| נשלח ב-1/1/2022 20:33 |
 |
| |
הרהורים והסברים על התנהלות יתד וגדולי ישראל בפרשייה
התגובה של יתד נאמן הפתיעה את כולם. וכשהתברר שזו היתה הוראה של רבי גרשון, ההפתעה היתה גדולה יותר. גם ההלוויה, ההספדים, הרבנים שהשתתפו וכו' וכו', הפתיעו אותנו מאד. אבל דוקא בגלל שזה מפתיע, אנחנו מבינים שהיה פה כוונה להעביר לציבור מסר . מי שחושב שהתגובה נובעת מחוסר מודעות להיקף התופעה, או מרצון לדאוג למשפחה המסכנה, פשוט אינו מבין. ולא נדבר על מי שהופך אותנו לציבור של טיפשים שמעדיף לטמון את הראש בחול ולהכחיש שיש בכלל בעיה. אם יש מי שמכיר את היקף הבעיה אלו דוקא גדולי הדור והרבנים שאליהם מתנקזים כל כך הרבה מקרים ובעיות. שליבם נקרע על כל מקרה שמגיע אליהם. ברור שיתד נאמן היו מעדיפים להתעלם, והרבנים שדיברו בהלוויה הרגישו מבוכה והיו מעדיפים לברוח משם או לשתוק. אבל היתה החלטה שצריך להעביר מסר לציבור. וכנראה זו היתה הדרך היחידה להעביר את המסר. לא בטוח שיתד נאמן צדקו במינון ובניסוח של הכתבה, אבל ההוראה העקרונית ניתנה מגבוה. וצריך לזכור שכתבי יתד היו מבולבלים ונסערים, כמו כולנו, והרבה יותר. וכנראה המסר הוא שלא זו הצורה לטפל בנושאים כאלו. מהרבה מאד סיבות. ועיתונות או רשתות חברתיות הם לא הכתובת. [ואולי גם שצריך לטפל בנושאים כאלו מתוך רצון לתקן עולם, ולא משיקולי נקמה אישית]. ושלא נהפוך לחברה שנהנית להעלות אנשים על המוקד לעיני הצופים, מתוך טהרנות וצדקנות כביכול. כפי שמקובל היום בכל העולם. אלא שהיה מקום לשקול אולי הנזק גדול מן התועלת. אולי יש כאן מסר הפוך. סלחנות כלפי הפוגעים. אולי גם עידוד להתאבדות. וחשב מי שחשב, והחליט שהתועלת גדולה מן הנזק. ומה יעשה מי שיש בידו מידע על פגיעה. למי יפנה אם לא לעיתונות? התשובה ידועה לכל מי שבאמת רוצה לדעת. עשרות ומאות מקרים מטופלים בשקט וביעילות בציבור החרדי בכל שנה. [לאו דוקא מקרים בסדר גודל ענקי. מקרים של פגיעה בודדת, אנשים לא מפורסמים. גם בזה צריכים לטפל]. ומי שיש לו מידע ולא יודע מה לעשות, פונה לאיזה רב שהוא מכיר, והרב הזה מפנה אותו לרב אחר שהוא מכיר וכו', עד שמגיעים לפתרון. אז איך אנחנו לא יודעים מזה? כי זו בדיוק המטרה. שאף אחד לא ידע מזה. שהבעיה תיפתר בשקט, בלי פרסום שמזיק גם לנפגעים, ובלי להרוס חיים של אנשים ומשפחות. השיקול הראשון והעיקר הוא כי כל פרסום מזיק מאד. בראש וראשונה לנפגעים עצמם. חוץ מהפגיעה במשפחתו וילדיו של הפוגע. כאשר הסיפור מתפרסם, הסיכוי של הנפגע להשתקם יורד מאד. אני עצמי הכרתי מקרוב כמה סיפורים כאלו. ראיתי איך אנשים יקרים ובעלי רצון טוב באמת, עושים מאמצים אדירים להגיע לפתרון בלי פרסום מזיק. האם 100 אחוז מהבעיות נפתרות? ברור שלא. אין שום דרך לפתור מאה אחוזים. האם בציבור שלנו מצליחים לפתור בעיות כאלו פחות ממקומות אחרים? לא בטוח בכלל. אני נוטה להאמין שלהיפך. אבל מי יכול לדעת. רק במקרים שאין מוצא אחר, מעבירים את הסיפור אל המשטרה. כי כשהמשטרה מעורבת יש נזק אדיר לכולם, גם לנפגעים. [דרך אגב, לפעמים הרהרתי שאולי החוק של 'חובת דיווח' מזיק יותר ממה שמועיל. ראיתי אנשים טובים שיכלו