בבעלז מתחרטים על שרמסו שנים הלכה מפורשת (תק"ס) וקפידה בירושלים מזה דורות

כותרת שיקרית .

במכתב לא כתוב שום מילה על חרטה , (שבאה לומר שהם עברו על זה בכוונה ומודים שטעו),  אלא סך הכל בקשה להקפיד יותר ולא להתיר באופנים שונים 

האם פוסקים פסק בגלל אסונות שקרו ???? האם בני עדות המזרח טועים בכך, שמתירים מוזיקה מלאה, מדוע להקשות על משפחות שרבים מהם יחפשו לעשות את החתונות שלהם מחוץ לירושלים, אין מי שיכול לקחת על גבו את כוח ההיתר שבדבר ???

רציתי להגיב אבל נזכרתי בטבע לשון שטבע לאחרונה יצחק גולדקנופף  "וכי על כל שטינקר שמפליץ משהו אני אמור להגיב ?"

מעניין האם גם לגבי ההצטרפות לממ"ח יתכנסו הבית דין שלהם וידונו בכל התקנות והחרמות שנהגו בירושלים מתקופת המהרי"ל דיסקין ואילך, או שלזה יש מסלול עוקף בד"ץ, יתכן ור' אהרון מרדכי שיחי' מחזיק בפסקת התגברות, 

המודעה הבעלזאית יש בה ("לכאורה") תרמית לא פעם ראשונה.

מוצג שהדיינים - על דעת עצמם - תיקנו מה שתיקנו והאדמו"ר הצטרף אליהם.
לפי הדינמיקה בחסידויות האלה, המציאות כפי הנראה ההיפך הגמור. הרבי החליט, והרבנים הם החותמת גומי, החותמת הרשמית.

כנ"ל בעוד חסידויות