דרך ישראל סבא - לשים לעצמו גבולות
כתיב (תולדות כה, כז) 'ויהי עשו איש יודע ציד', ובתרגום מפרש 'יודע ציד' - 'נחשירכן', והראשונים כבר עמדו
לפרש מה הכוונה בתיבה זו, ורבו הפירושים בזה, זה אומר בכה וזה אומר בכה, והרי התרגום בא לפרש יותר
מהמובן בפשט הכתוב.
אלא שבאמת אין פירוש ברור על נחשירכן, ובא התרגום ללמדנו שאכן היצר הרע הוא דבר המשתנה, ואין לו שם מסוים שניתן להזהיר מפניו מראש לכל הדורות, וכמו שמלאך של עשו אמר (וישלח לב, ל) 'למה זה תשאל לשמי' - כי בכל דור הוא משתנה, ואצל כל אחד ובכל תקופה יש לו שם אחר לפי הנסיונות של אותו דור, ובכל דור יש לו דרך אחרת איך הוא צד את האנשים ברשתו.
עשו מתחבא ומתלבש עם שמות שונים, ולכן כתיב (תולדות כה, כה) 'ויקראו שמו עשו', משום שבכל דור חכמי הדור מזהים אותו וקוראים אותו בשמו - 'עשו', לפי הנסיונות של אותו הדור, בדורות עברו הנסיון היה בכתבי עת פסולים, וכהיום יש את הנסיון של מכשירי טכנולוגיה למיניהם, ואמנם מבחוץ נדמה לפעמים שיש בהם טובה ותועלת, אבל יראים ושלמים היודעים את האמת קוראים את שמו 'עשו'.
והלא כולנו יודעים, שאם היה לנו בית דין עם הכח של חז"ל לגזור גזירות, הרי בוודאי היו גוזרים על זה, אמנם קשה לנו לדעת מה בדיוק חז"ל היו גוזרים, איזה איסורים והרחקות, גדרים וסייגים, היו מתקנים, אבל האם משום שאין לנו בית דין של חז"ל בזמן הזה, זענען אונז נישט יודען?! האבען אונז נישט קיין יודיש הארץ?! האם איננו יהודים?! האם לב יהודי אינו פועם בקרבנו?! הרי רצון הפנימי של כל איש ישראל הוא להתקרב אל ה', וכי יש אחד שסובר שעל ידי שהוא מחובר למילה האחרונה בטכנולוגיה הוא יותר קרוב לאייבערשטער, בוודאי שלא, אלא מאי, היצר מפתה שזה טוב ומועיל בעניני עולם הזה, ועל כל אחד לעשות חשבון נפשו ולשאול את עצמו:
האם זה באמת כדאי, איז דאס טאקע א געשעפט?! ס'איז דאך א עשו'דיגע מעשה! יודע ציד - שמושך ומפתה, עס כאפט יעדער מאהל מיט נייע זאכען, האם ה'עסקה' אכן כדאית?! הרי זה מעשי עשו! יודע ציד - שמושך ומפתה, שצד את האדם ומפתהו בכל פעם עם דברים חדשים.
וכפי מה שהנסיון הוא גדול ביותר כך השכר על ההתגברות הוא יותר, בואו ננסה להתרחק ולגדור את עצמנו, לבל יהיה הדבר פרוץ, הפקר כעשו שהוא 'איש שדה', ואכן כשרי ישראל בכל מקומות מושבותיהם גדרו את עצמם ומתנזרים מהכלים הטכנולוגיים, ומי שעדיין פרוץ בזה - צריך לגדור גדרים, 'ולמה תהיו אחרונים להשיב את המלך' (ש"ב יט, יג).
כל אחד צריך לגדור את עצמו לפי מדרגתו לפי יכולתו ולפי צרכיו, אבל בוודאי שאין שום טעם להיות מחובר למכשירים אלו כדי לשמוע נייעס. ואם כדי להעביר את הזמן בבטלה, על זה אין צריך לדבר כלל.
ואם קשה לו לאדם להתגבר ולהתרחק עבור עצמו, שיתעורר לגדור את עצמו עבור בניו, עליכם לדעת שהבנים לא יתחילו את ההתמודדות שלהם באותו מקום ומדרגה שאתם התחלתם, כי אתם עוד ראיתם את אבותיכם מדור הקודם, יהודים שעמלו ביגיעת כפים במשך כל היום, ובכל זאת הקדישו כמה שעות בבוקר וכמה שעות בלילה ללימוד התורה, אולי לא היו להם ידיעות רבות כמו שיש היום, אבל לבם היה שלם עם ה', עם יראת שמים אמיתית - ולא סינטטית, ובכל זאת ירדתם כמה מדרגות מאבותיכם, והרי הבנים שלכם רואים אותכם, והם כבר עלולים חלילה לרדת בעוד מדרגות,
והנה כל אחד רוצה לזכות בגוטע קינדער, אז למען ילדינו נקבל לגדור את עצמינו, להגביל את עצמינו, נישט זיין הפקר'דיג, והרי זהו אחד מההבדלים בין יעקב לעשו, שעשו לא יודע לשים לעצמו גבולות ולרסן את רצונותיו, שהרי גם כשאדם חוזר עייף מן השדה ומתאווה לאכול - הרי בידו לבקש מנה כפולה וכדומה, אבל עשו ביקש 'הלעיטני נא מן האדום' שישפכו לפיו בלי גבול, כי המהות של עשו הוא הפקרות, ומאידך דרכו של יעקב אבינו ע''ה הוא לשים לעצמו גבולות.
