ציטטתי קטע ממסכת מכות, שכמו שם גם כאן, הוא מוציא את הרוח מהבלון של "גילוי אמריקה". לגופו של עניין, יש הרבה עניינים בכל תקופה וברור שמי שזה גורם לו לקיים את המצוות הקלאסיות ביותר כוונה בזמן מסוים זה מקסים. אבל להגיד שדווקא אז צריך להתפלל טוב זה לא מדויק, תמיד יש עניין (ולא רק עניין, לפי ר' חיים הלוי זה לעיכובא...), וקרוב ה' לכל קוראיו. בקיצור, אם התחזרת זה מקסים, אבל בסופו של דבר מדובר בחובה בסיסית וסיפור שיש הרבה כמוהו, שמבחינתי אמינותם לא פחות ודאית ממנו. כך שאין הרבה משמעות לאשכול הזה מלבד הידיעה שחיקוי של הרב קרליבך עשוי לצאת משעמם ולא נוגע ללב
ציטטתי קטע ממסכת מכות, שכמו שם גם כאן, הוא מוציא את הרוח מהבלון של "גילוי אמריקה". לגופו של עניין, יש הרבה עניינים בכל תקופה וברור שמי שזה גורם לו לקיים את המצוות הקלאסיות ביותר כוונה בזמן מסוים זה מקסים. אבל להגיד שדווקא אז צריך להתפלל טוב זה לא מדויק, תמיד יש עניין (ולא רק עניין, לפי ר' חיים הלוי זה לעיכובא...), וקרוב ה' לכל קוראיו. בקיצור, אם התחזרת זה מקסים, אבל בסופו של דבר מדובר בחובה בסיסית וסיפור שיש הרבה כמוהו, שמבחינתי אמינותם לא פחות ודאית ממנו. כך שאין הרבה משמעות לאשכול הזה מלבד הידיעה שחיקוי של הרב קרליבך עשוי לצאת משעמם ולא נוגע ללב
מעניין. אני מכיר סיפור דומה מהשכונה שלי, 2 פרחחים שהיו חברים טובים. שפתאום אחרי ימים נוראים הפכו להיות מתמידים עצומים. כל השכונה דיברה עליהם בהתפעלות. הנה תראו. "אין כוח העומד בפני הרצון" "כל אחד יכול" ועוד כהנא וכהנא פתגמים ידועים. אחד נשבר אחרי כמה חודשים. והשני החזיק יותר משנתיים ואז הוא השתגע והיה צורח ציטוטים מספרי מוסר כל היום וחובל בעצמו והיו צריכים לאשפז אותו לחצי שנה. ואח"כ שלחו אותו לישיבה טיפולית. המסקנה שלי, לא לכל אחד זה מתאים לשבת וללמוד. ולא כדאי להלחיץ יותר מידי בחורים על זה.
מעניין. אני מכיר סיפור דומה מהשכונה שלי, 2 פרחחים שהיו חברים טובים. שפתאום אחרי ימים נוראים הפכו להיות מתמידים עצומים. כל השכונה דיברה עליהם בהתפעלות. הנה תראו. "אין כוח העומד בפני הרצון" "כל אחד יכול" ועוד כהנא וכהנא פתגמים ידועים. אחד נשבר אחרי כמה חודשים. והשני החזיק יותר משנתיים ואז הוא השתגע והיה צורח ציטוטים מספרי מוסר כל היום וחובל בעצמו והיו צריכים לאשפז אותו לחצי שנה. ואח"כ שלחו אותו לישיבה טיפולית. המסקנה שלי, לא לכל אחד זה מתאים לשבת וללמוד. ולא כדאי להלחיץ יותר מידי בחורים על זה.
לא זה הנקודה - חיקוי מוצלח או לא. הדרשן מספר על נס שנוצר עקב ריבוי תפילה בימים הקדושים, והוא שמע על עוד ניסים כאלו
אכן, מי שלא התרגש עד עכשיו והיה מסוגל לשמוע את הסיפור, יכול להיות שיץחזק מזה וזה מקסים. רק חשוב לזכור שכמו רוב הסיפורים - המסר של הסיפור נכון עם שלושה הסתייגויות: 1. תמיד חשוב להתפלל מכל הלב, לאו דווקא בימים נוראים. 2. התפילה תמיד טובה ומועילה, לא רק בימים נוראים. 3. תפילה מועילה לכל נושא, לא רק להצלחה בלימוד. ועכשיו ברצינות, בספר היראה (המיוחס לרבינו יונה) כתובים דברים נוראים על אנשים שמכוונים מצוות לזמנים מסוימים. לדבריו, מי שמחליט לדוגמה, שכדאי להתחיל ללמוד פרק מסוים דווקא אחרי פסח, זה כלול באיסור "לא תעוננו" ודווקא בגלל שהוא קבע זמן הוא לא ישיג את מטרתו. אני חושב שגם אדם שלוקח רעיון טריוויאלי כמו כוונה בתפילה ומשייך אותו דווקא לימים נוראים, עונה במובן מסוים להגדרה הזו.
