| נשלח ב-24/4/2023 10:22 |
 |
| |
גידול חריג בגירעון. אין סיעתא דשמיא לממשלה החדשה? קיצוצים והעלאות מסים בדרך?
קיצוצים והעלאות מיסים בדרך? באוצר צופים גידול חריג בגירעון בצל המשבר בשווקי הנדל"ן וההייטק, הנפילות בבורסה ברקע המהפכה המשפטית וההאטה בפעילות המשק המצמצמת את גביית המיסים, החוסר בתקציב כבר עולה על 10 מיליארד שקל וצפוי עוד לגדול, מה שמעלה גם את החשש מפני הורדת דירוג אשראי לישראל. בין האפשרויות ששוקלים במשרד: העלאת המע"מ ל-18% והטלת מס ירושה. בכיר באוצר: "המצב ממש לא טוב". בכיר במשרד רה"מ: "גם אם הגירעון יגדל לא נסכים להעלאת מיסים" גד ליאור|אתמול | 13:31
דאגה רבה במשרד האוצר מגידול חריג בגירעון בתקציב המדינה, שמעלה אף חשש בקרב בכירים שיהיה צורך להעלות מיסים במהלך השנה. הדאגה נובעת מהתחייבויות מיידיות ועתידיות של הממשלה בהיקפים של מיליארדי שקלים רבים, מבלי שבתקציב המדינה יש מקורות מימון להבטחות ולהסכמים המתגבשים, בעוד שגביית המיסים מצויה בירידה מאז ראשית השנה.
ל-ynet נודע, כי החוסר בתקציב כבר עולה על 10 מיליארד שקל וצפוי אף לגדול. אחת הסיבות היא ההבטחה להיטיב עם חיילי צה"ל בתמורה להורדת גיל הפטור מגיוס לציבור החרדי, בהיקף שעלול להגיע על פי הערכות לפחות לשישה מיליארד שקל, אולם על פי חישובים כלכליים שנעשו בימים האחרונים עלול להגיע גם לכ-10-8 מיליארד שקל. בהתאם, בימים אלו מתקיימים דיונים במשרד ראש הממשלה בנושא זה. נכון לעכשיו, תחזית הגירעון של האוצר עומדת 0.9%, אולם כעת מעריכים כי התחזית תתעדכן כלפי מעלה וייתכן כי אף תעבור את רף ה-3%.
כמו כן, במערכת הביטחון כבר מתגבשת הערכה שדווחה גם לראש הממשלה כי נוכח המצב הביטחוני בצפון הארץ לאחרונה, התגברות האיומים מצד איראן וצרכים צבאיים מבצעיים דחופים, יהיה צורך כבר בקרוב לתוספת תקציבית בהיקף של לפחות שני מיליארד שקל לתקציב מערכת הביטחון. יחד עם זאת, לפי שעה אין מאשרים בצה"ל כי דרישה כזאת כבר הוגשה. ההסכמים הקואליציוניים עם המפלגות הדתיות אומנם חושבו כבר בתקציב המדינה לשנים 2024-2023, אולם גורמים באוצר ציינו כי במפלגות החרדיות יש דרישה לתוספות תקציביות נוספות "בהיקף לא קטן", שיועלו בוודאות בסמוך לאישור המתוכנן של תקציב המדינה וחוק ההסדרים, שחייבים להיות מאושרים בכנסת בקריאה שנייה ושלישית עד ה-29 במאי. אם התקציב לא יאושר - הממשלה תיפול, הכנסת תפוזר ויוכרזו בחירות חדשות. יחד עם זאת, בדרגים הבכירים במשרדי ראש הממשלה והאוצר מנסים לקדם הצעת חוק לפיה אי-אישור תקציב המדינה לא יביא לנפילת הממשלה. המדובר בחוק שהוא אחד הנספחים לרפורמה המשפטית, שנדונה בכנסת בימים אלה. אולם, נראה שחקיקה כזאת לא תספיק להתבצע לפני אישור תקציב המדינה הדו-שנתי בעוד חמישה שבועות.
בדרך לקיצוץ רוחבי נוסף? יצוין כי בחוק התקציב, שהוא חוק יסוד, כלולה מגבלת ההוצאה. המשמעות היא שהממשלה לא יכולה להגדיל את התקציב מעבר לזה שנקבע ואושר בממשלה במגבלות החוק ואם קיים צורך בהוצאה נוספת על הממשלה למצוא לה מקורות מימון מתוך התקציב כפי שנעשה רק לאחרונה בקיצוץ רוחבי של 1.5% בתקציב. קיצוץ נוסף בשיעור של 3% צפוי כבר כעת במקביל לאישור תקציב המדינה בסוף החודש הבא. יצוין שמדובר בחוק יסוד שניתן לשנותו רק ברוב של 61 חברי כנסת, כאשר ניסיונות שנעשו השנים האחרונות לשנותו כשלו.
