יחסי יהודים-ערבים בישראל. מה התחושות?

 אתה שואל על יחסי יהודים-ערבים? תקרא את זה קודם ותבין משהו על יחסי ערבים-ערבים

אתם מכירים אישית עבריינים מהעולם התחתון? יכולים להזמין בטלפון פגיעה בבית של מישהו בתמורה לתשלום? יודעים למי לפנות כדי לקבל הלוואה בשוק השחור? עם מי לדבר כדי לשרוף למישהו חנות? כי אני לא.

פעם נפלתי קורבן למתחזה עבריינית שזייפה הודעות בשמי; יש לי דוח חניה לעיריית ירושלים שעוד לא שולם; ומדי פעם נוחתת בטלפון שלי הודעת סמס על "הלוואה מיידית ללא ערבים" (לא יודעת אם זה אפור או לבן). אבל העולם התחתון והחברה שבה אני חיה הם שני קווים מקבילים. אנחנו חיים את חיינו. ומתחת לפני השטח, כמו מערכת ביוב משוכללת, רוחש עוד עולם.

אחרי שלושה ימים של סמינר לעיתונאים על האלימות והפשיעה בחברה הערבית, אני מבינה שזו הטרגדיה במגזר הערבי: העולם התחתון והעולם העליון לא נפרדים שם כמו אצלנו. הם כרוכים אלו באלו. אתה יכול לבקש לעצמך חיים "רגילים", מנותקים מהעיר התחתית, אבל אתה לא יכול להתנתק. זה ברחוב שלך, במכולת שלך, בבית הספר של הילד שלך.

שבעה ארגוני פשיעה/ משפחות פשע יש בישראל; ארבעה מהם במגזר הערבי. ארגוני הפשיעה השתלטו על המרחב הציבורי בחברה הערבית. אנשים עובדים ונורמליים לוקחים הלוואות מהשוק השחור, העברייני, ומסתבכים עד מוות. מילולית. לארגוני הפשיעה הערבים יש ידיים ורגליים במכרזים לבנייה, בהסבת ייעוד של קרקעות, במיזמי תמ"א 38, בפרויקטים של מחיר למשתכן, בפרוטקשן, בעושק של לוקחי הלוואות ופגיעה פיזית בהם. לעיתונות הערבית אין סיכוי לפרסם משהו כי משפחות הפשע הם גם בעלי מניות בגופי התקשורת בערבית, וגם מפרסמים בעיתונות דרך העסקים המולבנים שלהם.

הערבים הם 21 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית אבל 82% מהנאשמים ברצח, 56% מהנאשמים בניסיון רצח, ו- 80% מהנאשמים באחזקת נשק לא חוקי – הם ערבים. הרחובות מלאים כנופיות פשע ומשפחות פשע, נוכחות המשטרה מגוחכת, הנשק הלא חוקי זמין מאוד, ועברייני האלימות נענשים באופן מקל.

כשזו תמונת המצב – קל להבין למה אנשים שלא רוצים אלימות (הרוב), חיים בפחד. 40% מהערבים אמרו בסקר של יוזמות אברהם שהם מפחדים ללכת ברחוב שלהם; 53% אמרו שהם מפחדים ללכת ביישוב שלהם. מתחילת השנה נרצחו יותר מ-100 גברים, נשים ונערים כתוצאה מאלימות ופשיעה במגזר הערבי.

במסע לעיתונאים של ארגון "מעוז" נפגשנו עם משפחות הנרצחים, בכירים במשטרה, ראשי ערים, וגורמים שמכירים היטב את העבריינות.

שלושה ימים למדתי על החושך הזה, שמקיף כמו אוקיינוס את האנשים הטובים שרוצים חיים שקטים, ומהימים הללו עלתה זעקה גדולה אלינו, הרוב היהודי: תעזרו לנו.

הנה הרסיסים שאספתי מהמסע שעברתי. מה שראיתי בעיניי וחוויתי על הלב שלי. הציטוטים, הנתונים והסיפורים הם של דוברים מהמקום. בשל הרגישות, לא ניתן לחשוף שמות.