זה פסוק מפורש שימים אלה הם זמן רצון, מי שמתפלל יותר בימים אלה זה סימן שהוא דבוק בה', שנאמר ; ואני תפילתי לך ה' עת רצון. ואין לזה שייכות ל"לא תעוננו". אין עניין להמציא איסורים, כי כך היה כתוב באיזה ספר חשוב.
לא זה הנקודה - חיקוי מוצלח או לא. הדרשן מספר על נס שנוצר עקב ריבוי תפילה בימים הקדושים, והוא שמע על עוד ניסים כאלו
אכן, מי שלא התרגש עד עכשיו והיה מסוגל לשמוע את הסיפור, יכול להיות שיץחזק מזה וזה מקסים. רק חשוב לזכור שכמו רוב הסיפורים - המסר של הסיפור נכון עם שלושה הסתייגויות: 1. תמיד חשוב להתפלל מכל הלב, לאו דווקא בימים נוראים. 2. התפילה תמיד טובה ומועילה, לא רק בימים נוראים. 3. תפילה מועילה לכל נושא, לא רק להצלחה בלימוד. ועכשיו ברצינות, בספר היראה (המיוחס לרבינו יונה) כתובים דברים נוראים על אנשים שמכוונים מצוות לזמנים מסוימים. לדבריו, מי שמחליט לדוגמה, שכדאי להתחיל ללמוד פרק מסוים דווקא אחרי פסח, זה כלול באיסור "לא תעוננו" ודווקא בגלל שהוא קבע זמן הוא לא ישיג את מטרתו. אני חושב שגם אדם שלוקח רעיון טריוויאלי כמו כוונה בתפילה ומשייך אותו דווקא לימים נוראים, עונה במובן מסוים להגדרה הזו.
שמעתי פעם מאיזה בעל תפילה, שבתחילת דרכו הוא הלך להיוועץ עם הרב קרליבך על רזי הרינה והתפילה, והקב הנל זצל אמר לו בין היתר: "אתה יכול לשיר שיר של כל אחד, אם אתה אוהב את השיר ומתרגש ממנו. אבל לעולם אל תחקה את המקור. תמיד תשיר עם הקול והסגנון שלך". והנה, מצאנו (ולא בפעם הראשונה), חיקוי של הרב קרליבך עצמו, ואנחנו מרגישים בדיוק מה שתיאר הרב קרליבך עצמו. איך שמתחיל צליל הגיטרה הנוסטלגי ואנחנו מבינים שזה חיקוי, אנחנו נעצרים - ובמקרה הטוב מעבירים לאמצע ואחרי דקה מעבירים עוד 3 דקות. לשבחו של המגיד הזה, יאמר, שכבר שמעתי פעם איזה מגיד בשם הרב דרוק (לא יודע אם זה הוא), שהיה בור בענייני מגידות וכל מה שניסה היה לחקות אנשים בפאתוס וכו' והיה חוזר על חצי פסוק לא מובן בהתלהבות רבה עד שתיגמר הסבלנות להקשיב, ואולי אפילו עד שייגמר זמן הדרשה (זה אף פעם לא הוכח...). אז אם הוא לא יודע לדרוש והפעם התלבש על הרב קרליבך, אז כנראה זוהי מלאכתו ושיהנה. רק שיברר מה הקצבת פרישה שהולכת לקבל הכפילה של מלכת אנגליה, כי עוד 10-20 שנה לא יהיה הרבה מה לעשות עם חיקוי של הרב קרליבך.
ולעניין התקציר- מחצי דקה ששמעתי (ואני משוכנע שלא היה עוד תוכן בדרשה הזו), הוא מספר על בחור שלא היה מסוגל להתרכז ולשבת ללמוד בנחת, ובזכות שהוא התפלל טוב בימים נוראים נחה עליו רוח ממרום ואופיו השתנה והוא הצליח להתרכז בלימוד.