ההאטה בגביית המיסים, שהביאה בחודש שעבר לראשונה מזה כשנה לגירעון תקציבי אחרי עודף גדול שאף הגיע ליותר מ-30 מיליארד שקל, שהיה בתקציב עד לסוף שנת 2022, היא סיבה מדאיגה נוספת לגידול בגירעון. עם זאת, גורמים ברשות המיסים אמרו כי הירידה בגבייה הובאה בחשבון ואינה גורמת לפי שעה, עד לסיום השליש הראשון של השנה, לגירעון חריג. ההאטה בגביית המיסים נובעת בעיקרה משלוש סיבות שאינן קשורות במחדל כלשהו בגביית המיסים: המשבר בנדל"ן, שהביא לירידת מחירים ולבלימה משמעותית בהיקף העסקאות, גורם לפחות תשלומי מיסים על רכישת דירות; הירידות בבורסה לניירות ערך על רקע חקיקת הרפורמה המשפטית, אשר גורמת לירידה בתשלומי המיסים על רווחי הון והאטה מסוימת בפעילות המשק שמונעת עלייה חזויה בגביית המיסים. עוד סיבה מדאיגה מאוד לירידה בהכנסות ממיסים נעוצה במשבר הקשה בענף ההייטק בשל עצירת ההשקעות ומעבר פעילות של חברות רבות לחו"ל, נוכח החשש מהרפורמה המשפטית.
גורמים בכירים במשרד האוצר מודאגים מאוד מההתפתחויות בתחום תקציב המדינה ואף העלו את החשש שלא יהיה מנוס מקיצוצים משמעותיים נוספים בתקציב המדינה, שיפגעו קשות בשירותים לאזרח, ואף מהעלאות מיסים בקרוב, לאחר שכאלה נמנעו בשנים האחרונות, למעט העלאת המס על משקאות ממותקים וכלים חד-פעמיים והעלאת המס בראשית השנה על רכישת מכוניות חשמליות. באוצר מתנגדים בתוקף להצעת חוק, שמוגדרת כ"פופוליסטית", לפטור את רכישת התרופות בישראל ממס ערך מוסף, מצב שקיים בכמה מדינות. "יש לנו חשש שהחוק הזה יאושר בכנסת ויביא לשורת מעשי מרמה והונאה, כאשר בבתי המרקחת ימכרו מאות מוצרים שאינם תרופות ויסווגו אותם כתרופה. גם שר האוצר סמוטריץ' השתכנע שזה חוק רע", אמר גורם בכיר במשרד האוצר.
החשש מהורדת דירוג האשראי מתגבר לעומת זאת, יש מי שסבורים באוצר שאם הגירעון בתקציב המדינה ילך ויגדל, הן בשל הסכמים עם מפלגות והן בשל המצב הביטחוני, יהיה דווקא צורך לשקול העלאה של שיעור מס ערך מוסף, שהוא כיום בישראל 17% בלבד והופחת לאחרונה לפני שמונה שנים מ-18% ל-17% על ידי שר האוצר דאז, משה כחלון. שיעור המע"מ בישראל הוא כיום נמוך בהשוואה למדינות רבות במערב, שבהן מגיע שיעור המע"מ ל-19%-22%. מדובר במס שמכניס עשרות מיליארדי שקלים לקופת המדינה (כל אחוז מס שווה כשבעה מיליארד שקל). עוד רעיון שנבחן בחדרי חדרים במשרד האוצר לאחרונה הוא הטלת מס ירושה, כאשר גזירה כזאת תביא לגיוס כספי מס בעיקר מהעשירונים העליונים. מס ירושה היה נהוג כבר בישראל משנת 1950 עד שבוטל בשנת 1981 על ידי ממשלת מנחם בגין, ביוזמתו, והביא להכנסות נכבדות במשך כ-30 שנה ממס הירושה לתקציב המדינה. גורם באוצר הביע חשש כי עלייה בלתי מבוקרת בגירעון בתקציב המדינה עלולה להיות זרז נוסף להורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברות הדירוג הבינלאומיות, שכבר מאיימות בהפחתת הדירוג נוכח הרפורמה המשפטית. גורם באוצר אמר ל-ynet כי "המצב בתקציב הוא ממש לא טוב, בלשון המעטה, ועל הממשלה לשקול היטב הבטחות להוצאות גבוהות בטרם היא מתחייבת להן". גורם בכיר במשרד ראש הממשלה אמר ל-ynet כי עדיין לא רואים סטיה בהכנסות ממיסים ממה שנחזה לתקציב. יחד עם זאת גם אם יתממשו ההנחות הפסימיות של גידול בגירעון במשרד ראש הממשלה לא יסכימו להעלאת מיסים.