תחנה ראשונה, קלנסוואה. שופט בדימוס בבית הדין השרעי השתלט על שטחי ציבור ובנה עליהם וילות לו ולבניו. ראיתי בעיניי. כביש ציבורי נסגר על ידו והפך לכביש גישה פרטי. קבלן אחר מילא בעפר את אפיק נחל אלכסנדר, הבתים מסביב חוששים שיוצפו בחורף.

70% מחשבונות המים, כולל של צריכה חקלאית, לא משולמים. רק 45% מהתושבים משלמים ארנונה. לפי ההכנסה המדווחת, האנשים חיים הרבה מתחת לקו העוני אבל הבתים מרושתים במצלמות פרטיות. מפחד.

ראינו חורי ירי עגולים על קירות בתים וחנויות. מנכ"ל העירייה נורה ברכבו לפני שנה ונותר נכה. המשטרה לא מצאה את היורה. ראינו אינספור בתים שמחוברים פיראטית לחשמל. הבתים נבנו ללא היתר, וכדי לקבל חשמל מושכים כבל חשוף מבית לבית, באופן שברור שמסכן חיי אדם.

ראש עיר או מנכ"ל לא יכולים למשל, לפטר סייעות בגנים. יש עשרות סייעות מיותרות, לא לפי התקן. אבל יש חמולות, ויש ארגוני פשיעה שמחוברים לחמולות, ומי שינסה לפטר (או לנייד) סייעת, מסתכן בחייו.

41 "בתי קפה נרגילה" מפוזרים בקלנסוואה. הם פתוחים עד השעות הקטנות של הלילה. 38 אחוזים מהערבים בני 18-24 מוגדרים על פי הלמ"ס "חסרי מעש". חסרי מעש = לא משרתים בצבא/ שירות אזרחי, לא לומדים לימודים גבוהים, לא עובדים, לא דורשי עבודה, ארבעים אחוזים מהצעירים! מה זה חסרי מעש? אפשר להיות חסר מעש בגיל הזה לאורך שנים?

ארגוני הפשיעה אוספים ב'בית קפה נרגילה' את אותם בני 18-24 "חסרי מעש", מציעים להם 10K לחודש כדי להיות תצפיתנים או מעבירי סחורות, ואחר כך מגדילים את השכר לפי המשימות. ירי על בית, שריפת רכב, ירי לעבר אדם. מחירון התעריפים גלוי וידוע. 700 שח לשריפת משאית, 500 שח לירי על בית, 5000 שח לירי על אדם בפלג גוף תחתון, וכן הלאה.

באקה אל-ע'רביה. תחנת משטרה מבוצרת, מוקפת גדר, לא מזמינה להיכנס אליה ולהגיש תלונה. תחנות המשטרה שהוקמו ב-2016 במגזר הערבי הוצנחו כמו עכבר על ראש אישה במספרה. ללא תיאום עם הרשות המקומית, ללא שיתוף עם ההנהגה המקומית, לפעמים על קרקע שמיועדת לגן ילדים.

דובר מקומי: "המשטרה נתפסת כביטחונית, לא אזרחית, ולכן אין אמון במשטרה. עוד לפני הטיפול בפניות למשטרה, המטרה היא להרגיל את הציבור להתקשר 100, לפנות בכלל למשטרה. יש ירי ברחובות, ובמשטרה נותנים דו"חות לנערים על אופניים בלי קסדה. אנחנו לא יכולים לסמוך על המשטרה שבעבר תפרה תיקים לפעילים פוליטיים והיום מאבטחת הרס בתים, שתהיה זאת שמגנה עלינו בשעת צרה".

40% מהבנייה היא לא חוקית, על אדמות פרטיות. אין מפעלי תעשייה בבאקה, אין הכנסות מארנונה עסקית. קשה להפקיע אדמות לטובת צרכי ציבור. האשראי לאנשים פרטיים ולעסקים – נמוך, גם בגלל ההון השחור שמסתובב, וגם בגלל סוג העסקים – מסעדנות וקבלנים שנחשבים לעסקים בסיכון. רק 2% ממקבלי המשכנתאות הם ערבים. נתון שנמסר על ידי אחד הדוברים ונשמע קיצוני. השוק השחור משתמש במזומן.

