| נשלח ב-9/7/2023 14:51 |
 |
| |
גביית המסים ירדה ב-5% מראשית השנה, הגירעון הממשלתי עלה ל-0.9% הגירעון עמד בסוף החודש שעבר על 15.4 מיליארד שקל - עלייה של 0.3%; זאת לעומת הערכות של בנק ישראל מינואר כי השנה תסתיים ללא גירעון; הוצאות הממשלה עלו ב-8.6% לעומת תכנון של 7.6% , ונרשמה ירידה של 4.5% בהכנסות שלמה טייטלבאום 13:47, 09.07.23
נתונים לא מעודדים במיוחד בנוגע למצב הכלכלי של ישראל: הגירעון הממשלתי בשנה האחרונה עמד בסוף חודש יוני על 0.9% תוצר שהם כ-15.4 מיליארד שקל. זו עלייה של 0.3% לעומת סוף חודש מאי, אז עמד הגירעון על 0.6% תוצר. במקביל התפרסם כי בתקופה זו ירדה גביית המסים ב-5%, כך לפי משרד האוצר. חודש יוני עצמו הסתיים גם הוא בגירעון - של כ-6.2 מיליארד. נזכיר, כי בינואר 2023 העריכו בבנק ישראל כי השנה תסתיים ללא גירעון, ובאפריל העריכו שם כי השנה כולה תסתיים בגירעון של 0.9%. אך כעת נראה כי הגירעון בפועל יהיה גבוה. עם זאת, כדאי להזכיר כי החוק מאפשר להגיע לרמת גירעון של 2.75% בשנת 2023. הגירעון נובע הן מגידול בהוצאות הממשלה שגדל בתקופה הנוכחית של השנה ב-8.6% לעומת תכנון של 7.6%, והן מירידה בהכנסות המדינה של כ-4.5%. הכנסות הממשלה בחודש יוני עמדו על 32.7 מיליארד שקל (מתוכם 31.8 מיליארד הכנסות ממסים) לעומת 34.9 מיליארד שקל ביוני אשתקד. מתחילת השנה נגבו 216 מיליארד שקל במסים - סכום המשקף ירידה של 5% לעומת השנה הקודמת. הירידה בהכנסות ממסים היא למעשה חדה יותר, שכן ערך הכסף בשנה זו ירד בשל האינפלציה ולכן, הירידה הריאלית היא 7.6%, הירידה הריאלית במסים הישירים היא 10% ובמסים עקיפים היא 4.7% מתחילת השנה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2023 16:25 |
|
| |
הגורם המרכזי בעלית ההכנסות בממשלה הקוּדמת, העליה המטורפת במחירי הדירות, שגרמה בהיות המיסוי למינו חלק נכבד ממחיר הדירה, לעליה תלולה בהכנסות, כאשר המולדובי לא חושב לרגע אחד למתן את המיסוי, כך שגם מחירי הדיור יעלו בצורה יותר שפויה, הקפאת מחירי הדיור עכשיו ואף ירידה קלה במחירם, עוצרת את זרם ההכנסות, ביחד עם ירידה בצריכה בשל האשראי הגבוה
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2023 16:50 |
|
| |
| אליהו1000 כתב: |  | | הגורם המרכזי בעלית ההכנסות בממשלה הקוּדמת, העליה המטורפת במחירי הדירות, שגרמה בהיות המיסוי למינו חלק נכבד ממחיר הדירה, לעליה תלולה בהכנסות, כאשר המולדובי לא חושב לרגע אחד למתן את המיסוי, כך שגם מחירי הדיור יעלו בצורה יותר שפויה, הקפאת מחירי הדיור עכשיו ואף ירידה קלה במחירם, עוצרת את זרם ההכנסות, ביחד עם ירידה בצריכה בשל האשראי הגבוה |
|
הטענה הועלתה בתגובות הראשונות וקיבלה התייחסות עם נתונים. עיין והבן.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2023 16:37 |
|
| |
ביזפורטל הגירעון עלה ל-1.3% בחודש אוגוסט - הממשלה כבר לא עומדת בתחזית של עצמה
הגירעון החודשי עמד על 5.7 מיליארד שקל. מתחילת השנה העודף כבר נפל ל-400 מיליון שקל בלבד; הוצאות הממשלה גדלו ב-9.4%, כאשר התכנון היה לעליה של 7.6%. וזאת כאשר ההכנסות יורדות ב-4%נתנאל אריאל | 10/09/2023 13:03
מדינת ישראל תסיים את השנה עם גירעון, זה כבר ברור לכולם. השאלה רק כמה. בממשלה קיוו להגיע לגירעון של 1% עד סוף השנה, ועכשיו הגירעון כבר הגיע ל-1.3%, כאשר נשארה עוד שליש שנה, עוד 4 חודשים. בקצב הזה הממשלה תגיע לגירעון של 2% ואולי יותר.
