מאוד מוזר, השעה שלוש לפנות בוקר, איזור חרדי בירושלים, לג בעומר תשפ"ג, שומעים מוזיקה ברקע

הלכות פורים שו"ע או"ח סימן תרצו סעיף ח.
שם מדבר על גזל של 'חטיפת דברים' זה מזה, לצורך שמחת פורים.
ובאמת זו מחלוקת קדומה של הראשונים.
הרמ"א הכריע בזה לקולא, כדעת רוב הראשונים, שפטורים מלשלם על הגזילה שבשמחה.
ומכאן יש להסיק שהוא הדין ל"גזל שינה" שחומרתו פחותה מאשר גזל חפצים.
וכבר שמעתי מגדולי תורה שדנו בזה, והסיקו לקולא.

היהדות כמובן מפתיעה לפעמים.
וכבר אמרו "דעת תורה הפוכה מדעת בעלי בתים".

שווה לבדוק חלופות?

רבותי !
אולי לא שמתם לב,
אבל ליל ל"ג בעומר בחלק מהערים החרדיות, נהפך לליל פורים.
בלאגן, מדורות, קומזיצים, ושוטטות של נערים ונערות ברחובות עד לפנות בוקר..
זה לא היה בעבר.

גזל שינה לכשעצמו לא מופיע בהלכה, והוא עניין שמובא בשם בעלי המוסר.
לגרום לרעש באופן קבוע במקום שלא מיועד לכך יש אכן איסור - עי' בהלכות שכנים על פתיחת חנות וכו' שבחלק מהראשונים (מאירי ועוד) מפורט שמפריע לשכנים לישון ולכן אסור. אמנם יש החרגה לעניין תלמוד תורה, שאי אפשר למנוע פתיחת תלמוד תורה במקום מגורים בטענה שהרעש מפריע לישון, ודווקא כשלומדים לימודי קודש, ולא בשעות שלומדים חשבון למשל.

אם זה לצורך שמחה (של מצוה), מותר להפריע לאנשים לישון. אין גזל שינה.
וזהו בכל ימות השנה.

לג בעומר מוחרג מחוק הרעש (כמו פורים המימונה ויום העצמאות)