| נשלח ב-8/1/2023 17:07 |
|
| |
הסעיף שיכשיר 'מטפלים' לעסוק במקצועות הבריאות בקהילה בלבד: סכנה לשלום הציבור!
הסעיף שיכשיר מטפלים ללא תואר: "זו סכנה לשלום הציבור כולו, אסור לתת לחוק הזה לעבור"
קיפוח נפש. סעיף בהסכמים הקואליציוניים יאפשר תעסוקה במקצועות הבריאות עם תעודה בלבד ("גם ללא תואר ראשון") • אנשי מקצוע מכנים את הסעיף שערורייתי ומסוכן ("פגיעה ישירה בבריאות הנפש של הציבור כולו") • חלקם ממש התחננו בפני הח"כים שלא לקדם את החוק ("התנגדותי נובעת מחיבור עמוק למגזר החרדי ומתוך דאגה לשלומו") • והביעו חשש מיצירת מעמדות טיפוליים ("עם הכשרה אקדמית לעשירים ובלי הכשרה לעניים") • אספנו עשרות עדויות מצמררות של אנשים במגזר החרדי שכבר נפגעו ממטפלים לא מוסמכים ("היא שאלה אותי אם אולי בעצם נהניתי") • בעקבות התחקיר, מרואיינים קיבלו איומים וביקשו שנסיר את שמם מהכתבה ("זה עניין של חיים ומוות, אני בהתקף פאניקה מתמשך") • ח"כ יעקב אשר: "הטיפול הרגשי בילדים בפרט והחינוך בכלל יקרים מאוד לליבי. הניסיון לייצר מצג שווא שלפיו מטרתי לשנמך את המקצוע הוא היפוך האמת" הממשלה תקדם חוקים מיוחדים להכשרת 'מטפלים' (המירכאות במקור), שיוכלו לעסוק במקצועות הבריאות בקהילה בלבד ללא תואר אקדמי, ועם הכשרה מקצועית שתינתן להם בידי מוסדות להכשרה מקצועית, גם ללא תואר ראשון" אין ספק שסעיף זה, מתוך ההסכמים הקואליציוניים של יהדות התורה וש"ס עם הליכוד, יאפשר שילוב חסר תקדים של מטפלים שאינם מפוקחים על ידי המל"ג בתעסוקה הכללית ובשירות המדינה. וכמובן - רבים גם ישלמו את המחיר. אמנם, התופעה רחבה יותר במגזר החרדי בשל הימנעות מעיסוק בתכנים לימודיים שקשורים למין, למשל, ובהם גם התיאוריות של פרויד או גישה מוסמכת לטיפול בפגיעות מיניות. אך טיפול נפשי ללא תארים מתאימים אינו דבר חדש, ואף מגזר אינו חסין מפני מטפלים שרלטנים. לא חרדים, לא חילונים, לא תושבי תל אביב ולא תושבי הפריפריה. רבים כבר הכתירו את עצמם למטפלים רגשיים ללא התמחות אקדמית מתאימה, ללא סטאז', ללא תואר שני או אפילו ראשון, ורבים כבר נפגעו - ולעיתים קרובות יצאו פגועים יותר לאחר הטיפול מאשר לפניו. אנו מגישים לכם כאן את התחקיר המלא, על אף איומים מפורשים מגורמים שונים שקיבלתי במהלך העבודה עליו, ושמרואיינים שעימם דיברתי קיבלו לאחר שדיברו איתי. האיומים נמשכו עד הרגעים האחרונים לפני ירידת העיתון לדפוס. חלק מהמרואיינים חזרו בהם, ודרשו מאיתנו שלא לפרסם את דבריהם בעקבות האיומים שקיבלו, אחרים הסכימו שנפרסם את דבריהם בעילום שם. "קיבלתי איומים שנוגעים למשפחה שלי אם אתראיין בשמי. יש מחירים שאני לא יכולה לשלם", מסרה לנו אחת המרואיינות, והתחננה שלא נפרסם את תמונותיה הגלויות. "אדבר בעילום שם, אני עוצרת גם את הצלמת, מתנצלת, חייבת לשמור על עצמי", כתבה לנו מרואיינת אחרת, שהצלמת