:* נקדים, כי הנתקל בקשיים ובדברים המיסרים בכל תחומי החיים ("בני חיי ומזוני") לא נדרש ממנו שיתעלה על עצמו עד כי לא יחוש את מכאוביו, שכן רק השוטה וחסר הדעה לא יחוש את מכאוביו ויסוריו. אבל לאידך, עליו להימנע מחשיבה שלילית, שיכולה למנוע את המשך ביטולו לה'. כגון, להעלות על דעתו שרע לו, או להפילו בעצבות וכדומה. ... *ובהתאם:* א. עליו לחזק את האמונה ב"יוצר בראשית" (ושהבריאה היא מחכמתו יתברך שאינה מושגת לשום נברא). ב. עליו לקחת לתשומת לבו ש"אין רע יורד מלמעלה" - ומה שנדמה לו שרע נחת עליו, הרי זה רק משום שהטוב העליון הוא למעלה מהשגתו. ג. עליו לחזק את האמונה, שאין מקום שבו הקב"ה לא נמצא, וב"אור פני מלך חיים" ו"עוז וחדוה במקומו" - הכרה שבעקבותיה הוא "ישמח ויגל בכל עת ובכל שעה ויחיה ממש באמונתו בה' המחיה ומטיב עימו בכל רגע" - ובשמחתו זו, הוא ימתיק את הגבורות, יבטל את ה"דינים" ויהיה לו רק טוב גלוי בפועל ממש. ... *משל נאה:* במשפטי המלכות, ישנן שתי הנהגות: האחת, של בתי המשפט הפועלים לפי כל כללי השפיטה. והשניה, מצב חריג, שבו, גם הפושע הגדול ביותר. אם בשעה שמוליכים אותו לגרדום, הוא נתקל במלך ומבקש ממנו שיחון אותו. יכול המלך לבטל את דינו, להקל בענשו ואף לפטרו מכל עונש (שנגזר עליו בבתי המשפט הרגילים). וכך גם לעניננו, מי שחש שבאו עליו יסורים. הרי הקב"ה נמצא בכל מקום ו"באור פני מלך חיים", נצל את ההזדמנות ובקש ממנו שיחון אותך ויבטל ממך את כל ה"דינים". ... *חבר נכבד:* *מומלץ לשלב את התניא היומי, בדברי התורה הנאמרים בשלחן שבת. בתודה ובברכה! *הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד* *לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך. *ולזכות נכדתי היקרה חיה'לה פרידמן ליום הולדתה, לאורך ימים ושנים טובות - שנת ברכה והצלחה!

3;מנשר3; *_!!! אלול !!!_* לאחי ורעי לומדי "היום בתניא"! נמצאים אנו בעיצומו של חדש אלול, החודש המיועד לסיכום השנה החולפת והכנות לשנה החדשה הבאה עלינו לטובה, חודש המוקדש בקהילות ישראל להתעוררות - אם להתעוררות תשובה כפשוטה, ואם להתעוררות הבאה לידי ביטוי בתיקון המידות. ... *המלך בשדה:* חודש אלול הוא חודש הרחמים, שבו מאירים י"ג מידות הרחמים, ובו נפתחים שערי הרחמים העליונים לכל הבא אל הקודש להתקרב לעבודת הבורא. ומסביר אדמו"ר הזקן: שלעומת יום הכיפורים שבו הקב"ה דומה למלך הנמצא בארמונו. הנה, בחודש אלול דומה הקב"ה למלך הנמצא בשדה. וכדוגמת מלך שנמצא בשדה, שלפני בואו לעיר, יוצאים אנשי העיר לקראתו ומקבלים שם את פניו. ולמעשה, כל המעונין רשאי לנצל הזדמנות זו ולהיפגש עם המלך - כשהמלך מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. כך בחדש אלול מקוים "יאר ה' פניו אליך", בהארת י"ג המידות לכל אחד ואחד. ... *"מבטלים את רוע הגזרה":* בפיוט "ונתנה תוקף" הנאמר בראש השנה ויום הכיפורים מובא: _"בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון... מי יחיה ומי... מי במים ומי באש.. ומי במגפה... *ותשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזרה".