*"הפ ג נה !!! " ... חשוב על מה???*
אז בוודאי תהיתם על מה חסידי גור הולכים לחסום היום את העיר העמוסה והצפופה ביותר בישראל בני ברק?!
אז לא כפי שנראה לכם שזה נגד הממשלה הרעה וגזירותיה.
לא, זה גם לא נגד חוק הגיוס, הגיור או החד פעמי.
לא, גם לא נגד גזירת המעונות או יוקר המחיה.
ולאלו שקצת כן 'מייבינים':
זה גם לא על הפגיעה בחינוך הטהור, ואף לא על ניסיון שבירת פח השמן הזך.
ולרקע בקצרה:
לפני שנתיים ומספר חודשים, סולק ראש הישיבה הגר"ש אלתר, (בנו של הרבי מגור הקודם, בעל הפני מנחם זצוק"ל) מחסידות גור, בעבור הגנתו על עסקן מארה"ב אשר נעשק ע"י חסידות גור.
בעת סילוקו של ראש הישיבה הגר"ש אלתר, נפרצו כל המחסומים, והוכרז עליו כי עוקר הדת הוא, ממורמר ועוד כינויי גנאי קשים אשר לא ראוי לאמרם על אף יהודי באשר הוא, ובוודאי לא על איש גדול, בנן של קדושים, צדיק, חסיד וגאון בתורה וביראה.
בעקבות כך, פרשו מחסידות גור כמה מאות משפחות מתלמידי ראש הישיבה הגר"ש אלתר ובשמחת תורה תש"פ הקימו קהילה חדשה, בדרך המסורה מדורי דורות מאדמו"רי גור, קאצק ופשיסחא, אשר עקרונותיה הם תורת אמת לשמה, יראת שמים טהורה, ועל כולנה - מידות טובות ועדינות כיאה וכראוי לבן ישראל.
מאז, חסידות גור פשוט ירדה מהפסים כפשוטו ממש, והחלה להתקיף את הקהילה החדשה בכל דרך אפשרית, הן במישור הפוליטי והן במישור הציבורי והן במישור הפרטי.
בין היתר מפעולות חסידות גור נגד חצר ראש הישיבה הגר"ש אלתר: פינצ'ורי גלגלים לרכבי החסידים, יריקות בפרהסיא, קללות ונאצות, הפחדות, הטרדות בטלפונים ובמכתבים, הלשנות למשטרה, הלשנות לעירייה, תלונות שוא ועיכובים, ועוד פשעים חמורים.
אך עם זה עוד התמודדו חסידי ראש הישיבה הגר"ש אלתר, והרכינו ראש מול המשחית עד שיחלוף.
אך מולם התעצמה מערכת אכזרית של שקרים והסתות חמורות, שגרמו לפירוק משפחות, לריב ומדנים בין איש לאשתו, בין אב לבתו, בין אחים וידידים, דבר אשר לא נשמע כמוהו מעולם.
בראש המערכת הסדיסטית הוצבה כנופיית פשע, המכונה בחסידות גור "הוועדה", כשבראשה עומדים ראשי החסידות, אנשיו הקרובים של האדמו"ר מגור, ביניהם אנשים שפלים ובזויים פושעים ידועים אשר הועמדו במשך השנים ע"י ראשם - האדמו"ר מגור כראשי מוסדות החינוך של החסידות, וביניהם גם בנו של האדמו"ר מגור.
תחת השגחתם הצמודה נפתח קו הסתה מיוחד, בו נואמים מידי יום ביומו טובי הפדגוגים המושחתים של חסידות גור, אנשים ירודים משולי המחנה שהועמדו בראש המערכה, ובקווים אלו הם פוערים את פיהם יום יום נגד עמוד התורה ותלמידיו, כשהם לא בוחלים בשום אמצעי ובשום כינוי גנאי, תוך כדי פרסום שקרים נבזים, השמצות ושם רע על הכלל והפרט בחצר ראש הישיבה הגר"ש אלתר.
בדבריהם הנכלולים המלאים טינופת ושקר, הצליחו חברי הכנופיה להשחית את חסידות גור עד עפר, בשליחת וזריית המדנים בין האחים, המשפחות והחברים, ואש השנאה והמחלוקת יוקדת בעוז והשתלטה כליל בתוככי חסידות גור המושפלת.
