(1) ב"עסקת גבעת שאול" ר' דרעי מכר לאחיו נכס בשכונת גבעת שאול. הדיווחים שהועברו לרשויות מיסוי מקרקעין במסגרת טפסי הדיווח על העסקה, כמו גם חוזה המכירה שצורף לדיווח, כללו מצגים כוזבים, לרבות גובה התמורה שבעסקה, תיארוך העסקה לאחור, והצגת המגרש הנמכר כמגרש ריק במקום מצבו האמיתי כבניין מגורים מתהווה.
(2) בשנת 2011 החלה הקרן הפיננסית להשקעות "גרין אושן" לשלם לשר דרעי "עמלת מגייס" בגין גיוס משקיע לקרן. לפי הוראתו של השר דרעי, החל מינואר 2013 עת חזר לחיים הפוליטיים, גרין אושן העבירה את סכומי העמלות להם היה זכאי לאחיו שלמה. בין השנים 2015-2013 שולמו לשלמה דרעי כ-630 אלף שקל כנגד חשבוניות "ייעוץ" כוזבות שהפיק משרד עו"ד שלמה דרעי.
(3) בשנת 2012 השר דרעי העניק "שירותי ייעוץ ושיווק" למיזם משותף של איש העסקים משה הבא ואגד חברה לתחבורה. השר דרעי ביקש לקבל את שכרו בדמות תרומה בגובה 180 אלף שקל שתשולם לעמותת "כרמי העיר", של מקורבו יהודה אזרד. שכר זה, אשר חייב במס, לא דווח בדו"חותיו האישיים של השר דרעי או של החברה שבבעלותו למס הכנסה. בנוסף, באותם ימים שילם משה הבא מחשבונו הפרטי לחשבונו הפרטי של השר דרעי 100 אלף שקל נוספים, המהווים הכנסה שלא דווחה למס הכנסה.
כל אלה מעשי רמאות מכוערים ובלתי חוקיים שכל אדם, ובוודאי איש ציבור כמו ר' דרעי, היה חייב להימנע מהם. העובדה שאין שולחים את ר' דרעי לכלא על העבירות האלה מצביעה על שחיתות במערכת המשפטית. במיוחד מקוממת רפיסותו של מנדלבליט המעניק לדרעי הנחות וכרטיס שחרור מן הכלא שעבריין מועד זה אינו ראוי להם.