*_ אחי ורעי מבקשי ה', למה להמתין עד הימים הנוראים. הבה ננצל את ההזדמנות שהמלך איתנו בשדה ומקבל אותנו בסבר פנים יפות. נבקש ממנו שיסיר מהעולם את הנגיף המאים על חיי כולם. ובשעה שהאחראים על בריאות הציבור מנבאים שחורות ואינם יודעים מה ילד יום. אנו נפעיל את המירשם הבטוח, האומר, ש"תשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזרה". *ושנזכה לשנה טובה, שנה של בריאות נכונה, שנת ברכה והצלחה וכתיבה וחתימה טובה.* *הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד* אלול תשפ"א

*"היום בתניא"* יום א' ז אלול תניא אגרת הקדש המשך פרק יא עמ' 232 שנה פשוטה ⛳ *"ומי שמתעצב ומתאונן":* מי שבאו עליו יסורים ואינו פונה אל הקב"ה מתוך שמחה כנ"ל (מתוך התחושה ש"באור פני מלך חיים"). ולעומת זה "הוא מתעצב ומתאונן" (מתרעם) על שבאו עליו היסורים. ולמעשה, הוא "מראה בעצמו" שיש לו מעט רע ויסורים. הנה, במישור הרחב, *יש לראות את התנהגותו ככפירה* - וכהיפך עיקר האמונה שלמענה נברא, שאין מקום שהוא פנוי מהקב"ה ו"באור פני מלך חיים" (ועליו איפוא להציג ישירות למלך את מבוקשו). ... *"אבל המאמין לא יחוש":* יש אנשים שעניני העולם תופסים אצלהם מקום, כך שהעדרם מיסב להם צער - ולהם באמת אומרים, שעליהם לקבל את היסורים בשמחה (וברצון). אולם, אדם שמאירה בו החכמה שבנפש, כך שעניני העולם הגשמיים לכשעצמם לא תופסים אצלו מקום כלל, ובמקביל הוא מאמין שאין רע יורד מלמעלה. הנה, כשם שבהשגת הדבר הגשמי, אין הנאתו מגשמיות הדבר (אלא מהאפשרות שניתנה לו להעלות דבר זה לקדושה וכדומה). כך, במניעת הדבר הגשמי ממנו, ביודעו ש"כל מה דעביד רחמנא לטב עביד", הרי שמלכתחילה אין הדבר מיסב לו עגמת נפש כלל. ... *"ומי שאין שווים לו":* מי שיחסו אל החוסר אינו כיחסו אל השפע שניתן לו מלמעלה. בשעה שניתן לו שפע מלמעלה ללא כל קשיים, אז את כל עניני העולם הוא עושה בפשטות לשם שמים. אולם, כאשר השפע היורד אליו משולב בקשיים וביסורים (ובאופן כזה שבמבט ראשון, הטוב אינו נראה בו בגילוי), הנה, עם זה אינו יכול להסכים כלל. בהתנהגותו זו, הוא מראה שהוא מה"ערב רב" שהצטרפו לישראל בצאתם ממצרים - שכל צירופם לישראל היתה רק "לגרמייהו" (כדי ליהנות מהטובות להם זכו ישראל), וכאשר הבחינו שישראל נתקלים בקשיים ובנסיונות, פה הם כבר חשו את עצמם מחוץ למחנה. ... *בסוף הפרק:* לסיום, מוסיף רבנו ומבהיר, שעם האמונה והעבודה "שהכל טוב בתכלית רק שאינו מושג", *הרי שעם אמונה זו באמת נעשה הכל טוב גם בגלוי* - כל הרע (המדומה) שאותו האדם חש, מתעלה אל שרשו "הטוב העליון הגנוז", וכתוצאה מכך נעשה הכל טוב גם בגלוי (והרע המדומה נהפך לטוב ממש). ... *חבר נכבד:* *קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. בתודה ובברכה! *הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד* *לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך. *ולזכות הרך הנימול בנימין שי' (בן לנכדתי שירי ומנדי מרקוביץ', נכד לבתי לאה'לה ויוסי פרידמן), לרגל היכנסו בבריתו של אברהם אבינו ע"ה - יזכו הוריו לגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים.

