| נשלח ב-2/2/2022 11:26 |
 |
| |
השפל באדם- הקנאי והסיקריק הגדול- משה אירם שלח לרצוח את גרושתו
כל יום מתגלים סיפורים חדשים על המתיימרים להנהיג אותנו ולהנחיל לנו תורה ומוסר, אורחות חיים ודרכי התנהגות,ומתברר כי הם הפושעים הכי גדולים והם מנוולים ושטופי זימה. וכל מהותם סחי ומאוס.
אבל כזה עוד לא היה לנו. הבוקר פורסם הקלטה משה איראם משדל ומנסה לנצל צעיר אבוד שירצח בליל הסדר את גרושתו בבית הוריה. תסמרנה שערות ראש. איך מיץ זבל כזה יש לו מקום בקרב אנשי ירושלים? בקרב בני אנוש בכלל?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2022 17:06 |
|
| |
קלעפער
| איש_חשוב כתב: |  | | קלעפער כתב: |  | | זו מסירות נפש כי הספק היה האם זו בת ישראל או גויה חשובה |
|
מלשון הגמ' לא ממש משתמע שהוא הסתפק לפני המעשה:
כי הא דרב אדא בר אהבה חזייה לההיא כותית דהות לבישא כרבלתא בשוקא סבר דבת ישראל היא קם קרעיה מינה אגלאי מילתא דכותית היא שיימוה בארבע מאה זוזי א"ל מה שמך אמרה ליה מתון אמר לה מתון מתון ארבע מאה זוזי שויא
כך זכור לי מפרשים. אבל אם אתה צודק מהי המסירות נפש? ממון?
המובן מסירות נפש כאן אינו מסירות נפש בשפתינו, אלא הגמ' רוצה להביא ראיה לכך שהאמוראים הקודמים מסרו את עצמם בלב ונפש על המצוות
ברור שלא היה כאן שום סיכון מצידו של רב אדא, שהרי הוא היה סבור שהיא בת ישראל
|
|
בן יהודע
יש להקשות מנא ליה דמסר נפשיה כיון דסבר דבת ישראל היא? ונראה לי בס"ד אף על גב דסבר כך מכל מקום לא נתברר זה אצלו, ועל כל פנים היה לו לחוש למיעוטא אולי נכרית היא, אלא ודאי כך אמר אותו צדיק ממה נפשך, אם היא ישראלית טוב אני עושה, ואם היא נכרית ועל זה יתחייב ממון, או יסורין של סכנה, כשהיא מן נשי השרים ארויח בזה שיתקדש שם שמים על ידי, כי השומעין יאמרו כמה חרדין ישראל על מצות שלהם, שזה החכם נתקנא והביא עצמו לידי סכנה, ולא חש שמא היא נכרית, ושמא היא מנשי השרים שיתחייב בה עונש גדול ועצום, ונמצא אנחנו למידין שמסר עצמו על קידוש השם.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2022 16:58 |
|
| |
קלעפער
| איש_חשוב כתב: | | | קלעפער כתב: | | | זו מסירות נפש כי הספק היה האם זו בת ישראל או גויה חשובה |
|
מלשון הגמ' לא ממש משתמע שהוא הסתפק לפני המעשה:
כי הא דרב אדא בר אהבה חזייה לההיא כותית דהות לבישא כרבלתא בשוקא סבר דבת ישראל היא קם קרעיה מינה אגלאי מילתא דכותית היא שיימוה בארבע מאה זוזי א"ל מה שמך אמרה ליה מתון אמר לה מתון מתון ארבע מאה זוזי שויא
כך זכור לי מפרשים. אבל אם אתה צודק מהי המסירות נפש? ממון?
