ובהרחבה:
רשימת הדרישות של יהדות התורה בתחום החינוך: עוד תקציבים — וסמכויות שלא ניתנו מעולם
מקורות המעורים במשא ומתן מדווחים כי הליכוד מנסה לצמצם את רשימת הדרישות של המפלגות החרדיות ולפרוס את הגדלת התקציב לשלוש שנים ■ המפלגות דרשו בעבור רשתות החינוך שלהן סמכות לפתוח בתי ספר חדשים, שניתנה עד כה רק למשרד החינוך ולרשויות מקומיות
ליאור דטל 11:42, 20 בדצמבר 2022
במערכת הפוליטית נרשמו אתמול (ב') תגובות קשות נגד דרישות המפלגות החרדיות להגדיל את תקציביהן של שתי הרשתות הגדולות במערכת החינוך החרדית, המזוהות עם המפלגות. אם דרישותיהן ימולאו, תלמיד ברשתות החינוך החרדיות יקבל תקציב גבוה יותר מתלמיד בחינוך הממלכתי.
ראש הממשלה היוצא, יאיר לפיד, ושר האוצר היוצא, אביגדור ליברמן, השמיעו דברי ביקורת, ומפלגת הליכוד מסרה כי לא תאפשר מצב שבו תלמידים חרדים מקבלים תקציב גבוה יותר מתלמידים בזרם הממלכתי. לא ידוע כיצד בכוונתה לעשות זאת, לאור הדרישות הרבות של המפלגות החרדיות, שמסתכמות במיליארדי שקלים.
ח"כ משה גפני (יהדות התורה) תקף אתמול את הפרסום וטען כי מפלגתו התמקדה בדרישות הקשורות לשיפור מצבם של בתי הספר החרדיים מחוץ לרשתות החינוך, שמקבלים תקציבים נמוכים בהרבה (בחישוב לתלמיד) מבתי הספר של הרשתות. עם זאת, גורמים במערכת הפוליטית אישרו כי יהדות התורה הציבה דרישות הנוגעות להגדלת תקציבי הרשתות והגדלת הסמכויות שניתנות לה.
הדרישות כבר סוכמו בטיוטות מול הליכוד, אך לדברי גורמים המעורים במשא ומתן, ביממה האחרונה מתבצע ניסיון לצמצם את היקף הדרישות. בין היתר, סוכם בין הליכוד למפלגות החרדיות כי הגדלת התקציב לבתי הספר החרדיים תיעשה בהדרגה במשך שלוש שנים, ולא בבת אחת בתקציב הקרוב, כדי להפחית את הביקורת הציבורית על המהלך.
דרישות המפלגות החרדיות מהליכוד
הרחבת בתי הספר הפרטיים במעמד פטור, ובתי הספר הפרטיים במעמד מוכר שאינו רשמי, ללא תוספת של לימודי ליבה או פיקוח - על ידי הקצאת תקציבים לתוכניות שניתנו עד כה רק לבתי הספר הציבוריים
בתי הספר בפטור והמוכר שאינו רשמי יקבלו את תוספות התקציב שניתנו עבור תוכנית לעידוד 5 יחידות מתמטיקה, תוכנית בתי הספר של החופש הגדול, תוכנית הפחתת הצפיפות בכיתות הלימוד ותוכניות נוספות - מבלי להתחייב לבצע את התוכניות עצמן - בשיעור של 55%-75% מהתקציב שניתן לבתי הספר הממלכתיים
בתי הספר בחינוך החרדי יקבלו 55%-75% מתוספות התקציב שניתנו עבור רפורמת אופק חדש, ללא התחייבות ליישם את הרפורמה. רשתות החינוך החרדיות יקבל 100% מתוספות התקציב
רשויות מקומיות יחויבו לממן את מוסדות הפטור הפרטיים שאינם מלמדים את לימודי הליבה בנוסף למימון של המדינה, כולל גני ילדים פרטיים
רשתות החינוך החרדיות יקבעו כיצד לחלק את תקציבי גפ"ן (גמישות פדגוגית) לבחירת תוכניות לימוד חיצוניות, ללא פיקוח של משרדי החינוך והאוצר, שמעניקים את התקציבים רק לבתי ספר שעמדו בסטנדרטים מסוימים
רשתות החינוך העצמאיות יוכלו לתת רישיונות לבתי ספר חדשים, ללא תלות במשרד החינוך והרשות המקומית, ולהכשיר בתי ספר שפועלים ללא רישיון
