כת לב טהור: מהרהר

אתחיל בהדגמה מנושא אחר:
כשאומרים לי ש'כל [או רוב] העבדות הסוציאליות מרשעות שגוזלות ילדים מהורים ועושות זוועות כאלה ואחרות' אני מגיב בערך כך:
לא סביר שכל [או רוב] מי שלמדו את המקצוע הרחום הזה הם אנשים סאדיסטיים ורשעים. ההגיון אומר דווקא הפוך. לבבות כל כך רעים היו כנראה מחפשים מקצועות אחרים. 
נכון שיש מורכבות ונכון שהכח שיש לאנשים בידיים משחית, אבל בגדול יש להניח שהלך-הרוח שלי הגיוני.

כעת ל'כת' לב טהור:
להבנתי, יש שם קבוצה של עובדי ה'. לא אנשים שקמו בבוקר ויש להם רצון להרביץ לנשים ולילדים ולהרעיב אותם. אלו אנשים עם משנה סדורה של עבודת ה' ללא פשרות וכדומה.  מניח שזה מושתת על תפילה, תורה, וכל מה שנכון ויפה. 
אז בסדר, יש להניח שקבוצה כזו נוטה לקיצוניות באופן כללי. יש גם להניח שהרבה ממתבגרי הקבוצה הזו היו נפלטים בלי קשר לאלימות ולסאדיזם. אלו חיים תובעניים ולא לגמרי נורמליים. 
מה שמאד לא הגיוני בעיניי זה שאנשים עם שאיפות גדולות בעבודת ה' ינתבו את רוב האנרגיות שלהם לזוועות [ואגב, יקטינו בכך את קהילתם, שזה וודאי נגד האינטרס שלהם...].
לא מסתדר. זה הכל.

אשמח אם מישהו יכתוב עניינית. לא לפטור את העניין בכך שהם "לא נורמליים" או איך אני מחפש הגיון אצל אנשים חברי הגיון.  
תודה.


  
    

הרבה קבוצות איזוטריות דתיות ברחבי העולם הפכו לכתות שמנוהלות בצורה טוטליטרית, דורשות ציות מוחלט מהחברים ועושים לחברי הכת דברים שנראים למתבונן מבחוץ פוגעניים
האם ההתלהבות הדתית, האמונה המוחלטת והרצון למימוש מושלם של החיים הדתיים גורמים לזוועות או שמראש מנהיגים כריזמטיים עם רצון לשליטה משתמשים בדת ככלי, שאלה טובה, כנראה שיש מקרים ויש מקרים

הרדיפה האובססיבית של אתרא הדין זה זמן מה, יותר ממעורר תהייה.

הכת שהיתה כלואה אצל הרשויות בגואטמלה, כ 200 נפשות במספר נמלטו אתמול לעיני השמש מהמתקן ונמלטו, אין לי מושג לאן.
מי מממן אותם?

כתות בסדר גודל כזה לא צריכות מימון חיצוני. ראשי הכת מוצצים דמם תרתי משמע של הנתינים, מעבידים אותם בכל עבודה אפשרית ונותנים להם לחם ומים במשורה. ראשי הכת הצבועים עצמם בד"כ חיים חיי פאר או חיים כפולים מחוץ לכת