לעזור וברחו מפחד שלא להסתבך בחובת דיווח]. אז למה בסיפור הזה רק עיתון הארץ טיפל? אף אחד לא מכיר באמת את פרטי הסיפור הזה. [במיוחד שמתברר כעת שבבית הדין של הרב אליהו לא הגיעו מתלוננות אלא אנשים ששמעו מהם וכדו']. אבל נראה שמי שהמידע הראשוני הגיע לידו רצה בעיקר לפרסם, ולא משיקולים טהורים, ורץ מיד לעיתון, ולא חיפש כתובת אחרת, כי הוא בכלל לא חיפש לפתור את הבעיה. אבל אולי כדאי לפרסם סיפורים כאלו כדי לעודד אנשים להתלונן? זו שאלה עמוקה ומורכבת, שיכולים לענות עליה רק גדולי עולם, שיכולים לשקול בדעת תורה, וגם מכירים את כל הצדדים והשיקולים שיכולים להיות כרוכים בזה. וכנראה הם החליטו שלא. נ.ב. נכתב ע"י אחד המחנכים והדברים היו לעיני אחד מחשובי ראשי הישיבות נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2022 18:00 |
|
| |
| פלנטה כתב: |  | איש חשוב מאד,
בזה שתשיב כל פעם - אבל הרי"ג, אבל הגרי"ג, אינך מתרץ ומסביר מאומה
למדתי שמאדמו"ר אין מביאים ראיה ואין מקשים עליו
כן אינני מביא ראיה ואין מקשה על גדולים שאינני מסוגל לרדת לתחילת דעתם |
|
לרדת לתחילת דעתו?
אין כאן פלפולים מרובים, הוא אמר במילים הכי פשוטו שיש, שיש לו עוה"ב, מול מלביני פניו שאין להם
זה גם לא בגדר של "להביא ראיה מדבריו", כי אלו היו דבריו עצמם.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2022 17:58 |
|
| |
| אדם_ה1 כתב: | | ממה נפשך, אם חזרו בתשובה לשניהם יש חלק לעולם הבא, ואם לא חזרו אז שניהם מנויים בברייתא של "יורדין לגהינם ואינם עולים", אז איפה ההבדל?
ההבדל כמובן הוא בצמד המילים "מיתתו בחנק", ואם מורידים את זה אז זה סילוף של הברייתא - דוד המלך לפי המדרש גם חזר בתשובה וגם קיבל ייסורים והיה מצורע ומנודה 6 חודשים (סנהדרין קז.) ומצורע חשוב כמת, וכך משמע גם בתוס' בסוטה שהבאתי לעיל..
|
|
כבר הבאתי מקודם את דברי התוס', שכתב "אינו עולה לעוה"ב מיד אבל עולה לאחר י"ב חודשים"
ללא שום תנאי של מיתה חנק או יסורים או תשובה
הגיהנום ממרק אותו ואז עולה לעולם הבא
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2022 17:56 |
|
| |
| אדם_ה1 כתב: | | ממה נפשך, אם חזרו בתשובה לשניהם יש חלק לעולם הבא, ואם לא חזרו אז שניהם מנויים בברייתא של "יורדין לגהינם ואינם עולים", אז איפה ההבדל? ההבדל כמובן הוא בצמד המילים "מיתתו בחנק", ואם מורידים את זה אז זה סילוף של הברייתא - דוד המלך לפי המדרש גם חזר בתשובה וגם קיבל ייסורים והיה מצורע ומנודה 6 חודשים (סנהדרין קז.) ומצורע חשוב כמת, וכך משמע גם בתוס' בסוטה שהבאתי לעיל.. נשלח מהאנדרואיד שלי |
|
תוסיף לזה עון רציחה במזיד של המתאבד
גם תוסיף לזה הלבנת פנים מסוף העולם ועד סופו של אשתו ובניו וכל משפחתו של המתאבד שהוא עשה על יד מעשה רציחת עצמו ובנוסף הרינון שקיבל משנה תוקף על זה
תוקן על ידי פלנטה ב- 03/01/2022 17:57:34
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2022 17:50 |
|
| |
איש חשוב מאד,
בזה שתשיב כל פעם - אבל הרי"ג, אבל הגרי"ג, אינך מתרץ ומסביר מאומה
למדתי שמאדמו"ר אין מביאים ראיה ואין מקשים עליו