היתה כבר בדרכה אליה. "הבן שלי ממש מבקש ממני שלא להתראיין ואני מכבדת אותו", כתבה לי מטפלת נוספת שבתחילת הדרך התגייסה בהתלהבות לטובת התחקיר. "תשמעי, זה עניין של חיים ומוות, את מוכרחה להוציא את השם שלי! אני בהתקף פאניקה מתמשך", כתבה לי מטפלת מבוגרת בעלת ניסיון מקצועי של שנים, שפנתה אלינו בעצמה וביקשה לקחת חלק בתחקיר. "פנו מהמוסד של הבת שלי, ואמרו שאם אני מתראיינת, מוציאים אותה מבית הספר ולא יקבלו אותה לשום מקום" - חזרה אלינו מרואיינת מבוהלת באישון לילה. אחת־אחת הן נשרו, משאירות רק מילים. הבנתי אותן. כאמור, גם אני ספגתי איומים חריפים במהלך הכנת התחקיר. נאמר לי שאצטער אם אפרסם אותו. שאני חייבת לעצור אותו מלהתפרסם. מובן שלמרות ניסיונות ההשתקה, ואף שכיבדנו את מי שביקשו שלא נפרסם את תמונותיהם, שנפרסם את דבריהם בעילום שם או שלא נפרסם אותם בכלל - התחקיר מובא כאן לפניכם. תוקן על ידי YYona ב- 08/01/2023 18:04:03
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2023 23:52 |
|
| |
לה''ו. אני חושב שהגברים צריכים להגיש בגצ על אפליה מגדרית. למה רק מטפלות, ולא מטפלים?! נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2023 22:22 |
|
| |
ענבר בזק מנכלית החברה הכלכלית לפיתוח הגליל העליון. לשעבר חברת כנסת מטעם סיעת יש עתיד
*מה מסתירים מהציבור בהסכמים הקואליציוניים?*
מרוב עיסוק תקשורתי וציבורי ברפורמה במערכת המשפט, נתניהו ושותפיו הצליחו להסתיר מעיני הציבור כמה סעיפים בהסכמים הקואליציוניים שהם דרמטיים לא פחות וישפיעו על החיים של כל אחד ואחת מאזרחי המדינה בהסכמים הקואליציוניים מסתתר פרק העוסק בגיבוש "מסלול מקוצר" להכשרת מקצועות פרא רפואיים לבוגרות הסמינרים החרדיים. במה מדובר? בוגרות סמינרים חרדיים למורות יוכלו במסלול מקוצר של חצי שנה בלבד לקבל תעודת הכשרה למקצועות פרא רפואיים כגון ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת ועוד מדובר במקצועות שהיום כרוכים בלימודים של כ - 3.5 שנים + 1000 שעות פרקטיקום. צעד זה צפוי להשפיע על בריאותם של מאות אלפי אנשים במדינה. הבוגרות ישובצו לעבודה בקופות החולים במכוני שיקום ובמכוני התפתחות הילד, ויטפלו בילדים ופעוטות עם עיכוב התפתחותי, בקשישים ובכל מי שזקוק לשיקום לא מפתיע עם כך שההסתדרות הרפואית יוצאת נגד המהלך אותו היא מגדירה כהפקרת הבריאות של אזרחי ישראל. כמובן שזה לא מנע מנתניהו והליכוד לחתום על סעיפים אלו בהסכמים הקואליציוניים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2023 11:56 |
|
| |
| נפל כתב: |  | | מה לעשות שבן של חבר כנסת חרדי "מטפל" בלי רישיון, האבא כבר בכה לבנו שיפסיק והוא מתעקש... לאבא אין ברירה רק להסדיר את זה בחוק כדי שהוא לא ימצא את עצמו מבקר את הבן בכלא. |
|
ברוכים הבאים לתענוג הגדול של המדינה החרדית..