*"היום בתניא"* יום ב' ח אלול תניא אגרת הקדש תחילת פרק יב שנה פשוטה ⛳ *פסוק הפתיחה באגרת י"ב:* כפתיח לאגרת, מציג רבנו את הפסוק "והיה מעשה הצדקה שלום ועבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם" - שלבאורו מוקדשת אגרת זו. נתינת הצדקה מופיעה בפסוק זה בשני תאורים, "מעשה הצדקה" ו"עבודת הצדקה". ובמקביל, לפנינו גם שני תאורים לשכר, "שלום" ו"השקט ובטח". לדעת רבנו, פרטים אלו מבטאים בחינות שונות בעבודת הצדקה ובשכרה. רבנו אף מבהיר, שהשלום הנפעל עם הצדקה בפסוק הנ"ל, קשור עם השלום הנאמר בפסוק "עושה שלום במרומיו" - כך שהכרת המשמעות הפנימית של מהות השלום הנעשית "במרומיו", תסיע לנו בהבנת המשמעות של "והיה מעשה הצדקה שלום". ... *עשית שלום במרומים:* נקדים, שהמלאכים כמיכאל וגבריאל, הם נבראים עליונים שמוטלת עליהם השליחות להמשיך את השפע מלמעלה לעולם הזה הגשמי. ויצוין, שכדוגמת בעלי החיים שבכל אחד נטועה מידה אחת בלבד (כנשר רחמן והעורב האכזר). כך גם אצל המלאכים, לכל מלאך טבע אחד בלבד (ולא כאדם שהוא בעל מידות מגוונות). מיכאל הוא "שר של מים" ("חסד"). ואילו גבריאל הוא "שר של אש" ("גבורה"). וכמים היורדים ממקום גבוה לנמוך, כך גם כל שאיפתו של "מיכאל שר של חסד" היא, רק להוריד את השפע מלמעלה למטה ללא כל הגבלה. ולעומתו, המלאך גבריאל, בהיותו "שר של אש", הנה כטבע האש העולה כלפי מעלה, הוא שואף שההשפעה תישאר למעלה, או שלכל הפחות תינתן למטה "בצמצום עצום". כפי שמתברר מידותיהם ותכונותיהן של המלאכים מיכאל וגבריאל "הן מדות נגדיות והפכיות זו מזו" - וכדוגמת מלך בשר ודם, שכדי שממשלתו תתפקד כראוי, הוא משתדל שכל שריו יעבדו בהרמוניה. הנה כך גם הקב"ה "עושה שלום במרומיו", בין שריו, בין המלאך מיכאל למלאך גבריאל. ... *עשית השלום בין המלאכים:* השלום בין מיכאל וגבריאל בעלי המידות המנוגדות, אינו נעשה מעצמו, אלא על ידי פעולה מיוחדת של הקב"ה, בגלותו להם אור עליון - אור מיוחד, מבחינת ה"אור אין סוף" שלמעלה מעלה מבחינת חב"ד דאצילות (המהוים מקור למידות שמהם נמשכת החיות המקורית של שרי המים והאש, מיכאל וגבריאל). "ואזי" - עקב גילוי זה, תחילה "המידות הנגדיות של מיכאל וגבריאל, נכללות במקורן ושרשם והיו לאחדים ממש ובטלים באורו יתברך". ובהמשך, הם מגיעים למצב שבו הם מתמזגים - ובהגיע האור העליון עליהם דרך מידת הרחמים "הנקראת בשם תפארת", הנה "מתמתקים הגבורות בחסדים", ותפקודם של המלאכים מעתה (לאחר עשית השלום ביניהם) הוא כמובן לגמרי אחרת. ... *חבר נכבד:* *קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" הלאה, לחבריך ולמכריך. בתודה ובברכה! *הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד* *לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.