כן אינני מביא ראיה ואין מקשה על גדולים שאינני מסוגל לרדת לתחילת דעתם
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2022 17:50 |
|
| |
ממה נפשך, אם חזרו בתשובה לשניהם יש חלק לעולם הבא, ואם לא חזרו אז שניהם מנויים בברייתא של "יורדין לגהינם ואינם עולים", אז איפה ההבדל? ההבדל כמובן הוא בצמד המילים "מיתתו בחנק", ואם מורידים את זה אז זה סילוף של הברייתא - דוד המלך לפי המדרש גם חזר בתשובה וגם קיבל ייסורים והיה מצורע ומנודה 6 חודשים (סנהדרין קז.) ומצורע חשוב כמת, וכך משמע גם בתוס' בסוטה שהבאתי לעיל.. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2022 17:45 |
|
| |
| איש_חשוב כתב: | | כולם הבינו מדבריו של הגר"ג אידלשטיין שהוא לא בא להפחית מחומרת איסור א"א, אלא להגדיל את איסור רציחה והלבנת פנים.
ולא הבנתי את הקטע של מגלה פנים בתורה, הוא לא התייחס לעונשים, אלא להשוואה למי אין עולם הבא, ושזה מראה על חומרת הענין של הלבנת פנים
בכל מקרה אין חנק בימינו |
|
להספיד אדם שהתאבד כלומר שרצח נפש מישראל בלשונות ובסגנון של צדיק, ועל הדרך להאשים את מי שפרסם שהוא חוטא בחמורות מאד שהוא זה שרצחו - מבינים בזה שיש רק בעיה אחת חמורה בתורה, פרסום החוטא.
והשאר הם מחווירים כנגד זה, עד כדי שנשאר צדיק נשגב.
זה מה שכולם הבינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2022 17:24 |
|
| |
כולם הבינו מדבריו של הגר"ג אידלשטיין שהוא לא בא להפחית מחומרת איסור א"א, אלא להגדיל את איסור רציחה והלבנת פנים.
ולא הבנתי את הקטע של מגלה פנים בתורה, הוא לא התייחס לעונשים, אלא להשוואה למי אין עולם הבא, ושזה מראה על חומרת הענין של הלבנת פנים
בכל מקרה אין חנק בימינו
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2022 17:20 |
|
| |
| איש_חשוב כתב: | | | מכל הציטוטים שהבאת ושתביא, לא תמצא חניפות אחת שמדברת על חניפות לאדם שמת |
|
במחכ"ת, עי' בפרשה של לא תחניפו את הארץ, שם בראשונים מבואר מה זה חנופה
ולצערנו בנידון דידן - היא החנופה הקלאסית
אדםה1
צדקו דבריך בהגדרת החנופה
וצדקו דבריך בכל הגישה בנידון הכאוב והמזעזע
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2022 12:38 |
|
| |
זה לא ממש משנה, בסופו של דבר האנשים מקבלים רושם שהרשע הוא צדיק וכמו שאומר השערי תשובה שאסור להזכיר צדקתם.
בכל מקרה אני באמת מקווה שטעו בהבאת הדברים ובמקור לא נאמר בהספד "הבא על אשת איש יש לו חלק בעוה"ב והמלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק בעוה"ב" (תוך השמטת החלק "מיתתו בחנק") כי אז זה גילוי פנים בתורה שלא כהלכה, מלבד כמובן התוצאה השלילית שאנשים יחשבו עכשיו ש"לא כזה נורא לנאוף אם ככה".
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2022 01:55 |
|
| |
מכל הציטוטים שהבאת ושתביא, לא תמצא חניפות אחת שמדברת על חניפות לאדם שמת
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2022 01:48 |
|
| |
מי אמר שהבאתי ראיה? ציטטתי מהגמרא מאמר בגנות החנופה.
כל מי שממיר רע בטוב וקורא לרשע צדיק, בין בפניו ובין שלא בפניו, נקרא חנף בלי קשר לתועלת.