מולם נעמדו שני אנשים אמיצים מתוככי חצר ראש הישיבה הגר"ש אלתר, והחליטו לומר למשחית די.
בתחילה טיפלו באלימות ובחבלות, תבעו את מפנצ'רי הגלגלים, תבעו את מזיקי הרכוש, תבעו את היורקים והמקללים, עד שב"ה די הצליחו למגר את התופעה הקשה הזאת מרחובות קריה, כשכל מאמין של האדמו"ר מגור חושב היום יותר מ10 פעמים לפני שהוא מעז לפגוע ביהודי אחר שעזב את חסידות גור.
אך באותה העת שמיגור האלימות הפיזית כמעט שבא לתיקונו, האלימות ההסתתית עלתה עשרת מונים בתוקפה ובתדירותה, עד שאיש עדין לא יצליח לעמוד בדברי התיפלות, השנאה והשקרים המופצים ומוחדרים לאנשים, נשים, בחורים ובחורות, טף ונערים, ילדות ותינוקים שלא טעמו טעם חטא ובעל כרחם מוטפים בטינופת וצחנה ומולעטים בשנאה יוקדת ואכזרית נגד חסידי ראש הישיבה הגר"ש אלתר.
מול מערכת כה אכזרית, לא נותרה הברירה אלא לטפל ביסודית במושחתות הפושעת.
על כן פנו השניים למספר בתי דינים בישראל, ביניהם בד"ץ בני ברק ובד"ץ מחזיקי הדת, ועוד כמה וכמה בתי דינים, ותבעו בפניהם את כנופיית הרשע המכונה "הוועדה".
אך מה שקרה הוא שכנופיית הפשע הלכו (נגד דין תורה) לדיינים, איימו עליהם, הפחידו אותם וגרמו להם להתנער מלדון בעניין, (וישנם הוכחות שחלקם כבר התפרסמו לכל הנ"ל).
*בידיו של עו"ד הרב שלמה אלבוים מכתבים ממספר בתי דינים הכותבים לו שלאור המצב בו הם יודעים שהנתבע יפר את צו הבית דין ויגרום נזק לבית הדין ולדיינים, על כן הם מושכים מעצמם את הדיון ולא יוכלו לדון בו.*
ומכיוון שבתי הדין לא הסכימו לתבוע את כנופיית הפשע, פנה הרב אלבוים למי שנחשב לגדול דייני דורינו, מרן הגאון האדיר רבי מנחם מנדל הכהן שפרן, ושח בפניו את סיפור המעשה, והניח את שאלתו בפניו מה עוד נותר לו לעשות על פי דין תורה.
הרב שפרן, ללא ספק הוא חד בדרא בתחומו, וכל השאלות הקשות מכל העולם מגיעות בסוף אליו ומונחות על שולחנו, והינו מקובל בפסקיו על כל דייני ישראל בכל העולם, ופסקיו הם מילה אחרונה ללא עוררין בעולם המשפט התורני.
לאחר שדן הרב שפרן בעניין הלוך ושוב, כתב את תשובתו ההלכתית עלי גליון, והרי היא מועתקת בפניכם מילה במילה:
*בס"ד, ה' תמוז תשפ"א*
*הנני מאשר שהנני מורה ובא לכל מאן דבעי:*
*במקרי אלימות חוזרים ונשנים [במקרה מסויים זה שפיכת מיץ על אשה בחתונה, ויריקה על אשה אחרת וכו' וכו'] ובפרט כשיש מסיתים וכל אחד זורק על חבירו, ואין שליח לדבר עבירה, אין לבי"ד מכל חוג שיהי' כח ודרך לעצור בדברים אלו, ואם א' יפסיק יהי' מייד שני ושלישי הן להסתות והן לעצם מעשי האלימות.*
*הדרך היחידה להפסיק ולעצור היא תביעה ועוד תביעה של נפגע ועוד נפגע בבתי המשפט ותלונות למשטרה, הן בקשות לצו הרחקה, הן תביעות נזיקין נגד העושים והמעשים (המסיתים).*
*אחרי זה ישאל הזוכה שאלה מה לעשות עם הזכויות שזיכוהו הרשויות השונות כולל בתי משפט אם יזכה בהן.*
*מנחם מענדל הכהן שפרן*
כך, שחור על גבי לבן, חרוט על גבי גיליון פסקו ההלכתי של הרב שפרן, איתו צועד הרב שלמה אלבוים לצערו הרב לבית המשפט.