המובן מסירות נפש כאן אינו מסירות נפש בשפתינו, אלא הגמ' רוצה להביא ראיה לכך שהאמוראים הקודמים מסרו את עצמם בלב ונפש על המצוות
ברור שלא היה כאן שום סיכון מצידו של רב אדא, שהרי הוא היה סבור שהיא בת ישראל
|
|
פירוש בסדר, אך מפרשים לא פירשו כך. אלא שהייתה סכנה שעונשו יהיה פיזי.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2022 11:40 |
|
| |
פלדלפי
| איש_חשוב כתב: | | איך מיץ זבל כזה יש לו מקום בקרב אנשי ירושלים? בקרב בני אנוש בכלל?
אין לו מקום אצלם
הוא נחשב למטורף גם בעיני קיצוני נטורי קרתא
הוא מטורף נקודה, אף אחד לא עושה מה שהוא עשה ורצה לעשות, להפוך זבל ולשרוף אותו אינו דומה להזמנות רצח.. |
|
אולי לא הזמינו אותו לאכול צ'ולנט ביחד אבל בהחלט השתמשו בו ונהנו ממנו...
היית פעם בהפגנה של קיצונים? מעודדים את הטמבל שחבחורה לקפוץ להצית את הפח וכשעוצרים אותו כולם צועקים לשוטר "הוא לא נורמאלי" ...
הבעיה מתחילה שכל אחד בטוח שהוא פנחס שמקנא לה' ומציל את הדור ואוטוטו זוכה לברית כהונת עולם וזה לפני שלמדו את פרשת פנחס עם רש"י... מה זה קנאות... מי קנאי... איך מקנאים...
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2022 10:50 |
|
| |
| קלעפער כתב: | | | הכוונה שיימוה לתשלום לרב אדא. אבל התמיהה שלי היא שכלל לא ניתן לדעת ולהוכיח מלשון זה מי הנישום. |
|
נכון, לכן אמרתי "יכול להיות", אי אפשר להוכיח לגמרי מה פירוש הגמרא, לי הסתבר יותר שלשון "שיימוה" זה על משהו שכבר הוזכר, אחרת העיקר חסר מן הספר, אבל שוב - אפשר להבין אחרת. בב"ק למשל מוזכר באמת שמי שפרע ראש האישה ישלם 400 זוז (דעת יחיד), אבל שם באמת כתוב "וחייבוהו"..
| קלעפער כתב: | | אכן, אבל קרעיה ל... אני לא בקי
אבל בחיפוש במנועי חיפוש זו פעם יחידה שכתוב מיניה. והדבר היחיד שמתקרב
לזה הוא קרע ממלכות ישראל ממך.
שאין זה קריעה אלא הסרה. |
|
אגב, במעשה ההוא המשל היה באמת קריעת בגד..
| קלעפער כתב: | | | אם לא צריך זה חטא, והדרה קושיה לדוכתא. |
|
אם מישהו קורע בגד איסור של חבירו תוך כוונה לשלם עליו מיד לא ברור לי שזה חטא, הוא יותר התכוון להפריש אותו מהאיסור.
| קלעפער כתב: | | | אבל אם אתה צודק מהי המסירות נפש? ממון? |
|
צדיקים ממונם חביב עליהם מגופם ומוסרים נפשם עליו 
הייתי אומר שיש הרבה סוגיות פתוחות במעשה הזה (מה זה הכרבלתא? האם זה דאורייתא או דרבנן? האם היה חייב לקרוע או מספיק לפשוט או לא זה ולא זה? על מה שילם רב אדא? מה היתה המסירות נפש?) ותשבי יתרץ קושיות ובעיות..
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2022 07:15 |
|
| |
| קלעפער כתב: | | | זו מסירות נפש כי הספק היה האם זו בת ישראל או גויה חשובה |
|
מלשון הגמ' לא ממש משתמע שהוא הסתפק לפני המעשה:
כי הא דרב אדא בר אהבה חזייה לההיא כותית דהות לבישא כרבלתא בשוקא סבר דבת ישראל היא קם קרעיה מינה אגלאי מילתא דכותית היא שיימוה בארבע מאה זוזי א"ל מה שמך אמרה ליה מתון אמר לה מתון מתון ארבע מאה זוזי שויא
כך זכור לי מפרשים. אבל אם אתה צודק מהי המסירות נפש? ממון?
