עסקת הטיעון של דרעי היתה על סמך התחייבותו שלא לשוב לחיים הפוליטיים?

הרב עובדיה יוסף זצ"ל אמר שדרעי גנב ורשע. השופטים סך הכל הסכימו עם דעתו של מרן זצ"ל.

אעלה כאן נקודה נוספת
באותם ימים בהם הוצע לו עסקת טיעון של פרישה, היו המון דיונים וכולם דברו על הנושא הזה שכנראה דרעי יפרוש מהכנסת הנוכחית דאז, ויחזור לכנסת הבאה
השופטים לא מצאו את עצמם צריכים לומר לו "אנחנו לא ניתן לך לחזור אי פעם לכהן כשר", כי אז כולנו יודעים שדרעי לא היה הולך על עסקת טיעון שכזאת
שתקו השופטים, לא התריעו, נתנו למהלך ללכת, ואז סגרו עליו
יטענו הטוענים שאין זה תפקידם של השופטים להתריע התרעות שכאלו, שהרי "סיכמנו אז סיכמנו"
אבל לא יוכלו השופטים להגיד שהם הבינו שהפרישה היא לתמיד, והם "מאוד מופתעים" עכשיו
כי כולם דיברו על כך כבר אז, והשופטים כידוע מחוברים היטב לעטיני התקשורת.

משהו שלא הבנתי, הרי הוא ביקש למנוע קלון, למה? אם לא כדי שיוכל לחזור. מה חשבו השופטים על רצונו זה, איזו מטרה אחרת יכולה להיות לו? אני כנראה מפספס פה משהו כי לא שמעתי טענה זו גם מהצד של דרעי.

יש בעיה נוספת. כל שופטי הבג"ץ כולל השמרנים פסקו נגד דרעי. מה הטענה עכשיו של הימין? שנמנה שופטים שמקבלים הוראות מהממשלה? כל הזמן טען הימין, ובצדק, שבית המשפט מייצג את הפרוגרסיווים ואין יצוג לימין השמרני. אבל גם השופטים השמרניים פסקו כך. אפילו דתיים רח"ל

ככלב שב אל קיאו, כסיל שונה באיוולתו

הכותרת של האשכול היא שעומדת ביסוד פסילתו של דרעי. התחייבותו בבית המשפט לפרוש מהחיים הפוליטיים כחלק מסדר הטיעון הייתה מצג שווא. חד וחלק. דרעי ניסה לתחמן את בית המשפט. זה הרי ברור כשמש.
 
לשופט הוא אמר דברים ברורים: "החלטתי לפרוש מהחיים הפוליטיים, ובזמן שנשאר לי, להמשיך להשקיע בציבור גם אם לא מהכנסת". 

כך מבין כל אדם נבון, גם השופט הרבסט הבין כך את התחייבותו של דרעי. בפסק דינו כתב: "כל החושש מן הנאשם ומפגיעתו בקופה הציבורית יוכל למצוא מנוח לחשש זה ולומר בוודאות כי הנאשם לא ייגע עוד בצורכי ציבור וזאת בשל התחייבותו לצאת מהזירה הציבורית."

זה יושר ותום לב להגיד "אני פורש" כדי להשיג עיסקת טיעון ולמחרת היום להתכחש להתחייבות ולומר "אני חוזר"???