*שאלה 116:* 6;
לבנינו בכיתה ה יש סמארטפון. לאחרונה הבנו את החשיבות של התקנת הגנה על הפלאפון, אולם אנחנו לא יודעים איך לשוחח ולמנוע את ההתנגדות שצפויה להגיע מצדו?
⏰ שתי דקות
*תשובה:*
אבא יקר,
הרשה לי לספר לך סיפור קצר. לפני שבועיים הילד הקטן לא הרגיש טוב, ולקחנו אותו לרופא. במרפאה הרופא התחיל לבצע בדיקה שיגרתית, מישש את הבטן, הקשיב לריאות, אבל הקטן התנגד.
המחלה הפכה אותו ל"לא רגוע" והוא השתולל שהרופא לא ייגע בו. אז הרופא ביקש ממני להחזיק את הילד כדי שהוא יוכל להמשיך לבדוק.
בתגובה אמרתי לו: דוקטור, אני מבין שאתה רוצה לבדוק את הילד וזה לטובת כולנו, אבל אני לא יכול למנוע את התנגדות של הילד, לכן אני מסרב להחזיק אותו.
הדוקטור ההמום התרה בי: אתה יודע שאתה מסכן את הילד שלך בכך שאני לא בודק אותו?
עניתי לו שאין ברירה, הילד מתנגד ולכן נלך הביתה בלי הבדיקה שלו ונקווה שזה יסתדר.
כמובן, שהדו-שיח הזה לא התקיים, החזקתי את הילד בחוזקה. אף שזה ממש לא היה נעים לראות את הילד שלי סובל מהבדיקה, וגם שהוא יחשוב עלי שאני "אבא רע" והוא לא יבין שזה לטובתו, אבל שנינו יודעים שזו טובת הילד.
אני בטוח שאתה מבין לאן אני חותר... *תפקידנו כהורים להדריך ולהגן על הילדים שלנו*. ואם ברור לכם שהגנה על הפלאפון זו הדרך הטובה לעשות זאת – אז צריך לעשות זאת, גם אם הילד יתנגד. *החשש שלכם נובע בעיקר מכך שאתם לא בטוחים שהמצב גרוע*.
בכל סיכון בריאותי, ילד שרץ לכביש או דוחף מזלג לשקע חשמלי, נפעל בנחרצות, אבל בדברים שאנחנו לא בטוחים שזה מסוכן, כמו שתייה מתוקה לילד, אנחנו מעדיפים שלא ישתה, אבל...
אז שיהיה ברור - המשמעות של חשיפה לתכני זבל היא גרועה מאוד.
בספר שלי אני מונה *למעלה 20 השפעות שליליות שונות שהמחקר מצביע עליהן*, החל משינוי השיח העצמי, כיווץ חלקים במוח עד גירושין. בטח ובטח בגיל צעיר שהנפש של הילד איננה מסוגלת להכיל חשיפה לתכנים הללו, והחשיפה יכולה לגרום לנדודי שינה, חרדות, עיסוק אובססיבי במיניות, עד כדי תסמינים של פוסט-טראומה.
*למה להמר על הבריאות הנפשית והמינית של הילד?*
אז איך מתמודדים עם ההתנגדות של הילד?
אהבה – להתחיל את השיחה עם הילד *בהבעת דאגה אמיתית*.
לומר לו: "אנחנו אוהבים אותך ורוצים להגן עליך מכל הרע שיש באינטרנט, ולכן...". כשהילד מרגיש שכל הפעולות שנקטנו היו לטובתו – גם כשהילד לא מסכים עימן הוא מבין שההורים רוצים בטובתו. אמר החכם באדם *"על כל פשעים תכסה אהבה"* – כשיש פשע שנעשה מאהבה, האהבה תכסה אותו.
הרגעה – לספר לילד שהגנה זה בסדר גמור, היא לא תפגע בדברים שחשובים לו. הוא יוכל להמשיך להיות בווטסאפ או באתרי החדשות, רק הזבל של האינטרנט יחסך ממנו.
אין חזרה – כאשר שמים את ההגנה לא חוזרים אחורה.
הזיגזוג בין פעם כן ופעם לא – מלמד את הילד שהוא יכול לשלוט בהורים, קצת בכיות וקצת איומים וההורים יעשו את דברו. נכון, יש דברים שאנחנו עושים ובודקים "האם עשינו נכון?", "האם ניתן לעשות זאת בדרך אחרת?" ובוודאי יש לדון ואפילו לבטל דברים שנעשו בעבר. אבל *סינון על הפלאפון זה *MUST* . אין דיונים ואין ויכוחים. אפשר לדון על רמת ההגנה, ולעשות על כך דו-שיח עם הילד, בהחלט. אבל לא על עצם ההגנה. בזה צריך *"לשרוף את ספינות"* כדברי המצביע הספרדי קורטס, אין דרך חזרה.
לסיום, סיפור של גלעד האן (חוקר אבטחה, שעוזר לעם ישראל בנושא מוגנות ברשת, ובהרצאות שלו הוא מסביר להורים מה הולך באינטרנט לאור מקרים שמגיעים אליו לחברה).
בבית שלו יש כלל עם הילדים – *לראות את הפלאפון בכל שבוע*. בכל שבוע הילדים מגישים לו את הפלאפון והוא עובר איתם ביחד על האפליקציות שמתוקנות, מה הם פרסמו ברשתות החברתיות ומהן תמונות צולמו.
יום אחד הבת שלו בת ה-17 סירבה לתת לו את הפלאפון, בתואנה שזה המרחב הפרטי שלה. כשהוא הבין שהיא רצינית והוא לא יקבל את הפלאפון, הוא פשוט התקשר לחברת הסלולר וביטל את הקו. הצרחות שנשמעו בבית היו נוראיות – הבת "בירכה" אותו שהוא "אב השנה" וכהנה וכהנה. אבל מכיוון שהוא רואה *כל יום* מהן ההשלכות של פלאפון בלי השגחה הוא לא הוטרד מהצרחות. בסופו של דבר, בלית ברירה הבת הסכימה לכללים, והוא מצידו פתח את הקו וגילה שהבת הסתירה תמונות שהיא צילמה את עצמה.
מהסיפור אני לומד שאפשר להעמיד גבול בכל גיל, כשזו טובת הילד צריך להעמיד קו ברור ונחרץ והכל תלוי רק בהשקפת העולם שלנו, פחות מה הילד חושב.
מאחל לך בירור עצמי בנושא ומשם ממילא הכל יהיה יותר קל,
*עופר סיון,* יועץ חינוכי.
מחבר הספר *"השיחה – המדריך למתבגר הדתי בתחומי מיניות, דת והתבגרות".*
wa.me/972528308144
*להצטרפות לקבוצת 'הורים חזקים ברשת':* https://mmb.org.il/chazakim-horim/
=
*שלחו שאלה אנונימית:* https://forms.gle/VS9knk5pNCTM5sD79
 |
|
|