המובן מסירות נפש כאן אינו מסירות נפש בשפתינו, אלא הגמ' רוצה להביא ראיה לכך שהאמוראים הקודמים מסרו את עצמם בלב ונפש על המצוות
ברור שלא היה כאן שום סיכון מצידו של רב אדא, שהרי הוא היה סבור שהיא בת ישראל
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2022 07:11 |
|
| |
| קלעפער כתב: | | | ואם כבר דקדוקי לשון, אז קרעיה מיניה הרבה יותר חזק שמשמע שלא קרע את הבגד אלא מניה, ממנה, כלומר הסיר את הבגד ממנה.דבריך לא ברורים. |
|
בכל המקומות שאני זוכר כרגע "קרעיה" זה ממש לקרוע כפשוטו, אשמח לראות דוגמא כמו שאתה אומר. אכן, אבל קרעיה ל... אני לא בקי אבל בחיפוש במנועי חיפוש זו פעם יחידה שכתוב מיניה. והדבר היחיד שמתקרב לזה הוא קרע ממלכות ישראל ממך.שאין זה קריעה אלא הסרה.
"שיימוה" מדבר על שווי הבגד, ומזה שהוא נאלץ לשלם על הבגד אתה מבין שהוא קרע אותו והזיק לו
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2022 07:09 |
|
| |
| קלעפער כתב: | | למה זו עבירה?
|
|
לקרוע (או לפשוט) בגד מכותית זה חילול ה' לפחות..
למה? נראה לך שהמושגים של אז של הגוים היו פרוגרסיביים כדהיום? כמדומה שאחד המפרשים כותב שהקידוש השם בזה שהגויים מכבדים יהודים שמוסרים נפשם על אמונת דתם.
כשהוא קרע את הבגד של האשה הוא חשב שהיא יהודיה, לפי זה לא שייך בכלל כל השיקול של חילול השם כשקורעים בגד של כותית..
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2022 07:07 |
|
| |
המצב נהיה מסובך עם כל הצבעים
אבל יש לי כמה הערות:
| קלעפער כתב: | | | למה צריך שומה לבגד? שואלים כמה הוא עולה. |
|
כשאתה מזיק חפץ של מישהו אתה משלם לו כמה שהוא עלה בקנייתו?
אכן, צדקת ממני.
פעם כן היו צריכים שומה, כי לא היו חנויות בגדים לפני 1700 שנים, מישהו תפר לה את הבגד, וצריך לשום את הבגד מה שויו, גם לא רלוונטי כמה היא שילמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2022 03:31 |
|
| |
קלעפער
| אדם_ה1 כתב: | |
| קלעפער כתב: | | למה זו עבירה?
|
|
לקרוע (או לפשוט) בגד מכותית זה חילול ה' לפחות..
למה? נראה לך שהמושגים של אז של הגוים היו פרוגרסיביים כדהיום? כמדומה שאחד המפרשים כותב שהקידוש השם בזה שהגויים מכבדים יהודים שמוסרים נפשם על אמונת דתם.
| קלעפער כתב: | | | למה צריך שומה לבגד? שואלים כמה הוא עולה. |
|
כשאתה מזיק חפץ של מישהו אתה משלם לו כמה שהוא עלה בקנייתו?
אכן, צדקת ממני.
| קלעפער כתב: | | | וההוכחה שלך מלשון שיימוה מוטב ולא הייתה נאמרת. |
|
לשון שומה נאמרה גם על מטלטלין, אם זה על הבושת אז העיקר חסר מן הספר כי לא שמין את האשה עצמה..
הכוונה שיימוה לתשלום לרב אדא. אבל התמיהה שלי היא שכלל לא ניתן לדעת ולהוכיח מלשון זה מי הנישום.
| קלעפער כתב: | | | ואם כבר דקדוקי לשון, אז קרעיה מיניה הרבה יותר חזק שמשמע שלא קרע את הבגד אלא מניה, ממנה, כלומר הסיר את הבגד ממנה.דבריך לא ברורים. |
|
בכל המקומות שאני זוכר כרגע "קרעיה" זה ממש לקרוע כפשוטו, אשמח לראות דוגמא כמו שאתה אומר.
