רב הנסתר: עד לפני כמה חודשים רוב הציבור לא שמע על יצחק גולדקנופף. כאשר הוא מונה במפתיע להחליף את ליצמן בראש יהדות התורה לקח גם לנו זמן ללמוד להגות נכון את שמו. הכסף הגדול שעשה מרשת החינוך החרדית שבבעלותו, השאלות הקשות על שיטת הניהול שלו - ואיך הצליח להכניע את אל על במלחמות השבת: מי אתה, שר השיכון המיועד?
אפרת לכטר |
אולפן שישי |
פורסם 23:08 25.11.22לפני כמה חודשים הגיח שם כמעט אנונימי בחברה החילונית היישר לתפקיד יושב ראש יהדות התורה, יצחק גולדקנופף, בן 72. הוא בן למשפחת עסקנים מפורסמת בחצר האדמור מגור, נשוי לרבקה ולהם עשרה ילדים. בניגוד לקודמו בתפקיד יעקב ליצמן, גולדקנופף הוא איש אמיד מאוד. אף אחד לא יודע בדיוק עד כמה, אבל בחברה החרדית מדברים על כך שהונו מוערך במאות מיליונים.
"הוא הפוליטיקאי השני הכי עשיר אחרי ניר ברקת, משהו מטורף", הצהיר עמית סגל בשידור, אבל גולדקנופף הכחיש: "לא היה ולא נברא, לא שאין לי 450 מיליון, 4 מיליון אין לי. עבדתי, אישתי עובדת, יש לנו משכורת מכובדת, יש לנו את הדירה שלנו, יש לנו עוד דירה שהייתה לנו קודם - אני אצטרך לכל שטינקר שבא ומפליץ משהו, אז אני אצטרך לענות לו?"
גולדקנופף מתגורר בירושלים, בשכונת יוקרה חרדית שנושאת באופן אירוני את השם של המחנה הצבאי שהיה שם לפניה - שנלר. "מי שיש לו 10,000 עובדים מתחתיו הוא בסופו של דבר אדם אמיד ואולי אפילו עשיר", מסביר העיתונאי החרדי ישראל כהן, "ובשביל זה הוא לא צריך לגור בכוכון, באיזה מרתף או בעליית גג, אלא בדירה מפוארת. מלבד זאת, גולדקנופף, יש בו איזה משהו וזה יפה - דווקא בעין החילונית אני חושב שאמורים לאהוד את זה - זו סוג של נהנתנות, החיים הטובים, החיים היפים".
"הוא לא כמו גפני לדוגמה, השותף שלו: סגפן, שאת אותה חליפה הוא לובש כבר 40 שנה, והיו צריכים לקנות לו נעליים בלילה להחליף לו כי הוא שמרן, רגיל לנעליים האלו", מוסיף כהן. "יצחק גולדקנופף אוהב רכב טוב, משרד נאה ובית יפה - אגב, נתניהו, אחרי שכבר ניצח בבחירות, הוא הגיע לבית לאיזו שמחה ואמר 'מה זה? זה אולם אירועים שפתחו פה לשכונה?'".
שר השיכון המיועד הוא כבר יותר מ-30 שנה אחד המעסיקים הגדולים והחזקים ביותר במגזר החרדי. הוא הבעלים ועד לאחרונה גם המנהל של רשת גני הילדים והמעונות "בית יעקב", שירש מאביו. גם במגזר החרדי גולדקנופף הוא דמות שנויה במחלוקת ומינויו לווה בגל של מחאות ברשתות ובתקשורת - אירוע חסר תקדים במגזר.
"אנשים היו בשוק, היו בהלם, אמרו 'למה לא לקחת בן-אדם צעיר? למה לא לקחת עסקן שיביא קולות, מגנט קולות? וגם שאין כל מיני שאלות על העבר שלהם?'", מספר כהן. "הציפו בקבוצות הוואטסאפ, ברשתות החברתיות, אחת שאמרה 'אני גננת ולא קיבלתי ממנו', 'הוא פיטר והחזיר בחזרה' - מלא טענות ומענות". וד"ר נרי הורוביץ, חוקר החינוך החרדי שייעץ למשרד החינוך, מוסיף: "היה רגע שהמפלגות שהתחרו על האלקטורט החרדי עם יהדות התורה אמרו בסיסמה שלהם 'ג' זה גולדקנופף'. עד כדי כך הביקורת כלפי העושר ומה שנחשב הפגיעה בגננות - או בשפה החרדית 'עושק הגננות', כמה הוא בולט".
