דעה: לפרוש בשיא

שלום לכולם! מידי פעם יוצא לי ככה להציץ בפורום הזה שפעם הייתי כל כך פעיל בו, ובפורום הקודם (מאז 2004!) ובאמת מזכיר נשכחות נוגעות ללב.
הרגשתי שאני חייב לכתוב את דעתי לגבי פעילות המקהלה, פרחי מיאמי. שבעצם מלווה אותי מאז שאני ילד, מאז שהאלבום "ירושלים שמעו לקולנו" יצא, ומאז פרחי מיאמי דבקה בנשמתי ונשמתי דבקה בפרחי מיאמי וכולם מסביבי הבינו שזו סוג של הפרעה שלי, השירים שהייתי שר בר' ות' אמריקאים (ואני בכלל תימני) הריקודים שלהם מההופעות מיאמי 25,26 וממיאמי רווח והופעות האקספיריאנס, שהייתי רוקד בלי סוף, ועשרות המיילים - יותר נכון מגילות, שהייתי שולח לירחמיאל ביגון באנגלית עילגת, אז עוד לא היה גוגל טרנסלייט, ופעם אחת הוא ענה לי: well done. באמת תודה.

זו דעתי האישית: אני מרגיש שהמקהלה באמת הגיעה לטופ, הכי טופ שאפשר, מדובר באחת המקהלות הטובות בעולם, ירחמיאל ביגון הוכיח את עצמו כגאון מוזיקלי, הפתיע את כל מפיקי המוזיקה, המלחינים, המעבדים היהודיים האפשריים, אין יהודי בארה"ב שלא מכיר את מקהלת פרחי מיאמי, גם קונסרבטיבים ורפורמים. ואפילו הגיעה עד יפן! המוזיקה של המקהלה נכנסה לכל בית יהודי אפשרי בישראל. "נקדש, מנוחה ושמחה,הנה מה טוב, מהרה" ועוד טובים ואיכותיים.
היכולת לשחק בקולות של המקהלה, לייצר הרמוניה מושלמת, ולהביא את הדיוק הטוב ביותר שאפשר להוציא מהקולות האלו, זו רמה שכבר לא קיימת בכלל במוזיקה החסידית, לפחות לא במוזיקה שאני שומע.

בשניים שלושה אלבומים האחרונים של מיאמי - אפשר להשים לב לירידה משמעותית בעסק, המקהלה היא כבר לא אותה מקהלה, הלחנים משתנים, והיצירה המשמעותית שליוותה את ביגון כל השנים מתחלפת במשהו אחר, אני לא מוצא כרגע את המילים לתאר בדיוק מה השוני. אבל הדבר הכי משמעותי שהכי צורם לי: העיבוד

אני מתגעגע למוזיקה חיה, כלים אמיתיים, כמו ששמענו לאורך השנים, שיתופי פעולה שהוזכרו פה שנים, ישראל לאם, מונה רוזנבלום, משה לאופר. פשוט מוזיקה.
ירחמיאל ביגון כבר כמה שנים, משתמש במוזיקה אלקטרונית, רועשת, לא אמיתית, ששונה מאוד מההשקעה של העיבודים המצוינים שליוו את המקהלה לאורך כל השנים, והוא איפה שהוא צודק, חיסכון של עשרות אלפי שקלים בהפקה מוזיקלית, וגם כי זה הטרנד היום.
והגעגועים למקהלה של פעם מתעצמים עוד ועוד....

כשאני מדבר עם מכרים על פרחי מיאמי, כולם מתגעגעים לטוב ולישן, על בסיעתא דשמיא, על its מן השמיים, one by one , כלל ישראל, רווח. 