"חברות האבטחה" נמצאות בכל מקום. מעלימים לעסק ציוד הנדסי. למחרת מבקשים תמורת השבתו מיליון שח. ומאז כל חודש גובים דמי אבטחה.

מנהלת בית ספר לא יכולה להשעות ילד ממשפחות מסוימות, גם אם הוא מתפרע, כי תמצא כדורי רובה בכניסה לבית שלה בסוף יום העבודה. או חמור מזה, כמו שקרה בשבוע שעבר בפציעתה של מנהלת כתוצאה מירי. ילדים בבית ספר יסודי יוצאים מהלימודים לסגור חשבונות בסכסוכי חמולות. בעשרות אלפי בתים נורמטיביים לגמרי במגזר הערבי יש מתחת לאחד המזרונים נשק לא חוקי. ילד בכיתה ח' שמישהו קילל את בן הדוד שלו במכולת, יוציא את הנשק מתחת למזרון, וישתמש בנשק לירי מאיים, לא על המקלל, על בן הדוד של המקלל. ככה מתחילים ונמשכים סכסוכי חמולות של דורות.

אום אל פאחם. 60% מהתושבים משתכרים פחות משכר המינימום. יש תופעה של ניצול הנשים הצעירות: תרבותית לא מקובל שנערה/ בחורה תצא לעבוד מחוץ לכפר, אז משלמים לה 10 שקלים לשעה. גורם חינוכי בעיר: "אני מסביר לצעירים שאם יש ויכוח, לא צריך לירות"; "לפני חודש החבר הכי טוב שלי נרצח".

שפרעם. עבריינים משתלטים על שטחי ציבור. עבריינים משתלטים על קרקעות לא שלהם. מכריחים את השכנים לרכוש מהם את הקרקע במחיר שהם מחליטים שהוא המחיר הראוי. איך אפשר להכריח מישהו לקנות משהו שהוא לא רוצה, ובכלל לא שייך למוכר? אחרי הסיפורים ששמענו ממשפחות שם, הפחד מפני העבריינים גורם להם לשלם (מאיפה? מהשוק השחור. בהלוואות של 6% לחודש, עם ריבית דריבית, שהופכות 150 אלף שקל לחוב של מיליון וחצי בתוך שנתיים).

נצרת. "אם יש אקדח שחשוד בסיוע לחיזבאללה, אתם תהפכו כפר שלם כדי למצוא אותו. למה אתם לא מטפלים במאות אלפי כלי הנשק שנמצאים בבתים ומופנים אלינו? לא אוספים אותם כי הנשק לא מופנה ליהודים?"

ארגוני הפשע מגיעים לבתי עיתונאים, אם למשל פרסמו שם של נאשם בעבירת מין (שמותר לפרסום לפי חוק). העיתונאים מאוימים. מרגישים שמסכנים את עצמם כשחושפים מידע. נאלצים לצטט מעיתונות עברית אודות פשעי האלימות כדי שלא יבולע להם.

אום אל פאחם. 24.5 אחוזי אבטלה. 40% נוער בסיכון. מצוקת דיור. אלימות קשה ברחובות. 8 רציחות בעיר מתחילת השנה (מתוכם אפס פענוחים), עשרות מקרי הצתות של מכוניות ובתים, ועשרות פצועים בתקריות אש חמה. גורם בכיר בעיר: "לצעירים אין אופק. הם מגיעים למועדון שפתוח 24 שעות ביממה, ומעבירים שם את הזמן עד שעבריין מעסיק אותם. בעיר אין עבודה, ולאזור המרכז יש פקקים עצומים. קל למשוך אותם לעשות כסף קל בפשיעה".

אנשי "ועדת הסולחה" עובדים 24/7 ולא משתלטים על הסכסוכים. עלייה חדה בשיעור הגירושין. במקרי הרצח האחרונים היה עורך דין שנרצח; 6 נרצחים בני משפחה אחת; ובמעגל דמים אחר – שלושה נרצחים משתי משפחות מסוכסכות. השוק השחור והאפור שולטים בבעלי העסקים ובצמיחה. "אני אתן לך כסף, אבל אחפש את הבן שלך, האח שלך, כדי להחזיר אותו".