"גירעון לטובת לימודי אברכים? יגדיל את הנזק לכלכלה" בריאיון לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio, התייחס לדברים ד"ר דוד (דייבי) דישטניק, חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, ואמר: "אלו מספרים משמעותיים מאוד. זה פער גדול מאוד ובשפה פשוטה - לא ברור איך התקציב יתכנס. גם צריך להשביע את תיאבון השותפות לממשלה וגם הכנסות ממיסים כנראה לא יהיו. 'לשבת על העצים' לחשב גירעונות זה לא דבר רצוי". עוד טען דישטניק, כי "לא צריך לקדש את יעד הגירעון, אבל השאלה היא לתוך מה אתה מגדיל אותו. להגדיל את הגירעון לטובת מוסדות שלא מלמדים ליבה או לטובת הגדלת המלגות לאברכים - זה משהו שיעזור לנו לעתיד? זה רק יגדיל את הנזק לכלכלה". לדבריו, "מוד'יס הסבירו שההחלטה שלהם על הדירוג מתבססת על ההנחה שהגירעון ביחס לתוצר יהיה אחוז. הם מוכנים לקחת אחוז כלשהו יותר גדול, אבל להתרחק מאוד מהאחוז הזה זה משהו שלא יאהבו בסוכניות הדירוג". שר האוצר לשעבר, ח"כ אביגדור ליברמן, אמר בתגובה לפרסומים כי "הבטיחו הורדת מיסים, הבטיחו לטפל ביוקר המחיה, הבטיחו להמשיך ולחזק את הכלכלה, אך בפועל בדיוק כפי שהזהרתי - בתוך שלושה וחצי חודשים בלבד, ממשלת ישראל מובילה אותנו להתרסקות כלכלית. את מחיר היוהרה, הניתוק וחוסר המקצועיות ישלם הציבור שמשרת בצה"ל עובד ומשלם מיסים. "במקום לטפל ביוקר המחיה ולחזק את הכלכלה, שרי הממשלה הנוכחית דואגים לאינטרסים האישיים והפוליטיים שלהם ומעניקים מיליארדים לעידוד בטלה והעמקת הפערים בחברה, כל זאת מבלי שבתקציב המדינה יש מקורות מימון להבטחות ולהסכמים המתגבשים, ובעוד שגביית המיסים מצויה בירידה. במקום להשקיע במנועי צמיחה, במדע ובהשכלה, הם מחזירים את ישראל שנים אחורה ומובילים אותנו למדינה הלכה".
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2023 14:10 |
|
| |
דרמה במשרד האוצר: "אין רזרבות להמשך סבסוד הדלק"
את מה שמתחולל במשרד האוצר ביומיים האחרונים אין להגדיר אלא כדרמה: הממונה על החינוך במשרד עזב בטריקת דלת וההערכה היא כי בכירים נוספים בעקבותיו. במקביל מתחולל עימות קשה בין בכירים באגף התקציבים לאנשי לשכת השר. הבכירים: "אין עוד רזרבות להמשך סבסוד מחיר הדלק"
דרמה של ממש מתחוללת בימים האחרונים במשרד האוצר, בשני מישורים שונים. במישור שנוגע לכיס של כולנו: מחיר הדלק.
בעוד מחירי הדלק בעולם נוסקים, בישראל העלייה הייתה מתונה בלבד, זאת בזכות החלטת שר האוצר הקודם, אביגדור ליברמן. להפחית את הבלו - המס העקיף המוטל על הדלקים. שר האוצר הנוכחי, בצלאל סמוטריץ', אימץ את השיטה והאריך בכל פרק זמן נתון את ההפחתה.
למחירי הדלק, יש לציין, השפעה רוחבית על כלל המחירים במשק, שכן למן הוצאות ייצור ועד להוצאות שיווק, עלייה במחיריהם מייקרת את התהליך - ובעידן בו נפגעו רווחי היצרנים והיבואנים, מגולגלת העלות הנוספת אל הצרכן הסופי, האזרחים.
אלא שהפחתה זו משמעותה גם מאות מיליוני שקלים חסרים בקופת המדינה, שאט אט מצטברים לסכום משמעותי, עם כל הארכה שכזאת. למעשה מדובר במה שמכונה "אינפלציה כבושה": עליית מחירים שאינה מתבטאת במדד המחירים לצרכן, אלא נבלמת על ידי גירעון בתקציב.
בכירים במשרד האוצר הזהירו כבר שסבסוד הדלק לא יוכל להמישך עוד וכי מה שהיה אפשרי לפני כשנה, עת הכנסות המדינה ממיסים שברו כל שיא, הוא בלתי אפשרי נוכח מציאות של ירידה בהכנסות המדינה.