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2023 05:32 |
|
| |
מה לעשות שבן של חבר כנסת חרדי "מטפל" בלי רישיון, האבא כבר בכה לבנו שיפסיק והוא מתעקש... לאבא אין ברירה רק להסדיר את זה בחוק כדי שהוא לא ימצא את עצמו מבקר את הבן בכלא.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2023 04:25 |
|
| |
ידוע לכל בר דעת שרמת המקצועיות ודרישות הסף הם מאוד נמוכות במגמות של הסמינרים ושל המסלולים החרדים . איזה ההגיון ?? עד כמה החותפה גדולה מצד המפלגות החרדיות לבקש סעיף מסוכן כזה .שעלול לגרום נזק בלתי הפיך למטופלים . שגורם לעלבון וזלזול באינטליגנציה ובהשכלה במקצועיות ובהכשרה של בעלי התארים בוגרי אוניברסיטאות ומכללות!! נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2023 14:57 |
|
| |
למה לא מאכערים
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2023 14:56 |
|
| |
| גרשום כתב: |  | העיסוק בנפש האדם ובמצוקותיו גובל בדיני נפשות. אסור להוריד את רף ההכשרה בתחום הזה. ההרשאה לטיפול נפשי צריכה להישאר בידי אנשי מקצוע כמו פסיכיאטרים, פסיכולוגים, ועובדים סוציאליים בעלי תואר שני בהתמחות קלינית.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2023 23:52 |
|
| |
מוסדות ציבוריים במערכת הבריאות, במערכת החינוך וברשויות המקומיות מתקשים באספקת היקף הטיפולים הנדרש. כבר כיום ישנו מחסור של 1,878 פיזיותרפיסטים ופיזיותרפיסטיות, 2,177 קלינאי וקלינאיות תקשורת ו־2,560 מרפאים ומרפאות בעיסוק, בעוד הפערים הנוכחיים צפויים לגדול בשנים הבאות, בפרט בתחום הריפוי בעיסוק.https://www.israelhayom.co.il/health/article/8391363נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2023 23:50 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2023 23:34 |
|
| |
| A_Smithee כתב: |  | יש 2 דברים שתואר (כל תואר, אקדמי או אחר כל עוד הוא לא סתם נייר). 1. רמת הידע, אם לומדים יותר יודעים יותר. לעניין זה לא תמיד הידע רלוונטי. על פי רוב לא נשתמשים ברוב מה שלומדים ולעיתים קרובות הניסיון מלמד מה שהפסידו בלימודים ואף יותר מכך.2. יכולת, מי שסיים תואר בהצלחה זה מעיד על יכולת הריכוז וכישורי הלמידה שלו. החברות מחפשות בוגרי תארים בעיקר מסיבה זו. זה סינון ראשוני מצוין.גם אם נניח שיפתרו את בעיית הידע. על ידי כך שיקבעו סטנדרטים כלשהם גם אם הם נמוכים נשארת הבעיה השניה. היא עלולה להיות חמורה במיוחד בציבור החרדי שבו לפעמים מי שפונה ללמוד מקצוע עושה זאת בלית ברירה ומתוך הכרח כלכלי או מתוך חוסר סיפוק והצלחה מוחלטים בישיבה או בכולל. |
|