הממשלה אמנם לקחה 'מרווח ביטחון גבוה' וזו התנהלות נכונה, אבל חשב שבתחילת השנה בממשלה לא לקחו יותר ברצינות את האזהרות מפני ירידה בגביית המסים. אחרי הכל - תקציב המדינה לשנת 2023 וגם לשנת 2024 נבנה על סמך ההערכות שלא תהיה ירידה בגביית מסים השנה. תחזית שהיה ברור מההתחלה שהיא אופטימית מדי.
על פי נתוני האוצר, הגירעון החודשי עמד על 5.7 מיליארד שקל, הגירעון השנתי עומד על 23.1 מיליארד שקל. מתחילת השנה העודף כבר נפל ל-400 מיליון שקל בלבד (לעומת עודף של 33.4 מיליארד שקל לפני שנה. הוצאות הממשלה גדלו ב-9.4%, כאשר התכנון היה לעליה של 7.6%. וזאת כאשר ההכנסות יורדות ב-4%.
עוד תכניות אז נכון, ממש לא הכל זו 'אשמה של הממשלה הנוכחית - עצירת הנדל"ן היא בגלל עליית הריבית במשק (כמו גם בכל העולם), הבלימה בהייטק התרחשה בשנה שעברה בכל העולם (עוד בתקופת ממשלת בנט-לפיד, הרבה לפני שיריב לוין הכריז על הרפורמה המשפטית). גם הבעיות ששרשרת האספקה העולמית הסתיימו ומחירי התובלה בעולם נפלו ב-80%, ואיתם גם התוצאות של צים, חברת הספנות הישראלית, ולכן זו כבר לא מכניסה למדינה 5.2 מיליארד שקל בשנה. גם הכנסות המדינה מחברת איי.סי.אל כבר לא תהיה אותו דבר, אחרי שמחירי הסחורות צללו ואיתם גם הרווחים של החברה. כל אלה הם גורמי מאקרו. אבל זה לא רלוונטי - השאלה היא מה המדינה תעשה כדי להתמודד עם הבור התקציבי שהיא לא צפתה מראש, בזמן אישור התקציב. כן חשוב לומר - הגירעון בשנים קודמות היה 3% ויותר, כך שגירעון שנתי של 2% או אפילו 2.5% הוא טוב יותר. פחות גירעון זה אומר פחות חוב שתופח לטווח הארוך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2023 14:10 |
|
| |
דרמה במשרד האוצר: "אין רזרבות להמשך סבסוד הדלק"
את מה שמתחולל במשרד האוצר ביומיים האחרונים אין להגדיר אלא כדרמה: הממונה על החינוך במשרד עזב בטריקת דלת וההערכה היא כי בכירים נוספים בעקבותיו. במקביל מתחולל עימות קשה בין בכירים באגף התקציבים לאנשי לשכת השר. הבכירים: "אין עוד רזרבות להמשך סבסוד מחיר הדלק"
דרמה של ממש מתחוללת בימים האחרונים במשרד האוצר, בשני מישורים שונים. במישור שנוגע לכיס של כולנו: מחיר הדלק.
בעוד מחירי הדלק בעולם נוסקים, בישראל העלייה הייתה מתונה בלבד, זאת בזכות החלטת שר האוצר הקודם, אביגדור ליברמן. להפחית את הבלו - המס העקיף המוטל על הדלקים. שר האוצר הנוכחי, בצלאל סמוטריץ', אימץ את השיטה והאריך בכל פרק זמן נתון את ההפחתה.
למחירי הדלק, יש לציין, השפעה רוחבית על כלל המחירים במשק, שכן למן הוצאות ייצור ועד להוצאות שיווק, עלייה במחיריהם מייקרת את התהליך - ובעידן בו נפגעו רווחי היצרנים והיבואנים, מגולגלת העלות הנוספת אל הצרכן הסופי, האזרחים.
אלא שהפחתה זו משמעותה גם מאות מיליוני שקלים חסרים בקופת המדינה, שאט אט מצטברים לסכום משמעותי, עם כל הארכה שכזאת. למעשה מדובר במה שמכונה "אינפלציה כבושה": עליית מחירים שאינה מתבטאת במדד המחירים לצרכן, אלא נבלמת על ידי גירעון בתקציב.
בכירים במשרד האוצר הזהירו כבר שסבסוד הדלק לא יוכל להמישך עוד וכי מה שהיה אפשרי לפני כשנה, עת הכנסות המדינה ממיסים שברו כל שיא, הוא בלתי אפשרי נוכח מציאות של ירידה בהכנסות המדינה.
הבעיה היא כי מבחינה פוליטית מדובר בחדשות רעות לשר האוצר ולראש הממשלה: לא רק שאינם מצליחים לבלום את העלייה ביוקר המחיה (עוד לפני עליית המחירים שצפויה לאחר החג), אלא שהוא אף מתגבר - וכאמור, עלייה במחיר הדלק היא פגיעה מיידית בכיסו של כל אזרח, עוד לפני שהיא מתרגמת לעליית מחירים כוללת.
על הרקע הזה מתחוללים דיונים סוערים באוצר, כאשר בכירים באגף התקציבים מתריעים כי הארכה נוספת של הפחתת המס היא אינה אפשרית. ההערכה היא כי הדברים הגיעו אל סף פיצוץ.
|
|
|
|
|
|