הבעיה היא כי מבחינה פוליטית מדובר בחדשות רעות לשר האוצר ולראש הממשלה: לא רק שאינם מצליחים לבלום את העלייה ביוקר המחיה (עוד לפני עליית המחירים שצפויה לאחר החג), אלא שהוא אף מתגבר - וכאמור, עלייה במחיר הדלק היא פגיעה מיידית בכיסו של כל אזרח, עוד לפני שהיא מתרגמת לעליית מחירים כוללת.
על הרקע הזה מתחוללים דיונים סוערים באוצר, כאשר בכירים באגף התקציבים מתריעים כי הארכה נוספת של הפחתת המס היא אינה אפשרית. ההערכה היא כי הדברים הגיעו אל סף פיצוץ.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2023 16:37 |
|
| |
ביזפורטל הגירעון עלה ל-1.3% בחודש אוגוסט - הממשלה כבר לא עומדת בתחזית של עצמה
הגירעון החודשי עמד על 5.7 מיליארד שקל. מתחילת השנה העודף כבר נפל ל-400 מיליון שקל בלבד; הוצאות הממשלה גדלו ב-9.4%, כאשר התכנון היה לעליה של 7.6%. וזאת כאשר ההכנסות יורדות ב-4%נתנאל אריאל | 10/09/2023 13:03
מדינת ישראל תסיים את השנה עם גירעון, זה כבר ברור לכולם. השאלה רק כמה. בממשלה קיוו להגיע לגירעון של 1% עד סוף השנה, ועכשיו הגירעון כבר הגיע ל-1.3%, כאשר נשארה עוד שליש שנה, עוד 4 חודשים. בקצב הזה הממשלה תגיע לגירעון של 2% ואולי יותר.
הממשלה אמנם לקחה 'מרווח ביטחון גבוה' וזו התנהלות נכונה, אבל חשב שבתחילת השנה בממשלה לא לקחו יותר ברצינות את האזהרות מפני ירידה בגביית המסים. אחרי הכל - תקציב המדינה לשנת 2023 וגם לשנת 2024 נבנה על סמך ההערכות שלא תהיה ירידה בגביית מסים השנה. תחזית שהיה ברור מההתחלה שהיא אופטימית מדי.
על פי נתוני האוצר, הגירעון החודשי עמד על 5.7 מיליארד שקל, הגירעון השנתי עומד על 23.1 מיליארד שקל. מתחילת השנה העודף כבר נפל ל-400 מיליון שקל בלבד (לעומת עודף של 33.4 מיליארד שקל לפני שנה. הוצאות הממשלה גדלו ב-9.4%, כאשר התכנון היה לעליה של 7.6%. וזאת כאשר ההכנסות יורדות ב-4%.
עוד תכניות אז נכון, ממש לא הכל זו 'אשמה של הממשלה הנוכחית - עצירת הנדל"ן היא בגלל עליית הריבית במשק (כמו גם בכל העולם), הבלימה בהייטק התרחשה בשנה שעברה בכל העולם (עוד בתקופת ממשלת בנט-לפיד, הרבה לפני שיריב לוין הכריז על הרפורמה המשפטית). גם הבעיות ששרשרת האספקה העולמית הסתיימו ומחירי התובלה בעולם נפלו ב-80%, ואיתם גם התוצאות של צים, חברת הספנות הישראלית, ולכן זו כבר לא מכניסה למדינה 5.2 מיליארד שקל בשנה. גם הכנסות המדינה מחברת איי.סי.אל כבר לא תהיה אותו דבר, אחרי שמחירי הסחורות צללו ואיתם גם הרווחים של החברה. כל אלה הם גורמי מאקרו. אבל זה לא רלוונטי - השאלה היא מה המדינה תעשה כדי להתמודד עם הבור התקציבי שהיא לא צפתה מראש, בזמן אישור התקציב. כן חשוב לומר - הגירעון בשנים קודמות היה 3% ויותר, כך שגירעון שנתי של 2% או אפילו 2.5% הוא טוב יותר. פחות גירעון זה אומר פחות חוב שתופח לטווח הארוך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2023 16:50 |
|
| |
