| נשלח ב-18/2/2003 08:19 |
|
| |
פני הרפורמה
לפי בקשת ווטו, אני משכתב את פתיחת האשכול ללא תוספת הקדשה שבכותרת.
אם כי בהקדשה לא היתה שום כוונה וגם לא היתה אמור לפגוע והתייעצתי לשם כך, בכל זאת כנראה שלא ירדנו מספיק לסוף דעת הנוגעים בדבר.
וזו ההודעה המקורית:
קטעים ממאמר של רפורמי שקיבלתי בתוספת תגובותיי:
שער ליהדות המתקדמת
הרב מאיר אזרי
לתנועה ליהדות מתקדמת בישראל היתה עדנה בשנים האחרונות. רבים באו ובאים בשערי בתי הכנסת שלנו, גני הילדים ומוסדות החינוך והתרבות של תנועתנו, ואלפים פנו ופונים בבקשת תמיכה רוחנית בשעות שמחה ועצב. טקסי מעגל החיים מפגישים בשערינו עשרות ואולי מאות אלפי ישראלים...
עלינו לשוב ולשאול מה הם הקודים הערכיים והמוסריים לדור שפרץ גבולות, ולדור שבו פער העושר הוא כה משמעותי ובולט לכול: עידן שבו יש המשלמים עבור כוס קפה איכותי מחיר שווה ערך לשכר עבודה של שבוע המשולם למאות מיליונים מתושבי תבל.
תגובתי:
אנו רואים במשפט זה את המסר הבא "פרצנו גבולות בואו נתאים לעצמנו דת פרוצה" הלא כן???
קטע נוסף:
משימתה הראשונה של היהדות המתקדמת בישראל היא גאולת האלוהים והאמונה בדורנו מידיו של הממסד הרבני. משימתנו, להעביר את זירת ההתרחשות של היהודי והיהדות מן הספרים ופסקי ההלכה לרחוב, למערכת היחסים בין אדם לחברו ולאופי החברה שבה חי היהודי בימים אלה
תגובתי:
בקטע זה אנו רואים כך: במקום שהחכמים יחליטו מה טוב ומה רע, העבר את התורה והיהדות והכרעת משפטיה לכל אדם. הגיוני???
עוד קטע:
היהדות המתקדמת מבקשת לא לנתץ ולשבר את החוויה היהודית, אלא
לחפש דרכים חדשות לביטוי הייחוד היהודי בדורנו,
גם אם לעיתים הדבר כרוך בשינוי אמונות ודעות, סדרי מנהיגות ופולחן. שיטה זו עמדה לנגד חכמים בעבר, שידעו לתקן בשעת משבר ותמורה. כך ידע יוחנן בן זכאי להצעיד את היהדות בחוכמה מעידן של קורבנות ומקדש לעידן חדש.
תגובתי:
נאמר כאן ברור שהמטרה למצוא דרך להרגיש את הייחוד היהודי! לא מספיק חויה יהודית, צריך תוכן יהודי!
האם דובר אודות חיפוש האמת מעבר לחסד ורחמים?
כל ההתקפות על הדת באים על מוסר נימוסי, בעיקר מעמד האשה בנישואין בהעמדת הסוטה וביזויה וכו'.
אם הנ"ל עדיין אינו משכנע הנה קטע ברור יותר:
ראוי ליהדות המתקדמת להיות ראש החץ של החברה המחפשת 'חוויה דתית',
דבר הדורש הגדרה מחודשת למושגים כאמונה, אלוהות ותרבות יהודית..... אחת המשימות החשובות של דורנו היא למצוא תרבות יהודית המגשרת בין ישן וחדש.
תגובתי:
מה עם האמת והמוסר???
ולבסוף קטע מסכם:
באחת מוועידות התנועה ליהדות מתקדמת אמר מר שמעון פרס, ובצדק, שיהודי הוא מי שילדיו יחיו חיים יהודיים. אנו נאבקים היום על דמות חיי הילדים והנכדים.
תגובתי:
"חיים יהודיים" זה רק לאכול מאכלים יהודיים ולשיר שירים יהודיים. מה עם הערכים היהודיים לשקוד על התקדמות האנושיות?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2012 08:34 |
|
| |
למה כרב חרדי, אשתתף בכנס עם רפורמים?
כי הם יהודים יקרים, כי הם אחים לגורלנו המשותף, כי יש לקיים שיח בוגר עם כל יהודי ועם כל קהילה - ומשום שגם לנו יש עמדה שצריכה להישמע. אבל לו הייתי נושא במשרה רשמית או מוזמן לפאנל משותף של לימוד התורה - לא הייתי שם הרב שמואל יעקובוביץ נכון אני חרדי, ואפילו רב – אך למרות זאת בחרתי להשתתף בפאנל יהודי "רב זרמי", לצד נציגים רפורמים וקונסרבטיבים, ב"בית הלל" שבאוניברסיטה העברית. רבים תוהים מה עבר עלי. זה יישמע אולי קצת פרדוקסלי, אבל הפרמטרים שהביאו להסכמתי הם שניים בעיקר: ראשית שאינני נושא במשרה רבנית רשמית, ושנית שאין המדובר בפאנל של לימוד התורה.
