לאחר שעתיים של נסיעה בתחבורה משכונת קראון הייטס (בפעם הבאה שיעשה את המופע בניו יורק או שאשכור רכב. נסיעה מתישה!) הגענו (אני ואחי) לאולם שבשכונת ניו ברונסוויק שבניו ג'רזי.
במהלך הנסיעה בדקתי האם ניתן עדיין לקנות כרטיסים וגיליתי שנשארו מקומות בודדים ב"ה! ואכן כשהתקרבנו לאולם ראינו תורות ענק בכניסה. לאחר כמה דקות הגיע תורנו להיכנס פנימה, צעדנו אל עבר המקומות המושלמים שלנו (טוב שקניתי מיד! המחיר היה זול יחסית למיקום - כמעט VIP, והמושב ליד המעבר מעולה להסרטות)
האמת שהגענו באיחור כי לא חישבתי נכון את הנסיעה בתחבורה, למזלנו המופע התעכב עד עכשיו וכאילו חיכו רק לנו, בריסקמן נתן את האות ברגע שהתיישבנו!
פתיח מוזיקלי נחמד עם קטעי שירים של מיאמי מכל מיני תקופות (לא הסרטתי, ולא זוכר איזה מנגינות היו שם)
'מיאמי טינס' עלו לבמה למופע חימום עם השיר 'יבוא'. אלישע כהן, דייויד טורקיה, אהרן מנהיים, מרק רוזנסטק, אלכס קופר ואריאל אייזנברג - חבורת מקצוענים שיודעים לעשות את העבודה. לחשוב שבמופע הקודם שבו נכחתי הם היו עדיין ילדים... (ואפילו דיברתי עם 3 מתוכם!) זכרתי איזו 'אש' הייתה על הבמה במופע ההוא, זיכרון שהעלה את רף הציפיות מהקבוצה הנוכחית.
לא התעכבתי עליהם יותר מידי ופחות הסרטתי את הבוגרים, אבל כן אציין שמאוד אהבתי את קולו העוצמתי של דיוויד טורקיה.
אחרי יבוא (אהבתי שתיקנו את ההגיה של המילה משיח ה', לא MOSHIAH אלא MESHIAH כמו בטקסט המקורי מזמירות שבת) שרו מחרוזת שקטה מהאלבום לעולם ועד: תורת חיים ותפילת חופה. אחרי זה עלו עם השיר 'אשמח', ונראה שהם יכולים לעשות את הכוריאוגרפיה מתוך שינה...
אח"כ עלה זמר צעיר בשם ניסים סאאל, (הוא היה במקהלה בתור ילד? צריך לבדוק) עם יכולות וואקליות מרשימות. אולי בעצם לא מספיק התרשמתי כי אני לא זוכר מה הוא שר... שיר שקט של מיאמי. אולי מהרה?
סוף סוף הפרחים עולים לבמה עם השיר 'מצווה גדולה' מהאלבום STAND UP. תלבושות רגילות מאוד - חולצה לבנה, מכנס כהה ועניבה שחורה שהגיעה לחלק מהילדים עד הברכיים...
ופה אני מגיע לדילמה. מצד אחד בא לי להתרווח בכסא וליהנות מהמופע, ומצד שני למלא את מחויבותי כחבר פורום ולתעד את העסק...
נוסיף לכך שעתיים של נסיעה בתחבורה כשהמיקום בטלפון על מצב פעיל ונקבל טלפון עם סוללה מתחת ל45% כשיש עוד נסיעה חזור...
קיבלתי החלטת פשרה להתמקד בעיקר בקטעי הסולו של הילדים, ופחות בשירים שבוצעו בהופעות הקודמות או בבוגרים. בפרט שבמרחק כמה מושבים ממני ישב ידידי משכבר הימים אלימונסי ותיעד גם הוא.
מצווה גדולה:
אין שיר שאני לא מזהה מהפתיח, אז יש לומר שמהרגע הראשון הופתעתי מבחירת השיר הזה. זכרתי משום מה שהכוריאוגרפיה שלו מורכבת עם קפיצות אינטנסיביות מצד לצד...
יעקב טייצ'ק עם סולו פתיחה נהדר (וקול לקראת חילוף), מיד אחריו ג'ייקוב שאצקס שעוד זכה להופיע בתור ילדון צעיר בפעם הקודמת שהייתי (סוכות תש"פ), אבל עכשיו עם קול בהתחלפות ואנרגיה ישנונית למדי. אין מה לעשות ג'ייקוב, הקול שלך מתבגר ואתה לא צריך להיות מבואס מזה, זה יקרה לכולם...
מאטיס מנלה עם קול חמוד, אח"כ יוסף חזן? גם כן חמוד אבל לא הכי יציב.
שעיה מנלה עם קול מאוד דומה לאחיו אבל קצת פחות יציב.
הילדים עדיין בהלם מעצמם ולא נכנסו לאווירה, מפספסים הרבה בכוריאוגרפיה...