מולו עומדים ומתחסדים כנופיית הפשע, ומשקרים שוב ושוב שהרב אלבוים לא הסכים ללכת לבית דין.
יותר מזה הם משקרים שהתביעה היא נגד החינוך של חסידות גור כשזה שקר וכזב, וכל אחד עם עיניים פקוחות מוזמן לקרא את מסמכי התביעה, כשכל הרצון להפסיק לאלתר את ההסתה הפושעת.
*זאת ועוד, מכריז הרב אלבוים שוב ושוב, שברגע שיכריזו "הוועדה" כי הם מפסיקים כליל את ההסתה והשקרים, אין יותר תביעות כלל וכלל,* וכי אין שום רצון "לשנות" את חסידות גור כלל וכלל אלא רק שיפסיקו עם פשעיהם נגד תלמידי ראש הישיבה הגר"ש אלתר.
וכעת הם בוכים ומייללים בדמעות תנין על זה שמובילים "ראשי ישיבות ורבנים", אותם אנשים פחותים, כופרים ואפיקורסים אשר מתכסים באיצטלא חינוכית על מנת לכסות על פשעיהם.
ויותר מזה בוכים הם בדמעת הקוזק הנגזל על "בנו של האדמו"ר" המובל לכסא הנאשם, כשמיניה וביה ברור שבן של אדמו"ר לא יכול לעשות מעשים שפלים כאלה, ועם ככה הוא מתנהג אין שום סיבה שלא לתבוע אותו.
עכשיו נעשה קצת סדר בעניין "בן האדמו"ר".
יש מגרש משחקים, ובו כללי משחק.
כל מי שנכנס לשחק במגרש, מודע לכללי המשחק בין לטוב ובין לרע.
לגבי "בן של רבי":
- או שאתה מחוץ למשחק כי אתה בן של רבי.
- או שאתה בתוך המשחק למרות ואפילו שאתה בן של רבי.
אם נכנסת, ירד לך כל העבר שלך, כל היחוס שלך, כל הכסף שלך, כל הכבוד שלך: נכנסת, נכנסת.
ו"הבן של הרבי" בחר מרצונו החופשי להיכנס למשחק, אז שילך עד הסוף.
(הניסיון בריחה באמצע המשחק, בשלב לקיחת האחריות, מזכיר את המסופר על אחד מבני משפחתו של ה"בן של הרבי" שהיה אוהב לשחק שחמט, אך כשהיה רואה שהוא הולך להפסיד, היה הופך את הלוח... וד"ל)
וכן לגבי "הרבנים וראשי הישיבות".
אם לשיטתכם יש זעזוע ושאט נפש בקריאתם לבית המשפט, מדוע שלא תעשו עוד צעד, ותבינו שמקומם של "הרבנים וראשי הישיבות" נמצא בבית המדרש, בחינוך התלמידים ובהרבצת התורה.
אם הם החליטו לצאת מאוהלה של תורה למגרש המשחקים, הרי שפשטו מעליהם את אדרת המחנך ולבשו את מדי החייל היוצא לקרב, ואין עוד כל טיעון בזה שיש לו גם כובע של מחנך ורב.
האם חשבתם שהצד הנרדף יכבד את הרודף רק כי הוא "רב וראש ישיבה"? האם זה נשמע לכם בכלל הגיוני ש"רבנים וראשי ישיבות" עושים כאלה מעשים חמורים ופשעים גדולים שבעוונם מובלים הם לבית המשפט?
בכבוד רב: או שאתם בפנים או שאתם בחוץ. נכנסתם? אז עד הסוף, בלי בכיות.
ולגבי ההפגנה היום: סוג של צומי מסכנון לאחר סדרת כשלונות מהדהדת בכל עניין שנכנסו לו, ולאחר הצלחותיו האחרונות של ראש הישיבה הגר"ש אלתר.
סוג של כריזה: *אנא! תסתכלו עלינו! בבקשה!*
נשלח מהאנדרואיד שלי