רשתות החינוך החרדיות יוכלו לפתוח בתי ספר קטנים במיוחד בלי אישור מראש של משרד החינוך
הגדלת תקציבי ההסעות ברשתות החינוך החרדיות, כדי לאפשר לתלמידים חרדים ללמוד במוסדות מרוחקים
בנוסף, גורמים המעורים בהסכמות טוענים כי גורמי המקצוע במשרדי החינוך והאוצר, וכן שר החינוך מטעם הליכוד, יונחו לקיים את החלקים בהסכמים הקשורים להגדלת תקציבי רשתות החינוך החרדיות בכפוף לבדיקות היתכנות ובדיקות ביורוקרטיות נוספות. צעד זה עשוי ליצור מערכת יחסים מתוחה בין שר החינוך לשר הנוסף במשרד החינוך — שימונה, לפי הסיכום הקואליציוני, משורות ש"ס — וכן עם שותפים אחרים לקואליציה, שגם להם צפוי חלק בניהול מערכת החינוך, לפי ההסכמים שהושגו. עוד הועלתה האפשרות להעביר חלק מהדרישות של המפלגות החרדיות לבחינת ועדה, שתידרש לבחון את השפעת הדרישות על התקציב — בחינה שעשויה לעכב את יישומן.
עם זאת, המקורות מעריכים כי הניסיון לצמצם את הדרישות החרדיות נוגע רק לדרישות שהוצבו לגבי רשתות החינוך המזוהות עם המפלגות החרדיות, שהוגדרו על ידם "מופרזות וקיצוניות". לדבריהם, לא תהיה חזרה מההבטחה המרכזית של יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, למפלגות החרדיות, להגדיל במיליארדי שקלים את תקציבי בתי הספר החרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה, מבלי לדרוש מהם ללמד את מקצועות הליבה.
עוד אמרו המקורות כי המפלגות החרדיות העלו דרישות אחרות, שיגדילו את השפעתן על מערכת החינוך. בין השאר, טענו, דרשו המפלגות להעניק להנהלות של הרשתות סמכות לפתוח בתי ספר באופן עצמאי — שניתנה עד כה רק לרשויות המקומיות ולמשרד החינוך; וסמכות לבחור בעצמן את בתי הספר שיהיו זכאים לתוספת תקציב במסגרת תוכנית גפ"ן (גמישות פדגוגית וניהולית) של משרד החינוך, במקום שמשרד החינוך יבחר אילו בתי ספר ראויים לקבל תוספת תקציב לפי פרמטרים מקצועיים הקשורים לאיכות הניהול של בית הספר.
בנוסף, הרשתות דרשו לבטל את הוועדה במשרד החינוך שדנה בבקשותיהן לפתוח בתי ספר שהם קטנים מכדי לעמוד בתנאי הסף של המשרד להקמת בתי ספר חדשים. הדבר יאפשר לפתוח בתי ספר חרדיים גם אם אין הצדקה לכך מבחינת מספר התלמידים המעוניינים ללמוד בהם, וגם אם יש כבר בית ספר חרדי סמוך.
כמו כן, הרשתות דרשו להגדיל את תקציבי ההסעות שלהן, כדי לאפשר הסעות במימון המדינה והרשויות המקומיות גם לתלמידים שגרים בסמוך לבית ספר חרדי אבל מעוניינים ללמוד בבית ספר מרוחק.
בשלב זה לא ברור אילו מהדרישות הנוספות האלה נענו על ידי נתניהו, ובאיזה אופן. בכל מקרה, במרכז המחלוקת נמצאת הדרישה לאפשר לבתי הספר ברשתות החינוך החרדיות (מעיין החינוך התורני והחינוך העצמאי) לקבל מימון מלא המקביל לרפורמת אופק חדש, שנחתמה מול הסתדרות המורים בבתי הספר הציבוריים, מבלי ליישם את הרפורמה עצמה. לפי ניתוח שערך ד"ר נרי הורביץ על סמך נתוני משרד החינוך, עלות הדרישה הזאת מסתכמת ב-670 מיליון שקל בשנה.
תוקן על ידי חריף_ומקשה ב- 21/12/2022 00:44:18