הבעייתיות העיקרית היא בעצם ההשתתפות יחד עם נציגי הרפורמים, הקונסרבטיבים והחילונים, שהרי הדתיים-לאומיים והמסורתיים מאמינים בתורה מן השמים, ובסמכות המסורת ההלכה, ואינם מתיימרים להמציא "יהדות אחרת". לעניין היסודות העיקריים, אנחנו אפוא אתם אחים לדעה.
אבל כלפי הראשונים, יש לנו יחס אמביוולנטי במודע ובמוצהר: אנחנו יריבים אידיאולוגים קשים, אבל אחים לגורלנו המשותף כעם. ליתר דיוק: כל חרדי שולל מכל וכל את ניסיונות המשחק-בכאילו של מנהיגי התנועות החוץ-אורתודוכסיות להכניס שינויים בהגדרות היסוד של האמונה היהודית, הדת היהודית והעם היהודי. אבל חרדים נבונים ממשיכים להחשיב כאחים אהובים את היהודים הרבים שהולכים אחריהם, ולהעריכם כיהודים יקרים. לא סר מעליהם שם "ישראל" הקדוש והנכבד.
כן ליהודים, לא לאידיאולוגיההדברים האלה אינם מובנים מאליהם. הם דברים עמוקים, וכמדומני כי גם מובנים אינסטינקטיבית על ידי הרוב הגדול של הציבוריות הישראלית והיהודית. ואלה מסקנותיי האישיות שלי לעניין ההשתתפות בכינוסים רב-מגזריים:
לא אעשה דבר שישדר הכרה רשמית ב"אינטרפרטציות שונות" של מרכיבי היסוד של היהדות, או במפיצים רשמיים של פרשנויות שכאלו, בשווה ובמקביל לתורת אמת המסורה לנו מדורות עולם, ולרבנים הנושאים את דגלה. אבל שמח אני על כל הזדמנות של שיח בוגר, ענייני וחסר משמעויות רשמיות, עם כל יהודי באשר הוא יהודי, ועם כל קהילה של יהודים, במטרה להעמיק את תודעת הסולידריות הבסיסית שחייבת להיות בין כולנו כבני העם היהודי הנצחי. שמח אני לנסות להסביר את עמדתנו היהודית ההיסטורית, המקורית והאותנטית; ולאתגר ולהתאתגר בנושאים מעשיים שעל סדר יומם של כלל ישראל בתקופתנו עתירת המשברים, הסכנות וההזדמנויות ההיסטוריות.
- הכותב הוא דיקן "המרכז התורני לחקר שאלות הזמן ע"ש הרב לורד עמנואל (ישראל) יעקובוביץ זצ"ל". הפאנל מתקיים היום (ג'), במסגרת כנס "להאיר פנים"
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 16:56 |
|
| |
צענע במחילה מה שאת כותבת זה בדיוק מה שאשה דתית חרדית כותבת, אבל הרי הם לא חרדים ולא דתיים ולא מקבלים את הגדרתך ליהדות- הם טועים ודאי- גם אני חושב כך. אבל מה זה שייך לאמונתם באלוהים, הם מאמינים באלהים אוניברסלי בלי השגחה ובלי שכר ועונש, הם מאמינים בישות טרנצנדנטלית והוא שמאחד אותם, הם מרגישים יהודים כי נולדו יהודים- הם גם לא עושים ענין גדול מלהיות ולחיות עם גויים, זו אמונתם - הדבר לא שולל את אמונתם באלוקים כפי שהם מאמינים בו. אפשר לשלול א דרכם ואת השקפתם אבל לא את אמונתם באל. הרב קפלן והרב בן חורין האב הבן והנכד- לא מענינים אותי איני רוצה ללמוד את הגותם, זה לא בתחום התענינותי- ולא מענין או מוריד מה שהוא כתב. הויכוח הוא אם יש להם אמונה באלוהים או לא- לטענתי יש להם,
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 16:44 |
|
| |
קפלן אינו רפורמי אלא יצר ענף מהקונסרבטיבים. יש עליו בעברית כמה ספרים וכמובן ערכים אנציקלופדיים. גם על הרפורמים יש כנ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 16:17 |
|
| |
"היהדות היא תרבות מסוג מיוחד - זוהי תרבות דתית המאופיינת על ידי רעיון הברית העומד בבסיסה והמחויבות של פרטיה לחיי תורה ומצוות. אולם מחויבות זו הנה מחויבות של פרטים אוטונומיים הלומדים את תכניה של תרבותם ומכריעים לקיימם מתוך רצון חופשי "
לספרן
האם הרב קפלן הוא אחד מהם? הציטוט שהבאתי הוא שלו.