וי', שעבדה בעבר במוסדות החינוך של גולדקנופף, מספרת: "מהרגע ששמענו שהוא נבחר לייצג והוא נהיה בראש של ג', זה פשוט היה זעזוע, תחושה של הלם. לא הצבענו הפעם ג', לא הצבענו ואנחנו לא היחידים. כולם יודעים שהוא עושה מה שבא לו".
רשת המוסדות של גולדקנופף עמדה בלב דוח מבקר המדינה ב-2008, ממנו עלה כי השכר שתקצבה העירייה ומשרד החינוך הגיע רק בחלקו לעובדי הרשת וכי מאות גננות וסייעות קיבלו משכורות חלקיות. טענה קשה נוספת שעלתה נוגעת לפיטורי עובדות בחודשי הקיץ כדי להימנע מלשלם להן שכר. י' חוותה זאת על בשרה.
"הייתי שם סייעת, הגיעו חודשי יולי-אוגוסט ופתאום לא קיבלנו משכורת. אז הלכנו למשרדים של גולדקנופף ושאלנו מה קורה", היא משחזרת. "אז הם אמרו לי 'את מפוטרת'. אז אמרתי להם 'אני בהיריון, אתם לא יכולים לפטר אותי, אני כבר בחודש השישי. ואז הם אמרו לי 'לא, אל תדאגי, זה לא באמת פיטורים, כל העובדות שלנו מקבלות מכתבים כאלו בחודשי יולי-אוגוסט ואז הן הולכות וחותמות אבטלה וחוזרות בספטמבר, זה לא פיטורים אמיתיים, אל תדאגי' - ככה אמרו לי".
ובעלה של י' מסביר: "ביולי-אוגוסט, כמה היא השתכרה אז, 2,500 שקלים? אבל אלה היו חודשיים שלא הייתה לי משכורת כמעט, כלומר חצי מהמשכורת לא הייתה. עלינו אתה גיבור? על האנשים הכי חלשים שאתה מתיימר לייצג אותם?" הבעיה בפיטורים האלו היא שהמדינה משלמת פעמיים - גם דמי אבטלה וגם לעמותה שמקבלת כסף עבור העובדות גם בחודשי הקיץ. המקרה של י' היה בסמוך לפרסום דוח מבקר המדינה, ומאז נטען כי הרשת שינתה דרכיה.
כשעומת עם הטענות, אמר גולדקנופף: "אמרתי לכל גננת שנמצאת אצלי או שעובדת אצלי 'אם יש למישהו טענה, שיבוא ויתבע אותי'". הוא הכחיש שהגננות מפוטרות מדי שנה: "חס ושלום, לא פיטרנו, אין דבר כזה, לא קיימת חיה כזאת, לא מפטרים גננות ולא לוקחים זכויות. היום האדם הכי חזק במדינת ישראל זה או העובד או הילד". אבל י' משיבה: "זה עוול וגזל מהמדינה ומחדל. זו עבירה על החוק, זו עבירה על ההלכה מכל הכיוונים ופשוט לא היה עם מי לדבר".
לפני כשנה הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד רשת הגנים בית יעקב, שעוסקת שוב בתנאי שכר. מכיוון שמדובר בטענות לניצול עובדות, הצטרפה לבקשה גם שדולת הנשים. לפי העיתונאי שחר אילן, פרשן לענייני חרדים בכלכליסט, "גולדקנופף הוא נציג מובהק, אולי הראשון בהיסטוריה של הפוליטיקה החרדית, מהמעמד החשוב ביותר בחברה החרדית. אנחנו חושבים שהמעמד החשוב ביותר הוא הרבנים, בפועל מי שמנהל את החברה החרדית הם מנהלי המוסדות. כשחילוני רוצה להיות יזם, הוא מקים חברה. כשחרדי רוצה להיות יזם, הוא מקים מוסד".