*"היום בתניא"* יום ג' ט אלול תניא אגרת הקדש המשך פרק יב עמ' 234 שנה פשוטה ⛳ *בעקבות הצדקה:* גילוי האור הנעלה (הנ"ל) העושה שלום במרומיו בין המלאכים אינו תמידי, והוא מופיע לאחר הצדקה שהיהודי עושה - בהשפיעו חיים חן וחסד למי שאין לו משלו כלום, בהחיותו רוח שפלים. ... *וכן בלימוד התורה לשמה:* שלום נעלה זה "במרומיו", נפעל גם על ידי העוסק בתורה לשמה, שעליו אמרו רז"ל שהוא "משים שלום (לא שם, אלא משים מלשון הפעיל) בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה. *השלום ב"פמליא של מעלה"-* הוא בין המלאכים והמידות (שדובר עליהם לעיל), שמקומם בהיכלות העליונים שבעולם הבריאה (היכלות שדרכם נמשך השפעת ה"אור אין סוף" אל המקבלים למטה). *והשלום בפמליא של מטה* - כולל את השלום בין המלאכים והמדות הנמצאים בהיכלות התחתונים (שבעולמות יצירה ועשיה). וכן את השלום הנפעל בכללות העולם הזה השפל - וכפי שיתגלה לעתיד לבוא, עם בירור הטוב מהרע. ... *הגילוי כיום בנפש היהודי:* ההארה הרבה וההשפעה העצומה מ"אור אין סוף", *הנמשכת על ידי התורה לשמה והצדקה* ופועלת את השלום בפמליא של מעלה ושל מטה (שלום הכולל את בירור הטוב מהרע שיתגלה לעתיד בכללות הקליפות שבעולם הזה השפל). *מביאה גם לבירור נעלה של הנפש הבהמית* ועשית שלום בינה ובין הנפש האלוקית - וכפי שהדבר מתבטא בשעת התפילה, "או שאר עתים מזומנים להתבודד עם קונו" שבהם האדם מעמיק את התבוננותו בגדולת הבורא ומוליד "אהבה ויראה שכליים" (שלהם יש השפעה גם על בירור מידותיה של הנפש הבהמית). ... *כדוגמת המצרף והכור:* במשלי נאמר "מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו" - פסוק המביע, שכדוגמת המצרף והכור, שהם כלים שבהם הצורפים מזקקים את הכסף והזהב מהפסולת המעורבת בהם. הנה, כך גם בירור הטוב מהרע שבנפש הבהמית, נעשה "לפי הילולו את ה' בעומק הדעת להוליד את האהבה והיראה" (השכליים). והנה, היות ש"לפי שכלו יהולל איש". ברור איפוא, שכאשר בהתבוננותו השכלית בגדולת ה' משולבת "ההארה הרבה וההשפעה העצומה מאור אין סוף" (הנמשכים אליו כאמור על ידי התורה לשמה והצדקה), יהיו האהבה והיראה שאותן הוא מוליד ומשיג ברמה לגמרי אחרת - ובהתאם, גם הבירור הנעשה על ידן בנפש הבהמית, יהיה נעלה יותר. ... *חבר נכבד:* *קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" הלאה, לחבריך ולמכריך. *בתודה וברכה! *הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד* *לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.