אכן, אבל קרעיה ל... אני לא בקי אבל בחיפוש במנועי חיפוש זו פעם יחידה שכתוב מיניה. והדבר היחיד שמתקרב לזה הוא קרע ממלכות ישראל ממך.
שאין זה קריעה אלא הסרה.
| קלעפער כתב: | | | ושאלת מסירות הנפש מיושבת לפי פירושך? נניח שזה מחיר הבגד,
ונניח אם כך שבכל מקרה, בין גויה ובין יהודיה, היה משלם את זה מה המסירות
נפש? למה זה מוקשה רק לפי מה שאני מביא? |
|
מסתבר שהיה מוכן לקרוע את הבגד ולשלם בכל מקרה, למרות שהיה יכול רק לפשוט אותו (או אם זה רק איסור דרבנן לא צריך בכלל לפושטו בשוק משום כבוד הבריות) ואז לא היה משלם.
אם לא צריך זה חטא, והדרה קושיה לדוכתא.
נ.ב.
| קלעפער כתב: | | | זו מסירות נפש כי הספק היה האם זו בת ישראל או גויה חשובה |
|
מלשון הגמ' לא ממש משתמע שהוא הסתפק לפני המעשה:
כי הא דרב אדא בר אהבה חזייה לההיא כותית דהות לבישא כרבלתא בשוקא סבר דבת ישראל היא קם קרעיה מינה אגלאי מילתא דכותית היא שיימוה בארבע מאה זוזי א"ל מה שמך אמרה ליה מתון אמר לה מתון מתון ארבע מאה זוזי שויא
כך זכור לי מפרשים. אבל אם אתה צודק מהי המסירות נפש? ממון?
|
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2022 01:48 |
|
| |
הערה צדדית, הסוגיה בגמרא וכך גם הבינו רוב הראשונים היא שהבגד היה שעטנז, ולכן רב אדא בר אהבה קרע אותו. הפירוש שזה היה בגד לא צנוע מגיע מהערוך ולא מסתדר בסוגיה, גם לא ברור לפי זה איך רב אדא בר אהבה הסתכל על אשה פרוצה וקרע ממנה בגד.... אבל כאמור רוב רובם של הראשונים הבינו שמדובר בבגד שעטנז שהוא איסור דאורייתא ולכן הוא קרע את הבגד כדי להציל אותה מאיסור תורה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2022 18:46 |
|
| |
| קלעפער כתב: | | למה זו עבירה?
|
|
לקרוע (או לפשוט) בגד מכותית זה חילול ה' לפחות..
| קלעפער כתב: | | | למה צריך שומה לבגד? שואלים כמה הוא עולה. |
|
כשאתה מזיק חפץ של מישהו אתה משלם לו כמה שהוא עלה בקנייתו?
| קלעפער כתב: | | | וההוכחה שלך מלשון שיימוה מוטב ולא הייתה נאמרת. |
|
לשון שומה נאמרה גם על מטלטלין, אם זה על הבושת אז העיקר חסר מן הספר כי לא שמין את האשה עצמה..
| קלעפער כתב: | | | ואם כבר דקדוקי לשון, אז קרעיה מיניה הרבה יותר חזק שמשמע שלא קרע את הבגד אלא מניה, ממנה, כלומר הסיר את הבגד ממנה.דבריך לא ברורים. |
|
בכל המקומות שאני זוכר כרגע "קרעיה" זה ממש לקרוע כפשוטו, אשמח לראות דוגמא כמו שאתה אומר.
| קלעפער כתב: | | | ושאלת מסירות הנפש מיושבת לפי פירושך? נניח שזה מחיר הבגד,
ונניח אם כך שבכל מקרה, בין גויה ובין יהודיה, היה משלם את זה מה המסירות
נפש? למה זה מוקשה רק לפי מה שאני מביא? |
|
מסתבר שהיה מוכן לקרוע את הבגד ולשלם בכל מקרה, למרות שהיה יכול רק לפשוט אותו (או אם זה רק איסור דרבנן לא צריך בכלל לפושטו בשוק משום כבוד הבריות) ואז לא היה משלם.