ירחמיאל ביגון היקר, אחרי האימפריה האדירה שבנית
הייתי מציע לך לפרוש בשיא, להכין איזה אלבום סיום אדיר, אולי אפילו אלבום סולו שלך שמסכם את הכל, אפילו לפי תקופות בקריירה.
אלבום שמושקע גם מהשירים הטובים ביותר של מיאמי, אלה שליוו אותך שנים.
וחשוב יותר מהכל: במקום לעבוד על אלבומים חדשים, תבוא לישראל תכין הופעות של פעם, ריקודים של פעם, אני מאמין שכולם ישמחו לשמוע שוב את השלאגרים הישנים והטובים.
זה הזמן להפסיק להתחדש, אלא להתרפק על זכרון העבר - כמו ההופעות של כוורת ב2013 (למי שמכיר) מילאו את כל פארק הירקון.
תבוא ביגון, אנחנו מחכים.

תודה רבה.
אישית- מאוד הייתי רוצה לראיין את ירחמיאל עצמו אבל להתמקד בשני נושאים שאני ושב שהוא לא רואיין עליהם עד היום: המבט המקצועי מוסיקלי שלו על העיבוד הקולי, ואת ההיבט החינוכי שלו עצמו. הוא מחנך ענק. אולי יותר ממוסיקאי ענק.

קודי נקודות מאוד יפות ונכונות!!!
נקודה רביעית - הרגת אותי.
ירחמיאל אמר באיזשהו ראיון שאמור לצאת אלבום לקראת סוף השנה (לקראת חנוכה ככל הנראה), אבל עד שזה לא יקרה לא נדע - ירחמיאל יודע להפתיעה

לעניין שאלתך - בראיונות שעשו עם הפרחים וגם בפורום שאלו ודברו על החינוך שירחמיאל מעניק לילדים (הן ברוחניות והן בגשמיות...). כרגע אין לי כוח לחפש את האשכולות המדוברים ואני גם לא כל-כך זוכרת באיזה אשכולות ראיתי את הנ״ל...

במקום ירחמיאל, בשלב הזה (עם כל הטירוף שנוצר סביב הקלאסיקות) הייתי בונה מופע שרובו נוסטלגיה ומיעוטו שירים חדשים.

אני חושב שדבר ראשון צריך לקחת יותר ילדים. לפתוח גם השנה במסע אודישנים ולהביא עוד 15 ילדים, לטפח אותם שיהיו כוכבים...

אז לאחר הרבה התלבטויות הנה הדעה שלי - מצד אחד מילי צודקת בזה שההתלהבות היא מילדי יבוא ומעלה ולא מילדי יבוא ומטה. בתקופות שהיתה מין סוג של תמימות פשטות (אני יותר אוהבת את התקופה של השירים הישנים מוויקטורי אנטבי ועד יבוא). מצד שני לנקודת הזמן שבה אנחנו נמצאים אני חושבת שפרחי מיאמי (או לפחות ירחמיאל) יכולים להמשיך ואפילו להצליח. כמה הערות: 1. אני חושבת שירחמיאל לא צריך לקחת שום לחן מבחוץ, עד היום במשך 45 שנים(!) ירחמיאל הצליח לשמור על השם של מיאמי ושלו (זה הרי הולך ביחד...) כמקהלה שכל השירים שלה מולחנים ע״י ירחמיאל, הכוריאוגרפיה של ירחמיאל ועוד. 2. אני נותנת להם צ׳אנס (אלבום מובטח (אני לא בטוחה שהוא מבטיח...), הופעה בסוכות ואולי עוד הפתעות שירחמיאל מכין לנו. 3. לא כל כך קשור... אבל אולי הגיע הזמן שירחמיאל יקח איזשהו יחצ״ן ויעבוד איתו (אני חושבת שלא צריך ללכת מאוד רחוק במשפחה של ירחמיאל יש כמה שיכולים לעשות את זה בראשם חנניה). קצת מבולגן אבל מקווה שהבנתם

אני חושבת שפרחי מיאמי זה מפעל החיים של ירחמיאל, הוא יפרוש רק כשהוא ירגיש שהוא מיצה.
והיכולת של ירחמיאל היא בעיקר בלאמן ילדים לשיר נכון, אולי הגיע הזמן לקחת לחנים מבחוץ, השאלה אם ירחמיאל יצליח להתחבר ולאמן את הילדים באותו אופן שמדובר בשיר שלא שלו...

נכון....

איך כל הדיון הזה נהיה לא רלוונטי