| אליהו1000 כתב: |  | | הגורם המרכזי בעלית ההכנסות בממשלה הקוּדמת, העליה המטורפת במחירי הדירות, שגרמה בהיות המיסוי למינו חלק נכבד ממחיר הדירה, לעליה תלולה בהכנסות, כאשר המולדובי לא חושב לרגע אחד למתן את המיסוי, כך שגם מחירי הדיור יעלו בצורה יותר שפויה, הקפאת מחירי הדיור עכשיו ואף ירידה קלה במחירם, עוצרת את זרם ההכנסות, ביחד עם ירידה בצריכה בשל האשראי הגבוה |
|
הטענה הועלתה בתגובות הראשונות וקיבלה התייחסות עם נתונים. עיין והבן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2023 16:25 |
|
| |
הגורם המרכזי בעלית ההכנסות בממשלה הקוּדמת, העליה המטורפת במחירי הדירות, שגרמה בהיות המיסוי למינו חלק נכבד ממחיר הדירה, לעליה תלולה בהכנסות, כאשר המולדובי לא חושב לרגע אחד למתן את המיסוי, כך שגם מחירי הדיור יעלו בצורה יותר שפויה, הקפאת מחירי הדיור עכשיו ואף ירידה קלה במחירם, עוצרת את זרם ההכנסות, ביחד עם ירידה בצריכה בשל האשראי הגבוה
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2023 14:51 |
|
| |
גביית המסים ירדה ב-5% מראשית השנה, הגירעון הממשלתי עלה ל-0.9% הגירעון עמד בסוף החודש שעבר על 15.4 מיליארד שקל - עלייה של 0.3%; זאת לעומת הערכות של בנק ישראל מינואר כי השנה תסתיים ללא גירעון; הוצאות הממשלה עלו ב-8.6% לעומת תכנון של 7.6% , ונרשמה ירידה של 4.5% בהכנסות שלמה טייטלבאום 13:47, 09.07.23
נתונים לא מעודדים במיוחד בנוגע למצב הכלכלי של ישראל: הגירעון הממשלתי בשנה האחרונה עמד בסוף חודש יוני על 0.9% תוצר שהם כ-15.4 מיליארד שקל. זו עלייה של 0.3% לעומת סוף חודש מאי, אז עמד הגירעון על 0.6% תוצר. במקביל התפרסם כי בתקופה זו ירדה גביית המסים ב-5%, כך לפי משרד האוצר. חודש יוני עצמו הסתיים גם הוא בגירעון - של כ-6.2 מיליארד. נזכיר, כי בינואר 2023 העריכו בבנק ישראל כי השנה תסתיים ללא גירעון, ובאפריל העריכו שם כי השנה כולה תסתיים בגירעון של 0.9%. אך כעת נראה כי הגירעון בפועל יהיה גבוה. עם זאת, כדאי להזכיר כי החוק מאפשר להגיע לרמת גירעון של 2.75% בשנת 2023. הגירעון נובע הן מגידול בהוצאות הממשלה שגדל בתקופה הנוכחית של השנה ב-8.6% לעומת תכנון של 7.6%, והן מירידה בהכנסות המדינה של כ-4.5%. הכנסות הממשלה בחודש יוני עמדו על 32.7 מיליארד שקל (מתוכם 31.8 מיליארד הכנסות ממסים) לעומת 34.9 מיליארד שקל ביוני אשתקד. מתחילת השנה נגבו 216 מיליארד שקל במסים - סכום המשקף ירידה של 5% לעומת השנה הקודמת. הירידה בהכנסות ממסים היא למעשה חדה יותר, שכן ערך הכסף בשנה זו ירד בשל האינפלציה ולכן, הירידה הריאלית היא 7.6%, הירידה הריאלית במסים הישירים היא 10% ובמסים עקיפים היא 4.7% מתחילת השנה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2023 19:30 |
|
| |
הירידה בהכנסות מתבטאת היטב בהשוואת המדדים המובילים בבורסה בארה"ב לבורסה בישראל.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2023 16:06 |
|
| |
הגירעון ממשיך לגדול: 0.6% בחודש מאי - מה תעשה המדינה?
