סיכום השבועיים הקשים בתלדות כס האדמורות בגור
ביום חמישי של ל״ג בעומר, הרבי מגור, בלווית כמה כפריים ממשפחת וייץ פקד את קבר חמותו.
הוא הגיע כאחד המנהיגים החרדיים המרכזיים, גם אם כוחו בירידה מתמדת.
שבועיים אחרי, הוא רסק עגבניות. תהליכי דעיכה שהיו אמורים לקחת דור ולהתממש בעידן בניו מתרחשים בימיו.
בואו נעשה מאזן-בוחן זריז:
1ᥧ⃣ גור הושפלה ליטרלי כפי שהיא לא הושפלה מעולם. ״גערע רוצחים״ צעקו מכל העדות על חסידי גור ברחוב. גם מעדות שאין בהן שנאה היסטורית לגור. יש אקסודוס של בנות שאינן גוריות להימלט מסמינרי גור.
2ᥧ⃣ גור התערערה מבפנים. לראשונה, פעילותו של הרבי מגור מגובה על ידי פחות מ-10% של מי שאינם בחורי ישיבות. ציבור הנשים שהיו יעד אסטרטגי לביצור החומה - לראשונה מבקרות את גור ובתפוצות ענק. וזו תופעה חדשה. כל המבנה החברתי בגור התערער. יסודות חברתיים רועדים.
3ᥧ⃣ גור אבדה את ההרתעה שלה מול האדמורים והרבנים. ארבעה מנהיגים חרדיים מגנית את גור. ואף אחד לא מוכן ״לחזק״ את הרבי מגוא בשום צורה ובשום אופן, כולל רבי׳ס זוטרים יחסית, רבי דויב לנדו מסרב לפתוח מכתב שהרבי מגור צווה לכתוב לו.
אלו דברים שציפינו שיקרו אצל דודי, לא אצל הרבי הנוכחי.
4ᥧ⃣ הכינוס של הגר״ש קיבל את הבמה הכי מכובדת ב״המבשר״. 3 שנים המבשר גמגם, עקץ, רמז וגנב סיקור. לא עוד. המבשר מתייחס לקהילת פני מנחם כקהילה מכובדת עם 550 משפחות ואלפי אוהדים.
5ᥧ⃣ המעבר לקהילת הגר״ש שכמעט חדל בשנה האחרונה - פרץ שוב. ועוד פעם הפתעות. גל עריקות חדש, ועוד גל שיודע את המחיר, כולל יאספנו.
6ᥧ⃣ הכינוס של הגר״ש היה גדול עם כ-2500 חרדיי מיינסטרים שבא והכתיר את הגר״ש לאחת מדמויות המיינסטרים החסידי של היום. לא היה אף שחקן חיזוק. לא חכם שלום כהן, לא יצחק זילברשטיין ולא כלום. האטרקציה היא נטו הגר״ש, וזה ערב חג. וזה בלי האלפים (אולי עשרות אלפים…) שצפו בשידורים…
7ᥧ⃣ הרבי מגור מנהל מלחמה עזה נגד יועז הנדל. הוא הפך את המלחמה לאידישקייט ולמלחמת דת, רק כדי לגלות שיש לו עסק עם רבי גרשון. והסיאוב שלו, האלימות והכוחניות שלו, שהגיע לשיא כהות חושיו עם חסימת הגר״ש - הם בכלל לא סיפור של יועז הנדל, אלא של רבי גרשון.
זו מכה מורלית בלתי נתפסת. שכן, הסוללר הכשר, זה בערך הישגו הכלל חרדי היחיד של הרבי מגור. סימון בבת עינו האידישקייטית כביריונות במסווה של אידישקייט על ידי גדולי ישראל - מעביר אותו בבת אחת עשרה קילומטרים למחוז התדמית הברלנדית, ממנה הוא מנסה זה שבועיים לחמוק.
וכל זה מצטרף לארוע שהתרחש במקביל - התפטרות ליצמן.
במידה והכנסת תשרוד עוד כמה שנים. (סבירות ממשית להחלפת ממשלה בכנסת הנוכחית) כולנו נתרגל לחיים טובים בלי נציג הפריץ.
