האשכול הגדול על הלכות חנוכה
1. בימי בית שני, גזרו מלכי יון גזירות על ישראל. ביטלו דתם, ולא הניחו להם לעסוק בתורה ובמצוות, פשטו ידיהם בממונם ובבנותיהם, נכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטימאו הטהרות. צר היה לישראל מאד מפניהם ולחץ גדול לחצום - עד שריחם עליהם אלקי אבותינו, והושיענו מידם. בני חשמונאי, הכהנים הגדולים, גברו עליהם, הרגום, והושיעו ישראל מידם.
2. כשגברו ישראל על אויביהם ואיבדום, כ''ה בכסלו היה. נכנסו להיכל, ולא מצאו שמן טהור להדליק את המנורה כמצות ה', אלא פך שמן אחד, ולא היה בו כדי להדליק אלא יום אחד. נעשה להם נס, והדליקו ממנו נרות המנורה שמונה ימים, עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור.
3. מפני זה התקינו חכמים באותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו, שתחילתן מליל כ''ה בכסלו, ימי שמחה והלל. ומדליקין בהם את הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות, להראות ולגלות הנס. ימים אלו הם הנקראים חנוכה, והדלקת הנרות בהם מצוה מדברי סופרים, כמו קריאת מגילת אסתר בפורים.
4. מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד, וצריך אדם להיזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האלקים והודיה לו על הנסים שעשה לנו.
5. הכל חייבים בהדלקת הנר, אחד אנשים ואחד נשים, אחד ישראלים ואחד גרים. אפילו אין לו לאדם ממון, לווה על מנת להדליק נר של חנוכה.
6. המדליק נר חנוכה מברך שלוש ברכות בלילה הראשון ושתי ברכות בשאר הלילות. תחילה מברך "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של חנוכה" ו"שעשה נסים לאבותינו, בימים ההם בזמן הזה". ובלילה הראשון, שהתחדשה בו מצוות הדלקת נרות, מוסיף ומברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".
7. כמה נרות מדליקים? עיקר המצווה להדליק נר אחד, איש וביתו. אבל מפני חביבותו של הנס נוהגים בני ישראל כמהדרין מן המהדרין. מוסיפים נר אחד כל יום, כנגד הימים העוברים, והריהו מדליק נר אחד ביום ראשון, שניים בשני, עד לשמונה נרות ביום האחרון.
8. ויש שמוסיפים ומדליקים נרות כנגד כל בני הבית. כיצד? היו בני הבית עשרה, מדליק עשרה נרות ביום הראשון, עשרים בשני, וכן בדרך הזו. ויש שנהגו לתת לבנים להדליק כל אחד נרות משלו.
9. מתי מדליקין את הנרות? מן השקיעה, משעה ששקעה עגולת השמש מתחת לקו האופק. אבל בערב שבת, כיון שאי אפשר להדליק בשקיעה מפני איסור הדלקת אש בשבת, מדליקים בזמן הדלקת נרות שבת.
10. עד מתי מדליקין את הנרות? בימי חז"ל, היו הדרכים מתרוקנות עם צאת הכוכבים, ולכן תיקנו להדליק רק עד שעה שתכלה רגל מן השוק. הרי זה כחצי שעה או יותר משעת ההדלקה. עבר זמן זה, רשאי לכבות את הנרות אם ירצה. ונהגו מגדולי ישראל להשאיר את הנרות דולקים שעות ארוכות כדי לפרסם את הנס לעיני הכל. אף על פי שמצוה אין כאן, פירסום יש כאן.
11. בזמננו סובבים אנשים ברחובות עד חצות ואפילו אחר כך. לכן, מי שלא הדליק בשקיעה כעיקר הדין יכול להדליק גם אחר כך ולברך על ההדלקה. חזר לביתו לאחר חצות ואין אדם בחוץ, מדליק ומברך על דעת אנשי ביתו. המתגורר לבדו ומדליק לאחר חצות ידליק בלא ברכה.
12. במה מדליקין? כל הפתילות וכל השמנים כשרים לנר חנוכה. מצוה להדליק נרות יפים, כגון נרות שעווה, והמהדרין מקפידין להדליק בשמן זית, זכר למקדש.
13. מי שהדליק ולא היה הנר ראוי לדלוק חצי שעה מצד השמן או השעווה שבו, הרי זה לא יצא ידי חובתו.
14. היכן מניחים את הנרות? על פתח הבית, לפרסם את הנס. אבל בימי האמוראים בבבל תיקנו להדליק את הנרות בבית, מחמת סכנה שהיתה. לפיכך המדליק בתוך ביתו יצא ידי חובתו.
15. אבל המהדרין מדליקין במקום שנראים הנרות החוצה. כיצד? היה דר בקומה ראשונה או שניה, מדליק במרפסת או בחלון. היה דר בקומה גבוהה, מדליק במרפסת או בחלון, שהרי השכנים ממול רואים את הנרות, וכן העוברים והשבים היודעים שחנוכה היום עשויים להביט ולראות את נרותיו. או שידליק ליד דלת ביתו בחדר המדרגות, או בכניסה לבנין, כל שיודעים שהנרות שלו. ויזהר שלא יפריעו הנרות למעבר ההולכים ושבים. ואם ניזוק מישהו מן הנרות חייב לשלם.
16. אין להשתמש באור הנר, אפילו לתשמיש קל כגון לזהות שם של ספר. לכן נוהגים להדליק נר נוסף, והוא הנקרא "שמש", כדי שאם משתמשים באור, אורו של השמש הוא העומד לכך, ואינו זקוק לאור אותם נרות. בימינו יש לנו אור של חשמל, ואף על פי כן נוהגים עדיין להדליק את השמש.
17. בכל יום משמונת ימי החנוכה גומרים את ההלל, והם מזמורי תהלים שתיקנו חז"ל לקרוא כדי להודות לה' ולשבח אותו על הנס שנעשה לנו. והרי הם מופיעים כתיקונם בסידורים הנמצאים בידי כל אדם.
 |
|
|