הגירעון בחודש מאי הסתכם ב-4.4 מיליארד שקל ובשנה האחרונה: 10.7 מיליארד שקל. ההכנסות ממסים ירדו ב-5% - אבל ההוצאות גדלו ב-8.7%. האוצר כבר נאלץ לחתוך את תחזית ההכנסות שלו לאחרונה וצופה בור תקציבי של 16 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות. האם המדינה תיאלץ לקצץ בתקציב? שר האוצר סמוטריץ' הבטיח שלא תהיה העלאת מסים (ואז תמך העלאת מסים על הבנקים)June 8, 2023 by נתנאל אריאל https://www.bizportal.co.il/general/news/article/815341הגירעון ממשיך לגדול: 0.6% בחודש מאי, כך על פי נתוני משרד האוצר. במספרים מדובר על מינוס 10.7 מיליארד שקל. הגירעון בחודש מאי הסתכם ב-4.4 מיליארד שקל, זאת בהשוואה לעודף תקציבי (נדיר) של 1.3 מיליארד שקל בחודש מאי בשנה שעברה. העודף מתחילת השנה הצטמצם ל-13 מיליארד שקל (זה לא הגירעון, גירעון נמדד בתקופה של 12 החודשים האחרונים). בחודש מאי הכניסה המדינה 36.4 מיליארד שקל, מנגד - היא הוציאה בחודש האחרון 40.9 מיליארד שקל. מתחילת השנה המדינה הכניסה 197.7 מיליארד שקל, ירידה של 4.2% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה שעמדו על 206.3 מיליארד שקל. הכנסות המדינה ממסים ירדו אף בשיעור חד יותר של 5%. במקביל ההוצאות עלו ל-184.7 מיליארד שקל, עלייה של 6.8% לעומת 172.9 מיליארד שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה. אבל זה יותר מזה - בחמשת החודשים הראשונים של השנה הנוכחית ההוצאה גדלה בשיעור חד יותר של 8.7% ביחס לשנה שעברה, כאשר הגידול המתוכנן בתקציב היה 7.6%. הבעיה היא שהמספרים לא מתכנסים - יותר הוצאות על פחות הכנסות, איך הגירעון יהיה רק 1% כמו שמתעקשים באוצר, בבנק ישראל ובממשלה? סביר יותר שהוא יגיע ל-2.5%, אולי יותר. ההכנסות בשנה שעברה היו חריגות לטובה, מעל קו המגמה. בינתיים הירידה היא עוד 'סבירה' אבל תקציב המדינה הדו שנתי נבנה על סמך ההנחה שההכנסות השנה יהיו זהות לשנה שעברה, התקציב גם עבר בכנסת על סמך ההנחה הזו, שכבר די ברור שהיא לא נכונה. אחרי אישור התקציב המדינה בעצם יכולה להגדיל את ההוצאה (מעבר לתקציב ההמשכי) ביותר מ-25 מיליארד שקל. אבל מאיפה יגיע הכסף? לא ברור. אפילו במשרד האוצר כבר נאלצו לאחרונה לחתוך את תחזית ההכנסות ובעצם להודות שהביקורת שהתחלנו לפרסם כבר בחודש פברואר הייתה נכונה. אחרי העדכון, במשרד האוצר כבר צופים בור תקציבי של 16 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות, מתוכם 5.3 מיליארד שקל השנה. האם המדינה תיאלץ לקצץ בתקציב? שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הבטיח שלא תהיה העלאת מסים אבל האם הוא יוכל לעמוד בכך? נכון, הירידה בהכנסות התחילו לפני שנה וחצי. זו לא 'אשמת' הממשלה החדשה - אבל זה לא רלוונטי. היא תצטרך להתמודד עם זה כתבנו יותר מפעם אחת, זה לא הגון להפנות את חיצי הביקורת דווקא לממשלת נתניהו החדשה. גם בלי הרפורמה המשפטית ההכנסות של המדינה היו יורדות. למעשה, הירידה בהכנסות התחילה כבר בתחילת השנה שעברה (עוד באמצע ממשלת בנט-לפיד). גם הממשלה הקודמת לא 'אשמה'. העולם נכנס למצב כלכלי חדש לחלוטין: אינפלציה גבוהה, העלאות ריבית כדי לבלום את האינפלציה, נפילות בשוק המניות ופיטורים בשוק ההייטק. קטר הצמיחה של המשק החל לגמגם ובמקביל גם המשבר בשרשראות האספקה הולך ונפתר ומחירי התובלה (שינוע סחורות) בעולם צללו בחדות. כך, גם חברת הספנות הישראלית צים כבר לא תעביר למדינה מסים של 5.2 מיליארד שקל בשנה. בקיצור - לא משנה מי אשם או במשמרת של מי זה התחיל. הסיפור פה גדול יותר משתי הממשלות האחרונות. כמובן שכל צד פוליטי 'זורק' את האשמה על הצד השני, אבל זה לא פתרון. בסופו של דבר יש מצב נתון שאיתו צריך להתמודד ולנהל. הנה הגרף המעודכן לחודש מאי 2023. ניתן לראות את הירידה בהכנסות המדינה ממסים מתחילת כבר בתחילת השנה שעברה: נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2023 13:52 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2023 13:47 |
|
| |
באוצר נאלצים להודות: יש בור תקציבי של 16 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות
בהמשך לביקורת בביזפורטל, באוצר כבר לא יכולים להגיד שאין ירידה במסים ומעדכנים כלפי מטה את התחזיות. זו בעיה כי על סמך זה בנו את תקציב המדינה ובמילים אחרות: הגירעון יהיה מעל 1%; הבור בשנה הקרובה 5.3 מיליארד שקל; גם תחזית הצמיחה עודכנה כלפי מטה ל-2.7% ומנגד - תחזית האינפלציה עודכנה כלפי מעלה ל-3.2%
May 16, 2023 by נתנאל אריאל https://www.bizportal.co.il/general/news/article/814558כבר לפני שלושה חודשים קראתם כאן בביזפורטל מספר פעמים (גם כאן) על כך שיש בעיה תקציבית, על כך שהתחזית לגירעון של 1% בשנה הקרובה לא ריאלית, על כך שמשרד האוצר לא לוקח בחשבון את הירידה בהכנסות ממסים מההאטה שכבר נמשכת שנה בהייטק וגם ההאטה בנדל"ן ועדיין מעריך בטעות שההכנסות השנה יהיו אותו דבר כמו בשנה שעברה, ולאחרונה גם הוספנו שהאוצר לא לוקח בחשבון את העובדה שחברה כמו צים כבר לא תכניס למדינה מס של 5.2 מיליארד שקל בשנה. בקיצור, הרבה סיבות להאטה הכלכלית (אגב, כפי שכבר פירטנו - ההאטה בהייטק החלה כבר בתחילת השנה שעברה. זו לא אשמת הממשלה החדשה. אבל זה לא משנה, היא תצטרך להתמודד עם זה) וכעת במשרד האוצר נאלצים לאשר את הביקורת שקראתם כאן בביזפורטל ולהודות שיש בעיה, וזאת כאשר רק לפני שבוע עוד העריכו שם ש'זה שיש ירידות בארבעת החודשים הראשונים של השנה לא אומר שזה יהיה בהמשך'. הם טענו שיהיו חודשים טובים יותר בהמשך השנה שיכסו על זה. אבל הופס - עכשיו מתברר שזה כנראה לא יהיה נכון. כעת גם הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג נאלצת להודות שהתחזיות שלהם היו אופטימיות מדי, וזו בעיה כי על סמך התחזיות הללו בונים את תקציב המדינה. באוצר צופים כעת הכנסות של 463.6 מיליארד שקל בשנת 2023, ירידה של 0.3% תוצר שהם 5.3 מיליארד שקל. בשנת 2024 הם צופים הכנסות של 487.2 מיליארד שקל, שהם 0.55% תוצר פחות מהתחזית הקודמת, או 10.9 מיליארד שקל פחות מהתכנון המקורי. במילים אחרות: כפי שהערכנו כאן לפני 3 חודשים - צפו לגירעון של יותר מ-1%, אולי אפילו 2.5-3%. באוצר גם מורידים את תחזיות הצמיחה ל-2.7%, ירידה של 0.3% לעומת התחזית הקודמת. התחזית לשנה הבאה ירדה גם היא ב-0.1% לרמה של 3.1%. זו עדיין צמיחה גבוהה יחסית לעולם, אבל ירידה בצמיחה תתגלגל גם היא לבעיה בהכנסת המדינה. הכלכלנית הראשית גם מעדכנת כלפי מעלה את תחזיות האינפלציה וצופה שזו תעמוד על 3.2% בסוף שנת 2023 (מעל יעד האינפלציה של בנק ישראל לטווח של 1-3% בשנה), וצופה שבמהלך שנת 2024 האינפלציה תרד ל-2.9%, בחלק העליון של הטווח של בנק ישראל). וגם מזהירה שזה יוביל להעלאות ריבית נוספות מצד בנק ישראל. על פי הכלכלנית הראשית, הסיבות העיקריות הן "עליות הריבית ואי הוודאות בכלכלה העולמית וכן אי הוודאות במשק המקומי, בפרט סביב הרפורמה המשפטית, מוסיפות גם הן להאטה בהשקעות ומשפיעות על ענף ההייטק". מאיפה המדינה תממן את הבור הזה זו כמובן שאלה טובה. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בינתיים טומנים את הראש בחול ומקווים-מתפללים לנס. הם יצטרכו להתמודד עם הבעיה הזו ולנסות למצוא פתרונות, או לקצץ בהסכמים הקואליציוניים. זה כמובן ממש לא קל, יש שותפים שכל אחד רוצה לקבל את 'הנתח שלו בעוגה' אבל אם רוצים לדאוג לכלכלת ישראל - פשוט לא תהיה להם ברירה. בכל מקרה, הבעיה במסים לא מפריעה ליו"ר האופוזיציה יאיר לפיד להמציא היום תוכנית אנטי כלכלית מוזרה משלו. לפיד מבקש להפחית את המע"מ ב-2%, כלומר ליצור עוד בור תקציבי של 10-12 מיליארד שקל. הוא כמובן יכסה את זה בהרבה אמירות על 'צמיחה' כביכול ממקורות אחרים אבל ברצינות לפיד? עכשיו? כשיש ירידה בהכנסות? כשהגירעון יגדל? זו אגב בדיוק הסיבה שאסור לבזבז סתם כשיש עודפים. צריך לשמור אותם לתקופות של ירידה בהכנסות. הירידה החלה כבר לפני שנה כשהוא היה ראש ממשלה, אבל מה אכפת לו לזרוק תוכניות מוזרות לאוויר? האחריות היום כבר לא עליו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2023 13:42 |
|
| |
| הכובס1 כתב: | | | מצידי כמה קולמוסים נשברו על כך, ובכל זאת אכתוב שוב, כשמכניסים להקבה אצבע בעין בדמות יור הכנסת, כל השאר לא צריך הסבר...... |
|
אני רוצה להבין.