*"היום בתניא"* יום ד' י אלול תניא אגרת הקדש המשך פרק יב עמ' קיח שנה פשוטה ⛳ *באור הפסוק שבפתיח:* לאחר ההקדמה הרחבה, אודות השלום הנפעל במישורים שונים על ידי הצדקה. ניגש רבנו לבאר את שני חלקי הפסוק שבפתיח "והיה מעשה הצדקה שלום, ועבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם". תחילה, בקטע שלפנינו, מגדיר רבנו את המושגים "מעשה צדקה" ו"עבודת הצדקה". ובהמשך, בקטע הבא, נלמד אודות ההבדל בין ה"שלום" ל"השקט ובטח עד עולם", כפי שהם באים לידי ביטוי בעבודה הפנימית בנפש הבהמית. נקדים, שבכלל, נתינת צדקה יכולה להיות ממניעים נפשיים מגוונים (הבאים מהנפש הבהמית, השכלית או האלוקית). וברור, שעבודת הצדקה ומעשה הצדקה הפועלים את הענינים הנשגבים המתוארים בפסוק, מבטאים אופן נעלה של צדקה. ... *הגדרת "מעשה הצדקה":* הביטוי "מעשה הצדקה" שבפסוק, מתיחס לצדקה אותה נותן האדם באופן תמידי ותופעה טבעית, הנמשכת מטבע החסד *הטבוע בנפשו האלוקית* מעת בריאתה. ויצוין, כי חסד זה שבנשמה, אינו כ"טבע שני" הנטבע באדם ביוזמתו ובעבודתו, וכן אינו איזה תוספת שניתנה לנשמה לאחר בריאתה. אלא היא "הוטבעה בנפשות כל בית ישראל, מעת בריאתן והשתלשלותן ממידותיו יתברך". ... *הגדרת "עבודת הצדקה":* נקדים ש"עבודה" בלשון הקדש, אינה מביעה רק את העשיה (כמקובל בעולם הרחב). אלא את העמל והיגיעה, שבעקבותיו האדם מעבד את החומר ומתקנו - "עבודה" שבאמצעותה מתקבל דבר חדש, השונה לחלוטין ממצבו הקודם. ובעבודת ה', מבהיר כאן רבנו, שה"עבודה" מתיחסת לדבר שהאדם עושה *ביגיעה עצומה* נגד טבע נפשו, עד כדי ביטול טבעו ורצונו מפני הרצון העליון ברוך הוא - כך זה בנוגע ל"עבודת התורה" ו"עבודת התפילה" (שהיא עד מיצוי הנפש). וכך הוא גם ב"עבודת הצדקה", שבה האדם נותן"הרבה יותר מטבע רחמנותו ורצונו". ... *חבר נכבד:* *קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. בתודה ובברכה וכוח"ט! *הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד* מחבר באור התניא "משכיל לאיתן" ועשרות ספרי "חסידות לעם", שניתן להשיגם אצל מפיצי תורת חב"ד. *לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.

*"היום בתניא"* יום ה' יא אלול תניא אגרת הקדש המשך וסיום פרק יב עמ' 236 שנה פשוטה ⛳ *השלום שבין הנפשות, בשעת התפילה ולאחריה:* כאמור לעיל, הצדקה פועלת את גילוי "אור אין סוף" המביא לשלום בין הנפש האלוקית לנפש הבהמית בעת התפילה - דבר הנעשה על ידי כל צדקה, גם זו המוגדרת כ"מעשה הצדקה" בלבד. את ההבדל בין שתי הבחינות של נתינת הצדקה ("מעשה הצדקה" ו"עבודת הצקה), יש לראות במצב השלום שבין הנפשות לאחר התפילה. ... *תוקף השלום ב"מעשה הצדקה":* השלום הנפעל בין הנפשות בתפילה בעקבות נתינת הצדקה המוגדרת כ"מעשה" בלבד, בא לידי ביטוי בעיקר בשעת התפילה. אבל לאחר התפילה (לאחר הסתלקות המוחין דגדלות), כאשר האדם פונה לעניני "חשכת העולם הזה". שוב "יוכל להיות הרע חוזר וניעור בקל" ולהמשיך להתערב בטוב, כפי שהיה מצבו לפני התפילה. ... *תוקף השלום שבעבודת הצדקה:* הצדקה שבבחינת "עבודה" "יקרה וגדלה מעלתה במאד מאד" ממעלת "מעשה הצדקה" - *וכפי שהדבר מתבטא:* א. ביגיעה העצומה שבנתינת הצדקה שהיא "נגד טבע נפשו", שבה הוא "מבטל לגמרי את טבעו ורצונו הגופני מפני הרצון העליון ברוך הוא". ב. בהתנהגותו זו, הוא פועל שבירה ו"אתכפיא" בסטרא אחרא הכללית שבעולם. ובמקביל, עולה ומתרומם כבודו של הקב"ה בכל העולמות. ג. "וכיתרון האור מן החושך דוקא, כנודע" - שמעלת האור מתבטאת בראש ובראשונה בזה שהוא מאיר את החושך, ובעומק יותר, הוא פועל שבחינות שונות שבחושך עצמו יהפכו לאור. *"אי לזאת"* - כתוצאה מגילוי אור נעלה זה (שהוא לא רק לנפש האלוקית, אלא גם) בחושך הנפש הבהמית. הנה, גם אחר התפילה "אין הרע יכול להיות חוזר וניעור בקלות כל כך מאליו, רק אם האדם יעוררנו וימשיכנו על עצמו חס ושלום". כך שעל ידי עבודת הצדקה, מגיע האדם ל"השקט ובטח עד עולם" - למצב שבו הוא יכול להיות שרוי בשלוה ובבטחה, מבלי לחשוש לאיזו התפרצות של מלחמה מצד יצרו הרע. ... *חבר נכבד:* *קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. בתודה ובברכה וכוח"ט! *הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד* מחבר באור התניא "משכיל לאיתן" ועשרות ספרי "חסידות לעם", שניתן להשיגם אצל מפיצי תורת חב"ד. *לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.

