אם לא המהומה הפוליטית, כל השיח הציבורי היה מופנה להילולה העצובה, למהומה ולקריסה המוחלטת של מתווה מירון.
שילוב של ראש קטן, זלזול בציבור, ניסיון לצמצם את כמות החוגגים באופן לא פרופורציונאלי, ומגבלות דרקוניות שלא קשורות ללקחי האסון.
כפי שחששנו והתרענו, ההילולה מתנהלת מהרגע הראשון בכאוס מוחלט.
תחת כסות של ״סדר ציבורי״ עשרות אלפי חוגגים שרכשו כרטיסים מראש לא יכלו לעלות להר וזמן השהות המותרת שלהם התכלתה בחניונים, מה שיצר לחץ והביא לסיומה העגום של ההילולה.
חגיגות היח״צ מסתיימות בחרפה שיש לה אשמים.
כהנא ואנשיו לא מכירים את הציבור החרדי והמסורתי, הם בזים לו. לאיזה עוד ציבור היו נותנים להמתין שעות באוטובוסים ובחניונים, בלי מים, בלי שירותים, בלי צל? לאיזה עוד ציבור היו מתייחסים כמו עדר כבשים שצריך לצעוד בין מכלאות צרות בצפיפות וכששוטרים (שלא אשמים אלא רק מילאו את הפקודות שניתנו להם!) דוחפים אותם אחד אחד? למה נמנעו הדלקות? למה נאסרה השמעת מוזיקה בכל רחבי ההר? למה אסרו להכניס מזון? מה הקשר בין כל אלו ללקחי האסון הנורא שאירע בשנה שעברה? למה מאתיים אלף מוסלמים יכולים לעלות להר הבית ואת המבקשים לחגוג את הילולת רבי שמעון מגבילים ומצמצמים בקיצוניות? למה אפשר לקיים הופעות של עשרות אלפי אנשים במקום אחד אבל ברשב"י אסור?
מי שהוביל את האירוע לא מבין כנראה מה המשמעות העמוקה של ל״ג בעומר במירון למאות אלפי החוגגים. הם לא מבינים את הרגשות ואת הכיסופים של הציבור הענק הזה לרבי שמעון.
וכשלא מבינים אנשים וכשמזלזלים בהם הקריסה היא בלתי נמנעת.
נכון, היו גם מיעוט של קיצונים שהתנהגו בצורה נוראית, אך הניסיון להטיל דופי בציבור שלם כדי לחפות על הבושה הוא חרפה על חרפה.
מה שמכעיס במיוחד בכשלון הזה הוא העובדה שהוא היה צפוי מראש. התרענו וביקשנו ואיש לא רצה לשמוע. בבוז הם דחו כל הצעה וכל הערה.
כהנא ואנשיו, התנהלו כרגיל ביהירות והתעלמו מכל פעמוני ההאזהרה. הם נכשלו ואת המחיר שילמו ומשלמים עשרות ומאות אלפי יהודים כואבים שביטלו להם מנהג עתיק יומין.
אז כן, חייבים להפיק לקחים מהאסון הנורא ולשמור על החיים, אבל אין שום קשר בין זה לבין הניהול הכושל והחובבני של האירוע.
הציבור ברובו המוחלט נתן אמון במערכת, נתן צ'אנס וציית להנחיות, גם אם בכאב לב גדול. והמערכת בזבזה את הקרדיט הזה ואיכזבה בענק. בפעם הבאה יהיה הרבה יותר קשה לרכוש את האמון הזה וזה נזק גדול.
בשנה הבאה נהיה חייבים לאפשר הילולה שמחה ומרובת משתתפים, תוך שאנחנו מאפשרים לכל מי שרוצה בכך ליטול חלק. אפשר לעשות את זה בלי לסכן חיים. צריך רק להבין למה זה חשוב, לרצות, להתאמץ, להקשיב, להגדיל ראש ולקחת אחריות. בעזרת השם.
