העיתונאי היחיד במגזר החרדי שצפה את הקמת ממשלת בנט לפיד מיד אחרי ספירת הקולות בבחירות הקודמות היה יעקב ריבלין ואתה יכול לבדוק את זה. (ולמיטב זכרוני עוד לפני הבחירות הוא אמר את זה יותר מפעם אחת ב'סקופים' כשאף אחד עוד לא העלה את זה על דעתו).
תוקן על ידי שלג_דאשתקד ב- 27/10/2022 14:49:03
אכן.
אפילו יותר מזה, עוד ממש כשהתחיל כל הסחרור הפוליטי הוא אמר שסטטיסטית זה יביא לבסוף להקמת ממשלה ללא חרדים.
יעקב ריבלין הוא אחד הפרשנים הכי רציניים שקיימים היום בישראל. וותיק מאוד בתחום. וניכר שעובד על בסיס נתונים ומקורות ולא על בסיס תחושות.
בנוגע לתחזית עצמה, כבר כתבתי באשכולות אחרים: השכל אומר שיש סיכוי טוב לגוש ביבי להשיג 61. הרגש אומר שכמו תמיד איכשהו זה יתפקשש ולא יעברו את ה60..
נשלח ב-2/11/2022 14:00
חריף_ומקשה כתב:
מנסיון עבר זכור לי שסקר הסקרים שמשקלל את כל תוצאות הסקרים היה הכי קרוב לאמת .
אכן כן. טעות הדגימה לא לוקחת בחשבון את אחוז החסימה.
נשלח ב-27/10/2022 15:57
ירו_שלמי
חריף_ומקשה כתב:
אם כבר דנים בנושא הסקרים, אז תדעו שהחוק מחייב את הסוקרים להגיש לועדת הבחירות את הנתונים הגולמיים של הסקר. כלומר: כמה אנשים השיבו בסקר ולאיזה מפלגה בחרו. ועדת הבחירות מפרסמת את זה לציבור. ואפשר למצוא שם דברים מעניינים. ואכן, כל הסוקרים מקפידים על החוק, למעט פילבר הסוקר של ערוץ 14, שפשוט שולח את תוצאות הסקר המעובדות בלי התוצאות הגולמיות. פשוט ליצן.
תודה, אכן ממש מעניין לקרוא שם.
יש משהו שאני לא מבין בסקרים, אם אני לא טועה - טעות הדגימה היא טעות של הסקר כולו. כלומר אילו היו שני מפלגות בלבד ואחת מקבלת 70 בסקר והשניה 50, אז זה יכול להשתנות (כסבירות כנראה של 95%) עד כארבע אחוז. אבל כאשר אני רוצה לדעת על מפלגות שבאיזור אחוז החסימה (והידע הזה קריטי גם לגושים וכו'), הרי טעות הדגימה היא הרבה יותר.
ההבדל בין רע"ם לשקד בסקר שראיתי הוא בכ-7 משיבים בלבד, איך אפשר לבנות על 1.3 אחוז בסקר עם טעות דגימה של 4.4? [אני מבין שסטטיסטית נצטרך כנראה לבדוק את טעות הדגימה לכל גודל מפלגה בנפרד, ו-7 אנשים זה עדיין כנראה בסבירות של מעבר ל-50%, אבל זה גם רחוק מ-95%).
נשלח ב-27/10/2022 15:35
שלג_דאשתקד כתב:
העיתונאי היחיד במגזר החרדי שצפה את הקמת ממשלת בנט לפיד מיד אחרי ספירת הקולות בבחירות הקודמות היה יעקב ריבלין ואתה יכול לבדוק את זה. (ולמיטב זכרוני עוד לפני הבחירות הוא אמר את זה יותר מפעם אחת ב'סקופים' כשאף אחד עוד לא העלה את זה על דעתו).
תוקן על ידי שלג_דאשתקד ב- 27/10/2022 14:49:03
אכן.