נ.ב.
| קלעפער כתב: | | | זו מסירות נפש כי הספק היה האם זו בת ישראל או גויה חשובה |
|
מלשון הגמ' לא ממש משתמע שהוא הסתפק לפני המעשה:
כי הא דרב אדא בר אהבה חזייה לההיא כותית דהות לבישא כרבלתא בשוקא סבר דבת ישראל היא קם קרעיה מינה אגלאי מילתא דכותית היא שיימוה בארבע מאה זוזי א"ל מה שמך אמרה ליה מתון אמר לה מתון מתון ארבע מאה זוזי שויא
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2022 16:43 |
|
| |
קלעפער
למה זו עבירה?
למה צריך שומה לבגד? שואלים כמה הוא עולה. וההוכחה שלך מלשון שיימוה מוטב ולא הייתה נאמרת. ואם כבר דקדוקי לשון, אז קרעיה מיניה הרבה יותר חזק שמשמע שלא קרע את הבגד אלא מניה, ממנה, כלומר הסיר את הבגד ממנה.דבריך לא ברורים.
ושאלת מסירות הנפש מיושבת לפי פירושך? נניח שזה מחיר הבגד, ונניח אם כך שבכל מקרה, בין גויה ובין יהודיה, היה משלם את זה מה המסירות נפש? למה זה מוקשה רק לפי מה שאני מביא?
ואגב, 400 זוז לאו דוקא נקיט. אלא כל פעם שכתוב מספר 400 בחז"ל הכוונה סכום עצום. ולא סביר שהבגד הזה שהיה מלבוש חשובות גם כאלה ללא פמליה, היה שווה סכום עצום, אז בכל מקרה היה זה קנס.
תוקן על ידי קלעפער ב- 04/02/2022 16:45:15
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2022 16:04 |
|
| |
| קלעפער כתב: | |
זו מסירות נפש כי הספק היה האם זו בת ישראל או גויה חשובה (מלבושה היה של חשובות) ולפגוע בגויה החשובה זה סיכון, כמו שאכן קרה, הסכום של 400 זוז היה כנראה מאד גבוה, והוא יצא בזול, כי יכולה היה גם לקבל מלקות בכיכר העיר.
והוא לא התייחס לממון או לסיכון ורץ להסיר בגדה.
ועל כך באה הביקורת שלו עצמו וכך הובא בספרים.
נ.ב. מה זה הלשון הזה "יכול להיות"? קושי בלהודות בטעות? |
|
זאת לא מסירות נפש, זאת פזיזות. אם מישהו לא בודק לפני שהוא עושה משהו האם זאת מצוה או עבירה זה נקרא מסירות נפש? בכל מקרה, בגמ' כתוב "שיימוה" - שמו אותה, פשט הלשון משמע ששמו את הכרבלתא עצמה. אם בי"ד גוי היה קונס אותו היה צריך לומר "וקנסוהו" או משהו בסגנון. אגב, אם זה מלבוש של חשובות כדבריך מן הסתם עלה הרבה יותר מאשר "זוז אחד".. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2022 15:36 |
|
| |
זו מסירות נפש כי הספק היה האם זו בת ישראל או גויה חשובה (מלבושה היה של חשובות) ולפגוע בגויה החשובה זה סיכון, כמו שאכן קרה, הסכום של 400 זוז היה כנראה מאד גבוה, והוא יצא בזול, כי יכולה היה גם לקבל מלקות בכיכר העיר.
והוא לא התייחס לממון או לסיכון ורץ להסיר בגדה.
ועל כך באה הביקורת שלו עצמו וכך הובא בספרים.
נ.ב. מה זה הלשון הזה "יכול להיות"? קושי בלהודות בטעות?
|
|
|
|
|