וזה דבר כת החנפים. ענין הכת הזאת נחלק לתשעה חלקים:
החלק הראשון - החנף אשר הכיר או ראה או ידע כי יש עול בכף חברו וכי החזיק בתרמית או כי יחטא איש בלשון הרע או באונאת דברים, ויחליק לו לשון הרע לאמר: לא פעלת און!...
החלק השני - החנף אשר יהלל רשע לפני בני אדם, אם בפניו אם שלא בפניו, אף על פי שלא יצדיקנו על חמסו ולא יכזב על משפטו, אבל יאמר עליו כי איש טוב הוא... וגם כי לא ישבח את הרשע זולתי במה שנמצא בו מן הטוב, ויליץ עליו בפני בני אדם להגיד לאדם ישרו, גם זו רעה חולה, כי בהזכירו את הטוב ואת הרע לא יזכיר, ועל כל פשעיו יכסה, צדיק ייחשב אצל השומעים, ויתנו לו יקר, וירים ידו וגבר. וכבר הקדמנו להודיעך המכשולות והשחיתות הנמצאות בכבוד הרשעים (סימנים קמט-קנב). על כן, לא נכון להזכיר צדקתם, בלתי אם יזכיר רשעם וכסלם, כמו שנאמר (משלי י ז): "ושם רשעים ירקב".
(ר' יונה מגירונדי, שערי תשובה, שער ג')
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2022 00:56 |
|
| |
| אדם_ה1 כתב: | | "אגריפס המלך עמד וקבל וקרא עומד ושבחוהו חכמים וכשהגיע (דברים יז, טו) ללא תוכל לתת עליך איש נכרי זלגו עיניו דמעות אמרו לו אל תתירא אגריפס אחינו אתה אחינו אתה. תנא משמיה דרבי נתן באותה שעה נתחייבו שונאי ישראל כלייה שהחניפו לו לאגריפס"
אגב, מחניף אינו דווקא לטובת הנאה, אלא כל מי שאומר לרע שהוא טוב נקרא מחניף.
|
|
לא כל כך הבנתי מה ראיה אתה מנסה להביא מהסיפור של אגריפס
ובכל מקרה, מה שייך חנופה לאחר מיתה כשהמוחנף אינו שומע ורואה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2022 21:27 |
|
| |
קצת ממהשקופע של המנוח, שיהיו שפתותיו דובבות בקבר:
"אני לא אומר שמי שנותן את השמות האלה הוא לא חרדי, אבל הוא מצהיר על עצמו שהוא שונה במשהו מכלל הציבור," טוען חיים ולדר, סופר חרדי, איש חינוך מוכר ומנהל המרכז לילד ולמשפחה. הוא מוסיף: "ברור שלראש ישיבה לא יקראו הרב גיא או אליענה, ושאנשים שאלו שמותיהם כנראה לא יתקבלו לבית יעקב. זה יפריע להם בלימודים ובישיבות. תמיד ירימו גבה בציבור החרדי על דברים כאלה."
לדבריו, "כל אדם שמשתייך לחברה כלשהי נדרש למידה מסוימת של תרומה, של התפשרות, לא רק אצל החרדים אלא גם אצל החילונים. לדוגמה, תושב צפון תל אביב לא יתלבש כמו עבריין פושע מהשכונות, זה יגרום לו בעיות חברתיות כי זה לא מתאים. תמיד יהיו כאלה שיגידו 'לא אכפת ,'לי אבל אם רוצים להיראות ולהשתייך לקבוצה מסוימת, צריך לעשות פשרות. ככל שאתה מחויב פחות ,'חוקים'ל אתה פחות משותף בנורמה החברתית. יש כאלה שטוענים שזו צביעות ויש כאלה שחושבים שזו תרומה לחברה הזו."
עוד מסביר ולדר: "אצל החרדים יש מגוון זרמים, תתי-זרמים וסוגים. נוטים לחשוב על החרדים כעל בלוק אחד שחור, והאמת היא שחרדים מאוד צבעוניים. יש דעות, יש מחשבות, יש אנשים מצחיקים, יש רציניים, ויש כאלה שהולכים בתלם או מחוצה לו. מה שעושה אדם לחרדי זה לא רק כיפה וזקן אלא קודים מאוד מחמירים.
