יחד עם כל בית ישראל בית *הישיבה התיכונית "אור עציון"* מבכה מרה את האבידה הגדולה ועלייתו לגנזי מרומים של מורנו ורבנו ראש הישיבה למעלה משישה עשורים, זקן רבני הציונות הדתית וראש ישיבות בני עקיבא אשר העמיד תלמידים הרבה *הרב חיים מאיר דרוקמן זצ"ל*
המקום ינחם את המשפחה האבלה ואת כולנו בהמשך דרכו בבנין התורה והארץ, ובהצמחת תחיית עם ישראל בארצו
רבינו, אני ממש רוצה להבין ואתה כל פעם מקשה עליי....
אם אני עם הארץ ברפואה, כואב לשכן שלי הראש ואנחנו הולכים לשני רופאים. זה אומר שצריך אקמול וזה אומר שצריך לנוח. מי לדעתי טועה? תשובה: אני לא יודע, אבל יש לפחות שתי אפשרויות. יכול להיות ששניהם צודקים, אבל כל אחד בא מגישה אחרת, ויכול להיות שאחד טועה (או משקר או שרלטן או הבן שלו שרוצה שהוא ימות והוא יירש אותו) - אבל אני, לא יודע. עכשיו בוא נתקדם. נניח שאני לא מכיר את עולם הרפואה. הגעתי מהודו ואצלינו הולכים לשמאן שמורח איזו משחה שתמיד הוא מבטיח שתעזור. או לחילופין, שאני מכיר אותם ברמה האישית, אנחנו קרובי משפחה ואני יודע בדיוק מה האופי שלהם לפני ולפנים. - אז ברור שהחירות שלי להביע עליהם עמדה, היא רחבה מאוד. אני יכול להתפעל מחוכמתם וטוב ליבם (של שניהם או של אחד מהם) ויכול גם לקבוע מראש שהם שקרנים או טיפשים או רעי לב. לעומת זאת, אני כן מודע לתפיסה המדעית. לא הקשבתי בכל שיעור מדעים, אבל אני כן יודע שהמדע המציא את המטוס והסמארטפון והמכונת כביסה, והוא זה שהמציא את האקמול ואת שיטות האבחנה הרפואית. אז מה אני אעשה? - אענה במקומך: אניח שאו שהם טועים או שהם צודקים. כמובן שתיתכנה גם דעות אחרות, אבל אם אני יודע שזה רציני אבל לא מבין בזה, אין סיבה שאלך כל כך רחוק. עכשיו סיטואציה נוספת (שמאוד נפוצה בקרב רופאים), מה דעתך עליה? הכל כמו הסיפור האחרון, אבל אחד מהם טוען שהשני טועה או משקר. מה תהיה דעתי? - אכתוב לך מה דעתי האישית: אני אמשיך לחשוב שאולי שניהם צודקים ואולי אחד טועה, אבל יתווסף עוד ספק חסר משמעות - אולי אחד משקר בכוונה ואולי באמת השני טועה. בסופו של דבר, אני נשאר עם אותו 50:50 כמו קודם.
עכשיו נעבור לרבנים. אדם שיודע מעט תורה ויכול לבקר ולהעריך בכלליות מי תלמיד חכם ברמה בסיסית, או לפחות מניח שהתורה גדולה וכנראה כל רב הוא כנראה מומחה ברמה מסוים לתחום הזה שנקרא "הצגת עמדה דתית". אז יש לי שתי אפשרויות שוות - אולי מישהו טועה ואולי לא. מה אכפת לי כמה צד אחד טינף על הצד השני? עדיין הכל אותו מצב. שני חכמים גדולים אומרים משהו. מי אני שאדבר בנושא.
אני שב ומסייג את דבריי: 1. אני לא מדבר על "עשה לך רב". כל אחד אמור לבחור רב אחד לעצמו, וזה לא משנה מה מצב האחרים. לפעמים אני בוחר רב קטן מאירים בגלל זמינות וכדו', זה לא קשור לנושא. 2. אני כן בעד להביע שאלות בסיסיות. אם יש למישהו תהיות מותר לעורר אותן. לא מזמן עוררתי כאן תמיהה על הפרופורציה בין פרסום לאיכות ביחס לרב אחד, ונראה לי שיש זכות לשאול שאלות כאלה, אבל זה נקודתי ועם הרבה זהירות על כבודו של אדם שעוסק בתורה.