*"היום בתניא"* יום ו' יב אלול תניא אגרת הקדש תחילת פרק יג שנה פשוטה ⛳ *בחינות הימין והשמאל, בנשמה וב"עבודה":* במרכז אגרת יג, עומד באור פסוק הפתיחה "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'". באופן כללי, מצד שרש נשמתם, מתחלקים עובדי ה' לשנים. לכאלו ששרשם הוא מבחינת הימין של מעלה. וכאלו ששרשם הוא מהשמאל שלמעלה. ובכלל, *בעניני "עבודה",* ישנם ענינים שהם מצד הימין וישנם ענינים שהם מצד השמאל - ובמישור מעשי, כל אחד צריך לעסוק בשני הקוים, בהתאם לענין שבו הוא נתקל. ... *עניני עבודה שמצד השמאל:* רבנו מביא מספר דוגמאות להוראות ב״עבודה״ שהן מצד השמאל. שבהן באה לידי ביטוי מידת הגבורה, שענינה דין צמצום והסתר - כדוגמת: א. ״והצנע לכת״ - כהוראת הנביא מיכה. וכמובא בחסידות, על האדם להיזהר, שעבודת בוראו תהיה ללא כל הבלטה, שבחיצוניותו יראה כשוה בין כולם, ובפנימיות יהיה בטל בתכלית. וכידוע עד כמה החסידים הראשונים היו מסתירים את עצמם. ב. ״במסתרים תבכה נפשי״ - במלים אלו מבטא הנביא את צערו של הקב״ה על הגלות. ובאופן זה, ״במסתרים״ (שהוא מצד שמאל שבנפש), צריך כל אחד לבכות על החורבן ועל העדר גילוי האלוקות שבזמן הגלות. ג. ״וכל העוסק בתורה בסתר״ שגם להסתר זה שהוא מצד השמאל מעלות גדולות. וכפי שמביא אדמו״ר הזקן להלכה, ש״כל היגע בתלמודו בצנעא מחכים״. ד. גם המסתפק בנתינת צדקה, בלימוד התורה ובקיום שאר המצוות בשיעורם המינימלי. נובעת התנהגותוז זו, מצד בחינת השמאל ( וההגבלה) שבנפשו. ... *העבודה שמצד קו הימין:* בעבודה שהיא מצד קו הימין שבאדם, כמו שאמר דוד "ואתהלכה ברחבה", הרי שהליכתו בעבודת ה', היא כהולך בדרך ישרה שקשה להיכשל בה. בהתנהגותו זו "אין מעצור לרוח נדבתו", וכפי שהדבר מתבטא הן בנתינת הצדקה והן בתלמוד תורה ושאר המצוות שהוא מקים - שבכל הדברים אינו מתכוין רק לצאת ידי חובה, "אלא עד בלי די" (ללא כל הגבלה). ... *חבר נכבד:* *מומלץ לשלב את התניא היומי, בדברי התורה הנאמרים בשלחן שבת. בתודה ובברכה! כוח"ט! *הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד* מחבר באור התניא "משכיל לאיתן" ועשרות ספרי "חסידות לעם", שניתן להשיגם אצל מפיצי תורת חב"ד. *לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.