א. איני מזלזל בלימודים. אבל יש עוד כמה תנאי סף חשובים. למשל: שהמטפלת מגיעה מהמסגרת החברתית המוכרת לו. לא פעם, תהיה עדיפות לאחת אולי פחות מקצועית, אך כזו שדומה לאמא שלו, לעומת אחת שמגיעה עם ציפורניים שחורות ועגיל באף. ב. כל דבר חייב להגיע מותאם לתנאי השוק. אפשר למקצע את כל הגננות, כל הסייעות, כל המטפלות, הרבה הרבה יותר, השאלה אם מצליחים למלא את הצורך. במקרה הזה לא מצליחים. ג. אפשר להחליט שמייצרים רף חדש ומצ'פרים אותו בשכר טוב יותר, בלי לפסול את הרף הנמוך. לא כל לוקחת דמים צריכה ללמוד קורס אחיות ולעבור קורס של 3 שנים. וכך מורות שפה וסייעות שיקומיות לרוב מביאות המון תועלת לילדים, גם אם לא אונסים אותן ללמוד תואר יותר מתקדם. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2023 23:05 |
|
| |
| לאסלקאדעתך כתב: |  | עד לפני כמה שנים המקצועות המדוברים כעת לא היו נחשבים אקדמאים, לימדו אותם בהמון מכללות ברחבי הארץ, וגם בסמינרים היו מספר מסלולים של הכשרה במקצועות שונים להם היה ביקוש וצורך. המקצועות שנלמדו בסמינרים היו "מורת שפה" וכן "סייעת שיקומית". עובדות אלו שולבו במוסדות החינוך המיוחד והביאו תועלת רבה. בשנת 2007 עברה רפורמה שבמסגרתה כל המקצועות הללו בוטלו והפכו ל"אקדמאיים" ובשליטת האוניברסיטאות בלבד, מה שאומר שהלימודים נרחבים ומקיפים הרבה יותר, וכוללים גם תכנים שהסמינרים מתקשים להכיל בתוכם (כגון התפתחות השפה וגוף האדם על פי המדע). במסגרת הרפורמה כל מי שלמדה מקצוע, שכאמור הביא תועלת רבה. הפכה ללא רלוונטית. וכמובן נסגרו המסלולים שלימדו את זה בסמינרים. מוסדות החינוך המיוחד נדרשו להביא במקום מורות שפה קלינאיות תקשורת אקדמאיות, ובמקום סייעות שיקומיות מרפאות בעיסוק ופיזיותרפסטיות מוסמכות בצורה אקדמית. מאז הרפורמה המצב בכל המוסדות שפשוט אין בהם את העובדות הנ"ל, אם מחמת שלא הוכשרו מספיק עובדות פרא רפואיות בגלל החמרת הכללים, ואם בגלל שהמדינה לא מתקצבת בשכר מספיק גבוה את המקצועות הפרא רפואיים (כטענת המרפאות). בפועל ילדים שצריכים טיפול לא מקבלים לא את הטיפול מהמטפלות המומחיות, וגם לא מהמטפלות ה"פחותות" (מנסיון בתחום, במקרים רבים, הסייעות שיקומיות (לדוגמא) עם נסיון רב בעבודתן, היו טובות בהרבה ממרפאות בעיסוק שלמדו הרבה, אבל היו חסרות נסיון).
יצויין כי בתקופת הביניים עד ביטול המקצועות הנ"ל לגמרי, היו במוסדות במקביל גם קלינאיות מוסמכות שהיו אחראיות למשל על האבחונים וקביעת דרכי הטיפול, וגם מורות שפה שעבדו לפי ההדרכה של הקלינאיות (כאמור, במקרים רבים המורות שפה המנוסות היו לא פחות טובות בתחום הספציפי שלמדו והתנסו ממרפאות עם דיפלומה טובה יותר). הצחוק הוא שבעקבות המחסור כיום, הומצאה