ואילן מחדד: "במקרה של גולדקנופף, הוא מנהל של הרבה מאוד מוסדות שמקבלים מהמדינה על הפעלתם כ-350 מיליון שקל. הוא מנהל של רשת גני ילדים שגם קיבלה כמה עשרות מבנים מהמדינה". ד"ר הורוביץ מוסיף: "בתוך אזור הדמדומים, זה של החינוך החרדי, נוצרו פירמות משפחתיות. ולכן גולדקנופף הוא גם סימפטום קיצוני, הוא קומפלקס חינוכי, ציבורי וגם פירמה משפחתית, הכול נמצא בערבוביה: יש לך גן שהוא עמותה, שהגבולות בין הפרטי לציבורי במידה מסוימת מטושטשים בה, שעובדים בה בני משפחה ומגיעים תקציבים".
מערכת החינוך החרדית נמצאת באזור הדמדומים של תקציבי המדינה: הכספים עוברים מהמדינה והרשויות המקומיות לעמותות, כמו בית יעקב או פתחיה, שמפעילים 400 כיתות ברחבי הארץ. עמותות אלו מנהלות את התקציבים לפי ראות עיניהן. "אצל האדמו"ר מגור, זה בנוי מאוד על נאמנות, על מעגל של נאמנים וגולדקנופף הוא נאמן, חבר טוב וכמובן תלמיד, חסיד", אומר כהן. "ויתרה מכך, היו כמה פרויקטים שהאדמו"ר מגור הטיל עליו והם עברו בהצלחה וזה הסיפור של הוועדה למען השבת".
הוועדה למען השבת, שבה מכהן גולדקנופף כמזכיר מאז 1999, ניהלה מאבקים נגד חברות שפעלו בשבת באמצעות איומים בחרם צרכנים - שבכמה מקרים גם מומשו: כך אצל אל-על, שפע שוק, ביג, תנובה ומפעל פניציה. החרמות הביאו לנזקים כלכליים לחברות אלו, והוועדה רשמה הצלחה כשחלקן הפסיקו את פעילותן בסופי שבוע.
ב-2006 ניהל גולדקנופף מאבק נגד אל על, לאחר שזו הוציאה טיסה בשבת כדי לחלץ ישראלים שנתקעו במיאמי בגלל שביתה כללית במשק. גדולי הרבנים איימו שיורו להפסיק לטוס עם החברה ואל על נאלצה להתקפל ולחתום כעבור חודש על התחייבות שלא לטוס יותר בשבתות. אריה פרנקל, דובר אל על לשעבר למגזר החרדי, הודה: "הוא היה מאוד תקיף, הוא היה מאוד חד-משמעי, הוא נתן להבין שאין פה הרבה אפשרויות מלבד הסכמה מלאה לדרישות ועדת הרבנים".
מאבק מתוקשר נוסף של הוועדה בהובלתו של גולדקנופף היה ב-2008, כשהטילה חרם על רשת מזון שפנתה למגזר החרדי - שפע שוק של חברת הריבוע הכחול, שבבעלות איש העסקים, דודי ויסמן. הסיבה לחרם הייתה שוויסמן רכש שנתיים לפני כן גם את רשת AM:PM הפועלת בשבת. "זה משהו שמלמד לדורות והאדמו"ר מגור זכר את זה - 'הינה אדם שביצע את ההוראות שנתתי לו לפני עשרים שנה, אין סיבה שהוא לא יבצע אותן עכשיו'", מסביר כהן את תמיכת האדמו"ר בשר המיועד.
ושחר אילן תוהה: "האם גולדקנופף יוכל להרשות לעצמו לשבת בממשלה שבה הרכבת מבצעת עבודות תשתית בשבת? ואם הוא לא ירשה לעצמו, אנחנו צפוים לפקקים שלא יתוארו בגוש דן". מאבק נוסף שגולדקנופף מנהל הוא על הגדלת התקציבים לחברה החרדית בכלל ולחינוך החרדי בפרט. עם הגשת הרשימות לכנסת, העביר גולדקנופף את תפקיד המנכ"ל לבנו, מה שמעלה את השאלה - האם יתבקש לחתום על הסכם ניגוד עניינים שימנע ממנו לעסוק בנושא שקרוב ללבו, אך גם לכיסו?
תחקיר: יעל יפה
https://www.mako.co.il/news-israel-elections/election_2022/Article-ab14a8db829a481026.htm