מצטער שטרם התייחסתי לדבריך המקסימים, אין לי מטרה להתעלם או לעצור את הדיון. אני רק מבקש שתסביר לי את הרציונל של שיטת ההתייחסות הזו: בוחנים אם יש רבנים חרדים או אפילו רב אחד חרדי שתומך בפסיקה של הרב החרדלי. אם אין רב כזה אז כנראה הרב החרדלי התבלבל במקרה הזה מה זה אומר? שכל פעם שאין מישהו שמסכים אז ודאי טועים ואם יש מישהו שמסכים אז לא טעו? למה להניח הנחה מוזרה כזו? לא עדיף להניח שתמיד טועים ולפעמים בטעות שני אנשים אמרו את אותו דבר? הרי בכל מקרה הרשית לעצמך לקבוע בכלליות שכל מי שלא בא לך טוב בעין יכול לטעות בכל דבר! הטיעון שהרב אלישיב אמר, ודווקא על הרב דרוקמן, קצת תמוה בעיניי. אין לי מושג מה גורם לך להאמין ללשון הרע מוזר כזה. אבל גם לשיטתך, הרי אתה בעצמך אומר שזה דווקא עליו. אז למה להכליל בזה את כל רבני המזרחי? (אני מניח שקראת כמה ספרים ומאמרים של רבנים כמו הרב גורן, הרב ישראלי, ר' אברהם שפירא והרב ליכטנשטיין ועדיין אתה רואה בהם איזה פיונים שבמחי יד אפשר להפוך אותם למטומטמים שטועים בכל הזדמנות - או שמשום מה ברור לך שהתלמידים שלהם פחות נחמדים מר' אלה מן והרב אפרתי) יש לציין שכתבת על אנשים שפוסקים כמו רב מסוים. זה לא רלוונטי לדיון הזה, ברור שכל אדם אמור(!) לסמוך על רב אחד בעיקר, סתם כדי למנוע בלבול. אנחנו מדברים על הטיעון שלא לגיטימי להסתמך על מישהו.
הנה, הזכרת את הרב גורן ששנוי במחלוקת, ולמעלה ממאה רבנים סרוגים שמתירים את העליה להר הבית. משהו לקוי אצל חלק מרבני המזרחי, תוסיף לזה את רבני צוהר שחלקם אין להם הרבה יראת שמים וזה ידוע ומוסכם, והיתה התנגדות גדולה מצד רבנים גדולים לרב ההוא מצוהר שהפסיד במרוץ למינוי הרב הראשי, לפני כמה שנים, נראה לי הרב סתיו הוא שמו.. . אין לי ידיעה ברורה איך נוהגים עם הפסיקות שלהם, כשאני רואה למשל רבנים מהמזרחי שהם פוסקים שמצווה מהתורה לשרת בצה"ל והרבנים שלנו לא בהכרח סוברים כן, אז אני מבין שרבני המזרחי טעו. מי שרוצה לסמוך על הפסיקות שלהם - יתכן וזה אפשרי. יתכן וזה תלוי מי הרב. אני לא ממציא דברים. זה הכיון
וכל הנ"ל לא קשור אם מעריכים אותם יותר או פחות, לא מתיחסים לפסיקות שלהם, ומי שכן רוצה לסמוך על הפסיקות שלהם אז הוא פונה לרב ושואל אותו לדוגמה ; האם אפשר לסמוך על הפסיקות של הרב אבינר/מלמד ?...
גם לי מאוד נעים להכיר. אם תסביר את עצמך אכיר אותך יותר, ובטח יהיה לי עוד יותר נעים!
אני מנסה יחד אתך להבין מה היחס של החרדים אל רבנים דתיים. אז כתבתי שלא סומכים על הרבנים האלה, יש גם מעט חרדים שלא סומכים על הרב אלישיב או על הרב עובדיה, או על הרב אוירבאך, כי אנשים סומכים על הרב של הקהילה שלהם.
בנוגע לד"לים, עובדה שרק אצל הרב דרוקמן מרן הרב אלישיב הורה שלא לקרוא לו הרב, רק אצל הד"לים יש רבנים שלא יודעים לפסוק, כמו חלק מרבני צוהר, פורסם שהפסיקה של אירגון צוהר היא לא כפי התורה הקדושה, הם נגועים בשטויות וטעויות . אז אפשר לשער שהרב דרוקמן היה לו עוד ערכים נורא חשובים, כמו הצלחת המדינה הציונית, וזה מה שהנחה אותו, ויתכן גם שאצל הרבנים הד"לים פחות היה אפשרות של "שימוש" תלמידי חכמים פוסקי הלכה, "שימוש" זה חלק הכרחי בפסיקה.