"לדוגמה, בפורים לקחתי כיפה של הבן שלי, שהמילה חיים היתה רקומה עליה, והיא מייד היתה תחפושת כי חרדי מהמיינסטרים לא רוקם על הכיפה שלו, אלא אם כן הוא חב"דניק. יש ניואנסים חרדיים כל כך דקים, שאנשים מאפיינים אותך לפי כיפה עם סרט או בלי סרט - בלי סרט זה חרדי יותר מודרני. אומרים שמי שהולך עם כיפה בלי סרט, בסוף ילך לסרט בלי כיפה"...
ולדר מדגיש את חשיבות בחירת השם: "השם עושה את האדם. יש פסוק ידוע שנאמר על בני ישראל, שהייחודיות שלהם היא בכך 'שלא שינו את שמם ,'ולבושם וזה מה ששמר עליהם בגלות ממצרים. זה הבדיל אותם מהאחרים. כל העמים נעלמו, רק אנחנו נשארנו."
ולדר מחלק את השמות לשלוש קטגוריות - השמות הקלאסיים, השמות המודרניים המקובלים והשמות שאינם 'חרדיים' בעליל. בקטגוריית השמות הקלאסיים אפשר למצוא בין השאר שמות תנ"כיים ושמות יהודיים מוכרים, למשל אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, שלמה, דוד, ישראל מאיר (על שם ה"חפץ חיים,(" אליעזר מנחם (על שמו של הרב שך,( חיים, יששכר, זבולון, גד, נפתלי, אשר, בנימין ומנחם מנדל. אצל הבנות אפשר למצוא שמות כגון לאה, רבקה, רחל, שרה ועוד.
בקטגוריית השמות המודרניים יותר, אך שנחשבים מקובלים, אפשר למצוא שמות כגון נועה, גילי (מלשון גילה,( שירה, אביטל, איילת, שושנה ותמר, שגם להם יש אזכורים בתנ"ך או הקשרים יהודיים.
בקטגוריה השלישית יש שמות שאינם מקובלים כלל בציבור החרדי, למשל גיא, תמיר, ניקול, מאיה, ים, קים, צליל, נגה ונטלי. לדבריו של ולדר, מדובר בשמות גויים או חילוניים שאין סיכוי שעוברים את המיינסטרים החרדי. חרדי חדש? חרדי אחר!
על תופעת החרדים שקוראים לילדיהם בשמות חדשניים יותר אומר ולדר: "יש אנשים שלא חושבים מה הם עושים כי הם צעירים ולא מבינים את ההשלכות של זה, למשל הקושי להכניס ילד עם שם כזה למוסדות חרדיים. אם הם לא רוצים להיות ממש חרדים, אז כדאי שישלחו את הבן שלהם למקום יותר מודרני, אולי אפילו למוסדות חינוך של דתיים-לאומיים."
ולדר גם שולל את הדיבור על "החרדים החדשים:" "לא עובר מהפך על הציבור החרדי, אולי רק הקצנה מתואמת לחילוניות - ככל שהחילוניות קיצונית יותר, גם החרדיות הופכת לקיצונית יותר ויש יותר שוליים. הדור הבא של 'החרדי האחר' כבר לא יהיה חרדי. כל ניסיון לעשות חרדי 'אחר' לא יצליח."
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2022 21:13 |
|
| |
לדעתי מדובר בעיקר בכסות עיניים, כדי שההמון לא יתהו על כל רזי ההשקופע הטהוירו שהטמיע ההוא גברא בבני ישראל. הרי הדברים קל וחומר, אם ספריו שעל פניו חינוכיים, יש לדון אם לזרוק מהבית, כתביו שמלאים בהבל ורעות רוח שנאה קנאה ותחרות ושאר תועבות שהזכירו הגרי"ג והגרי"א, על אחת כמה וכמה שיש לדון אם לזורקם - והם כמובן לא עומדים בשום רף של דיון...
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2022 19:34 |
|
| |
"אגריפס המלך עמד וקבל וקרא עומד ושבחוהו חכמים וכשהגיע (דברים יז, טו) ללא תוכל לתת עליך איש נכרי זלגו עיניו דמעות אמרו לו אל תתירא אגריפס אחינו אתה אחינו אתה. תנא משמיה דרבי נתן באותה שעה נתחייבו שונאי ישראל כלייה שהחניפו לו לאגריפס"
אגב, מחניף אינו דווקא לטובת הנאה, אלא כל מי שאומר לרע שהוא טוב נקרא מחניף.
|
|
|
|
|