אתה מביע ביקורת חריפה על מרנן ורבנן האדמו"רים שהורו לנציגיהם "להכניס אצבע לקבה בעין" ולהצביע למנות את יו"ר הכנסת?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2023 12:47 |
|
| |
מצידי כמה קולמוסים נשברו על כך, ובכל זאת אכתוב שוב, כשמכניסים להקבה אצבע בעין בדמות יור הכנסת, כל השאר לא צריך הסבר......
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2023 09:17 |
|
| |
מר ליברמן שר''י שהיה שר האוצר בקדנציה הקודמת עסק בדבר אחד שמירת הקופה הציבורית ללא שום הטבה והקלה לציבור הרחב הציבור הרוסי המטומטם יתן לו את שבעת הגמדים שלו בלי קשר למצב הכלכלי שהוא ישאיר במדינה ולכן עשה מס על המשקאות ולא היקל על הציבור בכלום אבל היום המצב שונה כי הגיעו לממשלה מפלגות המייצגות ציבור גם קשה יום שדורש הקלות בכיס ומכאן נובע כל המשבר
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2023 01:06 |
|
| |
חדשות הסקופים.@Haskupim איתי גדסי בחצות בסקופים: יש סיכוי שבגץ לא יאשר דחיה נוספת בחוק הגיוס בפרט שהממשלה לא עשתה שום התקדמות בנושא. יש הרגשה מתסכלת שאין לממשלה 'סיעתא דשמייא'.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2023 14:36 |
|
| |
| ירו_שלמי כתב: |  |
| חריף_ומקשה כתב: | | ירושלמי
לא הבנתי, לדעתך בגלל שבתנ"ך כתוב על מישהו שנכשל שאין לו סיעתא דשמיא,
אז זה אומר שכל אחד יכול להגיד על מישהו שנכשל שאין לו סיעתא דשמיא?
אתה שם אותנו בדרגה של נביאים? |
|
אני לא רוצה להפריע לדיון המעניין באשכול, אשתדל לסיים כאן.
אמרתי שזה נוסח מקובל, הצלחה של אדם טוב היא הנהגה של גילוי וההיפך זה הנהגה של הסתר. כשאדם זוכה להארת פנים הוא אומר תודה, כשלא הולך לו הוא מפשפש במעשיו. ולא נאמר לו מי אומר לך שההצלחה היא סיעתא דשמיא ומי גילה לך שחוסר ההצלחה היא עונש. אנחנו באמת לא יודעים כלום, אבל נוטים להרגיש שחוסר הצלחה עבורנו זה סימן כללי על טענה שיש עלינו מלמעלה, וכן להיפך. [לעשות 'חשבונות שמים' זה יותר כשמישהו מת ואומרים לו אני יודע למה וכו', אבל כשממשלה רעה לא מצליחה, ובעצם זה סוג של עוצר בעדה מלהפיק זממה, אנחנו אומרים תודה לה'].
|
|
זו היתממות, והתעלמות ממה שנאמר אז, ומרוח הדברים.
יש הבדל כאשר אומרים סתם: לא היה להם סיעתא דשמיא.
או שקובעים בנחרצות על יריבים: אין להם סיעתא דשמיא כי זו ממשלה רעה שעשתה xyz.. שזה בדיוק מה שאמרו על הממשלה הקודמת.
בעצם גייסו חשבונות שמיים עבור הפוליטיקה.
[וכאמור, מלכתחילה לא הייתי שותף לדעה שזו ממשלה כ"כ רעה.]
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2023 14:20 |
|
| |
| פלדלפי כתב: | | מי שממש מחפש כמה לא טוב תמיד ימצא... ואם הוא גם יודע את חשבונות השמיים זה ממש מעולה
|
|
זה לא עניין של לחפש.
הנתונים זועקים לשמיים.
התחילה פה מגמה לפני כמה חודשים והיא מחמירה
וכעת לראשונה אחרי תקופה מאוד ארוכה היה חודש גרעוני.
אולי לא שמת לב, אבל אדרבה להפך, כוונתי נגד אלו המתיימרים לדעת חשבונות שמיים. זה טיפשי ומביך בעייני.
ואף עקצתי את אותם אלו שעשו זאת על הממשלה הקודמת וכעת דוממים.
תוקן על ידי חריף_ומקשה ב- 25/04/2023 14:40:06
|
|
|
|
|