אפילו יותר מזה, עוד ממש כשהתחיל כל הסחרור הפוליטי הוא אמר שסטטיסטית זה יביא לבסוף להקמת ממשלה ללא חרדים.
יעקב ריבלין הוא אחד הפרשנים הכי רציניים שקיימים היום בישראל. וותיק מאוד בתחום. וניכר שעובד על בסיס נתונים ומקורות ולא על בסיס תחושות.
בנוגע לתחזית עצמה, כבר כתבתי באשכולות אחרים: השכל אומר שיש סיכוי טוב לגוש ביבי להשיג 61. הרגש אומר שכמו תמיד איכשהו זה יתפקשש ולא יעברו את ה60..
נשלח ב-27/10/2022 14:43
בוחן_כליות כתב:
עכשיו נתניהו יכול להיות מודאג.
ממעקב של שנים ארוכות, יש ליעקב ריבלין הצלחה של 100%, אבל ממש 100% עגול בחיזוי עתידות.
אבל להיפך.
כל מה שהוא אומר/כותב/חושב מתקיים בשלימות ובדייקנות, אבל בדיוק הפוך.
עכשיו נתניהו יודע בוודאות שהוא לא יעבור את ה57.8 מנדטים
אתה טועה בגדול.
העיתונאי היחיד במגזר החרדי שצפה את הקמת ממשלת בנט לפיד מיד אחרי ספירת הקולות בבחירות הקודמות היה יעקב ריבלין ואתה יכול לבדוק את זה. (ולמיטב זכרוני עוד לפני הבחירות הוא אמר את זה יותר מפעם אחת ב'סקופים' כשאף אחד עוד לא העלה את זה על דעתו).
תוקן על ידי שלג_דאשתקד ב- 27/10/2022 14:49:03
נשלח ב-27/10/2022 14:29
אם כבר דנים בנושא הסקרים, אז תדעו שהחוק מחייב את הסוקרים להגיש לועדת הבחירות את הנתונים הגולמיים של הסקר. כלומר: כמה אנשים השיבו בסקר ולאיזה מפלגה בחרו. ועדת הבחירות מפרסמת את זה לציבור. ואפשר למצוא שם דברים מעניינים. ואכן, כל הסוקרים מקפידים על החוק, למעט פילבר הסוקר של ערוץ 14, שפשוט שולח את תוצאות הסקר המעובדות בלי התוצאות הגולמיות. פשוט ליצן.
נשלח ב-27/10/2022 14:18
סקרים שמודלפים ממפלגות אמינותם פחותה מסקרים רגילים - במקרה השני לפחות יש מישהו שמעמיד את אמינותו במבחן (הוא גם מתפרנס מזה)
נשלח ב-27/10/2022 13:27
מ_ירושלמי כתב:
שמישהו יסביר לי פעם אחת ולתמיד. מה ההבדל בין סקר רגיל לסקר 'עומק'. יאללה יאללה.
ההבדל הוא, שסקר רגיל הוא חארטה קטנה וסקר עומק הוא חארטה גדולה. זה באשר לסקרים הפוליטיים המשוחררים לציבור, בשונה מסקרים צרכניים.
הסקרים הפוליטיים לא באים לשקף מצב אלא לייצר תודעה שתוביל למציאות. לאופן ניסוח השאלות יש השפעה רבה על התוצאות. וכאן נעשות מניפולציות שבאות להיטיב עם מזמיני, משלמי, ומפיצי הסקרים.
המתודות שהסוקרים משתמשים בהן, עלומות, ויש מקום לחשוד שהן לא תמיד עולות בקנה אחד עם האתיקה המקצועית. הקביעה למשל, ששקד עומדת על 1.4% או 2.3% או 2.9% היא הרי אמירה בעלמא. אבל עובדה היא שיש לכך השפעה על ציבור תומכיה הפוטנציאליים. הסוקרים גם נמנעים מלספר שרוב הנסקרים שאליהם פונים מסרבים להשיב. לא סתם רוב אלא 80% מהם.
