הסופר חיים ולדר נמצא ללא רוח חיים לאחר ששם קץ לחייו

כמה כואב שהוא לא זכה לשוב בתשובה ועוד הוסיף חטא על פשע בהתאבדות שהיא עבירה איומה שתיקון נשמתו הוא דבר ממש לא פשוט יעויין בספר שומר אמונים סיפורים הזויים על מתאבדים כשמעשה נפשע זה מוכיח על כפירת האדם בהשארת הנפש ובדין וחשבון ובמצות התשובה. כואב הלב שחי רק סביב עצמו וקבר את משפחתו הברוכה והכשרה מחמת תאוות בלתי נשלטות. מצוה להוקיעו לאחר שהפך לדמות חינוכית ומותר לומר טעינו האיש ומעשיו פסולים ואינו מהווה עוד דמות חינוכית אלא דמות הרסנית וטעינו. רגשי רחמים שניתנו לנו הם לצורך רחמים על תינוקות שנשבו או על עניים ומסכנים ולא על על עוברי עבירות במזיד וצבועים שעושים מעשי זמרי וכו', והוכיח סופו על תחילתו, ולנו הסיפור הזה של חיים ולדר מספר על עצמו גילה כי השם יתברך חי וקיים ואין מי שיעשה מעשים בסתר ולא יפרע ממנו בגלוי והפחד מעבירות ומחטאים צריך להיות עד עומק השיתין ללא כחל וסרק וללא שום קרירות כי יש מנהיג לעולם.

די כבר לרקוד על הדם!

מתפרסם עכשיו: ולדר השאיר אחריו פתק בכתב ידו, ובו הוא מכחיש הכל מכל, הוא כותב "אין בידי דרך להוכיח את חפותי, אני קורא את המאשימים אותי לבית דין של מעלה"
בהקלטה שפורסמה, מסתיימת ההקלטה במילים "ידוע לך שיש לי משאלת מוות", דהיינו, לפי איך שנראה לכאורה, חייו לא היו חיים עוד לפני הסיפור, אולי בעקבות מות בנו או כל סיבה אחרת
צרפו אחד ועוד אחד

אם זה נכון מה ששרקי פרסם, אזי ולדר רשע וחצוף שגם על פתחו של גהינום לא חזר בתשובה.

איזה שם של ניק: 'נעילה' לכזה מכתב עצוב ונועל