*"היום בתניא"* שבת קדש יג אלול תניא אגרת הקדש המשך פרק יג עמ' קיט שנה פשוטה ⛳ *כהלל ושמאי:* למרות שיש עניני עבודה שהם מצד הימין ויש כאלו שהם מצד השמאל. באופן כללי "כל איש ישראל צריך להיות כלול משתי בחינות אלו. ולכן גם בנוגע להוראות שיצאו מבית מדרשם של הלל (שהיה מקו החסד, שלכן בדרך כלל הוא היה מיקל) ושמאי (שהיה מקו הגבורה שלכן בדרך כלל היה מחמיר). הנה, פעמים מצינו, שלשלמות עבודתם כל אחד מהם פסק כקו השני - דבר שהיה אפשרי, היות שבעצם כל אחד מהם (מבית הלל ומבית שמאי) היה כלול גם מהקו השני. ... *הדוגמא מאברהם ויצחק:* תופעה זו (של התכללות המידות) מצינו גם באבות, אברהם (חסד) ויצחק (גבורה) - שלכל אחד מהם הזדמן (לשלמות עבודתו) לעסוק גם כקו השני. ולכאורה צריך להבין, אם בכל אחד מהם כלולים שתי המידות, מדוע מובא בכתובים הלשונות "אברהם אוהבי" ו"פחד יצחק"? מסביר אדמו"ר הזקן, כי אף שבכל אחד מהם נמצאים שתי המידות. הנה, אצל כל אחד מהם, המידה העיקרית שלו נמצאת בו בגילוי. ואילו המידה השניה שלו שהיא רק כלולה בו, נמצאת היא בו רק בהעלם. ... *כדוגמת המידות העליונות שבאצילות:* התכללות החסד והגבורה בנשמות, הוא כדוגמת מידותיו של הקב"ה שהתגלו באצילות, שעליהם אומר הזהר "שאין בהם לא פירוד ולא קיצוץ" - שהן לא הופרדו מהאלוקות כלל, וגם בינן לבין עצמן אינן נפרדות זו מזו, אלא הן כלולות זו מזו ומיוחדות זו בזו (כך שגם החסד שבאצילות כלול מגבורה וכן הגבורה כלולה מחסד). ... *חבר נכבד:* *מומלץ לשלב את התניא היומי, בדברי התורה הנאמרים בשלחן שבת. בתודה ובברכה! כוח"ט! *הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד* מחבר באור התניא "משכיל לאיתן" ועשרות ספרי "חסידות לעם", שניתן להשיגם אצל מפיצי תורת חב"ד. *לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.

*"היום בתניא"* יום א' יד אלול תניא אגרת הקדש סיום פרק יג עמ' 238 שנה פשוטה ⛳ *באור פסוק הפתיחה:* לאחר ההקדמות הנ"ל, מסביר רבנו את הפסוק שבפתיחת האגרת *"מה רב טובך אשר צפנת ליראיך".* שבחינת *"מה רב טובך"* (שהוא "בלי גבול ומידה ושיעור"), *נקבעה בשרש נשמתו של כל יהודי* - הן באלו ששרש נשמתם הוא הוא מבחינת ימין, והן באלו ששרש נשמתם הוא מהשמאל. באלו ששרש נשמתם הוא מהימין, מידה זו גלויה בהם תמיד. ובאלו ששרש נשמתם הוא מהשמאל, הרי שבדרך כלל מידה זו "צפונה" ונמצאת בהם בהעלם (אלא, שבעת הצורך, נדרש גם מהם לגלות מידה זו מהסתרה ולנהוג על פיה). ... *משאלתו של אדמו"ר הזקן:* לסיום מביע רבנו את משאלתו, שלאור התנהגות ישראל באופן של "רב טוב" (בלי גבול) שהם עושים. הנה, "גם אתה ה' תתנהג עמהם במידת חסדך הגדול בלי גבול ותכלית" - ושהשפעתו של הקב"ה לישראל, תהיה (לא מבחינת חסדו הרגיל, אלא) מבחינת החסד העליון המוגדר כ"רב חסד". ... *חבר נכבד:* *קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. בתודה ובברכה! כוח"ט! *הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד* מחבר באור התניא "משכיל לאיתן" ועשרות ספרי "חסידות לעם", שניתן להשיגם אצל מפיצי תורת חב"ד. *לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.

