לכל מי שתוהה מאיפה מגיעה החוצפה ועזות המצח של מערכת המשפט -

לפעמים אנחנו נדהמים מעוצמתה ועומקה של עזות הפנים של שופטים וכל מערכת המשפט
איך יש להם חוצפה לבוא ולומר לממשלה ריבונית שקמה, שר פלוני לא לנו בטוב, חוק פלוני יורד, הכל שפיט, ואנחנו קובעים הכל בכלה
הרי מדובר בקומץ אנשים שלא עובר כמה עשרות משפטנים שמאלנים (ומזרחי אחד..)
אז איך קם יום אחד אדם ומקבל ביטחון עצמי וחוצפה אין גבול, שמרוב תדהמה, כל מי שסביבו שותק?

זה עובד כך, כשאדם מתמנה לשבת על כס המשפט, בהתחלה הוא אמנם קצת מתרגש, לאט לאט הוא מתרגל לכסא, הוא מתרגל שבניד עפעף שלו אנשים יושבים בכלא למשך חייהם, ולאט לאט הוא מרגיש שהוא משהו מיוחד, עד כדי שאין אצלו אפילו מושגים של ניגודי ענינים, למה? כי כנראה הוא מיוחד, חכם יותר, לא טועה אף פעם, הוא לא מיוחד כי הוא למד משפטים, הוא מרגיש שהוא שווה כמו אלף אנשים, ולפעמים כמו כמה מליונים.
ככה זה כשהכבוד עולה לראש
והחוצפה, היא אינה מגיעה בבום בבת אחת, היא מטופחת מידי יום, לאט לאט החלטותיו הופכות להיות סברות ולא ציטוטים ממשפטים קודמים, עד שאין לו מעצורים והוא חושב שהוא רשאי להחליט שהכל שפיט, והוא רשאי להתערב למדינה שלימה בהחלטות על איך וכיצד יחיו, זוהי תמצית עילת הסבירות, השופט הרם יודע מה סביר, לא אנחנו, למה? כי הוא למד משפטים? לא, כי הוא חכם מאיתנו.

ומה זה מזכיר? דיקטטור.
כן, כך עולה דיקטטור, גם סטאלין לא נהיה סטאלין ביום אחד, הכוח שיכר אותו, עיצם אותו ואז הסתחרר מתוספת הכוח.
ודיקטטורה כידוע קשה מאוד לפרק.

לא חוצפה ולא עזות מצח, לא טרוצקי ולא סטלין. במדינות דמוקרטיות כל התושבים חייבים לציית לחוק, גם אם הם שרים וגם אם הם נבחרים. פירוש החוק נתון בידי שופטים שהתמחו בלימוד החוק ובלימוד הדרך שבה מוצגות ונבחנות ראיות. בממשלה הנוכחית יושבים עבריינים, עבריינים לכאורה, ועבריינים פוטנציאליים שהיו רוצים לקבוע בעצמם מה מותר ומה אסור, לצפצף על החוק, ולבטל את סמכות השופטים לעצור אותם מלגנוב ולקבל שוחד. אם העבריינים מן הממשלה יצליחו לחסל את מערכת המשפט, נצחונם יהיה קצר. ביום שלא יהיו בשלטון, ממשלה אחרת תוכל לכלוא אותם להנאתה ולהפקיע את רכושם ולא יהיו להם בתי משפט שיגנו עליהם מפני הרעה הזאת. גם משקיעים זרים לא ישקיעו כאן אם לא תהיה כאן מערכת משפטית כמקובל במערב, מערכת משפטית שתגן עליהם משוד רכושם על ידי מקורבים לשלטון. מי שחושב שטוב יותר לחיות במדינה שבה דבר השלטון הוא החוק, יתחרט מאוד על המשוגה הזאת כאשר כבר אי אפשר לתקן אותה. תאר לעצמך... ממשלה שמתעלמת מפוגרומים נגד יהודים חרדים ואין בית משפט שיכול לאלץ את הממשלה הזאת להגן עליהם... ממשלה שמלאימה בתי כנסת ומוכרת את הבניינים ואת הקרקע בשוק החופשי ואין בית משפט שיכול לעצור אותה... ממשלה שאוסרת על קיום כשרויות שאינן ממלכתיות... נסו ותיהנו.

תכנון רצח אחד לא מלמד על ביטחון עצמי אינסופי, יש המון אנשים שמזמינים רצח כי הם פושעים קטנים
אני מדבר על הביטחון העצמי של לשבת ככה טוב על הראש של מליוני אנשים ולעשות עליהם צרכים.. (סליחה על הדימוי אבל זה מה שזה נראה)
זה נבנה לאט לאט מכוח השליטה הדיקטטורי, בה לא נבחרים דמוקרטית, בה אף אחד לא יכול לערער עליך, בה אתה מחליט על חייהם של אנשים אחרים, ולאט לאט עולה שכרון הכוח אל המוח, עד שהאדם באמת מתחיל להאמין שהוא אליל, בטח יש איזשהי הגדרה של הפרעה נפשית המתאימה לזה, יעזרו המבינים.

דיבוק.
לך ללמוד היסטוריה.
טרוצקי [לא טרוצקין] נרצח שנים רבות אחרי שסטלין היה לשליט בריה"מ.