ה"שיטה האינטגרטיבית" שבה הקלינאיות מדריכות את המורות הרגילות מה לעשות ולא עובדות בעצמן עם כל הילדים, בדיוק כפי שהיה קודם, רק את המורות עם תואר דומה אך פחות. לסיכום:טוב שיש קלינאיות תקשורת, פיזיותרפיסטיות, ורמאפות בעיסוק עם הכשרה מושלמת. גם אם יש מישהי שלמדה חלקים מסויימים שיכולים להביא תועלת לילדים אין סיבה לא לאפשר לה לעשות מה שהיא למדה ויודעת טוב לעשות. כשעושים רפורמה צריך לעקוב אם לא מתפספס העיקר. למשל, אפשר לפתוח אקדמיה למטפלות של תינוקות, וללמד כל מטפלת קורס של 8 חדשים בפיקוח האונברסיטאות הגדולות, השאלה אם תאסור על מי שלא למדה את זה, האם בפועל תישארנה מטפלות. והאם המחיר שהיא תדרוש יהיה תואם למצב בשוק. נשלח מהאנדרואיד שלי |
|
דיברתי הערב עם הורה שבנותיו למדו בסמינר וולף 'שפה ותקשורת'
דהיינו מורה שעוזרת לילדים שקשה להם לדבר, ללמוד לדבר,
הוא טוען שבנותיו הפכו ילדים שקטים וסגורים,
לילדים שמדברים ומפטפטים כאחד האדם,
וכל זה בזכות מסירותן ומקצועיותן,
מה ש'קלינאית תקשורת' לא עושות, גם אם יש להן השכלה רחבה יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2023 22:22 |
|
| |
| מצדרביעי כתב: |  | מצדרביעי
| הדיבוק כתב: |  | עוד שלב בהסתה. תמיד המטפלים למיניהם יכלו לטפל, ובינינו האם אפשר למנוע ממישהו לשבת עם אדם מסכן על ספות יפות ולדבר על החיים? כל ההבדל הוא שהיה אסור לקרוא להם "פסיכולוגים" - אז לא קראו להם פסיכולוגים והכל היה בסדר. מי שחושב שניתן למנוע את התופעה הזו, טועה בגדול. נשלח מהאנדרואיד שלי |
|
העניין הוא להבנתי שרוצים לקבוע בחוק שכן יהיה מותר לקרוא להם פסיכולוגים, ויש אנשים שההסמכה הרשמית כן "עושה להם את זה", וכנראה מכאן מגיעה ההתנגדות... |
|
אני מעריך שבכל מקרה יהיה הבדל בהזדהות. לא נראה לי שתוכל להגיד שאתה פסיכוחוג קליני כי למדת פסיכותרפיה בינר, במקרה הטוב, או כי בא לך במקרה הפחות טוב. גם כיום (אני משער ש)אתה לא יכול להגיד שאתה מטפל בבעלי חיים אם למדת טיפול באומנות. בקיצור, את הבעיות הסמנטיות תשאיר לפסיכולוגים המנוסים והעשירים. הם כבר ימצאו את הדרך שתדע להבדיל בין תכלת לכרתי. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2023 22:09 |
|
| |
יש 2 דברים שתואר (כל תואר, אקדמי או אחר כל עוד הוא לא סתם נייר).
1. רמת הידע, אם לומדים יותר יודעים יותר. לעניין זה לא תמיד הידע רלוונטי. על פי רוב לא נשתמשים ברוב מה שלומדים ולעיתים קרובות הניסיון מלמד מה שהפסידו בלימודים ואף יותר מכך.
2. יכולת, מי שסיים תואר בהצלחה זה מעיד על יכולת הריכוז וכישורי הלמידה שלו. החברות מחפשות בוגרי תארים בעיקר מסיבה זו. זה סינון ראשוני מצוין.