*"היום בתניא"* יום ב' טו אלול תניא אגרת הקדש תחילת פרק יד שנה פשוטה ⛳ *חיבת ארץ הקודש:* בתחילת אגרת יד, מוצגת הדרישה "לעורר את האהבה הישנה וחיבת ארץ הקדש". ולראות, שהרוח הנדיבה לחיזוק הישוב בארץ ישראל, תהיה מידי שנה בשנה בריבוי אחר ריבוי. וזאת, "כמידת קדש העליון (הקב"ה) המאיר לארץ הקדש, המתחדש ומתרבה תמיד" - שכדוגמתו, כן צריכה להיות נתינת הצדקה למען הישוב בארץ הקדש (שאדמו"ר הזקן דאג בזמנו לחסידים שעלו להתישב בה). ... *"ה' בחכמה יסד ארץ":* להכרת מידתו של הקב"ה, "קדש העליון", ביחס המיוחד לארץ ישראל, מובא הפסוק "ה' בחכמה יסד ארץ" - המתיחס להמשכת החיות *מהחכמה העילאה לארץ העליונה* (שהיא בחינת מלכות דאצילות) *וכן לארץ התחתונה* (היא ארץ ישראל), "המכוונת כנגדה ממש ונקראת על שמה ארץ החיים". נצין, כי חיות זו (אודותיה מדובר כאן) היא חיות פנימית מיוחדת, ולא החיות החיצונית הנמשכת לעולם להוותו מאין ליש. ... *בכל שנה אור חדש:* רבנו מבהיר, שבכל ראש השנה, נמשך לארץ העליונה מהחכמה העילאה, "אור חדש עליון" *שלא האיר בה מעולם.* וכן הוא בנוגע להמשכה הנפעלת מלמעלה בכל ראש השנה, עבור ארץ הקדש, הארץ אשר "תמיד עיני ה' אלקיך בה". הנה גם כאן אין מדובר בהמשכת חיות החוזרת על עצמה, אלא על המשכת אור חדש עליון יותר. כך שגם בארץ העליונה (מלכות דאצילות) וגם בארץ התחתונה (ארץ ישראל), המשכת המוחין העליונים להם בכל שנה, היא בריבוי אחר ריבוי. ... *להרחבת הבאור:* בהבהרת ענין זה, מודגשים בתניא הנקודות הבאות: א. מאז בריאת העולם, החיות (הפנימית) הניתנת לארץ (בכל ראש שנה) היא על שנה אחת בלבד (ולכן נאמר על ארץ ישראל "תמיד עיני ה' אליך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה", ולא כתוב "לעולם ועד"). ב. בכל ערב ראש השנה, האור של השנה הקודמת מסתלק ועולה לשרשו. ג. האור החדש הנמשך בכל שנה, הוא מבחינה עליונה יותר מהאור שנמשך בשנה החולפת. ד. האור החדש אינו נמשך למטה מעצמו, אלא על ידי העבודה הרוחנית שבתקיעת השופר והתפילות. ... *סיפור:* כשהיה אדמו"ר הזקן אצל מורו ורבו המגיד ממזריטש. ראהו מתפלל את תפילת המנחה בערב ראש השנה באריכות גדולה, בקול ניגון של התעוררות ובבכיות עצומות *כמי שנפרד מאוהבו הנאמן.* ועוד בשעות היום החל באמירת תהלים בהתעוררות פנימית עד תפילת ערבית. ... *חבר נכבד:* *קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" הלאה, לחבריך ולמכריך. תודה וברכה ושנה טובה! *הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד* *לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.