חביב סעדה מפספס שניה מתחילת הסולו שלו, למרות זאת הוא נשמע מעולה וגם נראה טוב. המקהלה לא מספיק מאומנת ולא זוכרת האם להיכנס מיד או לתת לחביב קטע נוסף....
ירחמיאל נכנס לקול תשואות הקהל, ג'ק יוסף עם סולו אדיר - גם שליטה בקול וגם פרפורמר.
יעלה ויבוא:
ג'ק הידארי עם סולו מעולה, קול יציב והגשה בוגרת.
WHEN:
יעקב רז'יץ פותח עם סולו מרגש מאוד, מזכיר לי קצת את יאיר קניג (!) רק חבל שירחמיאל מזרז אותו, הייתי רוצה לשמוע אותו 'מורח' טיפה את המנגינה.
משה לזר - שמהרגע הראשון ברור שהוא הכוכב של הערב, הכי אנרגטי ובטוח בעצמו - נותן פייט ליעקב ומזכיר לי את רוברט לואי (קלטתם שאני מפרגן היום!)
שמעון אלחברדוב (הוא לא היה בהופעת פסח!) מזכיר לי ברגע הראשון את איצי יעקובוביץ מרווח, גם משהו במבטא ובהגשה. הוא שומע בקולי ומנסה 'למרוח' אבל הלהקה לא זורמת איתו והוא נאלץ לדלג כמה מילים כדי להשיג את הקצב.
ברוכים הבאים:
ירחמיאל עם הסבר קצר על השיר שנכתב לרגל המופע הראשון שהתקיים אחרי הקורונה.
יונתן בוסקילה? שוכח להצמיד את המיקרופון לפה והקהל מפספס חצי מהסולו שלו. יעקב רז'יץ שוב עם סולו נהדר, יציב ובטוח. אייזיק יוסף נשמע נהדר גם הוא, אם כי ילדותי מעט. הוא נראה צעיר ומבטיח, ימיו במקהלה עוד ארוכים בעז"ה. ג'ק יוסף (אח?) נשמע נהדר גם הוא.
את דעתי על השיר כתבתי כבר בפעמים הקודמות. הוא נחמד אבל קצר מידי, חסר לי קטע שלישי. עדיין, על הבמה הוא מתנגן טוב עם כוריאוגרפיה מתאימה.
כל הנשמה:
ירחמיאל שוב עם הסבר על השיר, לא לגמרי הבנתי, יש מה לשפר עם האנגלית שלי.
אני לא אוהב את השיר הזה והחלטתי כמחאה להחרים אותו ולא להסריט... בסוף התפשרתי לתעד את הסולואים, ואת ההרמוניה בסוף שנשמעה בסדר גמור.
פספסתי את השניה הראשונה מהסולו של יונתן בוסקילה, סולו שקט ויפהפה. האחים מנלה (תאומים לדעתי) חמודים ומדוייקים. יעקב רז'יץ לא מאכזב, משה לזר עושה הרמוניה לשמעון אלחברדוב, אבל הם לא לגמרי מתואמים.
המקהלה שרה ווקאלי בלי הלהקה וזה נשמע טוב אז הדלקתי שוב את המצלמה. מקווה שהשיר לא יכנס לאלבום, וגם אם כן שיעבור שיפוץ יסודי ועיבוד מקצועי של מישהו כמו יואלי דיקמן.
משיח:
הילדים מתחילים להתרגל לבמה, האנרגיה עולה ואיתה הביטחון.
חביב סעדה בסולו חביב. בכלל הוא ילד מאוד חביב שגם נראה חביב וגם נשמע חביב וגם נקרא חביב. והוא עומד ליד משה לזר ונדבק מהאנרגיה שלו...
חבל ששאול זולטן לא נדבק גם, הוא נשמע טוב אבל משדר הססנות.
שוב ג'ק יוסף, ואני מגיע למסקנה שיש לו קול מהמשפחה של אהרן מנהיים ואליהו לוי - שומעים נגיעות של מזרחי ושל פייטנות.
משה לזר, ג'ק הידארי, אליהו אלחברדוב וג'ק יוסף - כל אחד בתורו זועק 'אני מאמין'.
ג'ייקוב שאצקס שוב מבואס מהקול שמופק מגרונו, יעקב טייצ'יק עדיין נשמע טוב אם כי גם קולו גבולי.
הפסקת מחצית, הזדמנות לפטפט עם אלי, וגם הזדמנות לעצור את הכתיבה. אמשיך בלי נדר בקרוב!
נ.ב. שמתי לב שיש כמה ילדים שלא נכחו בהופעה של פסח, ומנגד כמה שהיו אז אבל נעדרו הפעם. כלומר - יש בערך 20 ילדים במקהלה שכמה מהם עם קול מתחלף.
מקווה מאוד שירחמיאל יכריז בקרוב על אודישנים, אני בטוח שהביקוש עלה ומלא ילדים מוכשרים ירצו להצטרף. ארחיב על כך בפעם הבאה.
בהתחשב בכך שהמקהלה כנראה למדה את השיר ואת הריקודים (שנראים מסובכים) תוך זמן כל כך קצר, אני חושבת שהביצוע היה טוב.