גם אם נניח שיפתרו את בעיית הידע. על ידי כך שיקבעו סטנדרטים כלשהם גם אם הם נמוכים נשארת הבעיה השניה. היא עלולה להיות חמורה במיוחד בציבור החרדי שבו לפעמים מי שפונה ללמוד מקצוע עושה זאת בלית ברירה ומתוך הכרח כלכלי או מתוך חוסר סיפוק והצלחה מוחלטים בישיבה או בכולל.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2023 21:07 |
|
| |
נ.ב. לפי הבנתי העובדה שהכניסו את נושא בריאות הנפש ומספרים כאילו הולכים "להכשיר פסיכולוגית ללא ללמד אותה על נושא של פגיעות מיניות" זה שקר מוחלט שנועד לנפח אוויר חם סביב הנושא, בפעילות הגופים בעלי האינטרס בנושא. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2023 21:04 |
|
| |
עד לפני כמה שנים המקצועות המדוברים כעת לא היו נחשבים אקדמאים, לימדו אותם בהמון מכללות ברחבי הארץ, וגם בסמינרים היו מספר מסלולים של הכשרה במקצועות שונים להם היה ביקוש וצורך. המקצועות שנלמדו בסמינרים היו "מורת שפה" וכן "סייעת שיקומית". עובדות אלו שולבו במוסדות החינוך המיוחד והביאו תועלת רבה. בשנת 2007 עברה רפורמה שבמסגרתה כל המקצועות הללו בוטלו והפכו ל"אקדמאיים" ובשליטת האוניברסיטאות בלבד, מה שאומר שהלימודים נרחבים ומקיפים הרבה יותר, וכוללים גם תכנים שהסמינרים מתקשים להכיל בתוכם (כגון התפתחות השפה וגוף האדם על פי המדע). במסגרת הרפורמה כל מי שלמדה מקצוע, שכאמור הביא תועלת רבה. הפכה ללא רלוונטית. וכמובן נסגרו המסלולים שלימדו את זה בסמינרים. מוסדות החינוך המיוחד נדרשו להביא במקום מורות שפה קלינאיות תקשורת אקדמאיות, ובמקום סייעות שיקומיות מרפאות בעיסוק ופיזיותרפסטיות מוסמכות בצורה אקדמית. מאז הרפורמה המצב בכל המוסדות שפשוט אין בהם את העובדות הנ"ל, אם מחמת שלא הוכשרו מספיק עובדות פרא רפואיות בגלל החמרת הכללים, ואם בגלל שהמדינה לא מתקצבת בשכר מספיק גבוה את המקצועות הפרא רפואיים (כטענת המרפאות). בפועל ילדים שצריכים טיפול לא מקבלים לא את הטיפול מהמטפלות המומחיות, וגם לא מהמטפלות ה"פחותות" (מנסיון בתחום, במקרים רבים, הסייעות שיקומיות (לדוגמא) עם נסיון רב בעבודתן, היו טובות בהרבה ממרפאות בעיסוק שלמדו הרבה, אבל היו חסרות נסיון).
יצויין כי בתקופת הביניים עד ביטול המקצועות הנ"ל לגמרי, היו במוסדות במקביל גם קלינאיות מוסמכות שהיו אחראיות למשל על האבחונים וקביעת דרכי הטיפול, וגם מורות שפה שעבדו לפי ההדרכה של הקלינאיות (כאמור, במקרים רבים המורות שפה המנוסות היו לא פחות טובות בתחום הספציפי שלמדו והתנסו ממרפאות עם דיפלומה טובה יותר). הצחוק הוא שבעקבות המחסור כיום, הומצאה ה"שיטה האינטגרטיבית" שבה הקלינאיות מדריכות את המורות הרגילות מה לעשות ולא עובדות בעצמן עם כל הילדים, בדיוק כפי שהיה קודם, רק את המורות עם תואר דומה אך פחות. לסיכום:טוב שיש קלינאיות תקשורת, פיזיותרפיסטיות, ורמאפות בעיסוק עם הכשרה מושלמת. גם אם יש מישהי שלמדה חלקים מסויימים שיכולים להביא תועלת לילדים אין סיבה לא לאפשר לה לעשות מה שהיא למדה ויודעת טוב לעשות. כשעושים רפורמה צריך לעקוב אם לא מתפספס העיקר. למשל, אפשר לפתוח אקדמיה למטפלות של תינוקות, וללמד כל מטפלת קורס של 8 חדשים בפיקוח האונברסיטאות הגדולות, השאלה אם תאסור על מי שלא למדה את זה, האם בפועל תישארנה מטפלות. והאם המחיר שהיא תדרוש יהיה תואם למצב בשוק. נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
|