אם התשובה לשאלתי היא שלילית האם אתה מכיר את חכמיהם וכתביהם?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 16:09 |
|
| |
צענע,
לא כל אחד. יש להם חכמים/מלומדים משלהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 16:01 |
|
| |
לספרן
כתבת:
"הם סבורים שהתורה/הלכה ניתנה לאדם, ועל דעתו והבנתו. בעיקרון, חושבים כך כם האורטודוקסים (בעיקר לגבי תושבע"פ. ונתן "לנו" את תורתו) "
ההבדל הוא גדול מאד שהרי ונתן "לנו" הכוונה לחכמים (לא בשמים היא) ואילו הם טוענים שכל אחד יכל.
לירוחם
אם הם לא מאמינים בתורתו אז במה מתבטאת היהודיות שלהם שאליה הם מכינים את בני ובנות המצווה? הם מאמינים באל אוניברסלי שלא רוצה מאתנו כלום ?.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 15:44 |
|
| |
צענע,
"האם הם מצאו בתורה רמז לכך פרט לדרש הרחוק ונתן לנו את תורתו?(בדרש זה הם פתאם מאמינים לחז"ל)
(ואגב לגבי האורתודוכסים הרי הם מחויבים להלכה?)"
הדרש הוא דווקא אורטודוקסי ועל האחרונים מוסבים הדברים שם. (מופיע כמדומני בהקדמה ל"קצות החושן" או לספרו "שב שמעתתא")
(הם אכן מחוייבים אבל גם יודעים שהתושבע"פ בחלקה וי"א ברובה, הינה יצירה אנושית של תקנות מנהגים והבנות אנושיות של רצון התורה שבכתב ושל נותנה)
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 15:15 |
|
| |
צענע אני לא מבין- בא לשם הויכוח שאת צודקת- ולא- אז מה זה שייך תורתו לקיומו-? הם מאמינים בקיומו- ולא מאמינים שהוא נתן את מה שאת קוראת תורתו. אני מאמין באלוקים -כמו שהנוצרי מאמין בו- אני מאמין בתורתו שהיא מחייבת- והנוצרי מאמין בתורתו שאינה מחיבת, אבל בפועל שנינו מאמינים באותו אלוקים- כי הרי אין אחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 15:08 |
|
| |
"הם סבורים שהתורה/הלכה ניתנה לאדם, ועל דעתו והבנתו. בעיקרון, חושבים כך כם האורטודוקסים (בעיקר לגבי תושבע"פ. ונתן "לנו" את תורתו) "
לספרן
כלומר הם למעשה קראים בהבדל אחד :שהם בוחרים מה לקחת מהתורה. במילים אחרות לדעתם התורה ניתנה במתכונת של סופרמרקט וכל אחד ואחד יקח על פי טעמו.
האם הם מצאו בתורה רמז לכך פרט לדרש הרחוק ונתן לנו את תורתו?(בדרש זה הם פתאם מאמינים לחז"ל)
(ואגב לגבי האורתודוכסים הרי הם מחויבים להלכה?)
.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 14:34 |
|
| |
ספרן מה שאינו מוסרי או מצווה רעיונית בלבד מחייב? רק אם מתאים לתנאי היום? איזה תנאים? מוסריים או תנאי נוחות? אם מוסריים – האם האל המקראי כפוף למוסר? או שהוא המוסר עצמו (ואז עשה התקדמות רצינית ב 3000+ שנה אחרונות)
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 14:19 |
|
| |
צענע,
הם סבורים שהתורה/הלכה ניתנה לאדם, ועל דעתו והבנתו. בעיקרון, חושבים כך כם האורטודוקסים (בעיקר לגבי תושבע"פ. ונתן "לנו" את תורתו)
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 14:08 |
|
| |
תלמיד,
1 לא כפי שנתגבשה במתכונת המלאה המוכרת לנו.
2 כנ"ל והקיום הוא בררני מפני שאין התחייבות מראש למתכונת כולה.
3 מוסב רק על הגרעין הקשה (המוסרי בעיקר) שאינו משתנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 14:01 |
|
| |
לספרן
מדפדף מהיר בכותרות ראיתי שפרופ' רחל אליאור עוסקת באל הקראי,השבתאי,החסידי,הקבלי,בספרות החיצונית,אבל לא ראיתי כותרת העוסקת ברפורמה.
ובכלל שאלתי לא קשורה כל כך לדמות האל שמתפללים הרפורמים אליו אלא לכך שאם כדברי ירוחם הם חושבים שהדברים בתורה לא אקטואליים יותר אז מתי ואיפה הם שמעו את האל אומר שתורתו ניתנה לתקופה מוגבלת?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 13:57 |
|
| |
ספרן - האם לדעתם ההלכה היא בטוי "רצונו" של האל המקראי?
- אם כן מדוע אינה סמכות מוחלטת, ואם לא מדוע בכלל לקיימה.
- אולי רצונו הוא שתתקיים ההלכה רק בתנאי נוחיות. מנין? ומדוע האל המקראי כה טרח לצייר עצמו כמעניש אם הוא כה ותרן?
|
|
|
|
|