אדם מקבל יריות על הבית. הוא לא מבין מה עשה. לא חטא לאיש, לא רב עם איש. יושב עם ועדת הסולחה לבדוק. מתברר שבן דוד שלו לקח הלוואה מהשוק השחור והוא בכלל לא ידע. אז הם מתחילים לירות על כל המשפחה עד שיקבלו את הכסף. טרנד חדש של עירבון בהלוואה: שולחים אישה מארגון הפשע לצלם את אשתך בעירום. אם לא תחזיר את הכסף, תמונתה תופץ.

"אנחנו לא יכולים לישון בלילה מרוב יריות. פושעים במכונית עם גג פתוח יכולים לנסוע ברחוב ולנופף בכלי נשק, ניידת של יס"מ תעמוד לידם ולא תעצור אותם. ילד יוצא מבטן אמו עם רובה ביד".

בית של עובדת עירייה, מהמרשימות שפגשתי. אחיה הקטן והאהוב נרצח במהלך "קטטה". "אחי היה ילד נדיב, שמח, מלא חיים. הוא נרצח כתוצאה מהתעלמות והזנחה של שנים. הנשק מסתובב, ההפקרות משתוללת, ואנחנו לבד. אני מאשימה את הערבים. את העבריינים. את העירייה. את המשטרה. את המדינה. אין לצעירים פה מה לעשות. אין מגרשי כדורגל ומתקני ספורט באום אל פאחם. אני מפחדת לתת לבן החמש שלי להסתובב לבד ברחוב. אני לא רוצה שיגדל פה ויתחבר לפשע". סיפרה שהעירייה מנסה לגבות חובות ארנונה, אבל המשטרה מסרבת להיכנס לרוב האזורים בעיר, "לא ניתן לבצע אכיפה/ חשש מהפרות סדר".

יש נתונים על רצח ואלימות גם בלי קשר לארגוני הפשיעה. 60 אחוזים מהרציחות קשורות לעבריינים, וזה על הכתפיים שלנו: היעדר אכיפה ומשילות מצד ישראל. אבל 40 אחוזים מהרציחות מוגדרות כבעלות רקע "תרבותי משפחתי" (אלימות במשפחה, סכסוכים בין אחים על ירושה, סכסוכי חמולות). אם תהיה משילות, האם הרציחות הללו ייפסקו? בטוח שאם ישראל תאסוף את הנשק הלא חוקי, פחות אנשים ישלמו בחייהם, ולא משנה הרקע.

ראיתי ניכור כלפי המדינה. בערים הערביות, רשות מקומית במדינת ישראל, אין דגל ישראל בבניין העירייה. ראיתי התחמקות ברורה משוויון בנטל – הדוברים לא נוטים להתלהב משירות אזרחי, ואלו שכן תמכו התנו זאת בכך שהשירות יבוצע בתוך הכפרים, בתוך הקהילות (ולא למשל בבתי חולים). ראיתי רשויות שלא מצליחות לגבות ארנונה, והשירותים לתושב נראים בהתאם. ראיתי פיל ענק בכל חדר שנכנסנו אליו - השאלות הלאומיות והדתיות, אל אקצה, ופרעות תשפ"א לא דוברו.

אבל המציאות המחורפנת של פחד ומוות חייבת להיפסק.

זו אחריות של המדינה היהודית והדמוקרטית שאמורה להגן על אזרחיה. ואחריות של האזרחים הערבים, שמבקשים בכל לשון שנעזור להם לעזור לעצמם.

צריך לאסוף את הנשק הלא חוקי (משטרה, שב"כ, ואם אין ברירה - צהל).

תודה ל-ר' הנפלא שפתח בפנינו את ביתו ולבו. תודה ל-ח' המדהימה שמנסה לחולל שינוי בשתי עיניים דומעות. ולזכרו של מוחמד עלי בן ה-20, נער תמים שנרצח במהלך ויכוח על מקום ישיבה במועדון.

https://www.facebook.com/emily.amrusi