שמעתי על תפעה מעניינת: חסידים מן החצרות הכי גדולות שפורשים לטובת חיים בלי טישים וכו'

האם מדובר בתופעה גדולה שרק תלך ותגדל עוד יותר, או תופעה ספורדית שתמיד הייתה?

אם אני מבין נכון, פותח האשכול מנסה לרמז על תופעת המשפיעים, שממשיכה את הרעיון החסידי המהותי עם כמה שינויים מתודולוגי. המשפיע לא אמור להיות יורש גנטי של גדולים מהעבר, הוא אפילו לא מבקש כבוד או הערצה רק בשל היותו דמות אלא בשל מעשיו, הוא לא מלקט סביבו חסידים אלא נוטע הערצה בקרב חסידים של אדמורים אחרים או בקרב אנשים נטולי אדמור וכו (כמובן שכל זה אחיזת עיניים, כי רוב המשפיעים הם אחים של אדמורים או נכדים של משפחות אצולה, הם כן יוצרים בדיעבד קהילות והם כן מוקפים בהמון כבוד, מה גם שהם רחוקים מלשכנע שהם באמת גדולים וקדושים בזכות עצמם). אם זה הנושא אז לפחות לדעתי זו תופעה מרתקת, אני חושב שמדובר במעין פוסטמודרניזם שחווה כיום החסידות ובמובן מסיים היא דווקא חוזרת למקורות שלה. רבינו הבעש"ט ותלמידיו היו הרבה יותר משפיעים מאשר אדמורים. אבל הנושא רחב ואולי כדאי לפתוח עליו אשכול כנושא בפני עצמו

חשבתי שנוכל לדון בתופעה בלי הכנסת המחלוקת לאשכול. אז חשבתי?

לא צריך פירוש רש"י. גם מי שלומד 'מזומנים', מבין היטב במה מדובר.

הדיון יהיה עקר כל זמן שנתבסס על "שמעתי".
"תופעה" אינה משהו שמורגש בקושי
וע"כ נמתין שמישהו מבעלז/גור/ ויז'ניץ /קרלין/סלונים/ צאנז וכדו'
יעיד שלאחרונה הטישים נראים יותר מדוללים.
אם ישנם כמה אנשים שהחליטו להעדר פה ושם, זו עדיין אינה ''תופעה''.

או לחלופין לתת כותרת יותר פרטנית ולא איזה משהו כוללני בומבסטי אך בלי "בשר".

תוקן על ידי חצינזק ב- 14/11/2021 14:55:21