אני כותב לך מה שאני הבנתי כדי לדעת את התגובה שלך, אלא שאתה מסרב להגיב, אז חשבתי לפרוש מהדיון הזה, ובכל זאת יש חשיבות בדברי אלה, כדי לדעת את הכיון. ואדרבה, יבואו חכמים ויאירו את הנושא
אין כמו אנשים שמפיצים אהבת ישראל. מי שמכנה ד"לים, הוא כנראה חרדי אמיתי.
נשלח ב-28/12/2022 21:33
מצטער שטרם התייחסתי לדבריך המקסימים, אין לי מטרה להתעלם או לעצור את הדיון. אני רק מבקש שתסביר לי את הרציונל של שיטת ההתייחסות הזו: בוחנים אם יש רבנים חרדים או אפילו רב אחד חרדי שתומך בפסיקה של הרב החרדלי. אם אין רב כזה אז כנראה הרב החרדלי התבלבל במקרה הזה מה זה אומר? שכל פעם שאין מישהו שמסכים אז ודאי טועים ואם יש מישהו שמסכים אז לא טעו? למה להניח הנחה מוזרה כזו? לא עדיף להניח שתמיד טועים ולפעמים בטעות שני אנשים אמרו את אותו דבר? הרי בכל מקרה הרשית לעצמך לקבוע בכלליות שכל מי שלא בא לך טוב בעין יכול לטעות בכל דבר! הטיעון שהרב אלישיב אמר, ודווקא על הרב דרוקמן, קצת תמוה בעיניי. אין לי מושג מה גורם לך להאמין ללשון הרע מוזר כזה. אבל גם לשיטתך, הרי אתה בעצמך אומר שזה דווקא עליו. אז למה להכליל בזה את כל רבני המזרחי? (אני מניח שקראת כמה ספרים ומאמרים של רבנים כמו הרב גורן, הרב ישראלי, ר' אברהם שפירא והרב ליכטנשטיין ועדיין אתה רואה בהם איזה פיונים שבמחי יד אפשר להפוך אותם למטומטמים שטועים בכל הזדמנות - או שמשום מה ברור לך שהתלמידים שלהם פחות נחמדים מר' אלה מן והרב אפרתי) יש לציין שכתבת על אנשים שפוסקים כמו רב מסוים. זה לא רלוונטי לדיון הזה, ברור שכל אדם אמור(!) לסמוך על רב אחד בעיקר, סתם כדי למנוע בלבול. אנחנו מדברים על הטיעון שלא לגיטימי להסתמך על מישהו.
גם לי מאוד נעים להכיר. אם תסביר את עצמך אכיר אותך יותר, ובטח יהיה לי עוד יותר נעים!
אני מנסה יחד אתך להבין מה היחס של החרדים אל רבנים דתיים. אז כתבתי שלא סומכים על הרבנים האלה, יש גם מעט חרדים שלא סומכים על הרב אלישיב או על הרב עובדיה, או על הרב אוירבאך, כי אנשים סומכים על הרב של הקהילה שלהם.
בנוגע לד"לים, עובדה שרק אצל הרב דרוקמן מרן הרב אלישיב הורה שלא לקרוא לו הרב, רק אצל הד"לים יש רבנים שלא יודעים לפסוק, כמו חלק מרבני צוהר, פורסם שהפסיקה של אירגון צוהר היא לא כפי התורה הקדושה, הם נגועים בשטויות וטעויות . אז אפשר לשער שהרב דרוקמן היה לו עוד ערכים נורא חשובים, כמו הצלחת המדינה הציונית, וזה מה שהנחה אותו, ויתכן גם שאצל הרבנים הד"לים פחות היה אפשרות של "שימוש" תלמידי חכמים פוסקי הלכה, "שימוש" זה חלק הכרחי בפסיקה.
אני כותב לך מה שאני הבנתי כדי לדעת את התגובה שלך, אלא שאתה מסרב להגיב, אז חשבתי לפרוש מהדיון הזה, ובכל זאת יש חשיבות בדברי אלה, כדי לדעת את הכיון. ואדרבה, יבואו חכמים ויאירו את הנושא
